היוניקורן אוגורי רוכש את סיבו בכ-120 מיליון דולר
אוגורי (Augury), היוניקורן הישראלי בתחום התעשייה 4.0, שפיתח פתרון מבוסס בינה מלאכותית (AI) ו-IoT לניטור בריאות של מכונות (machine health) בקווי הייצור ובמפעלים, תרכוש את חברת סיבו (Seebo), גם היא חברה ישראלית, בכ-120 מיליון דולר בעסקת מזומן ומניות, כך על פי הערכות בשוק.
החברה הממוזגת תנפק תחזיות ותובנות על מכונות ייצור, תהליכים, ואופרציות בקו הייצור, ותספק ליצרנים שליטה טובה יותר על תפוקה, איכות ועמידה ביעדי קיימות.
פתרון בריאות-המכונה נמצא בשימוש אצל חברות כמו קולגייט, פפסיקו וכי״ל במטרה לחזות מהימנות וביצועים של מכונות הייצור, כדי למנוע זמני השבתה ולשפר יעילות בייצור. הפתרון של סיבו, חיזוי מבוסס בינה מלאכותית לתהליכי ייצור, מאפשר למפעלים ולצוותים לזהות חוסר יעילות או לחזות שיבושים בתהליך הייצור טרם היווצרותם וכך למנוע הפסדי ייצור.
על פי החברות, מטרת הרכישה היא אופטימיזציה במדדים שלעיתים קרובות מתנגשים האחד בשני, בין היתר - שיפור באיכויות המוצרים ובהספקי הייצור, הפחתת בזבוז חומרי גלם, ובאותו זמן ייעול צריכת האנרגיה והפחתת הזיהום הסביבתי.
״יצרנים מבינים כי התחרותיות שלהם בשוק תלויה ביכולות ובכלים שיספקו לצוותים שלהם בחזית. שיטות עבודה כמו TPM או IWS (מתודולוגיות ייצור הנהוגות בקווי הייצור ובמפעלים ברחבי העולם) יכולות לעודד תפוקה בצורה מוגבלת ללא תובנות מדויקות בנוגע לממשק בין תהליכי ייצור, חומרים, סביבה וציוד, המשפיעים על בריאות ויעילות הייצור״, אומר סער יוסקוביץ׳ מנכ״ל אוגורי. ״המחסור בפלטפורמה אחת כוללת שתספק את התובנות הללו מונעת שיתוף פעולה והתקדמות. השילוב בין הפתרון הכולל של אוגורי לבין פתרון הבינה המלאכותית של סיבו, יספק לצוותים רב-תחומיים במפעלים ובקווי הייצור את התמונה המלאה לה הם נזקקים כדי לשנות את האופן בו הם פועלים, וכך להרחיב את פוטנציאל התוצר השנתי של התעשייה בכטריליון דולר נוספים, על בסיס תשתיות הייצור הקיימות היום״.
״מדובר בחיבור מרגש ומשמעותי שגדול בהרבה מסך חלקיו״, אומר ליאור עקביא, מייסד-שותף ומנכ״ל סיבו. ״למעשה זהו מיזוג עסקי ואסטרטגי טבעי ומתבקש, של שני פתרונות שהלקוחות והשוק מצפים ומבקשים שילכו יד ביד. העבודה רבת השנים של הצוותים שלנו הובילה לפתיחת פרק חדש עבור ארגונים תעשייתיים בעולם כולו ואנחנו נרגשים להיות חלק מהגוף המשותף שיוביל אותו״.
אוגורי הוקמה ב-2011 על ידי המנכ״ל סער יוסקוביץ׳ וסמנכ״ל הטכנולוגיות גל שאול, ומעסיקה כיום כ-320 עובדים בחיפה ובארה״ב. היא גייסה עד כה 286 מיליון דולר. סיבו נוסדה על ידי ליאור ולירן עקביא, וגייסה עד כה כ-53 מיליון דולר. סיבו מעסיקה 85 עובדים, שיצטרפו לאוגורי. האחים עקביא יצטרפו לצוות ההנהלה.
העסקה צפויה להיסגר באופן רשמי בסוף חודש מאי. אוגורי יוצגה בעסקה על ידי עורכי הדין גל עשת וגלעד יעקובוביץ' ממשרד הרצוג פוקס נאמן. סיבו יוצגה על ידי עורכי הדין עופר בן יהודה ודניאל קריב ממשרד שבלת.
- אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
- המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
טראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AIאישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
מאחורי הרטוריקה הגסה על “מי נכנס לאמריקה” מסתתרת מדיניות סדורה, ועוד אספקט של ה-MAGA: בית המשפט אישר את יוזמת המשטר להעלות דרמטית את אגרת העסקת עובדים זרים בהייטק , שיקטין דרמטית את ההגירה הכלכלית
״למה אנחנו לא יכולים להביא אנשים מנורווגיה או משוודיה? בואו ניקח כמה מדנמרק. אכפת לכם לשלוח לנו כמה אנשים? תשלחו לנו אנשים נחמדים. אכפת לכם? אבל אנחנו תמיד לוקחים אנשים מסומליה, ממקומות שהם אסון, נכון? מגיעים אלינו רק ממקומות מטונפים, מלוכלכים, דוחים ומוכי פשיעה". כך אמר נשיא ארה"ב לפני כשבועיים והתייחס באופן פרובוקטיבי למדיניות ההגירה של ארה"ב.
האמירה הזאת היא צד אחר של יוזמה של טראמפ, שבמסגרתה ארה"ב תיגבה 100 אלף דולר עבור כל בקשה לאשרת H-1B, שאותה ניסתה לשכת המסחר האמריקאית לטרפד,בטענה כי המהלך חורג מסמכות הנשיא, והגישה תביעה לבית המשפט, שכעת דחה אותה וקבע כי ממשל טראמפ רשאי להמשיך בהטלת האגרה. האגרה החדשה, שהוכרזה בהצהרה נשיאותית מספטמבר 2025, מחליפה את העלויות הקודמות שנעו בין 2,000 ל-5,000 דולר לבקשה, תלוי בגודל החברה ובסוג ההגשה.
מהי תכנית H-1B?
תוכנית H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים בעלי השכלה אקדמית בתחומים כמו הנדסה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ומדעי המחשב. בכל שנה פיסקלית מוקצות 85 אלף אשרות, 65 אלף רגילות ו-20 אלף נוספות לבעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות אמריקאיות. הביקוש עולה על ההיצע בהרבה, עם מאות אלפי בקשות שנתיות, וההקצאה מתבצעת בהגרלה אקראית. בשנת 2025 נרשמו כ-442 אלף בקשות, כאשר כ-70-80% מהן הגיעו מעובדים הודים, המהווים את הרוב במגזר השירותים הטכנולוגיים.
האגרה החדשה חלה רק על בקשות חדשות שהוגשו לאחר 21 בספטמבר 2025, ואינה משפיעה על חידושים או הארכות של אשרות קיימות. היא נועדה להרתיע שימוש יתר בתוכנית, במיוחד על ידי חברות אאוטסורסינג שמעסיקות עובדים בשכר נמוך יחסית. לדוגמה, חברת טאטא קונסלטנסי סרוויסס ההודית, אחת המובילות בהגשת בקשות, ספגה בעבר קנסות על הפרות כמו העסקה בשכר נמוך והפרת כללי מיקום עבודה. עם האגרה החדשה, עלות גיוס עובד בודד עלולה להגיע ל-105 אלף דולר, כולל עמלות נלוות, מה שהופך את התהליך ללא כדאי עבור תפקידים בשכר ממוצע של 70-90 אלף דולר לשנה.
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- טראמפ נכנס לגרעין: טראמפ מדיה מתמזגת עם חברת היתוך גרעיני והמניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון, שספנסרה מעל 10 אלף אשרות H-1B בשנת 2025, מיקרוסופט עם כ-6 אלף, ומטא עם כ-4 אלף, צפויות לספוג עלויות נוספות של מיליוני דולרים. באמזון, למשל, השכר הממוצע לעובדי H-1B עומד על 150 אלף דולר, אך האגרה תייקר את הגיוס הראשוני ב-67%. חברות קטנות יותר, כולל סטארט-אפים, עלולות לוותר על גיוס זר לחלוטין, שכן תקציבן מוגבל. כפי שפורט בדיווח על השפעות כלכליות של מדיניות הגירה בארה"ב בביזפורטל, שינויים כאלה עלולים להאט את קצב החדשנות במגזר הטק, שתורם כ-10% מהתמ"ג האמריקאי.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")