מגדלי עזריאלי, קניון
צילום: Istock

מניות הקניונים נצבעו באדום: "עדיין לא רואים את הירידה - והיא תגיע"

פסגות על הסנטימנט השלילי: "הקמעונאיות משיקות אתרי אינטרנט? איחור אפנתי"
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה עזריאלי

מניות הקניונים נסחרות בירידות חדות גם היום, וזאת בהמשך לנפילות אתמול לאחר הדיווח כי אמזון בדרכה לישראל. מניית עזריאלי קבוצה 1.55% ירדה בעוד 1% אחרי נפילה של 4.4% אתמול, מליסרון 1.62% איבדה 1.4% אחרי צניחה של יותר מ-6% אתמול, ומניית ביג 1.92% ירדה 2.4% אחרי נפילה של 4.8% אתמול.

אילנית שרף, פסגות, אמרה בשיחה עם Bizportal: "גם בתחום הקמעונאות וגם בתחום המרכזים המסחריים, הקניונים והקמעונאיות בישראל נחשפו בשנים האחרונות וימשיכו להיחשף בשנים הבאות בצורה אפילו הרבה יותר אגרסיבית לתחרות שהיא לא תחרות ישירה 'מבית'. התחרות הזו מגיעה בעיקר משני מקומות מרכזיים: הרכישות אונליין והתיירות היוצאת. כל מדיניות 'שמיים פתוחים', הוזלת כרטיסי הטיסה והגידול החד שנרשם בשדה התעופה בן גוריון שהוא דו-סיפרתי! ולא מהיום, אלא כבר 3 שנים שיש עלייה דו ספרתית בכמות הנוסעים היוצאת מישראל בגלל ההוזלה של כרטיסי הטיסה והשקל החזק וישראל ידועים כצרכנים שאוהבים לטייל ולרכוש אופנה וטכנולוגיה ושאר מוצרים בחו"ל".

"הצרכן הישראלי מבצע רכישות הן דרך רכישות אונליין והן דרך נסיעות לחו"ל. שני הדברים האלה מהווים תחרות אמתית שצוברת תאוצה, והיא לא באה לידי ביטוי היום בפדיונות של הקניונים, מהסיבה המאוד פשוטה שזה היה מאוד קטן וזה עדיין מאוד קטן, אך זה יגדל ויתעצם בשיעורים מאוד חדים כי הצרכן עובר חינוך מחדש. מורידים לו המון חסמים שקשורים לשילוח, החזרים, מיסוי וכו'. הצרכן לומד שהוא לא צריך לקום מהספה, הוא יכול לבצע רכישות בכל שעה ביום, בנוחות, בלי לשלם על חניה ובלי לעמוד בתורים במרכזי הקניות. הוא יכול לבצע את רכישותיו בצורה מדודה ומתונה ובמחיר הרבה יותר זול שמהווה טריגר עיקרי".

למעשה, אפשר היה להבין באופן מסוים את החולשה המסוימת בקניונים, כבר מהדו"חות האחרונים של עזריאלי (כתבה: שינוי מגמה בעזריאלי?). 

"אם מדברים על מחאה חברתית - זו המחאה החברתית! חלק גדול מהמוצרים שנמכרים בארץ ותורמים ליוקר המחיה נמכרים כאן בעשרות אחוזים ממחירם באירופה וללא שום הצדקה. יותר ויותר אתרים עושים עלייה לישראל, יותר ויותר אתרים מציעים משלוח חינם או מקטינים את עלות השילוח, זמני השילוח מתקצרים, ובנוסף לכל אלה, יש הרבה יותר מבחר באתרי האינטרנט השונים. האתרים עושים אדפטציה לשפה, ומנגישים את חווית הקניה גם לאלו שמחסום השפה הווה עבורם חסם, ולא רק בשפה אלא גם במטבע. אפשר לראות אתרים שמציגים את המחירים בשקלים וחוסכים ללקוח את ההמרה לפאונד או לאירו".

"הצריכה הפרטית בארץ ממשיכה לגדול בקצבים מאוד יפים. בשנה החולפת קצב הגידול בצריכה המקומית היה 4.5%. גם ביחס למדינות באירופה. בשורה התחתונה, הצרכן הישראלי אוהב לקנות והרבה. בתקופה האחרונה הייתה ירידה בפדיונות, שיש מי שקושר אותה לעונת החגים, אך לדעתי אנו עדיין לא רואים את הירידה האמיתית - והיא תגיע. הירידות במניות מרכזי המסחר לא מפתיעות בכלל. אמזון יפתחו כאן מרכז מסחר ולא יהיו היחידים. הקניונים יצטרכו להוריד בסופו של דבר את שכר הדירה, שמכביד על הקמעונאים שכן מדובר בעלויות גבוהות וקבועות, ויש כמובן גם את נושא המיסוי שמדברים עליו הרבה מאוד זמן שהוא חוסר התחשבות בקמעונאים המקומיים עם תקרת המס בייבוא אישי שלטענתם צריכה לרדת אך איני מסכימה עם כך. אני חושבת שהיכולת של הישראלים להוזיל את סל המוצרים שלהם בסופו של דבר היא מבורכת ואני חושבת שהמדינה צריכה לתמוך בזה. הקמעונאים המקומיים יצטרכו לעשות את האדפטציה שלהם".

"לאחרונה אנו רואים שהקמעונאיות משיקות אתרי אינטרנט משלהם, באיחור מאוד 'לא אופנתי' לדעתי, הם היו צריכים להגדיל לעשות את זה לפני 3 שנים. יכולת החדירה שלהם כיום היא הרבה יותר קשה כי צריך להגדיל את מודעות הצרכן ולהשקיע בזה הרבה מאוד שיווק ופרסום כדי להיות לגיטימיים, וכשאתה נמצא בסביבה תחרותית כל כך, יהיה כמובן קשה יותר ויכולה לגרום לנפילות. תחום הרכישות באינטרנט מתוך הצריכה עומד כיום על 10% ולדעתי יגיע ל-30-40% תוך שנתיים-שלוש, כל עוד תנאי הבסיס לצרכן לא ישתנו (תקרת המס למשל)".   

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בשורה התחתונה, הגיע הזמן שהקניונים יתעוררו וטוב מאוחר מלעולם לא. הקניונים יצטרכו להסב שטח נרחב לפנאי ובידור ולבדל את עצמם מקניונים אחרים ע"י יצירת אטרקטיביות כגון החזרת בתי הקולנוע ומתחמי המזון שלדעתי הקניונים יתנו להם יותר דגש כדי לשפר את חווית הקניה ולהפוך את המרכז המסחרי למרכז בילוי ולא רק מרכז קניות. הוזלת החנייה יכולה להיות עוד צעד טוב כדי להתמודד עם המצב החדש. אין ספק שמרכזי המסחר יצטרכו לעבוד קשה כדי לשמור על הקניונים אטרקטיביים".

אמזון מדברת, ebay עושה; האם הקניונים בארץ בסכנה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שרוליק 27/11/2017 14:05
    הגב לתגובה זו
    אין ברכה בלעבוד בשבת. אחר כך שואלים למה מפסידים...חוץ מזה, לא כל מה שקונים באינטרנט זה טוב. יש המון מקרים של מוצרים פגומים או ליקויים שמגלים אחר כך ואוכלים אותה...
  • 1.
    חוש חש 27/11/2017 13:58
    הגב לתגובה זו
    מישהו מנסה להשפיע על השוק ?
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.