הר הכסף – הדרך שלכם להגיע לכספים אבודים
מיזם הר הכסף הוא מיזם ששם לו למטרה לעשות לכם סדר בכל הנוגע לכספים האבודים שלכם, כאלו שהותרתם אצל חברות מסוימות וגופים גדולים, על אף שמגיע לכם לקבל אותם בחזרה. אז איך עובד הר הכסף ומה צריך לדעת עליו? בואו נגלה ביחד.
הר הכסף – כי בטוח השארתם סכום כסף כלשהו מאחור
החיים שלנו רצופים בשינויים גדולים, אשר באים לידי ביטוי דרך מעבר בין מקומות עבודה, החלפת סוכני ביטוח, רילוקיישן לתקופה מסויימת בחוץ לארץ, פטירה של אדם אשר קרוב אלינו קרבה משפחתית ועוד. כל השינויים האלו הם שינויים שאין מישהו מאיתנו שלא חווה אותם, אבל מעבר ללשנות לנו את חיי היום יום, הם מביאים איתם עוד השלכות שצריך להכיר.
ההשלכות האלו כוללות, בין היתר, גם הותרת כספים אצל אותם הגופים. לפעמים תכניות מסוימות ממשיכות לפעול ולגבות מכם כספים על אף שהחלפתן אותן בתכניות אחרות, כמו גם כספים ששילמתם בעבר לאותם הגופים אך לא נעזרתם בהם בפועל, ויכולים בהחלט לעשות את דרכם בחזרה אליכם. בין אם נדמה לכם שזה לא יכול להיות קשור אליכם ובין אם לא, שווה לתת הזדמנות להר הכסף בניסיון לאתר עבורכם כספים אבודים.
הר הכסף – כי אף אחד אחר לא יטרח לעדכן אתכם על הכסף שלכם
אותם גורמים בסופו של דבר די מרוצים מהמצב שנוצר – מצד אחד הם לא צריכים להעניק לכם שום סוג של שירות, ומצד שני הם עדיין יכולים להנות מהכספים האבודים שהותרתם אצלם. הר הכסף בא לעשות סוף לעניין הזה, ולהחזיר כל סכום כסף לבעלים המקוריים שלו – אתם. אז על כמה כספים אנחנו מדברים כאן בעצם? מדובר על מיליארדי שקלים ששייכים לציבור.
אף גוף לא יצור איתכם קשר מיוזמתו ויגיד לכם "היי, שמואל? שלום, מדבר דן, השארת אצלנו כספים אבודים". מתוך נקודת ההנחה הזאת, מיזם הר הכסף יצא לדרך.
אז מה עושה מיזם הר הכסף?
מיזם הר הכסף הוא מיזם שאליו כל תושב ישראל יכול להיכנס ולקחת בו חלק בבדיקה קצרה, מקיפה ויסודית. הר הכסף, על ידי הזנת פרטים אישיים קצרים שלכם, יבצע חיפוש מעמיק אל מול גופים שהייתם איתם בקשר לאורך השנים – חברות ביטוח, קרנות פנסיה ועוד, ויחפש אחר כספים אבודים שנמצאים אצלם ושייכים, בעצם, לכם.
תביעה קבוצתית נגד אלעד הדר נמחקה בבית המשפט
בדיון שנערך בבית משפט השלום בת"א בתחילת החודש, נדחתה התביעה הקבוצתית שהוגשה על ידי עורכי הדין אהב כהן ואור גביש נגד אלעד הדר וחברת "סקסס" ונפסקו לנתבעים פיצויים בסכום נכבד.
תביעה ייצוגית 
קרדיט התמונות: אלעד הדר
טענות התובעים
לקראת סוף שנת 2021, 11 לקוחות לשעבר של חברת ייעוץ העסקי "סקסס" הגישו תביעה משותפת נגד החברה ונגד אלעד הדר בטענה שונות שהחברה מתנערת ממילוי תפקידה המלא כחברת ייעוץ עסקי ועושה זו בדרכים לא דרכים. התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין אהב כהן ואור גביש אשר איגדו מספר אנשים לצורך קבלת פיצויים בסך 500 אלף שקל.
כתב התביעה היה ארוך ונעשה כל ניסיון להראות שחברת "סקסס" פעלה לא כראוי תוך כדי במהלך התביעה הושמעו מקבץ טענות מופרכות, שקריות ולא קשורות נגד אלעד הדר וחברת "סקסס" שנועדו להסתיר את מטרת התביעה האמיתית, התברר מהר מאד שמתוך ה-11 תובעים כביכול רובם נתבעים שהיו חייבים כסף לאלעד הדר וחברת "סקסס ייעוץ עסקי" בגין שירות שקיבלו ולא שילמו עליו לא זאת ועוד שהיה כבר דיון שדן בניסיון ההתחמקות שלהם לשלם ובית המשפט פסק שהצד עם חברת סקסס ופסק שעליהם לשלם ואילו חלק אחר של הנתבעים הם קובץ בעלי עסקים שחל בעסק שלהם שיפור משמעותי בהכנסות וברווחים ובמקום לשמוח ולשלם את העמלה על הצמיחה ניסו לחמוק ולא לשלם את העמלה, בחלקם מדובר אף בצמיחה של מיליונים, אך במקום לשבח את החברה ולשלם את העמלה הם בחרו לנסות להתחמק מהתשלום וכאשר נתבעו חשבו שאם יזמו תביעה כקבוצתית כנגד סקסס ואלעד הד יוכלו לחמוק מלשלם את העמלה שהוסכם עליה.
