האם התיק שלכם מוכן להפסקת אש?
זה הזמן לדבר על סיכון מול סיכוי: האם תיק ההשקעות שלכם מוכן ליום שאחרי המלחמה? שוק המקומי עדיין נחשב יחסית אטרקטיבי. תמחור המניות בת"א נמוך משמעותית מהמקובל בארה"ב, כאשר המכפיל הממוצע בת"א 125 נמוך מזה של מדד ה-S&P
500; תשואת הדיבידנד בישראל גבוהה יחסית, כ-2.8%, כמעט כפול מהממוצע בארה"ב - האם כדאי לשנות את התמהיל?
כמעט שנתיים מאז פרוץ המלחמה, ושוק ההון המקומי מפגין ביצועים מרשימים. לאחר שבימי המסחר הראשוניים למלחמה ראינו ירידות חדות לא רק שהמדדים מחקו את אותן הירידות, אלא שהמדדים הציגו ביצועים טובים יותר מאלו של ארה"ב. בשנת 2024, מדד ת"א 125 עלה בכ-29%, בעוד מדד ה-S&P 500 עלה בכ-23% "בלבד".
זה קורה על רקע הורדות הדירוג שהיו כאן לאחרונה, גירעון תקציבי שהיה עמוק יותר מהתכנון המקורי, וכמובן התמשכות המלחמה שהובילה להוצאות ביטחוניות משמעותיות ופגיעה בשוק התעסוקה אך מנגד חיזקו את תחושת הביטחון הכללית במשק הישראלי, שזה בתורו המשיך להראות יציבות.
יתרונות ההשקעה בישראל: תמחור, דיבידנד וסקטורים חזקים
למרות האתגרים והעליות האחרונות, השוק המקומי עדיין נחשב אטרקטיבי. תמחור המניות בת"א נמוך משמעותית מהמקובל בארה"ב, יש גם מניות עם מכפילי רווח חד ספרתיים בחלק מהמניות, כאשר המכפיל הממוצע בת"א 125 נמוך מזה של מדד ה-S&P 500. בנוסף, תשואת הדיבידנד בישראל גבוהה יחסית, כ-2.8%, כמעט כפול מהממוצע בארה"ב. אלא שיש הטייה גדולה למניות פיננסים, בעיקר בנקים. וול סטריט מוטה יותר לטכנולוגיה וקשה להשוות אותנו עם מניות "הערך" למניות הטכנולוגיה. ברור שמכפילי הרווח שם יהיו גבוהים יותר. כשמשווים מניות פיננסיות לפיננסיות - המכפילים באותה הסביבה. וזה עוד לפני שמדברים על דיסקאונט מקומי - בכל זאת, אנחנו לא ארה"ב, אנחנו במלחמה של כמעט שנתיים, עם צרות של מזרח תיכון.
הרכב המדדים מעניק חשיפה נרחבת לבנקים וחברות ביטוח המהווים את העוגן של הכלכלה הישראלית, כאשר אלו נהנו מריבית גבוהה ומסנטימנט חיובי. מדד מניות הביטוח עלה ביותר מ־60% בשנת 2024, והבנקים עלו בכ־40%, תוך שיפור ברווחיות וחזרה מעל מחיר ההון לאחר שאלו הציגו רווחי שיא. החשיפה לטכנולוגיה מועטה באופן יחסי (למרות שמדובר גם בחיסרון) אך אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה - זאת הגנה מ"בועות" טכנולוגיות, אך מכפילי ההון בבנקים גבוהים ורגישים לרגולציה.
- Finberry: שחקן חדש ונועז בשוק ניהול ההשקעות בישראל
- סלייס קופות גמל נקנסה ב-2 מיליון שקל כי לא השיבה לפניות של לקוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיכון מקומי - דיסקאונט על השווקים המערביים
לצד ההזדמנויות, אי אפשר להתעלם מרמת הסיכון הגבוהה יחסית בשוק הישראלי. הסיכון בהתלקחות זירות נוספות תמיד קיים, כאשר אנו מקבלים "השכמות" בדמות טילים מתימן, וקוראים כותרות על תקיפות אפשריות של מתקני גרעין באיראן, דבר שעשוי להיות בעל השפעה מתמשכת.
בנוסף, הדירוג של ישראל הורד במהלך 2024, והגירעון העמיק לכ-8% תוצר, דבר שהקשה על גיוסי חוב ומעלה את עלות ההון. במבט קדימה נראה שתחזית הדירוג התייצבה, אך התמשכות המלחמה עשויה להשפיע גם על התחזית הקיימת.
הגיוסים בהייטק הצטמצמו, הנפקות חדשות הוקפאו ואלו שכן חושבים להנפיק עושים זאת מעבר לים (חוש\לשה דיי מהותית של השוק המקומי), ופיטורים נרשמו בקרב חברות ישראליות. בבורסה המקומית עצמה משקל הטכנולוגיה נמוך יחסית ביחס למדדים מובילים בארה"ב, מה שמשאיר את המשקיע בת"א עם חשיפה מוגבלת לסקטורים החדשניים והצומחים בעולם.
- ברקת תממן פרויקט מגורים חדש בפארק הים בבת ים
- אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה...
סיכון/סיכוי מול ארה"ב
עבור המשקיע הישראלי, עולה תמיד הדילמה האם להשקיע בשוק המקומי או להעביר את הכסף לוול סטריט. עד היום, התמחור היה אחד הגורמים המרכזיים שמטים את הכף לטובת תל אביב, כאשר מדדי ת"א עדיין נסחרים במכפילי רווח נמוכים בהרבה מהמקובל בארה"ב.
הרבה מהראלי האמריקאי האחרון התבסס על קומץ מניות טכנולוגיה ענקיות, אפל, מיקרוסופט, אמזון, אנבידיה וגוגל, שמשקלן המצטבר מתקרב לכ-30% ממדד ה-S&P 500. ההישענות הזו מגדילה את הסיכון לתיקון עמוק יותר אם חלק מציפיות הצמיחה עבור החברות האלה לא יתממשו והן יחוו ירידות.
מהבחינה הגיאופוליטית, הסיכון בארה"ב גדל משמעותית כאשר ההשלכות של מלחמת הסחר אינן ידועות. עוד קיים סיכון אינפלציוני שהשוק מתעלם ממנו כעת, דבר שמקשה על הבנק הפדרלי להוריד את הריבית. השווקים התאוששו מהירידות החדות שרשמו בתחילת אפריל, אך החששות עדיין קיימים ופרמיית הסיכון שהשוק גובה קטנה נכון להיום.
האם הפסקת אש תטרוף את הקלפים?
בזמן האחרון אנחנו שומעים על תהליכים שקוראים מאחורי הקלעים על האפשרות שארה"ב תכריז על הפסקת אש מתמשכת ופתיחת דיונים על סיום הלחימה. תרחיש כזה עשוי להטות את מאזן הסיכון/סיכוי כאשר פרמיית הסיכון (CDS) עשויה לרדת, זרימת ההון לשוק המקומי ממקורות זרים תגבר, וסנטימנט המשקיעים יהיה פחות תנודתי. כבר עתה, נראה שהשוק מגיב להתפתחויות האלה ומתמחר את הסבירות שתקיימו.
ברמה הכלכלית, הפסקת הלחימה תאפשר להוריד ריבית בהדרגה, דבר שיתמוך בענפי הנדל"ן, הצריכה המחזורית וההשקעות הריאליות. מצד שני, הפחתת התמיכה הממשלתית אחרי המלחמה עלולה להכביד על חלק מהמגזרים.
מי עשוי להרוויח?
נדל"ן וענף הבנייה: היציאה מהמלחמה עשויה להמריץ מחדש את שוק הנדל"ן. תחום הבנייה שהתקרר בשנה האחרונה, צמא להורדת ריבית שאלו במידה ויגיעו יתנו דחיפה אופטימית למניות הנדל"ן. גם השקט הביטחוני יאפשר להביא עובדים זרים לתחום שעדיין סובל ממחסור בידיים עובדות.
במקביל לענף הבנייה, גם ענף התשתיות עשוי לקבל זריקת עידוד אם תסתיים המלחמה, כאשר חלק מהתקציבים עשויים להיות מוסטים לשדרוגי תשתיות. חברות קבלניות, חברות ציוד מכני הנדסי, וחברות מוצרים לתחום הבניה עשויות ליהנות מחידוש עבודות תשתית שנתקעו, האצת פרויקטים ממשלתיים ושיקום אזורים שנפגעו.
מי עלול להיפגע?
תעשיות ביטחוניות: החברות הביטחוניות בבורסה זינקו על רקע ציפיות להזמנות מתמשכות, אך בהיעדר עימות ממושך, סנטימנט השוק עשוי להשתנות. גם אם תקציבי הביטחון לא ייחתכו בפועל וגם אם נראה הרחבת תקציבים באירופה, התגובה בשוק עשויה להיות שלילית.
תעופה וקמעונאות מחזורית: חברות התעופה המקומיות נהנו מתקופה של תחרות נמוכה ומחירים גבוהים. אם החברות הזרות יחזרו לפעול בישראל, מחירי הטיסות ירדו והתחרות תלחץ על המרווחים. בדומה לכך, קמעונאיות שנהנו מעלייה בצריכה המקומית כאשר הנופשים נשארו בארץ, עלולות לאבד את יתרונם היחסי כשישראלים יחזרו לנפוש ולצרוך בחו"ל.
בנקים: בטווח הקצר אלו נהנו מהסביבה של ריבית גבוהה ומרווחי אשראי גבוהים ללא צורך בהוצאות משמעותיות להפסדי אשראי בפועל, כך שדווקא תרחיש של שקט ביטחוני עשוי לזרז הפחתת ריבית יפגע בתשואה על ההון וברווחיות הבנקים. כלומר, הפסקת האש עשויה להיות חיובית לסנטימנט, אך שלילית בשורת הרווח.
