האוצר מדרג את רמת השירות של המוסדיים: מי במקומות הראשונים בגמל ובפנסיה - צפו בטבלה

הפניקס קיבל את הדירוג הנמוך ביותר בכל שלוש הקטגוריות של האוצר, ילין לפידות דורג ראשון בענף קופות הגמל
גיא בן סימון | (6)

אגף שוק ההון והביטוח של האוצר פרסם היום (ב') את מדד השירות לחיסכון הפנסיוני המשקף את רמת שביעות רצון החוסכים מרמת השירות המסופק על ידי הגופים המוסדיים בישראל. הדו"ח משקף את הקושי של הגופים הגדולים בענף לספק רמת שרות נאותה ללקוחות.

מדד השירות למוצרי חיסכון פנסיוני לשנת 2014 חולק לשלושה: ביטוח חיים משולב סיכון, קרנות פנסיה וקופות גמל כאשר בשלוש הקטגוריות הפניקס דורג הרחק בתחתית.

בענף קופות הגמל ילין לפידות דורג במקום בראשון עם ציון של 91 ואחריו אלטשולר שחם - 89, איביאיי - עם 88 נקודות, אינפיניטי עם 87 נקודות. במקום האחרון דורג הפניקס עם 60 נקודות בלבד. ממוצע של החברות זכה לציון - 80.

בקרנות הפנסיה המצב פחות טוב כאשר הממוצע הכללי של החברות הגיע לציון של 72 בלבד. אלטשולר שחם דורג ראשון בקטגוריה זו עם ציון של 82 נקודות. במקום השני דורג מיטב דש עם ציון 80 ולאחריו הלמן אל-דובי עם הציון 77 נקודות. גם בקטגוריה זו הפניקס מאכזב את לקוחותיו ודורג אחרון עם הציון 63 כאשר פסגות וכלל נמצאים לא הרחק מהתחתית עם 66 נקודות.

בכל הנוגע לענף ביטוח חיים משולב המוסדיים זכו לציון של 63 נקודות בלבד. גם בקטגוריה זו הפניקס דורג אחרון עם ציון עובר - 56 כאשר איילון והכשרה נמצאים לא הרחק משם עם הציון 57 לשניהם. חברת ביטוח ישיר זוכה במקום הראשון בקטגוריה זו עם הציון 77 אך ניכר כי אף חברה לא הצטיינה במתן השירות ללקוחות בקטגוריה זו.

בתגובה למדד השירות בפנסיה, אמרו היום בלכשת סוכני הביטוח, כי "שביעות הרצון הנמוכה בתחום ביטוחי המנהלים מוכיחה כי חברות הביטוח מנצלות את העובדה שהלקוחות שבויים ולא יכולים באמת לעבור מחברה לחברה ומעניקות להם שירות ירוד. אין ספק כי פתיחת השוק לתחרות ומתן האפשרות לניוד ביטוחי מנהלים תעודד רמת שירות גבוהה יותר". 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 08/06/2015 16:22
    הגב לתגובה זו
    כנראה השירות והתשואות אנים קו מקביל
  • 4.
    חיים 08/06/2015 11:57
    הגב לתגובה זו
    יועצי בנקים הגונים ימליצו עליהם בחום, רמת הסיכון שהם לוקחים נמוכה, התשואות במקום הראשון בטווח 3-5 שנים, מנהלים את בית ההשקעות מקצוענים אמיתיים ולא חאפרים. וכל מי שעקף אותם בשנה אחת במיקום, הוא מיקרי וזמני ולקח בכספינו סיכונים לא מבוטלים. בעצם הם מובילים בתשואות במדד הסיכון שהם לוקחים וברמת השירות לאורך זמן וזה מה שחשוב למשקיע.מה לנו כי נלין על ילין?
  • 3.
    דירוג משוקלל 08/06/2015 11:33
    הגב לתגובה זו
    שכחו לציין שכול הקרנות בגירעון אקטוארי למעט הפניקס
  • לוך 08/06/2015 11:43
    הגב לתגובה זו
    מי שמבין גרעון אקטוארי מלמדים באקדמיה גרעון זה דבר זמני מספיק שהאוצר משנה פרמטר אחד ומיד אין גרעון
  • 2.
    אורח 08/06/2015 10:33
    הגב לתגובה זו
    אם אין לכם מה לעשות אז למה לבזבז על זה כסף?
  • 1.
    לוך 08/06/2015 09:45
    הגב לתגובה זו
    ולמה לא לשלול רשיון ממני שיתמיד בשרות רע איפה הסנקציות ומה מינימום הניקוד עלמנת לפסול
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

