אסיה סגרה במגמה מעורבת: האנג סנג הוסיף 0.5%
המניות האסיאתיות סגרו את היום במגמה מעורבת, כאשר בפעם הראשונה בארבעת הימים האחרונים נרשמו עליות בהונג קונג, אחרי שהוצאות הצרכנים טיפסו באופן מפתיע ביפן, וכנראה שהמשקיעים ראו בירידות כהזדמנות קנייה.
היום היה שייך לחברות הפיננסים באסיה, כאשר חברת Aiful, המלווה הגדולה ביפן, רשמה את העלייה הראשונה שלה בחמשת הימים האחרונים. חברת Australia & New Zealand Banking Group , השלישית בגודלה באוסטרליה, חזרה משפל של 3 חודשים, בזמן שבנק HDFC , השלישי בגודלו בהודו, קטע רצף של 6 ימי ירידות.
חברת PetroChina , חברת הנפט הגדולה בעולם לפי שווי שוק, ירדה לשפל של 5 ימים אחרי שמחירי הנפט והמתכות ירדו בעקבות ספקולציות על האטה בצמיחה הכלכלית דבר שיפגע בביקוש לחומרי יסוד. חברת Mitsubishi ,החברה הציבורית הגדולה ביותר ביפן, צנחה לשפל של חודשיים. כזכור, הנפט זינק לשיא בשבוע שעבר.
בהונג קונג - מדד האנג סנג עלה 0.5% לאחר שירד לשפל של 1.79%, מדד הניקיי סיים בירידה של 0.46%, מדד שנחאי שעלה לאורך מרבית שעות המסחר עבר גם הוא לירידות ואיבד בסוף היום 0.57%, מנגד, הקוספי הדרום קוריאני עלה ב-0.49%
בסין, נתונים חדשים שפורסמו הצביעו על כך שהאינפלציה הסינית תופסת תאוצה ונמצאת כעת בשיא של 10 שנים. עיקר החששות כעת הם להעלאת ריבית נוספת של הבנק המרכזי בסין שמעוניין לצנן את הכלכלה ולצמצם את לקיחת ההלוואות.
בין מניות חברות הנפט מסתמנת מגמה שלילית לאור ירידה של מחיר החבית לרמה של 93.3 דולר. מניות פטרו-צ'יינה (PetroChina) מפיקת הנפט הסינית איבדו 0.8%, מניות Cnooc ירדו 4.9%, Mitsubishi Corp חברת המסחר הגדולה ביפן מאבדת 2.8%.
סקטור המתכות איבד גובה ברקע לירידות במחירי הסחורות. בבורסת המתכות בלונדון נרשמת ירידה של 1.4% לממוצע של 6 המתכות העיקריות. הנחושת משילה 1.1%, הניקל יורד 0.4%, והאבץ נחתך ב-3.5%.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
