ירון שמיר
צילום: Bizportal

הפסקתם לעבוד? אל תמהרו למשוך פיצויים

ירון שמיר, המומחה הפנסיוני של  Bizportal, עם מה שאתם צריכים לדעת על משיכת הפיצויים מהתכניות הפנסיוניות והחלופות האפשרוית
ירון שמיר | (2)

כמעט כל מי שעוזב את העבודה מתמודד עם דילמה - האם כדאי למשוך כסף מהתכניות הפנסיוניות? מהן האלטרנטיבות האפשריות? ומה ההשפעה לזמן ארוך?

 

כאשר אנו נמצאים בין עבודות ואיננו יודעים את הצעד הבא בשוק העבודה, קיימת אצל כל אחד ואחת מאיתנו הנטייה הברורה להפחית את אי הודאות הכלכלית שבדרך כלל מתבטאת ברצון "להרגיש ביטחון בחשבון הבנק" והפסקת תשלומים "מיותרים". לצערי, בדרך כלל הנטייה המידית הזו לא משתלבת בהכרח עם תכנון נכון לטווח קצת יותר ארוך.

 

לאחר עזיבת עבודה ניתקל בדרך כלל בכספי פיצויים המופקדים בתכניות הפנסיוניות שאנו יכולים למשוך וזמינים למשיכה. כך לדוגמא, מי שעבד כ-5 שנים במקום עבודה יכול למשוך בפטור ממס פיצויים בגובה של שנות עבודתו מוכפל בשכרו האחרון (אבל לא יותר מכ-12,220 שקל לשנה), המסתכמים בכ-60,000 שקל. אכן מדובר בסכום שיכול להעניק לנו ביטחון לתקופת מה, אבל האם זו הפעולה המומלצת?

 

בניגוד לעבר שבו ברירת המחדל היתה אפשרות למשיכת הפיצויים, כיום ברירת המחדל לכל מי שאינו מבקש אחרת היא דווקא השארת הפיצויים בתכנית לצורך קבלת פנסיה בעתיד. ברירה זו נקבעה בעקבות העובדה כי ברור שמי שימשוך פיצויים במהלך עזיבות עבודה הסיכוי שלו להגיע לפנסיה אשר תשקף בצורה כלשהי את הכנסתו טרום הפרישה שואפת לאפס.

כך למשל, מי שהחל לחסוך בגיל 30 ואשר שכרו עמד על 15,000 שקל לכל אורך התקופה יחסוך סכום קרוב ל-2.7 מיליון שקל אשר בערכים הידועים לנו היום מהווים פנסיה של כ-13,500 שקל או לחילופין, שילוב של פנסיה נמוכה יותר וסכום חד פעמי. אותו אדם אשר משך פיצויי פיטורים במהלך עזיבות עבודה יגיע באותן הנחות לסכום של כ-1.6 מיליון שקל או פנסיה צפויה של 8,100 שקל בלבד. הסיבה ברורה לחלוטין מכיוון שהפיצויים מהווים כ-40% מהסכום ומשיכתם תגרום לירידה דומה בפנסיה.

 

יגידו החוסכים, "במילא לא תהיה לי פנסיה ואת הכסף שנמשך אשקיע בנדל"ן או בהשקעה אחרת לא פחות טובה". אכן גיוון ופיזור בהשקעות הינם מאבני היסוד של ניהול השקעות מוצלח, אבל מניסיון ברור כי בדרך כלל דווקא אלה שמושכים את הכסף משתמשים בכסף דווקא לצריכה ולא להשקעה ועל הפסד הריבית דריבית בהשקעה הם לא מצליחים להשלים מאוחר יותר.

 

חשוב לציין כי לכל מי שאינו בטוח בדרכו הכלכלית בעתיד וחש כי יזדקק לכספים בהתרעה קצרה עומדת תמיד האופציה לבקש להשאיר את הפיצויים זמינים למשיכה אך לא לבצע את המשיכה אלא רק אם יגיע למצב של אין ברירה. קיימות אפשרויות נוספות כמו משיכה של רק חלק מהסכום, לקיחת הלוואות על חלק מהמוצרים הפנסיונים ועוד כאלה ואחרות.

 

גם הפסקת ההפקדות לתכנית הפנסיונית כברירת מחדל אינה תמיד האופציה הנכונה וזו לפחות משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא הצורך בשמירה על הביטוח גם במקרה של אבטלה והיעדר תעסוקה והשנייה היא כי בעת קבלה לעבודה חדשה, על פי הסדר הפנסיה הקיים במשק, למי שהגיע עם תכנית פנסיונית בתוקף חייב המעסיק לבצע הפקדות החל מ-3 חודשים מיום קבלתו לעבודה וזאת החל מהיום הראשון ואילו כזה שהגיע ללא תכנית פנסיונית בתוקף רק לאחר 6 חודשיים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

בשורה התחתונה מומלץ לזכור כי בעזיבת עבודה לא תמיד כדאי ל"רוץ" לאלטרנטיבה הפשוטה ביותר של משיכת פיצויים והפסקת הפקדה לתכניות ושווה להתייעץ ולקבל החלטה מושכלת.

 

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות ו /או נותנים שרותים כמוזכר במאמר זה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלון 25/01/2018 21:39
    הגב לתגובה זו
    הסכום של ה - 12,000 פטור ממס, ואתם יכולים להשקיע אותו בצורה נכונה ללא צורך להשאיר עמלה לחברת הביטוח. לעומת זאת אם תשאירו, יש סיכוי טוב שבגיל 70+ תגלו שלוקחים לכם מס על הכסף
  • 1.
    ירון - כל מילה בסלע! (ל"ת)
    שי א 23/01/2018 21:54
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.