היוניקורן אוגורי רוכש את סיבו בכ-120 מיליון דולר
אוגורי (Augury), היוניקורן הישראלי בתחום התעשייה 4.0, שפיתח פתרון מבוסס בינה מלאכותית (AI) ו-IoT לניטור בריאות של מכונות (machine health) בקווי הייצור ובמפעלים, תרכוש את חברת סיבו (Seebo), גם היא חברה ישראלית, בכ-120 מיליון דולר בעסקת מזומן ומניות, כך על פי הערכות בשוק.
החברה הממוזגת תנפק תחזיות ותובנות על מכונות ייצור, תהליכים, ואופרציות בקו הייצור, ותספק ליצרנים שליטה טובה יותר על תפוקה, איכות ועמידה ביעדי קיימות.
פתרון בריאות-המכונה נמצא בשימוש אצל חברות כמו קולגייט, פפסיקו וכי״ל במטרה לחזות מהימנות וביצועים של מכונות הייצור, כדי למנוע זמני השבתה ולשפר יעילות בייצור. הפתרון של סיבו, חיזוי מבוסס בינה מלאכותית לתהליכי ייצור, מאפשר למפעלים ולצוותים לזהות חוסר יעילות או לחזות שיבושים בתהליך הייצור טרם היווצרותם וכך למנוע הפסדי ייצור.
על פי החברות, מטרת הרכישה היא אופטימיזציה במדדים שלעיתים קרובות מתנגשים האחד בשני, בין היתר - שיפור באיכויות המוצרים ובהספקי הייצור, הפחתת בזבוז חומרי גלם, ובאותו זמן ייעול צריכת האנרגיה והפחתת הזיהום הסביבתי.
״יצרנים מבינים כי התחרותיות שלהם בשוק תלויה ביכולות ובכלים שיספקו לצוותים שלהם בחזית. שיטות עבודה כמו TPM או IWS (מתודולוגיות ייצור הנהוגות בקווי הייצור ובמפעלים ברחבי העולם) יכולות לעודד תפוקה בצורה מוגבלת ללא תובנות מדויקות בנוגע לממשק בין תהליכי ייצור, חומרים, סביבה וציוד, המשפיעים על בריאות ויעילות הייצור״, אומר סער יוסקוביץ׳ מנכ״ל אוגורי. ״המחסור בפלטפורמה אחת כוללת שתספק את התובנות הללו מונעת שיתוף פעולה והתקדמות. השילוב בין הפתרון הכולל של אוגורי לבין פתרון הבינה המלאכותית של סיבו, יספק לצוותים רב-תחומיים במפעלים ובקווי הייצור את התמונה המלאה לה הם נזקקים כדי לשנות את האופן בו הם פועלים, וכך להרחיב את פוטנציאל התוצר השנתי של התעשייה בכטריליון דולר נוספים, על בסיס תשתיות הייצור הקיימות היום״.
״מדובר בחיבור מרגש ומשמעותי שגדול בהרבה מסך חלקיו״, אומר ליאור עקביא, מייסד-שותף ומנכ״ל סיבו. ״למעשה זהו מיזוג עסקי ואסטרטגי טבעי ומתבקש, של שני פתרונות שהלקוחות והשוק מצפים ומבקשים שילכו יד ביד. העבודה רבת השנים של הצוותים שלנו הובילה לפתיחת פרק חדש עבור ארגונים תעשייתיים בעולם כולו ואנחנו נרגשים להיות חלק מהגוף המשותף שיוביל אותו״.
אוגורי הוקמה ב-2011 על ידי המנכ״ל סער יוסקוביץ׳ וסמנכ״ל הטכנולוגיות גל שאול, ומעסיקה כיום כ-320 עובדים בחיפה ובארה״ב. היא גייסה עד כה 286 מיליון דולר. סיבו נוסדה על ידי ליאור ולירן עקביא, וגייסה עד כה כ-53 מיליון דולר. סיבו מעסיקה 85 עובדים, שיצטרפו לאוגורי. האחים עקביא יצטרפו לצוות ההנהלה.
