טראמפ דורש מיליארד דולר ממדינות שירצו מושב ב"מועצת השלום"

ממשל טראמפ מקדם יוזמה להקמת גוף בינלאומי חדש בשם "מועצת השלום", שבמסגרתו נבחנת דרישה ממדינות החברות לשלם מיליארד דולר כתנאי להמשך החברות. לפי הדיווח, טיוטת האמנה של המועצה קובעת כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ישמש כיו"ר הראשון, וכי חברות המדינות תוגבל לתקופה של עד שלוש שנים, עם אפשרות להארכה בכפוף לאישור היו"ר. לפי הדיווח שפורסם בסוף השבוע בבלומברג המועצה נועדה לפעול כפורום מצומצם של מדינות שותפות, שיוגדרו כבעלות מחויבות לשלום, לביטחון ולשגשוג. עם זאת, עצם קיומה של דרישה כספית בהיקף כזה, אם אכן נכללה בטיוטה, מעורר שאלות לגבי אופי המנגנון והקשר בין חברות בגוף לבין תרומה כספית.

הבית הלבן דחה את הפרסום והגדיר אותו כ"מטעה". בהודעה שפורסמה ברשת X נמסר כי לא נקבעו דמי חברות מינימליים להצטרפות למועצה, וכי החברות בה מבוססת על שותפות ומחויבות מדינית, ולא על תשלום כספי. גם מחלקת המדינה האמריקאית לא אישרה את הפרטים, ובתגובה לפניית רויטרס הופנו הכתבים להתבטאויות קודמות של טראמפ ושל שליחו המיוחד סטיב וויטקוף, שבהן לא הוזכרו תנאים כספיים.

בשלב זה לא ברור האם הדרישה הכספית מופיעה בטיוטה מוקדמת בלבד, או שמדובר במרכיב מהותי ביוזמה שעדיין נמצאת בשלבי גיבוש. כך או כך, הפרסום מדגיש את חוסר הבהירות סביב מבנה מועצת השלום, סמכויותיה ותנאי ההצטרפות אליה, בשעה שהממשל האמריקאי טרם הציג מסמך רשמי ומלא בנושא.

"מגפיים" טורקיות וקטאריות בעזה?

אלא שהשאלות סביב מועצת השלום לא נעצרות רק במודל הכלכלי או בזהות היו"ר. לפי דיווחים, ההרכב המסתמן של הגופים שיפקחו על ניהול ושיקום רצועת עזה כולל גם נציגים מטורקיה ומקטאר, שתי מדינות שמעורבותן מעוררת מחלוקת חריפה בירושלים. הפרסומים הללו הובילו לעימות פומבי וחריג בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא טראמפ, סביב מה שנתפס בישראל כהרכב בעייתי ואף מנוגד לקווים המדיניים שהציבה לעצמה.

• הקריפטו קופץ מהשפל - אך הסיפור רחוק מלהיגמר
• החלשת העובדים: טראמפ מרחיב השליטה במשרות הפדרליות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בלשכת ראש הממשלה נמסר כי ההכרזה על הרכב הוועד המנהל לעזה, גוף שפועל תחת מטריית מועצת השלום, לא תואמה עם ישראל ואינה עולה בקנה אחד עם מדיניותה. נתניהו אף הנחה את שר החוץ לפנות בעניין לממשל האמריקאי, צעד שמשקף את הרגישות הגבוהה של הסוגיה ואת הפערים שנחשפו בין הצדדים. מנגד, גורמים אמריקאים טענו כי ישראל הייתה מודעת להרכב הוועדות השונות, וכי לא מדובר במהלך שנעשה מאחורי גבה.

לפי אותם דיווחים, בוועד שאמור לפקח על ההוצאה לפועל של השיקום בעזה משולבים בין היתר שר החוץ הטורקי הקאן פידאן ובכיר קטארי, לצד נציגים ממצרים, מאיחוד האמירויות ומגורמים בינלאומיים נוספים. השילוב הזה עורר ביקורת נרחבת במערכת הפוליטית בישראל, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, על רקע הטענות למעורבות של טורקיה וקטאר בתמיכה בחמאס לאורך השנים.

הביקורת בישראל לא נותרה ברמה הדיפלומטית בלבד. גורמים הזהירו כי הכנסת מדינות אלו למנגנון שינהל בפועל את חיי היום-יום בעזה עלולה להתפרש כהענקת לגיטימציה לגורמים שנתפסים כעוינים, ואף לפגוע בהרתעה הישראלית ובמסר האזורי שאמור לצאת מסיום הלחימה כמו גם מועצה כזאת עשויה להגביל פעולות הרתעה וסיכול של צה"ל ברצועה ומשמעותה "הליכה אחורה" אפילו למצב בו היינו לפני השביעי באוקטובר כשאז הייתה לישראל יד חופשית ברצועה. במקביל, בארה"ב מדגישים כי מדובר במסגרת רחבה, רב-לאומית, שנועדה לייצר איזונים ולגייס משאבים בינלאומיים, ולא בהעברת שליטה לגורם אחד.

• זכיתם בדירה במחיר למשתכן או דירה בהנחה? רשות המסים עלולה לדרוש מכם מס רכישה נוסף
• כמה שווה אושר כהן?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוד הנדל"ן: איך הציבור החרדי קונה דירות בלי הון עצמי?