ניתוח

מאחורי הקלעים: 3 מניות רותחות בת"א, תראו מה עושים שם שחקני השורט

הסוחרים בת"א פעילים בכל הקשור לביצוע שורטים על מניות ספציפיות. Bizportal מביא 3 מניות בהן נרשמה פעילות ערה בשבוע החולף
תומר קורנפלד | (14)
נושאים בכתבה מסחר שורט

מדד המעו"ף אמנם מדשדש כבר חודשים ארוכים (מאז סוף ספטמבר) תוך סטיות תקן אפסיות (9.3 כעת במעו"ף מול 17.3 על מדד ה-S&P500) אבל במניות ספציפיות בת"א ניתן לראות פעילות ערה ותנודתיות גדולה מאוד. לטור על אסטרטגיית המסחר הנכונה כעת בת"א - לחץ כאן

לפי דו"ח נתוני המכירות בחסר שפורסם השבוע, ניתן לראות כי שינויים משמעותיים בוצעו ב-3 מניות בולטות: אופקו הלת', טאואר ופלוריסטם.

נתחיל מחברת אופקו הלת' שמאז סוף נוב' האחרון רשמה מהלך עליות של כמעט 60%. החברה נמצאת בעיצומו של סגירת הסכם עם חברת פייזר לגבי הורמון הגדילה. השורטיסטים באופקו הבינו שהעסקה האחרונה טרפה את הקלפים. בשבועיים האחרונים חלה ירידה חדה בכמות המניות המושאלות על חברת הביומד הגדולה בבורסה בתל אביב. השורטים ירדו מ-8.16 מיליון מניות ב-15 בינואר ל-4.97 מיליון מניות נכון ליום חמישי האחרון. מדובר בירידה של 39% להיקף כספי של 227 מיליון שקל.

הירידה בשורטים הגיעה במקביל לזינוק של 12% באותה התקופה וזינוק של 50% מאז ה-15 בדצמבר, היום בו הודיעה על עסקת ענק עם פייזר למסחור ושיווק הורמון גדילה משופר. מניתוח הנתונים (קניות ומכירות) עולה כי השורטיסטים הפסידו במצטבר כ-62 מיליון שקל על הפוזיציה (זאת מבלי להתחשב בגידור הפוזיציה).

צמצום פוזיציה נוספת בוצעה במניית טאואר. כמות המניות המושאלות ירדה בשבוע החולף בכ-25% ל-3.59 מיליון מניות בהיקף כספי של 214 מיליון שקל. ככל הנראה, חלק ניכר מהירידה בהיקף השורט מיוחסת להחזקה של אג"ח להמרה בלונג ומניית טאואר בשורט. ניתן לראות בשבוע האחרון ירידה חדה בהיקף האג"ח להמרה אשר מסביר את הצניחה בהיקף השורט.

נזכיר כי לאחרונה התפרסמו דיווחים על הקמה מחדש של הוועדה בהודו שאמורה לתת אור ירוק לפרויקט להקמת מפעל שבבים בו טאואר אמורה להשתתף לצד JP אסושיאייטס ו-IBM. בתוך כך, המרת האג"ח למניות צפויה להוביל ביום חמישי הקרוב לביקוש של 30-40 מיליון שקל בשלב הנעילה בעקבות עלייה בשיעור משקל מניות המדד של החברה (ממ"מ).

מניה נוספת שעלתה לכותרות בשבוע האחרון ובולטת בשינויים ביתרות המכירה בחסר בקרב המניות בבורסה בתל אביב היא לא אחרת מפלוריסטם. מסתבר שחלק מהסוחרים המתוחכמים החליטו למכור בחסר את המניה שזינקה בשבוע שעבר ב32% ברקע להמלצה אוהדת במיוחד. עם זאת, תחקיר של Bizportal במקביל לתחקיר של בלומברג שהעלה שאלות קשות ביחס לזהותה של חברת המחקר. בטרם פורסמו התחקירים, כמות המניות המושאלות על פלוריסטם עלתה ב-18% ל936 מניות או סך כספי של 13 מיליון שקל.

