אגח
צילום: ביזפורטל

שוק החוב הקונצרני בשיא: גיוסים של 8.7 מיליארד שקל באפריל

דוח של מידרוג חברת דירוג האשראי חושף כי הבנקים וחברות הביטוח הובילו את גל ההנפקות; יותר חברות ללא דירוג בשוק, וירידה בפעילות סקטור הנדל"ן

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה אגח אגח קונצרני

שוק האג"ח הקונצרניות בתל אביב רשם באפריל 2025 קצב גיוסים חריג בהיקפו, על רקע התרחבות הדרמטית של פעילות המוסדות הפיננסיים והחברות החוץ-בנקאיות. היקף ההנפקות בחודש הסתכם בכ-8.7 מיליארד שקל ערך נקוב, עלייה של 57% לעומת אפריל 2024, וזינוק של יותר מ-550% לעומת אפריל 2023. מדובר באפריל החזק ביותר מזה שנים, שמשלים פתיחה היסטורית לשנה שבה מתחילת ינואר כבר הונפקו בשוק החוב הקונצרני כ-45.6 מיליארד שקל, עלייה של 66% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.


כלכלני מדרוג, חברת דירוג האשראי, חושפים כי מאחורי העלייה החדה ניצבים כמה מגזרים מובילים ובראשם הבנקים וחברות הביטוח, שדוחפים את השוק קדימה, לצד פעילות ערה של גופים בענף המימון החוץ-בנקאי. מנגד, נרשמה התייצבות בגיוסים של חברות הנדל"ן וירידה במספר ההנפקות בענף התשתיות.


מאז תחילת השנה גייסו גופים פיננסיים כ-21 מיליארד שקל, כמעט מחצית מכלל שוק החוב, וגידול של 441% לעומת ארבעת החודשים הראשונים של 2024. גם בהשוואה ל-2023 מדובר בזינוק חד של 185%. באפריל לבדו, הגיוסים במגזר עמדו על כ-4.2 מיליארד שקל, פי שמונה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בין ההנפקות הבולטות החודש ניתן למנות את בנק לאומי, שגייס כ-1.75 מיליארד שקל, הראל חברה לביטוח עם גיוס של 1 מיליארד שקל, והפניקס גיוסי הון (2009) יחד עם חברת הבת הפניקס גמא, עם גיוס כולל של כ-1.39 מיליארד שקל. מספר המנפיקים בשוק גם הוא ממשיך לעלות, 23 חברות הנפיקו באפריל, בהשוואה ל-15 באפריל 2024 ול-8 בלבד באפריל 2023. בין המנפיקים החדשים: שמן נדל"ן מניב, דורסל החזקות ועלמא יסודות. 

סקטור התשתיות נותר רדום, עם אפס גיוסים גם באפריל, בדומה למגמה שהחלה במרץ. מתחילת השנה, גיוסי התשתיות מסתכמים בכ-0.7 מיליארד שקל, ירידה של 45% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.


מגזר המימון החוץ-בנקאי בלט אף הוא בגיוסים, עם כ-2.1 מיליארד שקל שהוזרמו באפריל, עלייה של 17% לעומת אפריל שעבר, וזינוק של 563% לעומת אפריל 2023. מתחילת השנה גויסו בענף זה כ-1.6 מיליארד שקל, לעומת 0.2 מיליארד בלבד ב-2024 ו-0.9 מיליארד שקל ב-2023. מגמה בולטת נוספת היא ההתעוררות החדה בהנפקות ניירות ערך מסחריים (נע"מ). באפריל בלבד בוצעו גיוסים של כ-3.6 מיליארד שקל,  לעומת אפס הנפקות באפריל אשתקד וכ-100 מיליון שקל בלבד באפריל 2023. מתחילת 2025 נרשמו גיוסים מצטברים של כ-11.4 מיליארד שקל, עלייה של מאות אחוזים לעומת השנתיים הקודמות.

 

לעומת זאת, סקטור הנדל"ן ובינוי הציג ירידה יחסית בפעילות באפריל, עם גיוסים של 2.3 מיליארד שקל, ירידה של 28% לעומת אפריל 2024. יחד עם זאת, מדובר בעלייה משמעותית של 165% לעומת אפריל 2023. מתחילת השנה, סקטור זה גייס כ-14.2 מיליארד שקל, דומה לרמות של השנה הקודמת.


אחד הסממנים המעניינים באפריל הוא המשך הגידול בגיוסי חוב מצד חברות שאינן מדורגות או שמדורגות ברמות נמוכות. בנטרול הסקטור הפיננסי, כ-33% מהגיוסים המצטברים השנה (כ-7.6 מיליארד שקל) הגיעו ממנפיקים שאינם מדורגים כלל או מדורגים בקבוצת Baa.il,  פי 2.5 מהיקף הגיוסים בקבוצות אלה בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור המנפיקים הלא מדורגים עמד על כ-34% מכלל המנפיקים בינואר-אפריל, לעומת 22% בשנת 2024 ו-17% בלבד בשנת 2023.

