על המקום אליו הולך הכסף הגדול שיוצא מהבורסה בתל אביב
המשבר בשוק ההון המקומי בא לידי ביטוי בירידות שערים חדות במדדי המניות (ירידה של 23.3% במדד ת"א 100 מתחילת השנה) ובירידות שערים במדדי התל בונד (מדד התל בונד 60 איבד 2.24% מתחילת השנה). כמובן שאינו פסח על תעשיית קרנות הנאמנות. תעשיית הקרנות עברה טלטלה אדירה השנה - כפי שניתן לראות מן הנתונים שלהלן:
* נתוני שווי הנכסים הינם במיליוני שקלים.
לכאורה, תעשיית קרנות הנאמנות התכווצה מתחילת שנת 2011 בכ-8 מיליארד שקלים לרמה של 148.5 מיליארדי שקלים. אולם התמונה האמיתית מתגלה כאשר נוריד משווי הקרנות הכולל את סך הנכסים בקרנות הכספיות. כאן נגלה שתעשיית קרנות הנאמנות המסורתית מנהלת סכום נמוך בהרבה שמסתכם כיום בכ-112 מיליארדי שקלים בלבד.
המשמעות היא שתעשיית קרנות הנאמנות נחתכה מתחילת 2011 ב-26.6 מיליארדי שקלים, המהווים ירידה דרמטית של כ-19% בנכסי הקרנות מתחילת השנה. מדובר בהיקף הנכסים הנמוך ביותר בתעשיית הקרנות מסוף שנת 2009. מטבלת הנתונים ניתן לראות, שהפדיון הגדול ביותר התרחש השנה בקרנות המתמחות בהשקעה באג"ח קונצרניות (כתוצאה מירידות שערים חדות באג"ח אלה). כך קרה שהקרנות שנהנו מפופולריות אדירה (שהתבטאה בגיוסים גדולים בשנים 2009-2010) והחזיקו כ-36% מסך תעשיית קרנות הנאמנות, מחזיקות כעת רק 28.9% מנכסי תעשיית הקרנות.
הקרנות המתמחות במניות בארץ והקרנות המתמחות באג"ח בארץ ספגו השנה פדיונות של 40% ו-30% בהתאמה בנכסיהן. ציבור המשקיעים אשר נמלט מקרנות הנאמנות המסורתיות וחיפש "חוף מבטחים" בתקופה בה שוררת אי וודאות גדולה בבורסה, הסיט את כספו אל עבר הקרנות הכספיות. כך הכפילו הקרנות הכספיות את שוויין מתחילת השנה, והן מנהלות כעת נכסים בהיקף שיא של 36.6 מיליארדי שקלים. השיא הקודם עמד על 32.6 מיליארדי שקלים בסוף שנת 2008 (שיא משבר הסאב- פריים).
לקרנות הכספיות יתרון על פני השקעה בפיקדון בבנק מהסיבות הבאות:
- הקרנות הכספיות משקיעות באג"ח ממשלתיות, וכן עשויות להחזיק בני"ע מסחריים. דבר המסייע לקרנות הכספיות להשיג תשואה גבוהה מפיקדון בנקאי.
- מנהלי הקרנות הכספיות מפקידים חלק מכספי הקרן בפיקדונות בבנקים ונהנים מריבית ג'מבו (השווה בקירוב לריבית בנק ישראל). לעומת החוסך הפרטי המפקיד סכום נמוך יותר ומקבל ריבית נמוכה יותר. כמו כן עורכים מנהלי הקרנות הכספיות מכרזי ריבית בין הבנקים, וכך משיגים ריבית גבוהה יותר בפיקדונות.
- גמישות ההשקעה - הלקוח מקבל ריבית גבוהה יותר ככל שסכום ההפקדה גדול יותר ומשך ההפקדה ארוך יותר עת הוא מפקיד בפיקדון בבנק. אולם בתמורה הוא מתחייב להשאיר את הכסף סגור בפיקדון עד תום התקופה. במידה ויפדה הלקוח את הפיקדון טרם תום התקופה שסוכמה, יחויב בקנס.
קרן כספית לעומת זאת, סחירה בבורסה בכל יום מסחר ותשואת הקרן אינה תלויה כלל בסכום ובמשך ההשקעה. בדרך זו, הלקוח יכול לפדות את כספו בכל עת.
- בקרן כספית ישלם הלקוח מס רק על הרווח הריאלי לעומת מס נומינלי של 15% בפיקדון.
עד מתי צפוי להימשך השגשוג הגדול בקרנות הכספיות? הקרנות הכספיות ימשיכו לגייס כספים על חשבון הקרנות המנייתיות והקרנות הקונצרניות, כל עוד ימשיך הציבור להתרחק מהשקעה בשוק ההון. מגמה זו תשתנה כאשר תחזור היציבות לשווקים ובעקבותיה נראה עליות שערים במניות ובאג"ח הקונצרניות. אז נחזה ביצירות בקרנות המסורתיות על חשבון הקרנות הכספיות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
- 8.והיכן משקיעים הטייקונים?...זה הכי מעניין! (ל"ת)תוהה,בוהה,שוהה ומשתא 21/09/2011 03:06הגב לתגובה זו
- 7.דני 20/09/2011 23:37הגב לתגובה זומסתפק ב 4% תשואה רווח הון, מחפש נכסים שבעתיד ואפילו הרחוק יעברו פינוי בינוי או תמ" א 38. רק תמ" א 38 על נכס בת" א יעלה את השווי שלו ב 30% (כולל הרחבות במסגרת התמ" א 38). בהצלחה לכל המהמרים בבורסה.
- אין כמעט תמא ועדיף פינוי בינוי (ל"ת)מדינת חלם 21/09/2011 08:30הגב לתגובה זו
- 6.שמאי 20/09/2011 22:05הגב לתגובה זותתקוננו לעליית מחירים נוספת, עם ישראל אוהב בלוקים....
- ל-6 21/09/2011 07:14הגב לתגובה זוכאשר רובם כנראה לא סיימו בית ספר אם לשפוט לפי טעויות הכתיב שהם עושים
- 5.לסיוון היקר 20/09/2011 20:46הגב לתגובה זואני כבר סוגר חודש 9 בקרנות הכספיות,רק שעכשיו אני מתחיל למכור לקראת סוף שנה.בנובמבר דצמבר הבורסה תיתן מכה אדירה!!!..של 10-20 אחוז...וכל יושבי הכספיות ידברו יידיש!!!
- 4.כן, סופסוף גילינו את אמריקה. (ל"ת)יצחק 20/09/2011 13:20הגב לתגובה זו
- 3.תודה סיוון. אתה יכול לתת שמות של קרנות כספיות (ל"ת)יעקב 20/09/2011 12:17הגב לתגובה זו
- סיון ליימן 20/09/2011 15:18הגב לתגובה זובאתר ביזפורטל במדורי שוק ההון תיכנס לקרנות נאמנות ותחפש קרנות כספיות שקליות.
- 2.המצאת את הגלגל ! הגדולה בהתגלמותה. (ל"ת)איתן 20/09/2011 12:00הגב לתגובה זו
- 1.תודה על התגלית המרעישה. (ל"ת)משקיע 20/09/2011 10:40הגב לתגובה זו
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
