התאבדות כלכלית: נתנה לבנה ייפוי כוח בחשבון - והוא הפסיד 19 מיליון שקל
בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי על בנק מוטלת אחריות מוגבלת של עד 50% במקרה של הפסדים ממסחר באופציות ומניות במקרים של התנהלות כאילו "התאבדות כלכלית". מזרחי טפחות תבע מאורלי הרן 12.4 מיליון שקל (התביעה המקורית 19.6 מיליון שקל) בגין הפסדים שנוצרו בחשבון כתוצאה מממסחר בבורסה, אך ביהמ"ש הטיל אחריות על הבנק.
סניף מזרחי טפחות בנתב"ג לוד העניק להרן אשראי לצורך מסחר באופציות בישראל ובחו"ל. הנתבעת סחרה באמצעות בנה, חייל משוחרר, שהיה מיופה כח מטעמה בחשבון ולטענתה במשך שנים רבות (החשבון נפתח בשנות ה-70) נוהלו חשבונות הבנק שלה באורח סולידי יחסית ללא פעילות מסוכנת כמו אופציות.
"על הנתבעת הייתה חובה לעקוב אחרי הנעשה בחשבונה"
השופטת דרורה פלפל קבעה כי על הנתבעת, הרן, הייתה חובה לעקוב אחרי הנעשה בחשבונה ובמידת האפשר, לאחר יעוץ, להגיע להחלטות מושכלות. חובת הבן שלה הייתה לא ליטול על עצמו פעילות בחשבון כשהוא אינו מודע לסיכונים. ביהמ"ש המחוזי בת"א הסיק כי היתה לבן אדישות לניהול פעולות כספיות בחשבון של אמו.
לגבי האחריות של הבנק, קבעה השופטת דרורה פלפל כי כאשר החשבון מראה על מינוס של מיליון דולר והבנק מוכן להמשיך לנהלו בתנאי שמערך הביטחונות יתוגבר, הרי שדעת הבנק נתונה יותר לעצמו ולא ללקוח שלו.
על הבנק לשמור על הלקוח מביצוע פעולות מסוכנות
ביהמ"ש מבהיר שבין הבנק ללקוח קיימת חבות דו-צדדית, חובת הזהירות של הבנק כלפי הלקוח מוגברת בהיותו בעל המקצוע המיומן, ובמיוחד בעסקאות שאינן יום-יומיות לפעילות שגרתית של לקוח רגיל. חובת זהירות זו תקפה במיוחד כאשר בעסקאות נוצרות חריגות וכאשר קיימות חריגות מבחינת התנהלותו ההיסטורית והמוכרת של לקוח ותיק.
מסקנת הביניים אליה הגיעה סגנית הנשיאה ד"ר דרורה פלפל היא כי הבנק אמור לשמור על הלקוח מפעולות חריגות במהותן או בתוצאתן שבסיומו של יום עלולות להביא לנזק כלכלי ללקוח בין הלקוח פועל בעצמו בחשבון ובין אם הוא פועל באמצעות מיופה כח, בין אם הדבר נעשה בתרמית ובין אם נעשה תוך אדישות.
הנתבעת נדחפה ע"י בנה לפתוח חשבון למטרות מאוד מסוכנות
בין היתר מתייחסת השופטת דרורה פלפל לשאלה מהו דינו של "מתאבד כלכלית" והאם יכול וצריך הבנק להתערב ומתי? השופטת קבעה שהמחוקק נותן לעתים "סמכויות אפוטרופסיות" בתחומים מגוונים ביחסים שבין אדם לאדם, וגם ביחסים שבין לקוח לבנקאי. על כן הבנק אמור לשמש אפוטרופוס ל"מתאבד הכלכלי" כשם שבדין הפלילי יש חובה מכח הדין למנוע התאבדות פיסית, אזי מכח חובת האמון והנאמנות המוגברת שבין הבנק לבין לקוחו - אם פעילותו עלולה לגרום ל"התאבדות כלכלית" של הלקוח, יש לעצור את פעילותו של הלקוח בחשבון.
הנתבעת נדחפה על ידי בנה לפתוח חשבון במיוחד למטרות מאוד מסוכנות. היא לא הפכה את עורה השמרני, לא התערבה בניהול החשבון, ולמעשה שימשה מעין כסות רישומית בלבד. פקידי הבנק ידעו על מצבה הרפואי הקשה באותה תקופה, אך נשארו אדישים לכך. הם ניעורו מאדישותם כשאזל מלאי הביטחונות ורק אז עצרו את הפעילות בחשבון.
