על המקום אליו הולך הכסף הגדול שיוצא מהבורסה בתל אביב
המשבר בשוק ההון המקומי בא לידי ביטוי בירידות שערים חדות במדדי המניות (ירידה של 23.3% במדד ת"א 100 מתחילת השנה) ובירידות שערים במדדי התל בונד (מדד התל בונד 60 איבד 2.24% מתחילת השנה). כמובן שאינו פסח על תעשיית קרנות הנאמנות. תעשיית הקרנות עברה טלטלה אדירה השנה - כפי שניתן לראות מן הנתונים שלהלן:
* נתוני שווי הנכסים הינם במיליוני שקלים.
לכאורה, תעשיית קרנות הנאמנות התכווצה מתחילת שנת 2011 בכ-8 מיליארד שקלים לרמה של 148.5 מיליארדי שקלים. אולם התמונה האמיתית מתגלה כאשר נוריד משווי הקרנות הכולל את סך הנכסים בקרנות הכספיות. כאן נגלה שתעשיית קרנות הנאמנות המסורתית מנהלת סכום נמוך בהרבה שמסתכם כיום בכ-112 מיליארדי שקלים בלבד.
המשמעות היא שתעשיית קרנות הנאמנות נחתכה מתחילת 2011 ב-26.6 מיליארדי שקלים, המהווים ירידה דרמטית של כ-19% בנכסי הקרנות מתחילת השנה. מדובר בהיקף הנכסים הנמוך ביותר בתעשיית הקרנות מסוף שנת 2009. מטבלת הנתונים ניתן לראות, שהפדיון הגדול ביותר התרחש השנה בקרנות המתמחות בהשקעה באג"ח קונצרניות (כתוצאה מירידות שערים חדות באג"ח אלה). כך קרה שהקרנות שנהנו מפופולריות אדירה (שהתבטאה בגיוסים גדולים בשנים 2009-2010) והחזיקו כ-36% מסך תעשיית קרנות הנאמנות, מחזיקות כעת רק 28.9% מנכסי תעשיית הקרנות.
הקרנות המתמחות במניות בארץ והקרנות המתמחות באג"ח בארץ ספגו השנה פדיונות של 40% ו-30% בהתאמה בנכסיהן. ציבור המשקיעים אשר נמלט מקרנות הנאמנות המסורתיות וחיפש "חוף מבטחים" בתקופה בה שוררת אי וודאות גדולה בבורסה, הסיט את כספו אל עבר הקרנות הכספיות. כך הכפילו הקרנות הכספיות את שוויין מתחילת השנה, והן מנהלות כעת נכסים בהיקף שיא של 36.6 מיליארדי שקלים. השיא הקודם עמד על 32.6 מיליארדי שקלים בסוף שנת 2008 (שיא משבר הסאב- פריים).
לקרנות הכספיות יתרון על פני השקעה בפיקדון בבנק מהסיבות הבאות:
- הקרנות הכספיות משקיעות באג"ח ממשלתיות, וכן עשויות להחזיק בני"ע מסחריים. דבר המסייע לקרנות הכספיות להשיג תשואה גבוהה מפיקדון בנקאי.
- מנהלי הקרנות הכספיות מפקידים חלק מכספי הקרן בפיקדונות בבנקים ונהנים מריבית ג'מבו (השווה בקירוב לריבית בנק ישראל). לעומת החוסך הפרטי המפקיד סכום נמוך יותר ומקבל ריבית נמוכה יותר. כמו כן עורכים מנהלי הקרנות הכספיות מכרזי ריבית בין הבנקים, וכך משיגים ריבית גבוהה יותר בפיקדונות.
- גמישות ההשקעה - הלקוח מקבל ריבית גבוהה יותר ככל שסכום ההפקדה גדול יותר ומשך ההפקדה ארוך יותר עת הוא מפקיד בפיקדון בבנק. אולם בתמורה הוא מתחייב להשאיר את הכסף סגור בפיקדון עד תום התקופה. במידה ויפדה הלקוח את הפיקדון טרם תום התקופה שסוכמה, יחויב בקנס.
קרן כספית לעומת זאת, סחירה בבורסה בכל יום מסחר ותשואת הקרן אינה תלויה כלל בסכום ובמשך ההשקעה. בדרך זו, הלקוח יכול לפדות את כספו בכל עת.
- בקרן כספית ישלם הלקוח מס רק על הרווח הריאלי לעומת מס נומינלי של 15% בפיקדון.
עד מתי צפוי להימשך השגשוג הגדול בקרנות הכספיות? הקרנות הכספיות ימשיכו לגייס כספים על חשבון הקרנות המנייתיות והקרנות הקונצרניות, כל עוד ימשיך הציבור להתרחק מהשקעה בשוק ההון. מגמה זו תשתנה כאשר תחזור היציבות לשווקים ובעקבותיה נראה עליות שערים במניות ובאג"ח הקונצרניות. אז נחזה ביצירות בקרנות המסורתיות על חשבון הקרנות הכספיות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
- 8.והיכן משקיעים הטייקונים?...זה הכי מעניין! (ל"ת)תוהה,בוהה,שוהה ומשתא 21/09/2011 03:06הגב לתגובה זו
- 7.דני 20/09/2011 23:37הגב לתגובה זומסתפק ב 4% תשואה רווח הון, מחפש נכסים שבעתיד ואפילו הרחוק יעברו פינוי בינוי או תמ" א 38. רק תמ" א 38 על נכס בת" א יעלה את השווי שלו ב 30% (כולל הרחבות במסגרת התמ" א 38). בהצלחה לכל המהמרים בבורסה.
- אין כמעט תמא ועדיף פינוי בינוי (ל"ת)מדינת חלם 21/09/2011 08:30הגב לתגובה זו
- 6.שמאי 20/09/2011 22:05הגב לתגובה זותתקוננו לעליית מחירים נוספת, עם ישראל אוהב בלוקים....
- ל-6 21/09/2011 07:14הגב לתגובה זוכאשר רובם כנראה לא סיימו בית ספר אם לשפוט לפי טעויות הכתיב שהם עושים
- 5.לסיוון היקר 20/09/2011 20:46הגב לתגובה זואני כבר סוגר חודש 9 בקרנות הכספיות,רק שעכשיו אני מתחיל למכור לקראת סוף שנה.בנובמבר דצמבר הבורסה תיתן מכה אדירה!!!..של 10-20 אחוז...וכל יושבי הכספיות ידברו יידיש!!!
- 4.כן, סופסוף גילינו את אמריקה. (ל"ת)יצחק 20/09/2011 13:20הגב לתגובה זו
- 3.תודה סיוון. אתה יכול לתת שמות של קרנות כספיות (ל"ת)יעקב 20/09/2011 12:17הגב לתגובה זו
- סיון ליימן 20/09/2011 15:18הגב לתגובה זובאתר ביזפורטל במדורי שוק ההון תיכנס לקרנות נאמנות ותחפש קרנות כספיות שקליות.
- 2.המצאת את הגלגל ! הגדולה בהתגלמותה. (ל"ת)איתן 20/09/2011 12:00הגב לתגובה זו
- 1.תודה על התגלית המרעישה. (ל"ת)משקיע 20/09/2011 10:40הגב לתגובה זו
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