קיראו עוד ב"אג"ח"

מגמה זו משקפת מצד אחד הרחבת האפשרויות למנפיקים קטנים או מסוכנים יותר, אך מצד שני היא עשויה להעיד גם על ירידה מסוימת בסלקטיביות של המשקיעים, בייחוד בתקופה של עודף נזילות ותיאבון מוגבר לתשואה. בשלב זה, השוק מתאפיין בפעילות שיא, אך ככל שמספר הגיוסים הלא מדורגים הולך ותופס נתח גדל, השאלה שנותרת פתוחה היא עד כמה יציבה ומבוססת תהיה המשך הצמיחה, והאם הסיכון בשוק מתחיל להיגזר גם מהיקפים, ולא רק מהריביות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגח
צילום: ביזפורטל
שוק האג"ח

זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?

התשואות על איגרות החוב הארוכות בעלייה, וזה משפיע על המשכנתא, הפנסיה, ההשקעות ועוד; וגם - מה עדיף: אגרות חוב צמודות למדד או אגרות חוב שקליות ובאיזה מח"מ להשקיע?

חיים בן הקון |

התשואות על אג"ח ממשלתיות, בעיקר לטווח הארוך – הן סוג של מדחום כלכלי. וברגע שמשקיעים בעולם מתחילים לדרוש יותר ריבית על ההלוואה למדינה – זו נורת אזהרה. בארה"ב מקדמים חקיקה ענקית שצפויה להאריך את הטבות המס. הצפי הוא שזה יעלה למדינה עוד 3 עד 4 טריליון דולר בעשור הקרוב. במקביל, ההוצאות על ריבית כבר השנה צפויות לחצות את ה־950 מיליארד דולר. אלה סכומים שיגדילו את הגירעון וצריך לממן אותם? איך עושים זאת - מגייסים עוד אגרות חוב, היצע אגרות החוב גדל, הסיכון עולה - הריבית עולה. אגרות החוב האמריקאיות נופלות - התשואה ל-30 שנה מעל 5%. זו דרמה של ממש וזה החשש האמיתי של כלכלנים רבים - לא מכסים, לא סין, הם חוששים ממשבר חוב. כשהמדינה הגדולה והחזקה בעולם מגייסת בריבית גבוהה זה מסוכן לכולם.


לפני כשבוע מוד'יס הורידו את דירוג החוב של ארה"ב, החברות המדרגות האחרות הורידו כבר מזמן, וזה עוד נקודה שמחזקת את החששות. השוק מתחיל לחשוש שארה"ב מתנהלת בלי ריסון תקציבי – והוא דורש פיצוי. הפיצוי מגיע דרך התשואות שקופצות, וזה אפקט מתפשט. מה שקורה באג"ח האמריקאי משפיע על כולם, במיוחד על מדינות שתלויות בשוק ובמשק האמריקאי. זה משפיע עלינו כשאצלנו יש גם אתגרים וסיכונים נוספים - מלחמה, משבר משפטי צפוי, קרע בעם. 

הכלכלה בישראל לא רעה – אבל האיומים מתרבים

כלכלית אנחנו לא במקום גרוע. האמת שביחס לציפיות מצבנו מצוין. אם הייתם נותנים תרגיל תיאורטי לפרופסורים לכלכלה ב-6 באוקטובר , מה היה קורה לכלכלה אם היה 7 באוקטובר, הם היו מדברים על אסון כלכלי. בפועל, אנחנו רחוקים מאסון כלכלי, והמשק מתפקד טוב מאוד. יש נתונים חיוביים: הייצוא הטכנולוגי חוזר לעלות, האבטלה נמוכה, הגירעון בשליטה. 

אבל מצד שני, הסיכון הנתפס כלפי ישראל גדל. התחזקות הלחימה בעזה, קיפאון במשא ומתן עם חמאס, וגם הכרזות במדינות כמו צרפת, בריטניה והולנד על כוונות לבחון את הסכמי הסחר עם ישראל – כל אלה מצטברים לתחושה של חוסר יציבות. ובשווקים, חוסר יציבות = עלות מימון גבוהה יותר.

יש גם החשש של הרחבת הקרע בעם. ההכרזה על מינוי לראש השב"כ בניגוד לעמדת היועמ"ש, החיכוכים בין רשויות, המלחמה הגדולה של ערוצי התקשורת בממשלה וההיפך. ההתלהמות בערוצים ובעיקר ברשתות. החשש הגדול לחטופים וחוסר ההסכמה בעם על הדרך הנכונה לשחרר אותם - הסכם או המשך לחימה. אנחנו מפוצלים, והבעיה שזה יוצר עימותים ומלחמה פנימית שהולכת ומתעצמת.