מגדלי עזריאלי, קניון
צילום: Istock

מניות הקניונים נצבעו באדום: "עדיין לא רואים את הירידה - והיא תגיע"

פסגות על הסנטימנט השלילי: "הקמעונאיות משיקות אתרי אינטרנט? איחור אפנתי"
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה עזריאלי

מניות הקניונים נסחרות בירידות חדות גם היום, וזאת בהמשך לנפילות אתמול לאחר הדיווח כי אמזון בדרכה לישראל. מניית עזריאלי קבוצה -1.05% ירדה בעוד 1% אחרי נפילה של 4.4% אתמול, מליסרון 0.79% איבדה 1.4% אחרי צניחה של יותר מ-6% אתמול, ומניית ביג 0.76% ירדה 2.4% אחרי נפילה של 4.8% אתמול.

אילנית שרף, פסגות, אמרה בשיחה עם Bizportal: "גם בתחום הקמעונאות וגם בתחום המרכזים המסחריים, הקניונים והקמעונאיות בישראל נחשפו בשנים האחרונות וימשיכו להיחשף בשנים הבאות בצורה אפילו הרבה יותר אגרסיבית לתחרות שהיא לא תחרות ישירה 'מבית'. התחרות הזו מגיעה בעיקר משני מקומות מרכזיים: הרכישות אונליין והתיירות היוצאת. כל מדיניות 'שמיים פתוחים', הוזלת כרטיסי הטיסה והגידול החד שנרשם בשדה התעופה בן גוריון שהוא דו-סיפרתי! ולא מהיום, אלא כבר 3 שנים שיש עלייה דו ספרתית בכמות הנוסעים היוצאת מישראל בגלל ההוזלה של כרטיסי הטיסה והשקל החזק וישראל ידועים כצרכנים שאוהבים לטייל ולרכוש אופנה וטכנולוגיה ושאר מוצרים בחו"ל".

"הצרכן הישראלי מבצע רכישות הן דרך רכישות אונליין והן דרך נסיעות לחו"ל. שני הדברים האלה מהווים תחרות אמתית שצוברת תאוצה, והיא לא באה לידי ביטוי היום בפדיונות של הקניונים, מהסיבה המאוד פשוטה שזה היה מאוד קטן וזה עדיין מאוד קטן, אך זה יגדל ויתעצם בשיעורים מאוד חדים כי הצרכן עובר חינוך מחדש. מורידים לו המון חסמים שקשורים לשילוח, החזרים, מיסוי וכו'. הצרכן לומד שהוא לא צריך לקום מהספה, הוא יכול לבצע רכישות בכל שעה ביום, בנוחות, בלי לשלם על חניה ובלי לעמוד בתורים במרכזי הקניות. הוא יכול לבצע את רכישותיו בצורה מדודה ומתונה ובמחיר הרבה יותר זול שמהווה טריגר עיקרי".

למעשה, אפשר היה להבין באופן מסוים את החולשה המסוימת בקניונים, כבר מהדו"חות האחרונים של עזריאלי (כתבה: שינוי מגמה בעזריאלי?). 

"אם מדברים על מחאה חברתית - זו המחאה החברתית! חלק גדול מהמוצרים שנמכרים בארץ ותורמים ליוקר המחיה נמכרים כאן בעשרות אחוזים ממחירם באירופה וללא שום הצדקה. יותר ויותר אתרים עושים עלייה לישראל, יותר ויותר אתרים מציעים משלוח חינם או מקטינים את עלות השילוח, זמני השילוח מתקצרים, ובנוסף לכל אלה, יש הרבה יותר מבחר באתרי האינטרנט השונים. האתרים עושים אדפטציה לשפה, ומנגישים את חווית הקניה גם לאלו שמחסום השפה הווה עבורם חסם, ולא רק בשפה אלא גם במטבע. אפשר לראות אתרים שמציגים את המחירים בשקלים וחוסכים ללקוח את ההמרה לפאונד או לאירו".

"הצריכה הפרטית בארץ ממשיכה לגדול בקצבים מאוד יפים. בשנה החולפת קצב הגידול בצריכה המקומית היה 4.5%. גם ביחס למדינות באירופה. בשורה התחתונה, הצרכן הישראלי אוהב לקנות והרבה. בתקופה האחרונה הייתה ירידה בפדיונות, שיש מי שקושר אותה לעונת החגים, אך לדעתי אנו עדיין לא רואים את הירידה האמיתית - והיא תגיע. הירידות במניות מרכזי המסחר לא מפתיעות בכלל. אמזון יפתחו כאן מרכז מסחר ולא יהיו היחידים. הקניונים יצטרכו להוריד בסופו של דבר את שכר הדירה, שמכביד על הקמעונאים שכן מדובר בעלויות גבוהות וקבועות, ויש כמובן גם את נושא המיסוי שמדברים עליו הרבה מאוד זמן שהוא חוסר התחשבות בקמעונאים המקומיים עם תקרת המס בייבוא אישי שלטענתם צריכה לרדת אך איני מסכימה עם כך. אני חושבת שהיכולת של הישראלים להוזיל את סל המוצרים שלהם בסופו של דבר היא מבורכת ואני חושבת שהמדינה צריכה לתמוך בזה. הקמעונאים המקומיים יצטרכו לעשות את האדפטציה שלהם".

"לאחרונה אנו רואים שהקמעונאיות משיקות אתרי אינטרנט משלהם, באיחור מאוד 'לא אופנתי' לדעתי, הם היו צריכים להגדיל לעשות את זה לפני 3 שנים. יכולת החדירה שלהם כיום היא הרבה יותר קשה כי צריך להגדיל את מודעות הצרכן ולהשקיע בזה הרבה מאוד שיווק ופרסום כדי להיות לגיטימיים, וכשאתה נמצא בסביבה תחרותית כל כך, יהיה כמובן קשה יותר ויכולה לגרום לנפילות. תחום הרכישות באינטרנט מתוך הצריכה עומד כיום על 10% ולדעתי יגיע ל-30-40% תוך שנתיים-שלוש, כל עוד תנאי הבסיס לצרכן לא ישתנו (תקרת המס למשל)".   

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בשורה התחתונה, הגיע הזמן שהקניונים יתעוררו וטוב מאוחר מלעולם לא. הקניונים יצטרכו להסב שטח נרחב לפנאי ובידור ולבדל את עצמם מקניונים אחרים ע"י יצירת אטרקטיביות כגון החזרת בתי הקולנוע ומתחמי המזון שלדעתי הקניונים יתנו להם יותר דגש כדי לשפר את חווית הקניה ולהפוך את המרכז המסחרי למרכז בילוי ולא רק מרכז קניות. הוזלת החנייה יכולה להיות עוד צעד טוב כדי להתמודד עם המצב החדש. אין ספק שמרכזי המסחר יצטרכו לעבוד קשה כדי לשמור על הקניונים אטרקטיביים".

אמזון מדברת, ebay עושה; האם הקניונים בארץ בסכנה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שרוליק 27/11/2017 14:05
    הגב לתגובה זו
    אין ברכה בלעבוד בשבת. אחר כך שואלים למה מפסידים...חוץ מזה, לא כל מה שקונים באינטרנט זה טוב. יש המון מקרים של מוצרים פגומים או ליקויים שמגלים אחר כך ואוכלים אותה...
  • 1.
    חוש חש 27/11/2017 13:58
    הגב לתגובה זו
    מישהו מנסה להשפיע על השוק ?
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?