הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
ניר דוד מנכ"ל בזק; צילום: אלעד גוטמןניר דוד מנכ"ל בזק; צילום: אלעד גוטמן

בזק רוצה לרכוש את אקסלרה טלקום ב-500 מיליון שקל

בזק חתמה על מזכר הבנות לרכישת מפעילת כבל תת־ימי ואתר נחיתה בישראל, במטרה לחזק את עצמאות תשתיות התקשורת ולהפוך לשחקנית אזורית

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה בזק אלומה ניר דוד תומר ראב"ד

לפני כשבועיים חשפה בזק בזק 0.46%   כי היא בוחנת את האפשרות להקים כבל תת־ימי חדש בין ישראל לאירופה - מהלך שיגביר את עצמאות תשתיות התקשורת הלאומיות וימקם את המדינה כצומת מרכזי על מפת הדיגיטל העולמית. היום הופכת הבחינה הזו לצעד מעשי: קבוצת בזק מדווחת על חתימה על מזכר הבנות ראשוני ולא מחייב לרכישת מלוא הבעלות על חברת אקסלרה טלקום, לשעבר טמרס טלקום בתמורה של עד 170 מיליון דולר, כולל תוספת מותנית של 10 מיליון דולר.


אקסלרה, שבשליטת קרן התשתיות הציבורית אלומה (82%) ובבעלות חלקית של איילון ביטוח (18%), מפעילה רשת תקשורת בינלאומית מבוססת כבל תת־ימי אופטי ומחזיקה אתר נחיתה ייעודי בישראל. בעסקה לא נכללות פעילויות אחרות של החברה שמבוצעות דרך שתי חברות בנות בהן אקסלרה שותפה בלבד והן יופרדו טרם ההשלמה. אקסלרה טלקום (לשעבר טמרס טלקום) נוסדה בשנת 2011 על ידי איש העסקים היהודי‑פיני פויו זבלודוביץ', במטרה לצמצם את התלות בכבל תת‑ימי בודד ששימש באותה תקופה את תעבורת התקשורת של ישראל. כיום מחזיק זבלודוביץ' ב‑20% מקרן אלומה, כבעל המניות היחיד הגדול בה.


על פי מזכר ההבנות, בזק תבחן את האפשרות לרכוש את מניות אקסלרה מהקרן, המחזיקה כאמור בכ-82% ממניות החברה ומאיילון ביטוח. שווי העסקה הכולל עומד על 160 מיליון דולר (כ-500 מיליון שקל). בנוסף, המוכרים יהיו זכאים לתמורה נוספת של עד 10 מיליון דולר, המותנית בהתקיימות תנאים מסוימים המפורטים במזכר ההבנות.


השלמת העסקה כפופה לחתימת הסכם סופי ומחייב עד לתום תקופת בלעדיות בת 75 ימים ממועד מזכר ההבנות, במהלכה תבצע בזק בדיקת נאותות. כמו כן, העסקה כפופה להתקיימות תנאים מתלים נוספים כמקובל בעסקאות מסוג זה, לרבות קבלת כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים, בהם אישור הממונה על התחרות ואישור משרד התקשורת.


ניר דוד, מנכ"ל בזק: "חתימת מזכר ההבנות הראשוני עם חברת אקסלרה מהווה צעד נוסף בשורת מהלכים שאנו מבצעים שמטרתם חיזוק מעמדה של קבוצת בזק כשחקן תשתיות מרכזי בזירה האזורית והרחבה של פריסתה הגלובלית, לצד הגברת העניין והביקוש מצד גורמים בינלאומיים. בזק תמשיך לפעול לחיזוק עצמאות תשתיות התקשורת של ישראל, ולהעמקת התחרות בשוק".


יאיר הירש, מנכ"ל אלומה: "אנו גאים ושמחים להודיע על חתימתו של מזכר ההבנות למכירת אקסלרה לבזק בשווי המשקף שילוש של ערך השקעת אלומה באקסלרה. ההתקשרות במזכר ההבנות מהווה אבן דרך משמעותית, המביאה לידי ביטוי את יכולת ההשבחה והצפת הערך של הקרן. אנו מתכוונים להמשיך באסטרטגיה הייחודית של זיהוי הזדמנויות השקעה אטרקטיביות בתחומי המיקוד של הקרן והשבחתן, תוך מעורבות אקטיבית בניהול ובפיתוח העסקי".


אקסלרה הינה חברה פרטית המאוגדת בישראל ועוסקת, בין היתר, במתן שירותי תקשורת באמצעות רשת תקשורת בינלאומית על גבי כבל תת ימי מבוסס סיבים אופטיים, ומחזיקה אתר נחיתה בישראל. בנוסף, החברה מפעילה חוות שרתים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"


העסקה הנבחנת מגיעה בעיתוי רגיש ומשמעותי. ישראל מחוברת כיום לשלושה כבלים תת-ימיים בלבד, שמקשרים אותה לאירופה דרך איטליה, יוון וקפריסין. אך חלק מהתעבורה הבינלאומית עובר במסלולים רגישים ובזק שואפת לייצר נתיב עצמאי, ישיר ובטוח יותר לנתונים הרגישים של המדינה.

ברקע, מגמות עולמיות של גידול חד בתעבורת דאטה,מבין היתר על רקע פעילותן המתרחבת של ענקיות הענן והטכנולוגיה בישראל - הפכו את סוגיית תשתיות האינטרנט לנושא אסטרטגי. רכישת אקסלרה עשויה להציב את בזק בעמדת מפתח בשוק התת-ימי, שבו היא שואפת לא רק להפעיל כבל קיים, אלא גם להוביל יוזמות חדשות ולעגן את מעמדה כשחקנית אזורית מובילה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא חוטי 25/07/2025 11:21
    הגב לתגובה זו
    מתן שני כבלים מתוך שלושה לחברה אחת מהוה מתן מונופולין על שרותי התקשורת הבין לאומיים של ישראל. אם בזק רוצה להרחיב את יכולותיה שתתכבד ותעביר כבל נוסף. זה יהיה טוב לבזק מחד ולא ישים את כל הביצים בסל אחד מאידך.
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פקדונות קרנות כספיות

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה תשתיות ביטחון תקציב

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק. 

להמשך הכתבה לחץ כאן