הנתבעת הייתה חייבת לשאול שאלות כשנדרשה להגדיל בטחונות
הנתבעת, הרן, קובעת השופטת דרורה פלפל, הייתה חייבת להתעניין יותר בחשבון וחייבת לשאול שאלות כשנדרשה להגדיל בטחונות מהם היתה חריגה לפרקים.
משפחתת הרן בעלת נכסים רבים נהנתה ממוניטין טוב בסניף הבנק. כך אולי אפשר לנסות להסביר איך בנה הצעיר קיבל ייפוי כוח בחשבון, סחר וצבר הפסדים שהגיעו לשיא עם תחילת המשבר הפיננסי בשנת 2008.
- 10.מנחם 10/07/2013 18:48הגב לתגובה זוהאחריות לשמור על הוצאת הכסף על ידי מיופה כוח היא על הלקוח ולא על הבנק...!
- 9.ש.א 10/07/2013 16:06הגב לתגובה זוהכסף לא יגמר לך לכל החיים. מה בדיוק חיפשת
- לש.א הדפוק 10/07/2013 18:47הגב לתגובה זואתה לא מבין כלום,העיקר סתם להגיב.הוא יכול עם מינוף של 100000 ש"ח לשלם 20 מיליון ש"ח עם הוא כתב ללא הגנות!!!!
- 8.sos 10/07/2013 15:27הגב לתגובה זוולגרום בושה לאנשים זה לא מוסיף לכתבה כלום יש כאילה שבגלל זה ישקלו פעמים לפני תביעה
- 7.אבי נוי 10/07/2013 14:50הגב לתגובה זוכל הכבוד לשופטת . לכאורה לבנקים אין שום חלק בהפסדי לקוח , במתן אשראים לפעילות במעו"ף בניגוד לחוקי ני"יע . בנק מזרחי מוביל בהפלת לקוחות בפרט בשוק המעו"ף ולאחר מכן הוא עוד תובע אותן. העיקר להרוויח עמלות כבדות . הגיע הזמן שהבנקים רק ירווחו ללא שום אחריות למהלכים שהם מעורבים בם .
- 6.כיצד ישימים העקרונות שנקבעו למקרים שבין אדם לרעהו ? (ל"ת)גם אני נדפקתי 10/07/2013 12:34הגב לתגובה זו
- 5.סתם ילד כאפות אני מכיר אותו. (ל"ת)מיקי רונן 10/07/2013 12:23הגב לתגובה זו
- 4.שאלה לבחור ,אוכל מחרבן ולא עובד ומהמר ,על מי מדובר . (ל"ת)בא 10/07/2013 12:11הגב לתגובה זו
- 3.א 10/07/2013 12:06הגב לתגובה זולא דומה לאמת
- 2.ככה נראים "שחקני המעוף" בישראל..... (ל"ת)אלישמע החתול 10/07/2013 11:10הגב לתגובה זו
- שחקן מעוף אמיתי 10/07/2013 11:57הגב לתגובה זוולמשפחה שלהם יש קצת כסף אז הילד חושב שהוא איזה סוחר תותח. אבל בלי הכסף של ההורים שלו ( ומסתבר שגם עם הכסף) הוא סתם אפס מאופס.
- סוחר מעוף קטן 10/07/2013 11:49הגב לתגובה זושל רומניה, טורקיה והונגריה.אין בינם לבין סוחרי מעוף שום קשר. סוחרי מעוף אמיתיים (קטנים כגדולים) , מבצעים אסטרטגיות ומנהלים אותם במידת הצורך, והם ממש לא מהמרים, כי במעוף מי שמהמר נמחק ויוצא מהמשחק.
- 22 10/07/2013 17:345 אחוז המרווחים הם המוסדיים שמזיזים מדדים (וגם לא תמיד ) וברשותם רובוטים ומידע פנים כל השאר הם סאקרים דגיגי רקק שחושבים שהם אוכלים את השאריות ולא מבנים שהם עצמם המזון העיקרי של הכרישים
- אופציות המעוף הן קזינו חוקי לכל דבר! (ל"ת)א.מ 10/07/2013 12:17
- 1.מה מספר ההליך? - טרם פורסם במאגרים... (ל"ת)גלית 10/07/2013 11:06הגב לתגובה זו
- ירון 10/07/2013 13:04הגב לתגובה זוחפשי במאגרי המים

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').