את ניתוח הנתונים ביצע Bizportal בשיתוף מפעילת האפלקציה "My Stock News" שמספקת התראות בזמן אמת על מניות.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מה עם פריגו? למה לא מתרוממת למרות הדוחות? (ל"ת)
    איתן 07/02/2015 12:57
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    סוחר נבון 04/02/2015 14:01
    הגב לתגובה זו
    מי שמוכר לא מבין את המנייההיום היפוך חזק בוול ותסגור ב 15$
  • tsem 04/02/2015 19:08
    הגב לתגובה זו
    אני רואה אותה בשווי כפול כלומר 28$ ובארץ 10000 רק לשבת בסבלנות מגמות עלייה כאלה נשארות לטווח של שנים כל ירידה היא לצורך עלייה
  • 9.
    אחלה אפליקציה ועשיתי איתה כסף (ל"ת)
    חיים 04/02/2015 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שימו לב לאיי די איי בקרוב פרסום (ל"ת)
    הולך להיות מעניין 04/02/2015 13:33
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    תמיד כשיש ירידות במניה, טאואר מוציאים הודעה משמחת בוא נ (ל"ת)
    ארט 04/02/2015 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מייק 04/02/2015 12:26
    הגב לתגובה זו
    לעצמם "סוחרים" בעוד שהם קומבינטורים שלא היו מצליחים להרוויח שקל בכוחות עצמם.
  • 5.
    א.מ 04/02/2015 12:12
    הגב לתגובה זו
    אותה לכותרות ולמה..לדעתי יש סיבה לחקירה בנוגע לכתבה שכתב תומר קרוננפלד באתר זה בנוגע להמלצה שקיבלה פלוריסטם ומה מגמת כתבה זו.
  • 4.
    atuk19 04/02/2015 12:08
    הגב לתגובה זו
    באופקו בחול יש פי כמה שורטים. בפעם האחרונה שבדקתי 23% ממניות הציבור היו בשורט! גם בטאואר הכמות בחו"ל גדולה מעט מהכמות בארץ - והתנודות בשורטים בחו"ל גדולות יותר. בטאואר אכן מול האגח - נפתחו לפני אקס ריבית קודם בשביל לקבל את הריבית מתנה - והרוב חיכו לריבית הבאה ביוני. אבל ברגע שהמחיר של המניה עלה - השכירות עולה - וכל הארביטראז לא משתלם. אז סוגרים את הפוזציה. ושימו לב - בלי לעבור בבורסה. ממירים את האגח - מקבלים מניה ומחזירים השאלה בלי לקנות מניה ובלי למכור אגח. במות ההמרות בשבוע שעבר מצביע על כך שגם בנסד"ק נסגרו הרבה שורטים. אבל נדע רק עוד שבוע. מוזמנים לבקר בפורום ס פ ונסר בכל מקרה מה שחשוב - אין , לא היה ולא יהיה שורט סקוויז בטאואר. זו פשוט מכירה מוקדמת של אגח להמרה. מי שקונה עכשיו אגח ומוכר מניה בשורט - ימיר את האגח בעתיד ולמעשה זו מכירה מראש של האגח להמרה - וזה מצויין לחברה ולמניה.
  • אלויס 05/02/2015 22:45
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מדויק ! מהבודדים כאן שמבינים מסחר , יישר כח תמשיך לכתוב כאן , תודה !
  • 3.
    מאחל לכל השורטיסטים רק הפסד וכמה שיותר גדול (ל"ת)
    קוקי 04/02/2015 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מתחת לרדאר 04/02/2015 12:02
    הגב לתגובה זו
    המשמעות: החברה נסחרת בפחות משליש מההון העצמי עוד לפני המשקיע וללא קשר. צפויה הצעת רכש למניות החברה שבידי הציבור. לא ממליץ ולא מריץ. זה מההבנה שלי את לשון ההודעה של החברה. תקראו היטב את ההודעה מאתמול בבוקר ותסיקו מסקנה. להבנתכם האישית, לשיקולכם ובהצלחה לכולם.
  • 1.
    יודע 04/02/2015 11:52
    הגב לתגובה זו
    בקרוב מאוד השורטיסטים יוכלו את הכובע אני אוסףףףףףףףף
  • יודע?מה אתה אוסף בוטנים? (ל"ת)
    אבי 04/02/2015 13:07
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

אגח
צילום: ביזפורטל

איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?

אחרי אישור תקציב 2026, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר ואלכס זבז'ינסקי ממיטב מנתחים איך הגידול בהנפקות, יעד הגירעון המתרחב והעלייה בתשואות בארה"ב משנים את התמונה בשוק האג"ח הממשלתי ואילו אפיקים אטרקטיביים יותר כעת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לידר שוקי הון

התקציב שאושר ביום שישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה. 

כשהמדינה מגדילה את היקף ההנפקות, כמו שמתוכנן ל-2026, המשמעות היא היצע גדול יותר של אג"ח בשוק. במצב כזה, כדי שמשקיעים יסכימו לרכוש את האג"ח, המחיר שלהן נוטה לרדת והתשואה לפדיון עולה. זה מנגנון בסיסי של יותר סחורה, מחיר נמוך יותר ומשכך תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לא מדובר בשינוי מאוד משמעותי ביחס לשנים קודמות. 

"צופים כי היקף הגיוס השבועי יעלה ב-2026 לכיוון 3 מיליארד שקל"

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, מתייחס לתקציב הביטחון שנקבע על 112 מיליארד שקל ומגדיר אותו כסביר - "תחזית ההכנסות ממסים עומדת על 554.5 מיליארד שקל, כולל 10 מיליארד שקל מעסקת ויז. ללא הרכיב החד-פעמי, מדובר בגידול נומינלי של 5.3%, שמבוסס על תחזית צמיחה אופטימית של 5.2%. אבל אם הצמיחה בפועל תהיה קרובה יותר ל-4%, הגירעון עלול להתרחב ל-4.2% ואף יותר, במיוחד בשנת בחירות שבה חלק מהחלטות האוצר עלולות שלא להתממש במלואן"


תחזית מימון הגירעון ב-2026, לידר שוקי הוון