השקעה במשרדים קטנים מחוץ לתל אביב היא אלטרנטיבה מצוינת למשקיעים קטנים

תוכן בחסות |

שנת 2018 לא התאפיינה בחדשות גדולות בתחום המגורים בנדל"ן - המחירים בשוק לא השתנו באופן משמעותי, ולא הוצגה אף תכנית מהותית שיכולה להביא בשורה למצוקת הדיור ואפילו התחלות הבנייה צנחו.

לנוכח כל אלה, נראה כי דווקא שוק המשרדים הוא זה שניצל את השנה האחרונה לייצור מציאות חדשנית ועדכנית בשוק. לאחר שנים בהם השוק פעל באותן פרדיגמות, נראה כי נוצרה מציאות חדשה ומרתקת בשוק המשרדים בשלושה תחומים עיקריים: מיקום, קהל יעד והיקפי המשרדים.

המטרופולין מאבד נקודות

תשכחו מגבעתיים, הרצליה פיתוח והסיטי של תל אביב, בשנה האחרונה היינו עדים לביקושים ערים דווקא במעגל השני, דוגמת נתניה, רעננה, יהוד, אשדוד ולוד. לדברי אוהד דנוס – מומחה נדל"ן, שמאי ונשיא לשכת השמאים, "קרנו של המטרופולין ירד משמעותית בשנים האחרונות בעקבות הפקקים ההולכים ומתמשכים, מחירי הקניה והשכירות המאמירים והתפתחות הטכנולוגיה והתקשורת שמאפשרות לעבוד מכל מקום בכל עת. בשנה החולפת ראינו ביקושים מאמירים למשרדים במעגל השני ובמיוחד באזורים כמו לוד, הנהנים מקרבה משמעותית לתל אביב, כמו גם לשדה התעופה ולעורקי התחבורה הראשיים. הלקוחות רואים במקומות אלה פוטנציאל משמעותי לחסכון בהוצאות על נדל"ן, שיפור הפריון בשל חסכון הזמן האבוד בפקקים ופוטנציאל לתשואה על ההשקעה בטווח היחסית קרוב".

קהל היעד למשרדים הולך ומתרחב

שוק המשרדים זכה במהלך השנה החולפת לשני קהלי יעד חדשים ומשמעותיים: הראשון הוא חברות ועסקים קטנים ובינוניים שזכו לשתי תובנות משמעותיות: הראשונה היא שמתחמי העבודה המשותפים אינם מתאימים לכולם והשנייה היא שלמעשה חברות ועסקים רבים מעוניינים במשרד עצמאי וממותג, כחלק מתדמית המשרד.

קהל היעד השני הוא משקיעי נדל"ן שמעבירים את הפעילות שלהם משוק המגורים לשוק המשרדים. זאת מכיוון שהשוק הזה מגלם אפשרות להשקעה בסכום נמוך משמעותית משוק המגורים, ולצידו תשואה שנתית גבוהה יותר, פי 2 ולעיתים אף יותר, מהתשואה הנהוגה בשוק השכירות למגורים.

מרכז העסקים לוד / נתב"ג כמקרה בוחן

קבוצת גולדשטיין משווקת בימים אלה את מרכז העסקים SKY CENTER באזור התעשייה המתפתח "פארק העסקים לוד" ממרכזי התעשייה המבוקשים והחשובים ביותר במרכז הארץ. בין החברות שכבר עברו לפארק העסקים הצפוני לוד/נתב"ג: הנהלת מזרחי טפחות ובנק לאומי, IBM, קבוצת UMI, לוגיסטיקר ועוד. בפרויקט משווקים משרדי בוטיק למכירה בסכום של החל מ- 135,000 ₪ למשרד. "אנחנו נהנים מהתגברות משמעותית של פניות אלינו בתקופה האחרונה, בעיקר בקרב חברות קטנות ובינוניות שמזהות את ההזדמנות שבמיקום, במבנה וברוח הגבית שאנו מקבלים מהעירייה והעומד בראשה" אומרים בחברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: יח"צצילום: יח"צ

מה משקיעים בשוק ההון יכולים ללמוד מהמפרסמים בגוגל אדס ואיך עקרונות השקעות הערך חזרו לעולם השיווק הדיגיטלי

בעולם שבו כל קליק שווה כסף, מומלץ להסתכל על עולם השיווק כהשקעה, לא כהוצאה

נושאים בכתבה שיווק דיגיטלי

בעולם שבו כל קליק שווה כסף וכל שנייה של תשומת לב מתומחרת, יש טשטוש גבולות בין פרסום להשקעה. גיא אברמוב, מומחה לשיווק דיגיטלי עם ניסיון של למעלה מ-17 שנה בניהול קמפיינים בגוגל אדס, מציע דרך אחרת להסתכל על עולם השיווק - לא כהוצאה, אלא כהשקעה. בעידן של חוסר יציבות כלכלית, עליות ריבית ואי ודאות בשווקים, ייתכן שדווקא מפרסמים בפלטפורמה של גוגל אדס יכולים ללמד את המשקיעים שיעור חשוב על ניהול הון, משמעת וסבלנות.

שיווק דיגיטלי כהשקעה, לא כהוצאה

הגישה של אברמוב נולדה מתוך חיבור אינטואיטיבי בין שני עולמות שנראים במבט ראשון זרים זה לזה. מצד אחד  ניהול תקציבי פרסום בגוגל, עולם של ניסוי וטעייה, מדדים משתנים בזמן אמת ותחרות אינסופית על תשומת לב. מצד שני עולם ההשקעות הקלאסי, שבו ערך נבנה לאורך שנים דרך החלטות שקולות ומבוססות נתונים.

לדבריו, “הטעות הנפוצה ביותר של בעלי עסקים היא שהם מתייחסים לפרסום כהוצאה מיידית, במקום לראות בו השקעה לטווח ארוך. כל שקל שמושקע נכון בקמפיין אפקטיבי פועל בדיוק כמו הון שמושקע במניה טובה והוא מייצר תשואה לאורך זמן”.

גיא אברמוב מסביר, כי ממש כפי שמשקיע בוחן את ביצועי התיק שלו בפרספקטיבה של שנים ולא של ימים, כך גם משווק חכם צריך לבחון את יעילות הקמפיינים שלו בפרקי זמן רחבים יותר. “מי שמסתכל על נתוני קליקים יומיים ומקבל החלטות רגשיות יגלה מהר מאוד שהכסף בורח לו בין האצבעות” הוא אומר. “אבל מי שמתייחס לגוגל אדס כמו משקיע שמתכנן קדימה יוצר מערכת יציבה וצומחת”.

המכירה הפומבית של גוגל הינה מראה לשוק ההון

במרכז מערכת גוגל אדס עומדת מכירה פומבית בזמן אמת. מפרסמים מתחרים על מילות מפתח כאשר מחירי הקליקים והבידינג עצמו משתנים מדי רגע, והאלגוריתם מחליט מי יופיע ואיפה. זהו מנגנון שמזכיר באופן מפתיע את שוק המניות שהיא תחרות על נכסים בעלי ערך נתפס, מבוססת ביקוש, היצע וציפיות.