אוגורי וסיבו
צילום: קובי שרביט

היוניקורן אוגורי רוכש את סיבו בכ-120 מיליון דולר

כך על פי הערכות בשוק; מטרת החברה המשותפת היא לספק תחזיות ותובנות על מכונות ייצור ואופרציות, ולספק ליצרנים שליטה טובה יותר על התפוקה; העסקה צפויה להיסגר בסוף החודש הנוכחי
מערכת ביזפורטל |

אוגורי (Augury), היוניקורן הישראלי בתחום התעשייה 4.0, שפיתח פתרון מבוסס בינה מלאכותית (AI) ו-IoT לניטור בריאות של מכונות (machine health) בקווי הייצור ובמפעלים, תרכוש את חברת סיבו (Seebo), גם היא חברה ישראלית, בכ-120 מיליון דולר בעסקת מזומן ומניות, כך על פי הערכות בשוק.

החברה הממוזגת תנפק תחזיות ותובנות על מכונות ייצור, תהליכים, ואופרציות בקו הייצור, ותספק ליצרנים שליטה טובה יותר על תפוקה, איכות ועמידה ביעדי קיימות.

פתרון בריאות-המכונה נמצא בשימוש אצל חברות כמו קולגייט, פפסיקו וכי״ל במטרה לחזות מהימנות וביצועים של מכונות הייצור, כדי למנוע זמני השבתה ולשפר יעילות בייצור. הפתרון של סיבו, חיזוי מבוסס בינה מלאכותית לתהליכי ייצור, מאפשר למפעלים ולצוותים לזהות חוסר יעילות או לחזות שיבושים בתהליך הייצור טרם היווצרותם וכך למנוע הפסדי ייצור.

על פי החברות, מטרת הרכישה היא אופטימיזציה במדדים שלעיתים קרובות מתנגשים האחד בשני, בין היתר - שיפור באיכויות המוצרים ובהספקי הייצור, הפחתת בזבוז חומרי גלם, ובאותו זמן ייעול צריכת האנרגיה והפחתת הזיהום הסביבתי.

  

״יצרנים מבינים כי התחרותיות שלהם בשוק תלויה ביכולות ובכלים שיספקו לצוותים שלהם בחזית. שיטות עבודה כמו TPM או IWS (מתודולוגיות ייצור הנהוגות בקווי הייצור ובמפעלים ברחבי העולם) יכולות לעודד תפוקה בצורה מוגבלת ללא תובנות מדויקות בנוגע לממשק בין תהליכי ייצור, חומרים, סביבה וציוד, המשפיעים על בריאות ויעילות הייצור״, אומר סער יוסקוביץ׳ מנכ״ל אוגורי. ״המחסור בפלטפורמה אחת כוללת שתספק את התובנות הללו מונעת שיתוף פעולה והתקדמות. השילוב בין הפתרון הכולל של אוגורי לבין פתרון הבינה המלאכותית של סיבו, יספק לצוותים רב-תחומיים במפעלים ובקווי הייצור את התמונה המלאה לה הם נזקקים כדי לשנות את האופן בו הם פועלים, וכך להרחיב את פוטנציאל התוצר השנתי של התעשייה בכטריליון דולר נוספים, על בסיס תשתיות הייצור הקיימות היום״.  

 

״מדובר בחיבור מרגש ומשמעותי שגדול בהרבה מסך חלקיו״, אומר ליאור עקביא, מייסד-שותף ומנכ״ל סיבו. ״למעשה זהו מיזוג עסקי ואסטרטגי טבעי ומתבקש, של שני פתרונות שהלקוחות והשוק מצפים ומבקשים שילכו יד ביד. העבודה רבת השנים של הצוותים שלנו הובילה לפתיחת פרק חדש עבור ארגונים תעשייתיים בעולם כולו ואנחנו נרגשים להיות חלק מהגוף המשותף שיוביל אותו״.

 

אוגורי הוקמה ב-2011 על ידי המנכ״ל סער יוסקוביץ׳ וסמנכ״ל הטכנולוגיות גל שאול, ומעסיקה כיום כ-320 עובדים בחיפה ובארה״ב. היא גייסה עד כה 286 מיליון דולר. סיבו נוסדה על ידי ליאור ולירן עקביא, וגייסה עד כה כ-53 מיליון דולר. סיבו מעסיקה 85 עובדים, שיצטרפו לאוגורי. האחים עקביא יצטרפו לצוות ההנהלה. 

 

העסקה צפויה להיסגר באופן רשמי בסוף חודש מאי. אוגורי יוצגה בעסקה על ידי עורכי הדין גל עשת וגלעד יעקובוביץ' ממשרד הרצוג פוקס נאמן. סיבו יוצגה על ידי עורכי הדין עופר בן יהודה ודניאל קריב ממשרד שבלת. 

קיראו עוד ב"BizTech"

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.