קרן 10D גייסה 245 מיליון דולר לשתי קרנות חדשות
שתי קרנות - קרן ראשית להשקעה בחברות בשלב ראשוני וקרן נוספת שתשקיע בחברות נבחרות בשלבים מתקדמים יותר; הקרן הראשית נסגרה בהיקף של 185 מיליון דולר
קרן ההון הסיכון 10D מכריזה על גיוס של 245 מיליון דולר לשתי קרנות - קרן ראשית להשקעה בחברות בשלב ראשוני וקרן נוספת שתשקיע בחברות נבחרות בשלבים מתקדמים יותר. ההון גויס ממשקיעים קיימים של 10D וכן ממספר גופים מוסדיים מובילים בארץ ובעולם. הגיוס הובל על ידי צוות השותפים של 10D: יהל זילקה, רותם אלדר ואיתי רנד, שלושה משקיעים שהשקיעו בעשרות חברות, ביניהן Waze, Drivenets, WalkMe, Moovit, Appsflyer, Valens, Argus, Aidoc ואחרות.
הקרן הראשית נסגרה בביקושי יתר והיקפה הוא 185 מיליון דולר. זוהי הקרן השנייה של 10D והיא תשקיע בחברות הזנק בשלב ה-Seed וה-A. הקרן תמשיך להתמקד בתמיכה ביזמים יוצאי דופן הממנפים טכנולוגיות עמוקות במגוון רחב של ענפים. הקרן החדשה החלה את פעילותה וכבר ביצעה ארבע השקעות בחברות שעדיין לא נחשפו רשמית (Stealth Mode). השקעות בולטות מהקרן הראשונה של 10D כוללות את Exodigo, Juno Journey, OneStep, Obligo ו-Seebo שנרכשה מוקדם יותר השנה על ידי Augury.
הקרן הנוספת, בהיקף של 60 מיליון דולר, היא קרן הזדמנות (opportunity fund) המיועדת להשקעה בסבבים מאוחרים בחברות המבטיחות ביותר מבין החברות של 10D וכן בהזדמנויות השקעה יוצאות דופן בחברות בהן השותפים בקרן השקיעו בעבר. קרן ההזדמנות הכריזה לאחרונה על ההשקעה הראשונה שלה ב-Weka, ספקית פלטפורמת ניהול נתונים ומידע, כחלק מגיוס שביצעה החברה.
איתי רנד, שותף כללי ב-10D: "כמשקיעים בחברות טכנולוגיה עמוקה הנמצאות בשלב ראשוני, אנו מאמינים שזהו הזמן הטוב ביותר להשקיע בחברות משבשות שוק המובילות בתחומן ולסייע בבנייתן. הקרן שגויסה לאחרונה תאפשר לנו לתמוך במיזמים חדשים שמתמודדים עם אתגרים גלובליים משמעותיים.
- Entrée Capital מגייסת 300 מיליון דולר לקרנות חדשות שמתמקדות ב-AI, דיפ-טק וקריפטו
- גרדיו מגייסת 80 מליון דולר להגנת סייבר לצרכן בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יהל זילקה, מייסד ושותף מנהל ב-10D: "למרות לחץ הריבית הנוכחי על השווקים, אנו מאמינים שהטרנספורמציה הדיגיטלית מתקדמת בקצב מהיר. הזדמנויות ההשקעה בשוק הישראלי רק גדלות תוך ציפייה לתוצאות חזקות יותר בעתיד. אנו מחויבים להמשיך לתמוך ביזמים מקומיים יוצאי דופן".
רותם אלדר, מייסד ושותף מנהל ב-10D: "במקביל לגיוס הקרנות החדשות הרחבנו גם את התשתיות ואת הצוות שלנו. הרחבה זו מאפשרת לנו לבנות בסיס איתן המספק ומוסיף ערך משמעותי לחברות שלנו, וכן להרחיב עוד את טווח ההשקעות שלנו והתחומים בהם נשקיע."
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
