תקציב הפרסום של יואל גבע עובר ל'ביילינים'
בשנת 2011, לאחר 20 שנה בפרסום Expert מקבוצת באומן בר ריבנאי, עבר תקציב הפרסום של רשת מכוני הפסיכומטרי יואל גבע למשרד הפרסום LEAD. נדמה שמאז משהו השתחרר בהנהלת הרשת שהחליפה כבר פעמיים את משרד הפרסום.
מ-LEAD של רמי יהודיחה עבר התקציב לידיהם של ה-Hooligans וכעת נוחת התקציב במשרד חדש, הפעם בידיהם של אורי וגיל ביילין במשרד הפרסום הביילינים, בתום מכרז שניהלה הרשת בשבועות האחרונים.
מאז שנת 2013, הרשת הקטינה את היקף הפרסום שלה באופן דרסטי. עם המעבר ל-Hooligans יצאה הרשת בהשקעה מסיבית בגזרות הדיגיטל, בהיקף שעל פי יפעת בקרת פרסום נאמד בכ-10 מיליון שקלים במחירי מחירון המהווים בפועל כ-5 מיליון שקלים. ב-2014 התקציב נחתך וירד לכמיליון שקלים בלבד וב-2015 היה זניח לחלוטין, כמו גם ב-2016 מתחילת השנה.
ענף מכוני ההכנה לפסיכומטרי מתאפיין בעונתיות, עם 3 מוקדי פעילות פרסום במהלך השנה בהתאם למועדי המבחנים. אחד מהם הוא בחודש אוגוסט, ובהתאם כשהרשת יוצאת למכרז על תקציב הפרסום היא עושה זאת בתקופה המקדימה לאוגוסט, כפי שעשתה בעבר.
- 2.וואוו! (ל"ת)מבין בוואווים 08/08/2016 10:25הגב לתגובה זו
- 1.שולה 07/08/2016 19:14הגב לתגובה זוהביילנים כנראה נואשים.
 חיים לוינסון (צילום מסך)
חיים לוינסון (צילום מסך)כמה עולה לקנות עיתונאי?
הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי?
עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.
בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו.
לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.
חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"
שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.
"הציגו אותי כסוטה מין": אבנר הופשטיין תובע מאות אלפי שקלים
 התחקיר בפוליטקלי קוראת
התחקיר בפוליטקלי קוראת 