גלגלי הצדק טוחנים אמנם לאט אבל כבר בדיון הראשון בבית המשפט נזף בעורך הדין אהב כהן שאמור לדעת מתוקף עיסוקו שהחוק מגדיר "מעשה בית דין" כנושא שבין המשפט כבר דן בוא ופסק בו, בנושא שכזה לא ניתן להגיש תביעה נוספת ולא ניתן לדון בו שנית ולכן כבר בדיון המקדמי נמחקו 5 מתוך 11. ככל הנראה אותם נתבעים צורפו כדי לתת נפח כוזב לכמות הלקוחות בתביעה. חרף עובדה זו הם הוטעו ושוכנעו ע"י עורכי דינם לשלם אלפי שקלים כל אחד כדי להגיש תביעה נוספת. מכאן התיק המשיך עם 6 תובעים והשופט נתן להם זמן ראוי לארגן ולהגיש מחדש את טענותיהם לאחר שכמעט חצי מהם התגלו כבר בדיון הראשון כחסרות שחר.
יעל חיו. צילום: מיכה בריקמןאיך לנהל משא ומתן בין שתי חברות גלובליות? הטקטיקה הנכונה לגישור עסקי אמיתי
משא ומתן בינלאומי הוא אחד האתגרים המורכבים בעולם העסקי, שדורש מודעות תרבותית, אינטליגנציה רגשית ועומק אסטרטגי. כך תעשו זאת נכון
משא ומתן בעידן שבו עסקים חוצים גבולות ותרבויות, ניהול משא ומתן בין שתי חברות גלובליות הוא אחת המשימות המורכבות והרגישות ביותר בעולם העסקי. מדובר בתהליך שבו כל מילה, הבעה או החלטה עשויים לשנות את מהלך העסקה - ולעיתים אף את עתיד
החברות המעורבות.
כדי להבין איך לנהל תהליך כזה בצורה נכונה, ראוי להקשיב לגישה של יעל חיו (Yael Chayu) - מומחית בינלאומית לניהול משא ומתן עסקי מורכב, שמלווה מזה עשור חברות ענק כמו Intel, SAP, Dell, Pfizer ו־AWS.
להבין את שפת הצד השני - לא רק מילולית
אחת הטעויות הנפוצות במשא ומתן גלובלי היא ההתמקדות בשפה עצמה, במקום בתרבות שמאחוריה.
יעל חיו מדגישה כי ההבדלים התרבותיים משפיעים על האופן שבו כל צד תופס לחץ, זמן, סמכות והתחייבות. למשל, חברה אמריקאית עשויה להעדיף סגירה מהירה ומדויקת עם לוחות זמנים ברורים,
בעוד ששותפה מאסיה עשויה להעדיף תהליך ארוך יותר המבוסס על אמון והיכרות אישית.
לכן, לפני שמתחילים לדבר על מספרים, חשוב לחקור את התרבות הארגונית והלאומית של הצד השני: איך מקבלים החלטות? האם נהוג לדבר ישירות או בעקיפין? מי נחשב ל"אדם החזק" בחדר? הבנת הדקויות הללו תאפשר לגשר על פערים עוד לפני שהן מתרגמות למתיחות עסקית.
טקטיקת "שני השולחנות" - בין הגלובלי לאישי
כשמדובר במשא ומתן בין שתי חברות בינלאומיות, יש שני שולחנות שעליהם יושבים הצדדים:
האחד גלוי - הפגישות, המסמכים והמצגות.
השני סמוי
- האינטרסים הפנימיים של כל צד, הצרכים האישיים של המנהלים, והלחצים שמגיעים מהדרגים הגבוהים.
- ״סין תאכל אותה״: סין מורידה מכסים על יבוא אמריקאי בענפים מסוימים
- בול מסחר הולכת להסדר חוב - המניה קורסת 30% והאג"ח בתשואה של 180%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יעל חיו מתארת את טקטיקת "שני השולחנות" כגישה שמאפשרת לנהל משא ומתן כפול - גם ברמה העסקית וגם ברמה האנושית. היא ממליצה למנהלים ללמוד לזהות את המניעים שמאחורי העמדות,
ולהשתמש בהם לבניית אמון אמיתי.
משא ומתן יעיל, לדבריה, אינו עוסק ב"ניצחון" אלא ביצירת מצב של Win-Win, שבו שני הצדדים חשים שהרוויחו, גם אם לא השיגו הכל.
