מגדלי עזריאלי, קניון
צילום: Istock

מניות הקניונים נצבעו באדום: "עדיין לא רואים את הירידה - והיא תגיע"

פסגות על הסנטימנט השלילי: "הקמעונאיות משיקות אתרי אינטרנט? איחור אפנתי"
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה עזריאלי

מניות הקניונים נסחרות בירידות חדות גם היום, וזאת בהמשך לנפילות אתמול לאחר הדיווח כי אמזון בדרכה לישראל. מניית עזריאלי קבוצה 0.55% ירדה בעוד 1% אחרי נפילה של 4.4% אתמול, מליסרון -1.14% איבדה 1.4% אחרי צניחה של יותר מ-6% אתמול, ומניית ביג -0.83% ירדה 2.4% אחרי נפילה של 4.8% אתמול.

אילנית שרף, פסגות, אמרה בשיחה עם Bizportal: "גם בתחום הקמעונאות וגם בתחום המרכזים המסחריים, הקניונים והקמעונאיות בישראל נחשפו בשנים האחרונות וימשיכו להיחשף בשנים הבאות בצורה אפילו הרבה יותר אגרסיבית לתחרות שהיא לא תחרות ישירה 'מבית'. התחרות הזו מגיעה בעיקר משני מקומות מרכזיים: הרכישות אונליין והתיירות היוצאת. כל מדיניות 'שמיים פתוחים', הוזלת כרטיסי הטיסה והגידול החד שנרשם בשדה התעופה בן גוריון שהוא דו-סיפרתי! ולא מהיום, אלא כבר 3 שנים שיש עלייה דו ספרתית בכמות הנוסעים היוצאת מישראל בגלל ההוזלה של כרטיסי הטיסה והשקל החזק וישראל ידועים כצרכנים שאוהבים לטייל ולרכוש אופנה וטכנולוגיה ושאר מוצרים בחו"ל".

"הצרכן הישראלי מבצע רכישות הן דרך רכישות אונליין והן דרך נסיעות לחו"ל. שני הדברים האלה מהווים תחרות אמתית שצוברת תאוצה, והיא לא באה לידי ביטוי היום בפדיונות של הקניונים, מהסיבה המאוד פשוטה שזה היה מאוד קטן וזה עדיין מאוד קטן, אך זה יגדל ויתעצם בשיעורים מאוד חדים כי הצרכן עובר חינוך מחדש. מורידים לו המון חסמים שקשורים לשילוח, החזרים, מיסוי וכו'. הצרכן לומד שהוא לא צריך לקום מהספה, הוא יכול לבצע רכישות בכל שעה ביום, בנוחות, בלי לשלם על חניה ובלי לעמוד בתורים במרכזי הקניות. הוא יכול לבצע את רכישותיו בצורה מדודה ומתונה ובמחיר הרבה יותר זול שמהווה טריגר עיקרי".

למעשה, אפשר היה להבין באופן מסוים את החולשה המסוימת בקניונים, כבר מהדו"חות האחרונים של עזריאלי (כתבה: שינוי מגמה בעזריאלי?). 

"אם מדברים על מחאה חברתית - זו המחאה החברתית! חלק גדול מהמוצרים שנמכרים בארץ ותורמים ליוקר המחיה נמכרים כאן בעשרות אחוזים ממחירם באירופה וללא שום הצדקה. יותר ויותר אתרים עושים עלייה לישראל, יותר ויותר אתרים מציעים משלוח חינם או מקטינים את עלות השילוח, זמני השילוח מתקצרים, ובנוסף לכל אלה, יש הרבה יותר מבחר באתרי האינטרנט השונים. האתרים עושים אדפטציה לשפה, ומנגישים את חווית הקניה גם לאלו שמחסום השפה הווה עבורם חסם, ולא רק בשפה אלא גם במטבע. אפשר לראות אתרים שמציגים את המחירים בשקלים וחוסכים ללקוח את ההמרה לפאונד או לאירו".

"הצריכה הפרטית בארץ ממשיכה לגדול בקצבים מאוד יפים. בשנה החולפת קצב הגידול בצריכה המקומית היה 4.5%. גם ביחס למדינות באירופה. בשורה התחתונה, הצרכן הישראלי אוהב לקנות והרבה. בתקופה האחרונה הייתה ירידה בפדיונות, שיש מי שקושר אותה לעונת החגים, אך לדעתי אנו עדיין לא רואים את הירידה האמיתית - והיא תגיע. הירידות במניות מרכזי המסחר לא מפתיעות בכלל. אמזון יפתחו כאן מרכז מסחר ולא יהיו היחידים. הקניונים יצטרכו להוריד בסופו של דבר את שכר הדירה, שמכביד על הקמעונאים שכן מדובר בעלויות גבוהות וקבועות, ויש כמובן גם את נושא המיסוי שמדברים עליו הרבה מאוד זמן שהוא חוסר התחשבות בקמעונאים המקומיים עם תקרת המס בייבוא אישי שלטענתם צריכה לרדת אך איני מסכימה עם כך. אני חושבת שהיכולת של הישראלים להוזיל את סל המוצרים שלהם בסופו של דבר היא מבורכת ואני חושבת שהמדינה צריכה לתמוך בזה. הקמעונאים המקומיים יצטרכו לעשות את האדפטציה שלהם".

"לאחרונה אנו רואים שהקמעונאיות משיקות אתרי אינטרנט משלהם, באיחור מאוד 'לא אופנתי' לדעתי, הם היו צריכים להגדיל לעשות את זה לפני 3 שנים. יכולת החדירה שלהם כיום היא הרבה יותר קשה כי צריך להגדיל את מודעות הצרכן ולהשקיע בזה הרבה מאוד שיווק ופרסום כדי להיות לגיטימיים, וכשאתה נמצא בסביבה תחרותית כל כך, יהיה כמובן קשה יותר ויכולה לגרום לנפילות. תחום הרכישות באינטרנט מתוך הצריכה עומד כיום על 10% ולדעתי יגיע ל-30-40% תוך שנתיים-שלוש, כל עוד תנאי הבסיס לצרכן לא ישתנו (תקרת המס למשל)".   

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בשורה התחתונה, הגיע הזמן שהקניונים יתעוררו וטוב מאוחר מלעולם לא. הקניונים יצטרכו להסב שטח נרחב לפנאי ובידור ולבדל את עצמם מקניונים אחרים ע"י יצירת אטרקטיביות כגון החזרת בתי הקולנוע ומתחמי המזון שלדעתי הקניונים יתנו להם יותר דגש כדי לשפר את חווית הקניה ולהפוך את המרכז המסחרי למרכז בילוי ולא רק מרכז קניות. הוזלת החנייה יכולה להיות עוד צעד טוב כדי להתמודד עם המצב החדש. אין ספק שמרכזי המסחר יצטרכו לעבוד קשה כדי לשמור על הקניונים אטרקטיביים".

אמזון מדברת, ebay עושה; האם הקניונים בארץ בסכנה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שרוליק 27/11/2017 14:05
    הגב לתגובה זו
    אין ברכה בלעבוד בשבת. אחר כך שואלים למה מפסידים...חוץ מזה, לא כל מה שקונים באינטרנט זה טוב. יש המון מקרים של מוצרים פגומים או ליקויים שמגלים אחר כך ואוכלים אותה...
  • 1.
    חוש חש 27/11/2017 13:58
    הגב לתגובה זו
    מישהו מנסה להשפיע על השוק ?
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.