מגדלי עזריאלי, קניון
צילום: Istock

מניות הקניונים נצבעו באדום: "עדיין לא רואים את הירידה - והיא תגיע"

פסגות על הסנטימנט השלילי: "הקמעונאיות משיקות אתרי אינטרנט? איחור אפנתי"
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה עזריאלי

מניות הקניונים נסחרות בירידות חדות גם היום, וזאת בהמשך לנפילות אתמול לאחר הדיווח כי אמזון בדרכה לישראל. מניית עזריאלי קבוצה -1.18% ירדה בעוד 1% אחרי נפילה של 4.4% אתמול, מליסרון -0.74% איבדה 1.4% אחרי צניחה של יותר מ-6% אתמול, ומניית ביג -0.76% ירדה 2.4% אחרי נפילה של 4.8% אתמול.

אילנית שרף, פסגות, אמרה בשיחה עם Bizportal: "גם בתחום הקמעונאות וגם בתחום המרכזים המסחריים, הקניונים והקמעונאיות בישראל נחשפו בשנים האחרונות וימשיכו להיחשף בשנים הבאות בצורה אפילו הרבה יותר אגרסיבית לתחרות שהיא לא תחרות ישירה 'מבית'. התחרות הזו מגיעה בעיקר משני מקומות מרכזיים: הרכישות אונליין והתיירות היוצאת. כל מדיניות 'שמיים פתוחים', הוזלת כרטיסי הטיסה והגידול החד שנרשם בשדה התעופה בן גוריון שהוא דו-סיפרתי! ולא מהיום, אלא כבר 3 שנים שיש עלייה דו ספרתית בכמות הנוסעים היוצאת מישראל בגלל ההוזלה של כרטיסי הטיסה והשקל החזק וישראל ידועים כצרכנים שאוהבים לטייל ולרכוש אופנה וטכנולוגיה ושאר מוצרים בחו"ל".

"הצרכן הישראלי מבצע רכישות הן דרך רכישות אונליין והן דרך נסיעות לחו"ל. שני הדברים האלה מהווים תחרות אמתית שצוברת תאוצה, והיא לא באה לידי ביטוי היום בפדיונות של הקניונים, מהסיבה המאוד פשוטה שזה היה מאוד קטן וזה עדיין מאוד קטן, אך זה יגדל ויתעצם בשיעורים מאוד חדים כי הצרכן עובר חינוך מחדש. מורידים לו המון חסמים שקשורים לשילוח, החזרים, מיסוי וכו'. הצרכן לומד שהוא לא צריך לקום מהספה, הוא יכול לבצע רכישות בכל שעה ביום, בנוחות, בלי לשלם על חניה ובלי לעמוד בתורים במרכזי הקניות. הוא יכול לבצע את רכישותיו בצורה מדודה ומתונה ובמחיר הרבה יותר זול שמהווה טריגר עיקרי".

למעשה, אפשר היה להבין באופן מסוים את החולשה המסוימת בקניונים, כבר מהדו"חות האחרונים של עזריאלי (כתבה: שינוי מגמה בעזריאלי?). 

"אם מדברים על מחאה חברתית - זו המחאה החברתית! חלק גדול מהמוצרים שנמכרים בארץ ותורמים ליוקר המחיה נמכרים כאן בעשרות אחוזים ממחירם באירופה וללא שום הצדקה. יותר ויותר אתרים עושים עלייה לישראל, יותר ויותר אתרים מציעים משלוח חינם או מקטינים את עלות השילוח, זמני השילוח מתקצרים, ובנוסף לכל אלה, יש הרבה יותר מבחר באתרי האינטרנט השונים. האתרים עושים אדפטציה לשפה, ומנגישים את חווית הקניה גם לאלו שמחסום השפה הווה עבורם חסם, ולא רק בשפה אלא גם במטבע. אפשר לראות אתרים שמציגים את המחירים בשקלים וחוסכים ללקוח את ההמרה לפאונד או לאירו".

"הצריכה הפרטית בארץ ממשיכה לגדול בקצבים מאוד יפים. בשנה החולפת קצב הגידול בצריכה המקומית היה 4.5%. גם ביחס למדינות באירופה. בשורה התחתונה, הצרכן הישראלי אוהב לקנות והרבה. בתקופה האחרונה הייתה ירידה בפדיונות, שיש מי שקושר אותה לעונת החגים, אך לדעתי אנו עדיין לא רואים את הירידה האמיתית - והיא תגיע. הירידות במניות מרכזי המסחר לא מפתיעות בכלל. אמזון יפתחו כאן מרכז מסחר ולא יהיו היחידים. הקניונים יצטרכו להוריד בסופו של דבר את שכר הדירה, שמכביד על הקמעונאים שכן מדובר בעלויות גבוהות וקבועות, ויש כמובן גם את נושא המיסוי שמדברים עליו הרבה מאוד זמן שהוא חוסר התחשבות בקמעונאים המקומיים עם תקרת המס בייבוא אישי שלטענתם צריכה לרדת אך איני מסכימה עם כך. אני חושבת שהיכולת של הישראלים להוזיל את סל המוצרים שלהם בסופו של דבר היא מבורכת ואני חושבת שהמדינה צריכה לתמוך בזה. הקמעונאים המקומיים יצטרכו לעשות את האדפטציה שלהם".

"לאחרונה אנו רואים שהקמעונאיות משיקות אתרי אינטרנט משלהם, באיחור מאוד 'לא אופנתי' לדעתי, הם היו צריכים להגדיל לעשות את זה לפני 3 שנים. יכולת החדירה שלהם כיום היא הרבה יותר קשה כי צריך להגדיל את מודעות הצרכן ולהשקיע בזה הרבה מאוד שיווק ופרסום כדי להיות לגיטימיים, וכשאתה נמצא בסביבה תחרותית כל כך, יהיה כמובן קשה יותר ויכולה לגרום לנפילות. תחום הרכישות באינטרנט מתוך הצריכה עומד כיום על 10% ולדעתי יגיע ל-30-40% תוך שנתיים-שלוש, כל עוד תנאי הבסיס לצרכן לא ישתנו (תקרת המס למשל)".   

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בשורה התחתונה, הגיע הזמן שהקניונים יתעוררו וטוב מאוחר מלעולם לא. הקניונים יצטרכו להסב שטח נרחב לפנאי ובידור ולבדל את עצמם מקניונים אחרים ע"י יצירת אטרקטיביות כגון החזרת בתי הקולנוע ומתחמי המזון שלדעתי הקניונים יתנו להם יותר דגש כדי לשפר את חווית הקניה ולהפוך את המרכז המסחרי למרכז בילוי ולא רק מרכז קניות. הוזלת החנייה יכולה להיות עוד צעד טוב כדי להתמודד עם המצב החדש. אין ספק שמרכזי המסחר יצטרכו לעבוד קשה כדי לשמור על הקניונים אטרקטיביים".

אמזון מדברת, ebay עושה; האם הקניונים בארץ בסכנה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שרוליק 27/11/2017 14:05
    הגב לתגובה זו
    אין ברכה בלעבוד בשבת. אחר כך שואלים למה מפסידים...חוץ מזה, לא כל מה שקונים באינטרנט זה טוב. יש המון מקרים של מוצרים פגומים או ליקויים שמגלים אחר כך ואוכלים אותה...
  • 1.
    חוש חש 27/11/2017 13:58
    הגב לתגובה זו
    מישהו מנסה להשפיע על השוק ?
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.