היוניקורן אוגורי רוכש את סיבו בכ-120 מיליון דולר
אוגורי (Augury), היוניקורן הישראלי בתחום התעשייה 4.0, שפיתח פתרון מבוסס בינה מלאכותית (AI) ו-IoT לניטור בריאות של מכונות (machine health) בקווי הייצור ובמפעלים, תרכוש את חברת סיבו (Seebo), גם היא חברה ישראלית, בכ-120 מיליון דולר בעסקת מזומן ומניות, כך על פי הערכות בשוק.
החברה הממוזגת תנפק תחזיות ותובנות על מכונות ייצור, תהליכים, ואופרציות בקו הייצור, ותספק ליצרנים שליטה טובה יותר על תפוקה, איכות ועמידה ביעדי קיימות.
פתרון בריאות-המכונה נמצא בשימוש אצל חברות כמו קולגייט, פפסיקו וכי״ל במטרה לחזות מהימנות וביצועים של מכונות הייצור, כדי למנוע זמני השבתה ולשפר יעילות בייצור. הפתרון של סיבו, חיזוי מבוסס בינה מלאכותית לתהליכי ייצור, מאפשר למפעלים ולצוותים לזהות חוסר יעילות או לחזות שיבושים בתהליך הייצור טרם היווצרותם וכך למנוע הפסדי ייצור.
על פי החברות, מטרת הרכישה היא אופטימיזציה במדדים שלעיתים קרובות מתנגשים האחד בשני, בין היתר - שיפור באיכויות המוצרים ובהספקי הייצור, הפחתת בזבוז חומרי גלם, ובאותו זמן ייעול צריכת האנרגיה והפחתת הזיהום הסביבתי.
״יצרנים מבינים כי התחרותיות שלהם בשוק תלויה ביכולות ובכלים שיספקו לצוותים שלהם בחזית. שיטות עבודה כמו TPM או IWS (מתודולוגיות ייצור הנהוגות בקווי הייצור ובמפעלים ברחבי העולם) יכולות לעודד תפוקה בצורה מוגבלת ללא תובנות מדויקות בנוגע לממשק בין תהליכי ייצור, חומרים, סביבה וציוד, המשפיעים על בריאות ויעילות הייצור״, אומר סער יוסקוביץ׳ מנכ״ל אוגורי. ״המחסור בפלטפורמה אחת כוללת שתספק את התובנות הללו מונעת שיתוף פעולה והתקדמות. השילוב בין הפתרון הכולל של אוגורי לבין פתרון הבינה המלאכותית של סיבו, יספק לצוותים רב-תחומיים במפעלים ובקווי הייצור את התמונה המלאה לה הם נזקקים כדי לשנות את האופן בו הם פועלים, וכך להרחיב את פוטנציאל התוצר השנתי של התעשייה בכטריליון דולר נוספים, על בסיס תשתיות הייצור הקיימות היום״.
״מדובר בחיבור מרגש ומשמעותי שגדול בהרבה מסך חלקיו״, אומר ליאור עקביא, מייסד-שותף ומנכ״ל סיבו. ״למעשה זהו מיזוג עסקי ואסטרטגי טבעי ומתבקש, של שני פתרונות שהלקוחות והשוק מצפים ומבקשים שילכו יד ביד. העבודה רבת השנים של הצוותים שלנו הובילה לפתיחת פרק חדש עבור ארגונים תעשייתיים בעולם כולו ואנחנו נרגשים להיות חלק מהגוף המשותף שיוביל אותו״.
אוגורי הוקמה ב-2011 על ידי המנכ״ל סער יוסקוביץ׳ וסמנכ״ל הטכנולוגיות גל שאול, ומעסיקה כיום כ-320 עובדים בחיפה ובארה״ב. היא גייסה עד כה 286 מיליון דולר. סיבו נוסדה על ידי ליאור ולירן עקביא, וגייסה עד כה כ-53 מיליון דולר. סיבו מעסיקה 85 עובדים, שיצטרפו לאוגורי. האחים עקביא יצטרפו לצוות ההנהלה.
העסקה צפויה להיסגר באופן רשמי בסוף חודש מאי. אוגורי יוצגה בעסקה על ידי עורכי הדין גל עשת וגלעד יעקובוביץ' ממשרד הרצוג פוקס נאמן. סיבו יוצגה על ידי עורכי הדין עופר בן יהודה ודניאל קריב ממשרד שבלת.
- המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
שלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגבההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
לפי מחקר מקיף על השנים 2022–2025, חברות הייטק ישראליות רואות באירופה שוק אסטרטגי משלים לארה"ב: מחקר של EIT Hub Israel, Planven ו-KPMG מראה כי חברות טכנולוגיה ישראליות מעמיקות פעילות באיחוד האירופי, מקימות מרכזי מו"פ ושירותים, ומתבססות בעיקר בגרמניה,
ספרד וצרפת, לצד התרחבות במזרח אירופה
הייטק חברות הטכנולוגיה הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה, ולא כפתרון משני לשוק האמריקאי אלא כיעד אסטרטגי בפני עצמו. מחקר מקיף של EIT Hub Israel, קרן ההון-סיכון Planven ופירמת הייעוץ KPMG מעלה כי בשלוש השנים האחרונות מועסקים כיום למעלה מ-30 אלף עובדים אירופים בחברות טכנולוגיה ישראליות, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 4.8% במספר המועסקים.
הנתונים האלו מעניינים במיוחד אחרי המסקנות כי ההייטק הישראלי צומח אבל בלי לגייס עובדים. ה-AI החליף את הג'וניורים והחברות מתמקדות בהשבחה במקום בגיוס - מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
לפי המחקר, מרבית החברות הישראליות בחרו למקם את פעילותן במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות מוקדי חדשנות מרכזיים. במקביל, נרשמת התחזקות ברורה של מרכז ומזרח אירופה, עם מדינות כמו פולין, רומניה וצ'כיה המשמשות בסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים. גם ליטא, בולגריה ורומניה מוזכרות כמדינות שבהן מוקמים מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים, ויוצרים ריכוזי תעסוקה משמעותיים.
כ-40% מכוח האדם מועסק במחלקות מו"פ, נתון שמדגיש את מיקוד החברות בחדשנות גם מחוץ לישראל. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את הרכיב השני בגודלו, ומשקפות אסטרטגיה של חדירה לשווקים גלובליים ולא רק פעילות פיתוחית.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה", אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. "אם כי אופי הפעילות וסוג החברות שונה מהתבנית המוכרת של סטרטאפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקאי: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות (בנות 8-12 שנה), עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והסנטימנט לו היינו עדים בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר, רובוטיקה ו-Defense לבין מבנה הכלכלות האירופאיות המובילות וסדר העדיפויות האירופי החדש. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים".
