מנכ"ל חלל: "במקרה הכי גרוע המניה היתה צריכה לרדת 2%, היתה פה פאניקה"

זאת לאחר התרסקות של 35% במניה אתמול. פולק: "אנו מכוסים בעלות שתאפשר החזר ללווים ועוד יישאר עודף"
גיא בן סימון | (21)
נושאים בכתבה חלל תקשורת

אחרי שהמניה התרסקה אתמול ביותר מ-35% בצל ניתוק הקשר עם הלווין 'עמוס 5', מנכ"ל חלל תקשורת -0.12% , דוד פולק, יוצא היום לתקשורת בטענה כי הנזק המוערך מהיעלמות הלוויין הינו קטן יותר ממה שחושבים, וכי תגובת המשקיעים אתמול היתה מופרזת ונבעה מפאניקה.

"התרסקות מניות זה גם עניין פסיכולוגי, יכול להיות שבתור משקיע הייתי אומר 'יאללה תמכור הכל', אבל במקרה הכי גרוע המניה היתה צריכה לרדת 2% ולא 30%, היתה פה פאניקה", כך אמר פולק בראיון לגל"צ. "הנזק שייגרם לנו הוא הרבה יותר קטן - אם בכלל".

פולק, שנשמע פחות מודאג ודי משועשע, המשיך: "לפני שקרה מה שקרה אף אחד מהמדענים לא הבחין בכלום, לא קיבלנו סימן קל שבקלים. בעולם המפחיד של היום שמענו כבר על חייזרים (אמר בצחוק)... קשה לנו ולרוסים שעובדים איתנו להבין מה קרה. יכול להיות פגיעה של רסיס קטן בלב הלוויין, למרות שיש לו שניים". 

(מה אומרים האנליסטים על המפולת במניית חלל תקשורת? - לכתבה לחץ כאן)

היו תקלות עד היום עם הלוויין

"היו מחלות ילדות במערכת ההנעה של הלוויין. יש לו 16 מנועים וחלק כשלו. אבל המנועים עבדו נפלא כבר שנתיים, אגב המנועים לא עובדים רוב הזמן, ורוב ההפעלות של המנועים,  המבוצעות על מנת להזיז את הלוויין ממקום למקום, היו חלקות ורהוטות".

לגבי האפשרות לתקיפה של האקרים אמר פולק: "אי אפשר היום לשלול כלום, ברמה המעשית הלוויין שלנו שמשייט בנקודה שרכשנו מהרוסים ונותן שרותים לאפריקה, אני לא שולל (תקיפה של האקרים) אבל הסבירות לדבר כזה היא קטנה יותר מאשר הסבירות שמשהו קטן מאד פגע בו".

"אנחנו שם (באפריקה) כדי להישאר, כדי להביא עם פייסבוק אינטרנט לכל נדחי אפריקה. אנו דואגים מאד לכל הלקוחות שלנו באפריקה".

מה הנזק הכלכלי?

