הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.

אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

• אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
• מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

תחילת השנה מביאה איתה רצף של חילופי הנהלה בחברות מהגדולות בשוק האמריקאי, בעיקר בקמעונאות ובמוצרי צריכה. מעבר השרביט אינו נקודתי, והוא מתרחש במקביל בכמה מותגים מוכרים, אחרי שנים שבהן המנכ״לים הובילו תקופות ארוכות יחסית. ברקע נמצאים תחרות שמחריפה, שינוי בהרגלי קנייה, והצורך לקבל החלטות מהירות יותר סביב מלאי, תמחור, ושירות.

בענף הקמעונאות, השיח על התאמת הכישורים של ההנהלה לתנאים החדשים מתחזק. היום נדרשת יותר שליטה בשרשרת האספקה ובמערכות תפעול, לצד הבנה טכנולוגית שמתחברת לסחר דיגיטלי ולפלטפורמות שמשפיעות על הצרכן, כמו אמזון וטיקטוק. בתוך סביבה כזו, המעבר ממנכ״לים ותיקים למנהלים חדשים נתפס כחלק ממאמץ להישאר רלוונטיים ולשפר ביצועים בזמן אמת.

ברקשייר האת׳וויי עוברת ידיים אחרי עשורים של הנהגה אחת

וורן באפט מסיים את כהונתו כמנכ״ל ברקשייר האת׳וויי Berkshire Hathaway Inc -0.21%   עם תחילת השנה, אחרי יותר מחמישה עשורים בתפקיד. את מקומו תופס גרג אייבל, שכבר נחשב למועמד ההמשך המתבקש בתוך הארגון. באפט נשאר יו״ר הדירקטוריון, כך שהמעבר מתמקד בניהול היומיומי ובאחריות הביצועית ולא בניתוק מוחלט מהחברה.

המשמעות בשוק אינה רק סמלית. ברקשייר היא קונגלומרט עם פעילות רחבה והחזקות משמעותיות, וההחלפה מייצרת ציפייה למדיניות ניהול מעט אחרת, גם אם לא בהכרח שינוי חד. כשדמות שמזוהה כל כך עם קבלת ההחלטות עוזבת את עמדת המנכ״ל, נוצר מבחן כפול, גם רציפות תפעולית וגם היכולת של ההנהלה החדשה לשמור על אמון לאורך זמן.

• פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
• הטעות שעולה הון: 5 דברים שכדאי להימנע מהם בתכנון פרישה ב־2025
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לקריאות מעניינות נוספות:

• וורן באפט יוצא לפנסיה - מה יהיה עם ברקשייר? ועצות ממשקיע העל
  
• וורן באפט בשבוע האחרון כמנכ"ל: איך הטעות הכי גרועה שלו יצרה אימפריה של טריליון דולר
  
• וורן באפט מלמד אתכם מתי לממש מניות והדבר הכי חשוב בהשקעות