האוצר מדרג את רמת השירות של המוסדיים: מי במקומות הראשונים בגמל ובפנסיה - צפו בטבלה
אגף שוק ההון והביטוח של האוצר פרסם היום (ב') את מדד השירות לחיסכון הפנסיוני המשקף את רמת שביעות רצון החוסכים מרמת השירות המסופק על ידי הגופים המוסדיים בישראל. הדו"ח משקף את הקושי של הגופים הגדולים בענף לספק רמת שרות נאותה ללקוחות.
מדד השירות למוצרי חיסכון פנסיוני לשנת 2014 חולק לשלושה: ביטוח חיים משולב סיכון, קרנות פנסיה וקופות גמל כאשר בשלוש הקטגוריות הפניקס דורג הרחק בתחתית.
בענף קופות הגמל ילין לפידות דורג במקום בראשון עם ציון של 91 ואחריו אלטשולר שחם - 89, איביאיי - עם 88 נקודות, אינפיניטי עם 87 נקודות. במקום האחרון דורג הפניקס עם 60 נקודות בלבד. ממוצע של החברות זכה לציון - 80.
בקרנות הפנסיה המצב פחות טוב כאשר הממוצע הכללי של החברות הגיע לציון של 72 בלבד. אלטשולר שחם דורג ראשון בקטגוריה זו עם ציון של 82 נקודות. במקום השני דורג מיטב דש עם ציון 80 ולאחריו הלמן אל-דובי עם הציון 77 נקודות. גם בקטגוריה זו הפניקס מאכזב את לקוחותיו ודורג אחרון עם הציון 63 כאשר פסגות וכלל נמצאים לא הרחק מהתחתית עם 66 נקודות.
בכל הנוגע לענף ביטוח חיים משולב המוסדיים זכו לציון של 63 נקודות בלבד. גם בקטגוריה זו הפניקס דורג אחרון עם ציון עובר - 56 כאשר איילון והכשרה נמצאים לא הרחק משם עם הציון 57 לשניהם. חברת ביטוח ישיר זוכה במקום הראשון בקטגוריה זו עם הציון 77 אך ניכר כי אף חברה לא הצטיינה במתן השירות ללקוחות בקטגוריה זו.
- האם זכרתם לדווח? פלטפורמה חדשה תאפשר דיווח מקוון על עזיבת העבודה
- מה הם האתגרים העיקריים העומדים בפני שוק הביטוח והחיסכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתגובה למדד השירות בפנסיה, אמרו היום בלכשת סוכני הביטוח, כי "שביעות הרצון הנמוכה בתחום ביטוחי המנהלים מוכיחה כי חברות הביטוח מנצלות את העובדה שהלקוחות שבויים ולא יכולים באמת לעבור מחברה לחברה ומעניקות להם שירות ירוד. אין ספק כי פתיחת השוק לתחרות ומתן האפשרות לניוד ביטוחי מנהלים תעודד רמת שירות גבוהה יותר".
- 5.אנונימי 08/06/2015 16:22הגב לתגובה זוכנראה השירות והתשואות אנים קו מקביל
- 4.חיים 08/06/2015 11:57הגב לתגובה זויועצי בנקים הגונים ימליצו עליהם בחום, רמת הסיכון שהם לוקחים נמוכה, התשואות במקום הראשון בטווח 3-5 שנים, מנהלים את בית ההשקעות מקצוענים אמיתיים ולא חאפרים. וכל מי שעקף אותם בשנה אחת במיקום, הוא מיקרי וזמני ולקח בכספינו סיכונים לא מבוטלים. בעצם הם מובילים בתשואות במדד הסיכון שהם לוקחים וברמת השירות לאורך זמן וזה מה שחשוב למשקיע.מה לנו כי נלין על ילין?
- 3.דירוג משוקלל 08/06/2015 11:33הגב לתגובה זושכחו לציין שכול הקרנות בגירעון אקטוארי למעט הפניקס
- לוך 08/06/2015 11:43הגב לתגובה זומי שמבין גרעון אקטוארי מלמדים באקדמיה גרעון זה דבר זמני מספיק שהאוצר משנה פרמטר אחד ומיד אין גרעון
- 2.אורח 08/06/2015 10:33הגב לתגובה זואם אין לכם מה לעשות אז למה לבזבז על זה כסף?
- 1.לוך 08/06/2015 09:45הגב לתגובה זוולמה לא לשלול רשיון ממני שיתמיד בשרות רע איפה הסנקציות ומה מינימום הניקוד עלמנת לפסול
"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
