קרן 10D
צילום: עומר הכהן

קרן 10D גייסה 245 מיליון דולר לשתי קרנות חדשות

שתי קרנות - קרן ראשית להשקעה בחברות בשלב ראשוני וקרן נוספת שתשקיע בחברות נבחרות בשלבים מתקדמים יותר; הקרן הראשית נסגרה בהיקף של 185 מיליון דולר

דור עצמון |

קרן ההון הסיכון 10D מכריזה על גיוס של 245 מיליון דולר לשתי קרנות - קרן ראשית להשקעה בחברות בשלב ראשוני וקרן נוספת שתשקיע בחברות נבחרות בשלבים מתקדמים יותר. ההון גויס ממשקיעים קיימים של 10D וכן ממספר גופים מוסדיים מובילים בארץ ובעולם. הגיוס הובל על ידי צוות השותפים של 10D: יהל זילקה, רותם אלדר ואיתי רנד, שלושה משקיעים שהשקיעו בעשרות חברות, ביניהן Waze, Drivenets, WalkMe, Moovit, Appsflyer, Valens, Argus,  Aidoc  ואחרות.

הקרן הראשית נסגרה בביקושי יתר והיקפה הוא 185 מיליון דולר. זוהי הקרן השנייה של 10D והיא תשקיע בחברות הזנק בשלב ה-Seed וה-A. הקרן תמשיך להתמקד בתמיכה ביזמים יוצאי דופן הממנפים טכנולוגיות עמוקות במגוון רחב של ענפים. הקרן החדשה החלה את פעילותה וכבר ביצעה ארבע השקעות בחברות שעדיין לא נחשפו רשמית (Stealth Mode). השקעות בולטות מהקרן הראשונה של 10D כוללות את Exodigo, Juno Journey, OneStep, Obligo ו-Seebo שנרכשה מוקדם יותר השנה על ידי Augury.

הקרן הנוספת, בהיקף של 60 מיליון דולר, היא קרן הזדמנות (opportunity fund) המיועדת להשקעה בסבבים מאוחרים בחברות המבטיחות ביותר מבין החברות של 10D וכן בהזדמנויות השקעה יוצאות דופן בחברות בהן השותפים בקרן השקיעו בעבר. קרן ההזדמנות הכריזה לאחרונה על ההשקעה הראשונה שלה ב-Weka, ספקית פלטפורמת ניהול נתונים ומידע, כחלק מגיוס שביצעה החברה.

איתי רנד, שותף כללי ב-10D: "כמשקיעים בחברות טכנולוגיה עמוקה הנמצאות בשלב ראשוני, אנו מאמינים שזהו הזמן הטוב ביותר להשקיע בחברות משבשות שוק המובילות בתחומן ולסייע בבנייתן. הקרן שגויסה לאחרונה תאפשר לנו לתמוך במיזמים חדשים שמתמודדים עם אתגרים גלובליים משמעותיים.

יהל זילקה, מייסד ושותף מנהל ב-10D: "למרות לחץ הריבית הנוכחי על השווקים, אנו מאמינים שהטרנספורמציה הדיגיטלית מתקדמת בקצב מהיר. הזדמנויות ההשקעה בשוק הישראלי רק גדלות תוך ציפייה לתוצאות חזקות יותר בעתיד. אנו מחויבים להמשיך לתמוך ביזמים מקומיים יוצאי דופן".

רותם אלדר, מייסד ושותף מנהל ב-10D: "במקביל לגיוס הקרנות החדשות הרחבנו גם את התשתיות ואת הצוות שלנו. הרחבה זו מאפשרת לנו לבנות בסיס איתן המספק ומוסיף ערך משמעותי לחברות שלנו, וכן להרחיב עוד את טווח ההשקעות שלנו והתחומים בהם נשקיע."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד