אסי לוינגר
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

אנרג'יקס: ההכנסות ברבעון זינקו ב-71%; צופה ירידה ב-2025

ההכנסות ב-2024 כולה עלו ב-32% והסתכמו 898 מיליון שקל, וב-2025 החברה צופה הכנסות של כ-825 מיליון שקל (אמצע טווח), הסיבה - ירידה צפויה של 130 מיליון שקל בהכנסות מפולין; לצד הדוחות החברה מדווחת על רכישת פרויקט להקמת חוות רוח ומתקן פוטו-וולטאי בהספק כולל של עד MW 470 בליטא בתמורה ל-25 מיליון אירו

רוי שיינמן |

חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס אנרג'יקס -0.49%   שבשליטת אלוני חץ אלוני חץ 0.6%   דיווחה על הכנסות של 233 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2024, גידול של כ-71% לעומת הכנסות של כ- 136 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-172 מיליון שקל, גידול של כ-42% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון הסתכם לכ-110 מיליון שקל, גידול של כ-69% בהשוואה לרבעון המקביל.


ב-2024 כולה החברה הכניסה 898 מיליון שקל, גידול של כ-32% לעומת שנת 2023. ה-EBITDA לשנת 2024 הסתכם לכ- 626 מיליון שקל, גידול של כ-31% ביחס ל-2023. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בשנת 2024 לכ-338 מיליון שקל, גידול של כ-32% ביחס ל-2023.


ל-2025 החברה צופה הכנסות בטווח של 800-850 מיליון שקל ו-EBITDA פרויקטלי של בין 630-680 מיליון שקל. הסיבה לירידה לדברי החברה היא ירידה צפויה של כ-130 מיליון שקל בהכנסות מפולין כתוצאה מפקיעתן של עסקאות קיבוע מחיר בפולין אשר בוצעו ברמות מחיר גבוהות מאוד בשנים 2022-2023.


בנוסף, להערכת החברה, סך הספק הפרויקטים בהפעלה מסחרית יעמוד על 2GW ו-400 MW שעה אגירה בסוף שנת 2025, גידול של כ- 50% ביחס לסוף שנת 2024. פרויקטים אלו צפויים להניב לחברה הכנסות בסך של 1.1 מיליארד שקל בשנת פעילות מלאה. החברה גם נערכת להקמה של פרויקטים בהספק כולל של 2GW במהלך 2025 בנוסף לפרויקטים אשר נמצאים כעת בהקמה ולקראת הקמה. החברה עדכנה את יעדיה במסגרת תכנית העבודה ארוכת הטווח שלה - להערכת החברה, בסוף שנת 2026, יעמוד צבר הפרויקטים המחובר על 4GW ו-1.3 GW שעה (אגירה) עם צפי הכנסות שנתיות של כ-2.2 מיליארד שקל, ללא צורך בגיוס הון עצמי נוסף למימון ההשקעה הנדרשת להקמת פרויקטים אלו.


לצד הדוחות החברה דיווחה על רכישת פרויקט ראשון בליטא להקמת חוות רוח בהספק של 140MW ומתקן פוטו וולטאי בהספק של עד 330MWp בתמורה לסך של כ-25 מיליון אירו.


"אנו מסכמים שנה מאתגרת אך רבת עשייה הכוללת הנחת יסודות משמעותיים לצמיחתנו בשנים הקרובות", מסר אסא (אסי) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס. "שנת 2025 צפויה להיות שנת שיא של הקמות עם תחילת הקמה של פרויקטים בהספק נוסף של כ-2GW אשר צפויים להוות צעד משמעותי ליישום התכנית האסטרטגית של 2026. השוק האמריקאי, אשר מהווה את מנוע הצמיחה העיקרי שלנו בשנים הקרובות, נהנה מביקושים חזקים לאנרגיה מתחדשת, אשר על פי ההערכות צפויים להמשיך עד סוף העשור. למרות אי הודאות שנוצרה בעקבות חילופי הממשל אנו מאמינים כי נוצרו הזדמנויות רכישה אטרקטיביות בשוק וכי מערך שיתופי הפעולה האסטרטגיים שלנו עם שחקנים מובילים, הכוללים את Google ו-First Solar, מקנים לנו יתרון משמעותי. בכוונתנו לנצל הזדמנויות M&A אלו על מנת להרחיב את צבר הפרויקטים שלנו, עם דגש על פרויקטים בשלבי ייזום מתקדמים. לאחרונה הרחבנו את מערך שיתופי הפעולה האסטרטגים שלנו עם חתימה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת SMA AG שהינה חברת יצרנית ממירים גרמנית מהמובילות בעולם. אנו ממשיכים בעשייה מאומצת בכל הטריטוריות בהן אנו פועלים בהתאם לאסטרטגיה שלנו על מנת להרחיב את צבר הפרויקטים ולהבטיח המשך צמיחה בשנים הקרובות. נמשיך לפעול ביתר שאת לצמיחת פעילות החברה בכל הטריטוריות ולהשאת ערך לבעלי המניות".


מניית אנרג'יקס נסחרת לפי שווי של כ-6.41 מיליארד שקל אחרי שבשנה האחרונה ירדה בכ-8.8%.

מניית אנרג'יקס בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?