דוד פתאל לא רוצה רגולציה על הראש: הנפיק אג"ח למוסדיים ב-200 מיליון שקל

רשת בתי המלון רצתה לגייס עד 300 מיליון שקל; הריבית של האג"ח נקבעה ברמה גבוהה יחסית של 3.9% ולמוסדיים לא ניתנו בטחונות
אבי שאולי |

לאחר שלא הצליח להנפיק מניות מספר פעמים בעבר ניסה בסוף השבוע דוד פתאל בעל השליטה (80%) ברשת מלונות פתאל להנפיק אג"ח למוסדיים. חברת פתאל החזקות ניסתה לגייס עד 300 מיליון שקל, אך נאלצה להסתפק ב-200 מיליון שקל בריבית של 3.9% (הריבית המקסימלית - 3.95%) ומח"מ 4.7 שנים.

החברה לא העניקה למוסדיים בטחונות, אך התחייבה לעמוד במספר קובננטים. הסגירה של ההנפקה תהיה היום ויתכן שלבסוף יהיה גיוס גדול יותר: תלוי בביקוש של המוסדיים ובמוכנות של פתאל להתפשר על גובה הריבית. החתם - רוסאריו קפיטל.

למרות הריבית הגבוהה יחסית, היתרון הגדול בהנפקה, מבחינת דוד פתאל, שהוא לא יצטרך להיות כפוף לכללי רגולציה של "חברה מדווחת". האג"ח תיסחרנה ברצף מוסדיים והדו"חות הכספיים יועברו לידי נאמן האג"ח. מוסדי שמעוניין לקבל מידע יחתום על הסכם סודיות.

רשת פתאל, בניהולו של ראובן אלקס, מחזיקה ב-30 בתי מלון בישראל הפועלים תחת המותגים מרידיאן, הרודס, ליאונרדו, קורל ביץ ומג'יק. הנתונים של החברה שפורסמו במסגרת הרוד שואו חושפים חברה חזקה ורווחית עם הכנסות של 2.6 מיליארד שקל ורווח נקי של 120 מיליון שקל בשנת 2013. ההון העצמי - 1.1 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חברות הביטוחחברות הביטוח
ניתוח מיוחד

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?

מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חברות הביטוח

אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.

כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.

מאחורי הראלי

הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום, כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.

ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.


דניאל ספיר מנכ"ל אלקטרה פאוור; צילום: ענבל מרמרידניאל ספיר מנכ"ל אלקטרה פאוור; צילום: ענבל מרמרי
דוחות

אלקטרה פאוור: ההכנסות צמחו אבל הגפ"מ אכל את הרווח

ההכנסות צמחו בכ-17% לכ-219 מיליון שקל אבל הפסדים תפעוליים ממגזר הגפ"מ שחקו את הרווח והעבירו את אלקטרה פאוור להפסד רבעוני של 4.2 מיליון שקל

מנדי הניג |

שוק החשמל בישראל עובר בשנים האחרונות רפורמה מבנית שנועדה לשבור את מונופול חברת החשמל ולהגביר את התחרות במקטע האספקה, במטרה להוזיל עלויות ולשפר את השירות לצרכנים. הרפורמה, שמוביל משרד האנרגיה, מאפשרת לצרכנים לבחור ספקי חשמל פרטיים, המציעים הנחות של 5%-20%, שיכולות לחסוך למשקי הבית מאות עד אלפי שקלים בשנה. 

עד עכשיו ההתניידות עוד קטנה כשלפי הנתונים עברו כ-263,000 משקי בית לספקים פרטיים, כשהקצב עומד על כ-20,000 בתי אב מדי חודש. הרפורמה התחילה בקיץ שעבר, ונתנה אפשרות למתקנים סולאריים ומתקני אגירה למכור חשמל לספקים פרטיים. בחודשיים האחרונים הורחבה הרפורמה גם לתחנות כוח קונבנציונליות, בעיקר מבוססות גז, שיוכלו למכור חשמל לספקים פרטיים באמצעות מכרזים. היקף ההספק שייפתח למכרזים מוערך ב-2,000-3,000 מגה-וואט, והמימוש צפוי בתחילת 2026.

אלקטרה פאוור (לשעבר סופרגז) יכולה להיות מהמרוויחות העיקריות מהרפורמה. היא אחת השחקניות המרכזיות בשוק האנרגיה בישראל, עם כ-400,000 לקוחות פרטיים וכ-5,000 לקוחות עסקיים ומוסדיים. החברה, שנרכשה ב-2019 על ידי קבוצת אלקו, פועלת בתחומי שיווק והפצת גז ביתי (גפ"מ), גז טבעי, וייזום תחנות כוח קטנות מבוססות קוגנרציה. 

ב-2023, אלקטרה פאוור נכנסה לשוק אספקת החשמל ללקוחות פרטיים והקימה מוקד לקוחות ארצי, מה שהוביל להצטרפות עשרות אלפי לקוחות המעוניינים במסלולי חשמל חסכוניים. הפתיחה של השוק לתחנות כוח מבוססות גז יכול לחזק אפילו יותר את המיצוב התחרותי של החברה בשוק האספקה הביתי והעסקי. 

עם זאת, התוצאות הרבעוניות מאכזבות והמניה מגיבה בירידה של 4.5%. אלקטרה אמנם צמחה בהכנסות אבל מגזר הגפ"מ שנפגע מעליית עלויות במהלך המלחמה העביר אותה להפסד נקי של 4.2 מיליון שקל לעומת 2.3 מיליון רווח ברבעון המקביל. הירידה מגיעה אחרי עלייה מרשימה של 65% מתחילת השנה ו-74% ב-12 החודשים האחרונים, כששווי שוק של אלקטרה פאוור עומד על כ-591 מיליון שקל.

עיקרי התוצאות

הכנסות החברה ברבעון עלו ב-17% ל-219 מיליון שקל, לעומת 187 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.