אנרג'יקס: ההכנסות ברבעון זינקו ב-71%; צופה ירידה ב-2025
ההכנסות ב-2024 כולה עלו ב-32% והסתכמו 898 מיליון שקל, וב-2025 החברה צופה הכנסות של כ-825 מיליון שקל (אמצע טווח), הסיבה - ירידה צפויה של 130 מיליון שקל בהכנסות מפולין; לצד הדוחות החברה מדווחת על רכישת פרויקט להקמת חוות רוח ומתקן פוטו-וולטאי בהספק כולל של עד MW 470 בליטא בתמורה ל-25 מיליון אירו
חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס אנרג'יקס 2.08% שבשליטת אלוני חץ אלוני חץ 0.47% דיווחה על הכנסות של 233 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2024, גידול של כ-71% לעומת הכנסות של כ- 136 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-172 מיליון שקל, גידול של כ-42% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון הסתכם לכ-110 מיליון שקל, גידול של כ-69% בהשוואה לרבעון המקביל.
ב-2024 כולה החברה הכניסה 898 מיליון שקל, גידול של כ-32% לעומת שנת 2023. ה-EBITDA לשנת 2024 הסתכם לכ- 626 מיליון שקל, גידול של כ-31% ביחס ל-2023. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בשנת 2024 לכ-338 מיליון שקל, גידול של כ-32% ביחס ל-2023.
ל-2025 החברה צופה הכנסות בטווח של 800-850 מיליון שקל ו-EBITDA פרויקטלי של בין 630-680 מיליון שקל. הסיבה לירידה לדברי החברה היא ירידה צפויה של כ-130 מיליון שקל בהכנסות מפולין כתוצאה מפקיעתן של עסקאות קיבוע מחיר בפולין אשר בוצעו ברמות מחיר גבוהות מאוד בשנים 2022-2023.
בנוסף, להערכת החברה, סך הספק הפרויקטים בהפעלה מסחרית יעמוד על 2GW ו-400 MW שעה אגירה בסוף שנת 2025, גידול של כ- 50% ביחס לסוף שנת 2024. פרויקטים אלו צפויים להניב לחברה הכנסות בסך של 1.1 מיליארד שקל בשנת פעילות מלאה. החברה גם נערכת להקמה של פרויקטים בהספק כולל של 2GW במהלך 2025 בנוסף לפרויקטים אשר נמצאים כעת בהקמה ולקראת הקמה. החברה עדכנה את יעדיה במסגרת תכנית העבודה ארוכת הטווח שלה - להערכת החברה, בסוף שנת 2026, יעמוד צבר הפרויקטים המחובר על 4GW ו-1.3 GW שעה (אגירה) עם צפי הכנסות שנתיות של כ-2.2 מיליארד שקל, ללא צורך בגיוס הון עצמי נוסף למימון ההשקעה הנדרשת להקמת פרויקטים אלו.
- אנרג'יקס יורדת לאחר הדוח: מורידה את יעדי הפרויקטים
- מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הדוחות החברה דיווחה על רכישת פרויקט ראשון בליטא להקמת חוות רוח בהספק של 140MW ומתקן פוטו וולטאי בהספק של עד 330MWp בתמורה לסך של כ-25 מיליון אירו.
"אנו מסכמים
שנה מאתגרת אך רבת עשייה הכוללת הנחת יסודות משמעותיים לצמיחתנו בשנים הקרובות", מסר אסא (אסי) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס. "שנת 2025 צפויה להיות שנת שיא של הקמות עם תחילת הקמה של פרויקטים בהספק נוסף של כ-2GW אשר צפויים להוות
צעד משמעותי ליישום התכנית האסטרטגית של 2026. השוק האמריקאי, אשר מהווה את מנוע הצמיחה העיקרי שלנו בשנים הקרובות, נהנה מביקושים חזקים לאנרגיה מתחדשת, אשר על פי ההערכות צפויים להמשיך עד סוף העשור. למרות אי הודאות שנוצרה בעקבות חילופי הממשל אנו מאמינים כי נוצרו
הזדמנויות רכישה אטרקטיביות בשוק וכי מערך שיתופי הפעולה האסטרטגיים שלנו עם שחקנים מובילים, הכוללים את Google ו-First Solar, מקנים לנו יתרון משמעותי. בכוונתנו לנצל הזדמנויות M&A אלו על מנת להרחיב את צבר הפרויקטים שלנו, עם דגש על פרויקטים בשלבי ייזום מתקדמים.
לאחרונה הרחבנו את מערך שיתופי הפעולה האסטרטגים שלנו עם חתימה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת SMA AG שהינה חברת יצרנית ממירים גרמנית מהמובילות בעולם. אנו ממשיכים בעשייה מאומצת בכל הטריטוריות בהן אנו פועלים בהתאם לאסטרטגיה שלנו על מנת להרחיב את צבר הפרויקטים
ולהבטיח המשך צמיחה בשנים הקרובות. נמשיך לפעול ביתר שאת לצמיחת פעילות החברה בכל הטריטוריות ולהשאת ערך לבעלי המניות".
מניית אנרג'יקס נסחרת לפי שווי של כ-6.41 מיליארד שקל אחרי שבשנה האחרונה ירדה בכ-8.8%.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
טבע התחזקה אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז זינקו והרימו את מדד הסקטור כולו; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים
הבורסה ננעלה במגמה מעורבת ושיחזרה את הנעילה אתמול. ת"א 35 הוסיף 0.6% העליות בת"א 90 נמחקו והמדד ירד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.8%, בעוד ת"א ביטוח ירד קלות, בכ-0.2%. ת"א נדל"ן עלה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז זינק 1.9%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
