מגדלי עזריאלי, קניון
צילום: Istock

מניות הקניונים נצבעו באדום: "עדיין לא רואים את הירידה - והיא תגיע"

פסגות על הסנטימנט השלילי: "הקמעונאיות משיקות אתרי אינטרנט? איחור אפנתי"
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה עזריאלי

מניות הקניונים נסחרות בירידות חדות גם היום, וזאת בהמשך לנפילות אתמול לאחר הדיווח כי אמזון בדרכה לישראל. מניית עזריאלי קבוצה 0.18% ירדה בעוד 1% אחרי נפילה של 4.4% אתמול, מליסרון -0.25% איבדה 1.4% אחרי צניחה של יותר מ-6% אתמול, ומניית ביג 0% ירדה 2.4% אחרי נפילה של 4.8% אתמול.

אילנית שרף, פסגות, אמרה בשיחה עם Bizportal: "גם בתחום הקמעונאות וגם בתחום המרכזים המסחריים, הקניונים והקמעונאיות בישראל נחשפו בשנים האחרונות וימשיכו להיחשף בשנים הבאות בצורה אפילו הרבה יותר אגרסיבית לתחרות שהיא לא תחרות ישירה 'מבית'. התחרות הזו מגיעה בעיקר משני מקומות מרכזיים: הרכישות אונליין והתיירות היוצאת. כל מדיניות 'שמיים פתוחים', הוזלת כרטיסי הטיסה והגידול החד שנרשם בשדה התעופה בן גוריון שהוא דו-סיפרתי! ולא מהיום, אלא כבר 3 שנים שיש עלייה דו ספרתית בכמות הנוסעים היוצאת מישראל בגלל ההוזלה של כרטיסי הטיסה והשקל החזק וישראל ידועים כצרכנים שאוהבים לטייל ולרכוש אופנה וטכנולוגיה ושאר מוצרים בחו"ל".

"הצרכן הישראלי מבצע רכישות הן דרך רכישות אונליין והן דרך נסיעות לחו"ל. שני הדברים האלה מהווים תחרות אמתית שצוברת תאוצה, והיא לא באה לידי ביטוי היום בפדיונות של הקניונים, מהסיבה המאוד פשוטה שזה היה מאוד קטן וזה עדיין מאוד קטן, אך זה יגדל ויתעצם בשיעורים מאוד חדים כי הצרכן עובר חינוך מחדש. מורידים לו המון חסמים שקשורים לשילוח, החזרים, מיסוי וכו'. הצרכן לומד שהוא לא צריך לקום מהספה, הוא יכול לבצע רכישות בכל שעה ביום, בנוחות, בלי לשלם על חניה ובלי לעמוד בתורים במרכזי הקניות. הוא יכול לבצע את רכישותיו בצורה מדודה ומתונה ובמחיר הרבה יותר זול שמהווה טריגר עיקרי".

למעשה, אפשר היה להבין באופן מסוים את החולשה המסוימת בקניונים, כבר מהדו"חות האחרונים של עזריאלי (כתבה: שינוי מגמה בעזריאלי?). 

"אם מדברים על מחאה חברתית - זו המחאה החברתית! חלק גדול מהמוצרים שנמכרים בארץ ותורמים ליוקר המחיה נמכרים כאן בעשרות אחוזים ממחירם באירופה וללא שום הצדקה. יותר ויותר אתרים עושים עלייה לישראל, יותר ויותר אתרים מציעים משלוח חינם או מקטינים את עלות השילוח, זמני השילוח מתקצרים, ובנוסף לכל אלה, יש הרבה יותר מבחר באתרי האינטרנט השונים. האתרים עושים אדפטציה לשפה, ומנגישים את חווית הקניה גם לאלו שמחסום השפה הווה עבורם חסם, ולא רק בשפה אלא גם במטבע. אפשר לראות אתרים שמציגים את המחירים בשקלים וחוסכים ללקוח את ההמרה לפאונד או לאירו".

"הצריכה הפרטית בארץ ממשיכה לגדול בקצבים מאוד יפים. בשנה החולפת קצב הגידול בצריכה המקומית היה 4.5%. גם ביחס למדינות באירופה. בשורה התחתונה, הצרכן הישראלי אוהב לקנות והרבה. בתקופה האחרונה הייתה ירידה בפדיונות, שיש מי שקושר אותה לעונת החגים, אך לדעתי אנו עדיין לא רואים את הירידה האמיתית - והיא תגיע. הירידות במניות מרכזי המסחר לא מפתיעות בכלל. אמזון יפתחו כאן מרכז מסחר ולא יהיו היחידים. הקניונים יצטרכו להוריד בסופו של דבר את שכר הדירה, שמכביד על הקמעונאים שכן מדובר בעלויות גבוהות וקבועות, ויש כמובן גם את נושא המיסוי שמדברים עליו הרבה מאוד זמן שהוא חוסר התחשבות בקמעונאים המקומיים עם תקרת המס בייבוא אישי שלטענתם צריכה לרדת אך איני מסכימה עם כך. אני חושבת שהיכולת של הישראלים להוזיל את סל המוצרים שלהם בסופו של דבר היא מבורכת ואני חושבת שהמדינה צריכה לתמוך בזה. הקמעונאים המקומיים יצטרכו לעשות את האדפטציה שלהם".

"לאחרונה אנו רואים שהקמעונאיות משיקות אתרי אינטרנט משלהם, באיחור מאוד 'לא אופנתי' לדעתי, הם היו צריכים להגדיל לעשות את זה לפני 3 שנים. יכולת החדירה שלהם כיום היא הרבה יותר קשה כי צריך להגדיל את מודעות הצרכן ולהשקיע בזה הרבה מאוד שיווק ופרסום כדי להיות לגיטימיים, וכשאתה נמצא בסביבה תחרותית כל כך, יהיה כמובן קשה יותר ויכולה לגרום לנפילות. תחום הרכישות באינטרנט מתוך הצריכה עומד כיום על 10% ולדעתי יגיע ל-30-40% תוך שנתיים-שלוש, כל עוד תנאי הבסיס לצרכן לא ישתנו (תקרת המס למשל)".   

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בשורה התחתונה, הגיע הזמן שהקניונים יתעוררו וטוב מאוחר מלעולם לא. הקניונים יצטרכו להסב שטח נרחב לפנאי ובידור ולבדל את עצמם מקניונים אחרים ע"י יצירת אטרקטיביות כגון החזרת בתי הקולנוע ומתחמי המזון שלדעתי הקניונים יתנו להם יותר דגש כדי לשפר את חווית הקניה ולהפוך את המרכז המסחרי למרכז בילוי ולא רק מרכז קניות. הוזלת החנייה יכולה להיות עוד צעד טוב כדי להתמודד עם המצב החדש. אין ספק שמרכזי המסחר יצטרכו לעבוד קשה כדי לשמור על הקניונים אטרקטיביים".

אמזון מדברת, ebay עושה; האם הקניונים בארץ בסכנה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שרוליק 27/11/2017 14:05
    הגב לתגובה זו
    אין ברכה בלעבוד בשבת. אחר כך שואלים למה מפסידים...חוץ מזה, לא כל מה שקונים באינטרנט זה טוב. יש המון מקרים של מוצרים פגומים או ליקויים שמגלים אחר כך ואוכלים אותה...
  • 1.
    חוש חש 27/11/2017 13:58
    הגב לתגובה זו
    מישהו מנסה להשפיע על השוק ?
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים ידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקשמוט בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.