העסקה צפויה להיסגר באופן רשמי בסוף חודש מאי. אוגורי יוצגה בעסקה על ידי עורכי הדין גל עשת וגלעד יעקובוביץ' ממשרד הרצוג פוקס נאמן. סיבו יוצגה על ידי עורכי הדין עופר בן יהודה ודניאל קריב ממשרד שבלת.
- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל האקזיט הצפוי ב-AI21
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "המטרה שלנו לזהות מה הלקוח רוצה, החזון להיות מנוע...
און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"
שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.
התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.
החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנס. אפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.
- מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.
סם אלטמן openaiopen AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
מדובר בשיא חסר תקדים כאשר החברה גם הרחיבה את מערך הבונוסים ושימור העובדים ואף מעניקה מענקי שימור בשווי מיליונים לעובדים משמעותיים
חברת OpenAI העניקה לעובדיה חבילות תגמול מבוססות מניות בשווי ממוצע של כ־1.5 מיליון דולר לעובד, נתון חסר תקדים בקרב סטארטאפים פרטיים, כך על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל . מדובר בסכומים שמציבים את עובדי החברה בשורה אחת עם עובדים בכירים בחברות ציבוריות ותיקות, עוד לפני ש־OpenAI עצמה הונפקה או קבעה מסלול ברור להנפקה עתידית. העיתון מציין כי חלק ניכר מהתגמול אינו מגיע בשכר מזומן אלא באופציות וביחידות
הון הצמודות לשווי החברה, שהוערך בעסקאות משניות בעשרות מיליארדי דולרים.
המרוץ העולמי אחר טאלנטים בתחום הבינה המלאכותית הפך בשנים האחרונות לאחד הגורמים המרכזיים שמעצבים את שוק ההייטק, ו־OpenAI ניצבת בלב הזירה הזו. לפי שורת פרסומים בעיתונות הכלכלית האמריקאית והבריטית, החברה פיתחה מדיניות תגמול חריגה בהיקפה, שבמרכזה מתן אופציות ומענקי הון לעובדים כמעט בכל הדרגים, במטרה לשמר כוח אדם איכותי ולהתמודד עם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות טכנולוגיה וחברות AI חדשות.
לפי דיווחים ברשת בלומברג ובפייננשל טיימס, מדיניות האופציות של OpenAI עברה בשנה האחרונה שינוי עמוק. החברה צמצמה תחילה את תקופת ההבשלה המקובלת של אופציות, ובהמשך אף ביטלה לחלוטין מנהג המכונה vesting cliff, לפיו קיימת תקופת המתנה ראשונית שבה העובד אינו זכאי לאף חלק מההון. המשמעות היא שעובדים חדשים מקבלים זכות מיידית לחלק מהאופציות שלהם, מהלך חריג שנועד להקטין את הפיתוי לעבור לחברות מתחרות שמציעות תגמול מהיר וגבוה.
המהלך הזה אינו מתרחש בוואקום. לפי דיווחים, OpenAI מתמודדת עם לחצים כבדים מצד שחקנים כמו מטה, גוגל וסטארטאפים ממומנים היטב, שמוכנים לשלם סכומים עצומים עבור חוקרים ומהנדסים מובילים בתחום ה־AI. בתגובה, OpenAI הרחיבה גם את מערך הבונוסים ושימור העובדים, כולל מענקי שימור של מיליוני דולרים לעובדים מרכזיים, וגמישות רבה יותר בבחירה בין שכר מזומן לבין תגמול הוני.
- אמזון בוחנת השקעה של כ־10 מיליארד דולר ב־OpenAI
- בזמן שמצמצתם: OpenAI שידרגה את יכולות עיבוד התמונה והמדעים של ChatGPT
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העיתונות הכלכלית מדגישה כי למדיניות הזו יש גם מחיר. היקף התגמול ההוני מהווה מרכיב משמעותי בהוצאות החברה ותורם להפסדים התפעוליים המדווחים שלה. אנליסטים שצוטטו בפייננשל טיימס מציינים כי חלוקת אופציות בהיקפים כה גדולים עלולה ליצור דילול מהותי לבעלי המניות הקיימים ולהשפיע על האופן שבו משקיעים מעריכים את שווי החברה בעתיד.