"יש את הנזק לנו ויש את הנזק ללקוחות שלנו. העולם הלווייני חי על ביטוח, כולם יודעים שבמרחק של 36 אלף ק"מ דברים יכולים לקרות. החובה העליונה שלנו היא להקים צוותים שיושבים בכל העולם, ואנו מעבירים את הלקוחות שלנו ללוויינים מתחרים / קולגות והשרות צריך להמשך. אין להם שום זכות חוזית לתבוע אותנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    ליאור 24/11/2015 09:52
    הגב לתגובה זו
    חלל איבדו לווין שהיה אחראי לשליש מההכנסות העתידיות של החברה. כלומר, לא רק שהם איבדו נכס, אלא הם איבדו גם את היכולת להכניס מזומנים בעתיד. אם החברה תקבל פיצוי בגין עלות הנכס זה יקטין את הנזק שנגרם אבל לא יביא להכנסות עתידיות. דוגמה פשוטה: נניח שאני נהג מונית. המונית משמשת אותי להפקת הכנסה. הייתי מעורב בתאונה והמונית נהרסה. אם אין לי ביטוח, לא רק שאכלתי אותה כי אין לי יכולת להפיק הכנסה, אלא גם לא קיבלתי פיצוי על הערך של המונית. אם יש לי ביטוח וקיבלתי פיצוי כספי עבור המונית ההרוסה, האם המזומן שקיבלתי יניב לי את אותה הכנסה כמו המונית? ממש לא. הוא יפיק ריבית בלבד. אם אני אקנה מונית חדשה באמצעות הכסף אז אפשר להגיד שלא נפגעתי בכלל. אבל במקרה של חלל, להעלות לווין חדש ייקח לפחות 3 שנים. לכן המנכ"ל טועה ובגדול, השווי של החברה צריך להיחתך בדיוק בגובה ההכנסות העתידיות שהחברה איבדה.
  • 14.
    אחד העם 23/11/2015 17:11
    הגב לתגובה זו
    אומנם לא מדובר בלקוח אחד אבל תלות ההכנסות ממוקדת במקור אחד לקוח/לוויין והריכוזיות הזאת היא מקור לצרות.
  • 13.
    dw 23/11/2015 13:25
    הגב לתגובה זו
    הנחת הבסיס של כל הריאיון היא שהביטוח ישלם. באם זה המצב אז הניירות מעניינים. סבבה. אבל... מה יהיה אם הביטוח לא ישלם, או ישלם חלקי? למה? לא יודע. כי זה מה שחברות ביטוח נוהגות לעשות? אני משקיע וככזה צריך לשקול סיכונים. פולק האופטימי מספר לנו שבמקרה הכי גרוע המניה היתה צריכה לרדת 2%. באמת??? לדעתי במקרה הכי גרוע הביטוח מתקשר לפולק ואומר לו לשכוח מתשלום. שנייה אחכ סידרה יב תוהים מי יביא להם את ה 140M$ שלהם וכולם הולכים להפגש באסיפות אגחים לא ידידותיות.. זה הכי גרוע, והמניה ממש, אבל ממש ממש, לא מגלמת את המקרה הכי גרוע הזה. נקווה שלא יקרה. אם פולק כ"כ בטוח אז שיבקש מאלוביץ' לשים 280M$ מניות בזק כערבון (לוקח כפול כי מניה זה נכס תנודתי). שנייה אח"כ אני מוכן לקנות את אגח יב. מה הבעיה? הלא פולק בטוח שהביטוח ישלם.
  • 12.
    פייסבוק לקוח של עמוס 5 (ל"ת)
    tr 23/11/2015 11:31
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מניה שנופלת 35% גם תעלה זו פאניקה חולפת ובהחלט הזדמנות. (ל"ת)
    רון 23/11/2015 10:39
    הגב לתגובה זו
  • dw 23/11/2015 15:00
    הגב לתגובה זו
    ואם לא ישלם אז מי יתנדב לשלם 140M$ לסידרה יב? אתה? נקווה שהביטוח ישלם ושהכל יסתיים בשלום, אך למרבה הצער זה לא תמיד קורה. כרגע ישנה אי ודאות ויש לתמחר אותה במניה.
  • 10.
    שמטוב 23/11/2015 10:36
    הגב לתגובה זו
    בניית לויין מסוג ושילוחו עולות בערך 150 מליון דולר. הביטוח מכסה את זאת. עיקר הנזק הוא מאובדן הכנסות. הן ההכנסות שהיו צפויות מהלויין עצמו והן מאובדן לקוחות.
  • 9.
    אזרח מודאג 23/11/2015 10:20
    הגב לתגובה זו
    מנכ"ל חברה ציבורית מספר למשקיעים כמה לדעתו המניה צריכה לרדת???
  • 8.
    הוא מנסה להביא את המניה למצב סביר כי הוא בעצמו מחזיק בה (ל"ת)
    אמיר 23/11/2015 09:44
    הגב לתגובה זו
  • dw 23/11/2015 14:55
    הגב לתגובה זו
    קח בחשבון שאם הביטוח לא משלם אז יצטרכו לבצע הנפקה גדולה ולדלל את המשקיעים. אם לא ימצאו משקיעים שמתנדבים להשתתף בהנפקה אז ידרש הסדר חוב להמיר חוב קיים באקוויטי, מה שאומר שהאגחים יבקשו למחוק את אלוביץ' ושאר בעלי המניות. ע"ע אלביט הדמיה. את הסיכון הזה יש לתמחר. זאת עד שהביטוח מעביר מזומן לעו"ש של החברה (לא סיפורים, מזומן), או לחילופין אלוביץ' מוכן לשעבד מניות בזק לסידרה יב.
  • 7.
    פאניקה.. 23/11/2015 09:40
    הגב לתגובה זו
    הנייר היה בהצעה לרכישה לפי שווי משולש
  • dw 23/11/2015 14:49
    הגב לתגובה זו
    לכן מה שהיה בפרה היסטוריה לא מעניין. השאלה היא האם חברת הביטוח אכן תשלם. מתי וכמה. אם תשלם אז הכל טוב ויפה, אבל אם לא? מי יביא 140M$ לסידרה יב? אתה?
  • 6.
    אזרח מודאג 23/11/2015 09:28
    הגב לתגובה זו
    עם אתה חושב כך קנה בחשבון הפרטי שלךןתרוויח
  • 5.
    אחד שיודע 23/11/2015 09:26
    הגב לתגובה זו
    החברה גמורה , המוניטין שלה נהרס , הלקוחות מבינים שזה היה טעות לעבוד מול חברה קטנה שאין לה צי לווינים רזרבי למקרה כזה , ההתנהלות של חלל תקשורת באפריקה היתה חובבנית ולא מקצועית , לקחו לויין ישן זמני במסלול זז המחייב מערכות עקיבה ורק כדי לשריין את המיקום , אחכ כשהגיע עמוס 5 כבר על ההתחלה היו המון בעיות שסימנו את הבאות ......הכתובת היתה על הקיר !
  • שמטוב 23/11/2015 10:42
    הגב לתגובה זו
    פרוייקטים מיידיים ובעלי החברה "חטפו" הזדמנות מכירה. יתכן שבגלל המחטף הלויין לא תוכנן היטב.
  • אחד שיודע 23/11/2015 12:07
    כדי לשריין את המיקום באורביט 17E היה צורך לקחת לווין ישן וזז שמצריך מערכות עקיבה , עד שהגיע מרוסיה הלווין עמוס 5 , זה רק כדי שתבין את התנהלות החברה באפריקה ...
  • 4.
    פאניקה מוגזמת של הציבור! המניה תעלה חזק! (ל"ת)
    Avi 23/11/2015 09:24
    הגב לתגובה זו
  • dw 23/11/2015 14:32
    הגב לתגובה זו
    מי יביא 140M$ לסידרה יב? אתה?
  • 3.
    אלוביץ היה בתוך עמוס? (ל"ת)
    קין 23/11/2015 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אתה חי בחלל (ל"ת)
    עוד 20 אחוז היום 23/11/2015 09:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכנסות עתידיות שלא יהיו ? (ל"ת)
    רן 23/11/2015 09:03
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: