כסף שקלים שטרות
צילום: דוברות המשטרה

סלייס קופות גמל נקנסה ב-2 מיליון שקל כי לא השיבה לפניות של לקוחות

רשות שוק ההון הטילה את הקנס על החברה של משפחת גולדברג. בחברה טענו בתגובה שמדובר ב"ליקויים טכניים וחוסר ידע לגבי הוראות הרשות". תשובה סבירה? החברה גם נאלצה להחזיר ללקוחות 2.1 מיליון שקל לפני מספר חודשים, על גבייה חריגה של הוצאות ישירות מהלקוחות
נתנאל אריאל | (6)

חברת ניהול קופות הגמל הדיגיטלית סלייס (Slice) של משפחת גולדברג נקנסה ע"י רשות שוק ההון בסכום של 2.05 מיליון שקל, בעקבות חוסר מענה ל-34 פניות לקוחות. מדור בהפרה של הרואות הרשות, כאשר במקביל הרשות מאשימה כי החברה "לא פעלה כנדרש מול הלקוחות שנפגעו". ברשות גם מצאו ליקויים נוספים, סיווג לא נכון של פניות שמשפיעים על דירוגי החברה במדד השירות, וכן עיכובים "משמעותיים" במענה לפניות אחרות.

סלייס (לשעבר קל-גמל) מנהלת קופות גמל בניהול אישי (IRA) בהיקף של כ-3.5 מיליארד שקל. מדובר בחברה קטנה יחסית בשוק אבל משמעותית יותר בשוק הניהול האישי, שכן רוב הציבור מנהל את הכספים שלו במסלולים 'הרגילים' ולא במסלולי IRA. מעבר לכך, היא פעילה בתחום מעט לא שיגרתי - היא מאפשרת להשקיע בקרנות גידור גם למשקיעים שיש להם מעט כסף יחסית. מי שרוצה להשקיע בקרנות גידור באופן ישיר צריך בדרך כלל מאות אלפי שקלים. אבל זה מגיע עם תג מחיר גבוה: דמי ניהול גבוהים יחסית של 1% (לעומת 0.6-0.8% בתעשייה).

מנגד, טענו בסלייס שההפרות הן בגלל "ליקויים טכניים, חוסר ידע לגבי הוראות הרשות בנוגע לטיפול בפניות הציבור". בכל מקרה, ברשות החליטו להפחית חלקית את הקנס מכיוון שב-3 השנים שלפני הפרה החברה לא ביצעה את אותה הפרה ו"מתוך התחשבות באופן השפעת הטלת העיצום הכספי על המשך פעילות החברה".

נזכיר כי לפני חודשיים סלייס נאלצה להחזיר ללקוחות כ-2.1 מיליון שקל, אחרי שגבתה מהם יותר מדי הוצאות ישירות. 

מהרשות נמסר: רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, כגוף המפקח על הגופים המוסדיים, מחויבת לוודא כי השירות שניתן לציבור המבוטחים והחוסכים בישראל הוא מקצועי, יעיל ומכבד והיא מטפלת בכ-15,000 פניות ציבור בשנה המוגשות כנגד גופים מוסדיים וסוכני ביטוח. בירור תלונות הציבור נועד לסייע לפונים, ככל שניתן, במיצוי זכויותיהם מול הגופים המפוקחים, להגביר את האכיפה על גופים אלו, לסייע בגיבוש מדיניות הפיקוח בנוגע ליחסים שבין הגופים המפוקחים לבין הצרכנים ולאתר ליקויים מערכתיים בשוקי הביטוח, הפנסיה והגמל."

תגובת סלייס: 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נפגע גמל ופנסיה 22/05/2023 12:55
    הגב לתגובה זו
    תשובה לקונית ותו לא. ברשות עצמה אין שירותראוי והולם. כיצד יאכפו שירות בגופים מסחריים? הרשות התעלמה מפניותי. אין יכולת לשוחח עם בעלי תפקידים ברשות. ממש מגדל שן
  • טלי חכמון 30/05/2024 19:00
    הגב לתגובה זו
    גיליתי במקרה והסוכן שהעביר טותי בחר להעלם לי..למי לפנות?סה על כספי הפנסיה דלי..בבקשה תרשמו לי אם יש תביעה ייצוגית או מה עליי לעשות??
  • בני גור 22/05/2023 23:12
    הגב לתגובה זו
    הם מעבירים את הפניה אוטומטית לחברה, שמנפנפת אותך, ושוב התגובה שלך לחברה, מעגל סגור, לא עושים כלום.
  • 2.
    חחחחחחח,כ"כ נכון,הם אכן לא עונים,וגם כשעונים,זה מתנשא. (ל"ת)
    ירון 22/05/2023 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לוקחים סלייס מלקוחות, חברה פיננסית ללא שירות, רק בישראל (ל"ת)
    הגיע הזמן 22/05/2023 12:34
    הגב לתגובה זו
  • hmje 22/05/2023 13:20
    הגב לתגובה זו
    פניתי בבקשה למבטחים כדי למשוך כספי פנסיה או לפחות את הפיצויים וכנראה שהכסף כבר לא שלי אלא שלהם הם מחליטים מה כמה ובכלל למה לשלם הרי המדינה נתנה למבטחים את הכסף וכנראה עוד יתבעו אותי כי סיפרתי
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

מסחר אקטיבי AIמסחר אקטיבי AI

הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?

הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?

תמיר חכמוף |

שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.

מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.

עלות תועלת

הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.

בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.

ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.

הערך המוסף

בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.