אנרג'יקס: ההכנסות ברבעון זינקו ב-71%; צופה ירידה ב-2025
ההכנסות ב-2024 כולה עלו ב-32% והסתכמו 898 מיליון שקל, וב-2025 החברה צופה הכנסות של כ-825 מיליון שקל (אמצע טווח), הסיבה - ירידה צפויה של 130 מיליון שקל בהכנסות מפולין; לצד הדוחות החברה מדווחת על רכישת פרויקט להקמת חוות רוח ומתקן פוטו-וולטאי בהספק כולל של עד MW 470 בליטא בתמורה ל-25 מיליון אירו
חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס אנרג'יקס 4.01% שבשליטת אלוני חץ אלוני חץ 2.47% דיווחה על הכנסות של 233 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2024, גידול של כ-71% לעומת הכנסות של כ- 136 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-172 מיליון שקל, גידול של כ-42% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון הסתכם לכ-110 מיליון שקל, גידול של כ-69% בהשוואה לרבעון המקביל.
ב-2024 כולה החברה הכניסה 898 מיליון שקל, גידול של כ-32% לעומת שנת 2023. ה-EBITDA לשנת 2024 הסתכם לכ- 626 מיליון שקל, גידול של כ-31% ביחס ל-2023. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בשנת 2024 לכ-338 מיליון שקל, גידול של כ-32% ביחס ל-2023.
ל-2025 החברה צופה הכנסות בטווח של 800-850 מיליון שקל ו-EBITDA פרויקטלי של בין 630-680 מיליון שקל. הסיבה לירידה לדברי החברה היא ירידה צפויה של כ-130 מיליון שקל בהכנסות מפולין כתוצאה מפקיעתן של עסקאות קיבוע מחיר בפולין אשר בוצעו ברמות מחיר גבוהות מאוד בשנים 2022-2023.
בנוסף, להערכת החברה, סך הספק הפרויקטים בהפעלה מסחרית יעמוד על 2GW ו-400 MW שעה אגירה בסוף שנת 2025, גידול של כ- 50% ביחס לסוף שנת 2024. פרויקטים אלו צפויים להניב לחברה הכנסות בסך של 1.1 מיליארד שקל בשנת פעילות מלאה. החברה גם נערכת להקמה של פרויקטים בהספק כולל של 2GW במהלך 2025 בנוסף לפרויקטים אשר נמצאים כעת בהקמה ולקראת הקמה. החברה עדכנה את יעדיה במסגרת תכנית העבודה ארוכת הטווח שלה - להערכת החברה, בסוף שנת 2026, יעמוד צבר הפרויקטים המחובר על 4GW ו-1.3 GW שעה (אגירה) עם צפי הכנסות שנתיות של כ-2.2 מיליארד שקל, ללא צורך בגיוס הון עצמי נוסף למימון ההשקעה הנדרשת להקמת פרויקטים אלו.
- מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"
- אנרג'יקס מדווחת על ירידה של כ-10% בהכנסות וכ-21% ב-EBITDA
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הדוחות החברה דיווחה על רכישת פרויקט ראשון בליטא להקמת חוות רוח בהספק של 140MW ומתקן פוטו וולטאי בהספק של עד 330MWp בתמורה לסך של כ-25 מיליון אירו.
"אנו מסכמים
שנה מאתגרת אך רבת עשייה הכוללת הנחת יסודות משמעותיים לצמיחתנו בשנים הקרובות", מסר אסא (אסי) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס. "שנת 2025 צפויה להיות שנת שיא של הקמות עם תחילת הקמה של פרויקטים בהספק נוסף של כ-2GW אשר צפויים להוות
צעד משמעותי ליישום התכנית האסטרטגית של 2026. השוק האמריקאי, אשר מהווה את מנוע הצמיחה העיקרי שלנו בשנים הקרובות, נהנה מביקושים חזקים לאנרגיה מתחדשת, אשר על פי ההערכות צפויים להמשיך עד סוף העשור. למרות אי הודאות שנוצרה בעקבות חילופי הממשל אנו מאמינים כי נוצרו
הזדמנויות רכישה אטרקטיביות בשוק וכי מערך שיתופי הפעולה האסטרטגיים שלנו עם שחקנים מובילים, הכוללים את Google ו-First Solar, מקנים לנו יתרון משמעותי. בכוונתנו לנצל הזדמנויות M&A אלו על מנת להרחיב את צבר הפרויקטים שלנו, עם דגש על פרויקטים בשלבי ייזום מתקדמים.
לאחרונה הרחבנו את מערך שיתופי הפעולה האסטרטגים שלנו עם חתימה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת SMA AG שהינה חברת יצרנית ממירים גרמנית מהמובילות בעולם. אנו ממשיכים בעשייה מאומצת בכל הטריטוריות בהן אנו פועלים בהתאם לאסטרטגיה שלנו על מנת להרחיב את צבר הפרויקטים
ולהבטיח המשך צמיחה בשנים הקרובות. נמשיך לפעול ביתר שאת לצמיחת פעילות החברה בכל הטריטוריות ולהשאת ערך לבעלי המניות".
מניית אנרג'יקס נסחרת לפי שווי של כ-6.41 מיליארד שקל אחרי שבשנה האחרונה ירדה בכ-8.8%.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