עוזי לוי, מנכ"ל מבנה. קרדיט: איל תגרעוזי לוי, מנכ"ל מבנה. קרדיט: איל תגר
דוחות

מבנה נדל"ן: עלייה של 4% ברווח הנקי ו-4% ב-NOI מנכסים זהים

הרווח הנקי לבעלי המניות עלה ל-129 מיליון שקל, ה-NOI מנכסים זהים בישראל צמח ל-208 מיליון שקל וה-AFFO (המתואם) עלה ב-2% ל-158 מיליון שקל; שיעור התפוסה בישראל עלה ל-94.1% לקראת אכלוס פרויקט הדגל "מבנה הסוללים" בתחילת 2026

צלי אהרון |

חברת מבנה נדל"ן  מבנה 1.17%  , העוסקת בנדל"ן להשקעה לתעשיה,משרדים ומרכזים מסחריים, וייזום פרוייקטי בנייה - דיווחה על תוצאות די טובות לרבעון השלישי של השנה, מהן עולה תמונה של יציבות וצמיחה מתונה בפרמטרים התפעוליים המרכזיים. הרווח הנקי לבעלי המניות עלה בכ-4% והסתכם בכ-129 מיליון שקל, לעומת כ-123 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה הרווח הנקי בכ-33% והגיע ל-550 מיליון שקל, בעיקר בזכות שערוכים ועליית ערך נדל"ן להשקעה כמו גם מכירת דירות בפרויקט "מבנה הסוללים" בתל אביב לקרן מגוריט מגוריט 1.21%  .

במהלך הרבעון נרשמה גם עלייה של כ-4% ב-NOI מנכסים זהים בישראל, שהסתכם בכ-208 מיליון שקל, לעומת כ-200 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול מיוחס לעליית דמי השכירות הריאליים ולעליית המדד. ה-NOI הכולל עמד על כ-218 מיליון שקל ומצביע על עלייה מתונה לעומת 216 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר החברה מציינת כי העלייה בישראל קוזזה חלקית על ידי ירידה בפעילות בחו"ל, לאחר מימוש נכסים כחלק מהאסטרטגיה להתמקדות בשוק המקומי. כמו כן, החברה אשררה את תחזיתה השנתית ל-NOI בטווח של 850-875 מיליון שקל.

מדד נוסף המצביע על יציבות יחסית מבחינה תפעולית הוא ה-AFFO (FFO לפי גישת ההנהלה), שעלה ברבעון בכ-2% והסתכם בכ-158 מיליון שקל, לעומת כ-155 מיליון שקל ברבעון המקביל. גם כאן החברה שומרת על תחזית שנתית של 600-620 מיליון שקל.

בתחום התפוסה, מציגה מבנה שיפור יחסי: שיעור התפוסה בנכסים בישראל עלה ל-94.1%, זאת בנטרול נכסים המצויים בשלבי אכלוס ראשוני. לשם השוואה, שיעור התפוסה עמד על 93.6% בסוף 2024 ועל 92.7% בסוף 2023. נראה כי המגמה החיובית נובעת הן מגידול בביקוש לנכסים מניבים בתחומי תעסוקה ולוגיסטיקה, והן מהמשך השבחת נכסים קיימים ברחבי הארץ.ההון העצמי המאוחד של החברה עלה לכ-8.6 מיליארד שקל לעומת 8.3 מיליארד שקל בסוף 2024, וזאת למרות חלוקת דיבידנד של 70 מיליון שקל וביצוע רכישה עצמית של מניות בהיקף של כ-194 מיליון שקל. יתרות המזומנים ושווי המזומנים עמדו בסוף ספטמבר על כ-665 מיליון שקל, והחוב הפיננסי נטו הסתכם בכ-8 מיליארד שקל.