בשורה התחתונה
המשקיע הישראלי לא יכול להרשות לעצמו להסתנוור מהתשואות האחרונות, אך גם לא להתעלם מהן. הבורסה המקומית סיפקה ביצועים מרשימים, אך הביצועים העתידיים תלויים בתרחיש שיתממש, בין אם הפסקת אש, הורדת ריבית, שיקום תעסוקתי או דווקא החמרה בזירה הגיאופוליטית והתמשכות המלחמה, כל אחד מהם ישפיע אחרת על הבורסה בכלל, ובפרט על סקטורים כמו הבנקים, הנדל"ן, החברות הביטחוניות או הקמעונאיות.
לכן, חשוב לנתח את תמהיל התיק ולהבין האם יש בו מספיק חשיפה לסקטורים שייהנו במצב אליו אנחנו הולכים, מהתייצבות דרך נדל"ן או תשתיות, חשיפה לצמיחה דרך מניות גלובליות שמאזנות את החוסר בטכנולוגיה מקומית, או מניות ביטחוניות ותעופה שמרוויחות ככל שהמלחמה מתמשכת. במילים אחרות, האם הקצאת הנכסים שלכם משקפת את הדרך שבה אתם רואים את הסיכונים וההזדמנויות שמתפתחים כרגע בראייה קדימה?
כך או אחרת, ולסיום חשוב לזכור את המסר שהשווקים מלמדים אותנו תמיד - הם לא מקשיבים לנו. גם אם אנחנו חושבים שהפסקת אש, אם וכאשר תהיה, תרים את השווקים, יכול להיות ההיפך. אחרי הכל, השווקים כבר מתמחרים תרחיש חיובי, המניות בתל אביב בשיא מרשים שלכאורה מנותק ומנוגד לכלכלה בשטח של העסקים הקטנים-בינוניים.
- 7.האם התיק שלכם מוכן למלחמה עם מצרים שתתמך בטורקיה ! (ל"ת)אייל 26/05/2025 21:16הגב לתגובה זו
- 6.יהוא 26/05/2025 20:10הגב לתגובה זועיקר ההשפעה על המניות היא שינוי שיטת המשטר במדינה
- חוסר היציבות והמלחמה והריבית הגבוהה הן עיקר ההשפעה (ל"ת)אנונימי 26/05/2025 21:47הגב לתגובה זו
- 5.סוחר 26/05/2025 19:07הגב לתגובה זוממש לא מדוייק. גם בתרחיש של רגיעה הבנקים מרוויחים. התעוררות והתאוששות המשק חזרת המשקיעים הזרים לישראל הורדת ריבית ועוד כל אלו ואחרים יתמכו ברווחי הבנקים המרכזים אצלם את הפעילות הפיננסית בישראל. חבל שההסתכלות שלכם צרה. זה לא דיכוטומי. ימים יגידו. לא המלצה.
- אנונימבנקיםי 27/05/2025 07:27הגב לתגובה זובנקים יודעים להרוויח בכל סיטואציה מושקע בבנקים ולא משחרר אף פעם
- 4.החיים 26/05/2025 19:03הגב לתגובה זוהפתעהלאלא תהיה הפסקת אשבלי לחימה הממשלה תקרוס בחודשים הקרוביםמסקנהתבנו תיק ללחימה ממושכת
- 3.אנונימי 26/05/2025 17:39הגב לתגובה זושלום עולמי. הדגש שזה רק הם השאר חראגיל. מת כמו מהיום ששוק ההון נוסד להריץ בנקים לרסק את השאר.
- 2.אנונימי 26/05/2025 17:12הגב לתגובה זוכל עוד הממשלה הזאת כאן עם ביזבוזי כספים לחרדים ומתנחליםכל עוד הדמוקרטיה בסכנה לאדם שפוי אסור להשקיע כאן.
- 1.ואולי זה הזמן להשקיע חלק מהתיק דווקא בשווקים הארופאים שמציגים תשואות מרשימות לכול הדעות (ל"ת)אני 26/05/2025 17:05הגב לתגובה זו
- זה די נעצר בחודש האחרון. אף אחד לא יודע האם ימשיך לשנה הבאה (ל"ת)שטרלינג 26/05/2025 21:47הגב לתגובה זו
- סוחר 26/05/2025 20:41הגב לתגובה זואירופה מתאסלמת מיום ליום והדרך לחורבן האיחוד והכלכלה האירופאית קרובים מאי פכם

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה
לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"
בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%. בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".
מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.
"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת.
האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים. ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך.
- מכליס על הפוטנציאל של אלביט ואיך מניה במכפיל 40 ממשיכה לזנק?
- חרם? אלביט זכתה בחוזה של 1.635 מיליארד דולר לפתרונות הגנה באירופה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.
"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.

אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"
מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף"; היא גם מתייחסת ל'עד כמה הרבעון מייצג?' ו'איך משמרים ומשפרים את המספרים?'
אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה.
בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה. חברה שמתבססת
על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לליברה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות
האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.
אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.
ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.
- "אפשר להרוויח בביטוח רכב ועדיין להיות הוגנים"
- ליברה: הרווח ברבעון עלה ב-32% ל-25 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.