קרן 10D גייסה 245 מיליון דולר לשתי קרנות חדשות
שתי קרנות - קרן ראשית להשקעה בחברות בשלב ראשוני וקרן נוספת שתשקיע בחברות נבחרות בשלבים מתקדמים יותר; הקרן הראשית נסגרה בהיקף של 185 מיליון דולר
קרן ההון הסיכון 10D מכריזה על גיוס של 245 מיליון דולר לשתי קרנות - קרן ראשית להשקעה בחברות בשלב ראשוני וקרן נוספת שתשקיע בחברות נבחרות בשלבים מתקדמים יותר. ההון גויס ממשקיעים קיימים של 10D וכן ממספר גופים מוסדיים מובילים בארץ ובעולם. הגיוס הובל על ידי צוות השותפים של 10D: יהל זילקה, רותם אלדר ואיתי רנד, שלושה משקיעים שהשקיעו בעשרות חברות, ביניהן Waze, Drivenets, WalkMe, Moovit, Appsflyer, Valens, Argus, Aidoc ואחרות.
הקרן הראשית נסגרה בביקושי יתר והיקפה הוא 185 מיליון דולר. זוהי הקרן השנייה של 10D והיא תשקיע בחברות הזנק בשלב ה-Seed וה-A. הקרן תמשיך להתמקד בתמיכה ביזמים יוצאי דופן הממנפים טכנולוגיות עמוקות במגוון רחב של ענפים. הקרן החדשה החלה את פעילותה וכבר ביצעה ארבע השקעות בחברות שעדיין לא נחשפו רשמית (Stealth Mode). השקעות בולטות מהקרן הראשונה של 10D כוללות את Exodigo, Juno Journey, OneStep, Obligo ו-Seebo שנרכשה מוקדם יותר השנה על ידי Augury.
הקרן הנוספת, בהיקף של 60 מיליון דולר, היא קרן הזדמנות (opportunity fund) המיועדת להשקעה בסבבים מאוחרים בחברות המבטיחות ביותר מבין החברות של 10D וכן בהזדמנויות השקעה יוצאות דופן בחברות בהן השותפים בקרן השקיעו בעבר. קרן ההזדמנות הכריזה לאחרונה על ההשקעה הראשונה שלה ב-Weka, ספקית פלטפורמת ניהול נתונים ומידע, כחלק מגיוס שביצעה החברה.
איתי רנד, שותף כללי ב-10D: "כמשקיעים בחברות טכנולוגיה עמוקה הנמצאות בשלב ראשוני, אנו מאמינים שזהו הזמן הטוב ביותר להשקיע בחברות משבשות שוק המובילות בתחומן ולסייע בבנייתן. הקרן שגויסה לאחרונה תאפשר לנו לתמוך במיזמים חדשים שמתמודדים עם אתגרים גלובליים משמעותיים.
- גרדיו מגייסת 80 מליון דולר להגנת סייבר לצרכן בעידן ה-AI
- סטארטאפ הפרופטק Venn גייס 52 מיליון דולר, מכוון לניהול מיליון דירות עד 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יהל זילקה, מייסד ושותף מנהל ב-10D: "למרות לחץ הריבית הנוכחי על השווקים, אנו מאמינים שהטרנספורמציה הדיגיטלית מתקדמת בקצב מהיר. הזדמנויות ההשקעה בשוק הישראלי רק גדלות תוך ציפייה לתוצאות חזקות יותר בעתיד. אנו מחויבים להמשיך לתמוך ביזמים מקומיים יוצאי דופן".
רותם אלדר, מייסד ושותף מנהל ב-10D: "במקביל לגיוס הקרנות החדשות הרחבנו גם את התשתיות ואת הצוות שלנו. הרחבה זו מאפשרת לנו לבנות בסיס איתן המספק ומוסיף ערך משמעותי לחברות שלנו, וכן להרחיב עוד את טווח ההשקעות שלנו והתחומים בהם נשקיע."
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
- המדוזה שלומדת ללא מוח ואיך זה קשור ל-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
- המדוזה שלומדת ללא מוח ואיך זה קשור ל-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
