אסי לוינגר
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

אנרג'יקס: ההכנסות ברבעון זינקו ב-71%; צופה ירידה ב-2025

ההכנסות ב-2024 כולה עלו ב-32% והסתכמו 898 מיליון שקל, וב-2025 החברה צופה הכנסות של כ-825 מיליון שקל (אמצע טווח), הסיבה - ירידה צפויה של 130 מיליון שקל בהכנסות מפולין; לצד הדוחות החברה מדווחת על רכישת פרויקט להקמת חוות רוח ומתקן פוטו-וולטאי בהספק כולל של עד MW 470 בליטא בתמורה ל-25 מיליון אירו

רוי שיינמן |

חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס אנרג'יקס 4.28%   שבשליטת אלוני חץ אלוני חץ -1.2%   דיווחה על הכנסות של 233 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2024, גידול של כ-71% לעומת הכנסות של כ- 136 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-172 מיליון שקל, גידול של כ-42% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון הסתכם לכ-110 מיליון שקל, גידול של כ-69% בהשוואה לרבעון המקביל.


ב-2024 כולה החברה הכניסה 898 מיליון שקל, גידול של כ-32% לעומת שנת 2023. ה-EBITDA לשנת 2024 הסתכם לכ- 626 מיליון שקל, גידול של כ-31% ביחס ל-2023. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בשנת 2024 לכ-338 מיליון שקל, גידול של כ-32% ביחס ל-2023.


ל-2025 החברה צופה הכנסות בטווח של 800-850 מיליון שקל ו-EBITDA פרויקטלי של בין 630-680 מיליון שקל. הסיבה לירידה לדברי החברה היא ירידה צפויה של כ-130 מיליון שקל בהכנסות מפולין כתוצאה מפקיעתן של עסקאות קיבוע מחיר בפולין אשר בוצעו ברמות מחיר גבוהות מאוד בשנים 2022-2023.


בנוסף, להערכת החברה, סך הספק הפרויקטים בהפעלה מסחרית יעמוד על 2GW ו-400 MW שעה אגירה בסוף שנת 2025, גידול של כ- 50% ביחס לסוף שנת 2024. פרויקטים אלו צפויים להניב לחברה הכנסות בסך של 1.1 מיליארד שקל בשנת פעילות מלאה. החברה גם נערכת להקמה של פרויקטים בהספק כולל של 2GW במהלך 2025 בנוסף לפרויקטים אשר נמצאים כעת בהקמה ולקראת הקמה. החברה עדכנה את יעדיה במסגרת תכנית העבודה ארוכת הטווח שלה - להערכת החברה, בסוף שנת 2026, יעמוד צבר הפרויקטים המחובר על 4GW ו-1.3 GW שעה (אגירה) עם צפי הכנסות שנתיות של כ-2.2 מיליארד שקל, ללא צורך בגיוס הון עצמי נוסף למימון ההשקעה הנדרשת להקמת פרויקטים אלו.


לצד הדוחות החברה דיווחה על רכישת פרויקט ראשון בליטא להקמת חוות רוח בהספק של 140MW ומתקן פוטו וולטאי בהספק של עד 330MWp בתמורה לסך של כ-25 מיליון אירו.


"אנו מסכמים שנה מאתגרת אך רבת עשייה הכוללת הנחת יסודות משמעותיים לצמיחתנו בשנים הקרובות", מסר אסא (אסי) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס. "שנת 2025 צפויה להיות שנת שיא של הקמות עם תחילת הקמה של פרויקטים בהספק נוסף של כ-2GW אשר צפויים להוות צעד משמעותי ליישום התכנית האסטרטגית של 2026. השוק האמריקאי, אשר מהווה את מנוע הצמיחה העיקרי שלנו בשנים הקרובות, נהנה מביקושים חזקים לאנרגיה מתחדשת, אשר על פי ההערכות צפויים להמשיך עד סוף העשור. למרות אי הודאות שנוצרה בעקבות חילופי הממשל אנו מאמינים כי נוצרו הזדמנויות רכישה אטרקטיביות בשוק וכי מערך שיתופי הפעולה האסטרטגיים שלנו עם שחקנים מובילים, הכוללים את Google ו-First Solar, מקנים לנו יתרון משמעותי. בכוונתנו לנצל הזדמנויות M&A אלו על מנת להרחיב את צבר הפרויקטים שלנו, עם דגש על פרויקטים בשלבי ייזום מתקדמים. לאחרונה הרחבנו את מערך שיתופי הפעולה האסטרטגים שלנו עם חתימה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת SMA AG שהינה חברת יצרנית ממירים גרמנית מהמובילות בעולם. אנו ממשיכים בעשייה מאומצת בכל הטריטוריות בהן אנו פועלים בהתאם לאסטרטגיה שלנו על מנת להרחיב את צבר הפרויקטים ולהבטיח המשך צמיחה בשנים הקרובות. נמשיך לפעול ביתר שאת לצמיחת פעילות החברה בכל הטריטוריות ולהשאת ערך לבעלי המניות".


מניית אנרג'יקס נסחרת לפי שווי של כ-6.41 מיליארד שקל אחרי שבשנה האחרונה ירדה בכ-8.8%.

מניית אנרג'יקס בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 0.34%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום מסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית" אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות. כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל. 



מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.