הפסקתם לעבוד? אל תמהרו למשוך פיצויים
כמעט כל מי שעוזב את העבודה מתמודד עם דילמה - האם כדאי למשוך כסף מהתכניות הפנסיוניות? מהן האלטרנטיבות האפשריות? ומה ההשפעה לזמן ארוך?
כאשר אנו נמצאים בין עבודות ואיננו יודעים את הצעד הבא בשוק העבודה, קיימת אצל כל אחד ואחת מאיתנו הנטייה הברורה להפחית את אי הודאות הכלכלית שבדרך כלל מתבטאת ברצון "להרגיש ביטחון בחשבון הבנק" והפסקת תשלומים "מיותרים". לצערי, בדרך כלל הנטייה המידית הזו לא משתלבת בהכרח עם תכנון נכון לטווח קצת יותר ארוך.
לאחר עזיבת עבודה ניתקל בדרך כלל בכספי פיצויים המופקדים בתכניות הפנסיוניות שאנו יכולים למשוך וזמינים למשיכה. כך לדוגמא, מי שעבד כ-5 שנים במקום עבודה יכול למשוך בפטור ממס פיצויים בגובה של שנות עבודתו מוכפל בשכרו האחרון (אבל לא יותר מכ-12,220 שקל לשנה), המסתכמים בכ-60,000 שקל. אכן מדובר בסכום שיכול להעניק לנו ביטחון לתקופת מה, אבל האם זו הפעולה המומלצת?
בניגוד לעבר שבו ברירת המחדל היתה אפשרות למשיכת הפיצויים, כיום ברירת המחדל לכל מי שאינו מבקש אחרת היא דווקא השארת הפיצויים בתכנית לצורך קבלת פנסיה בעתיד. ברירה זו נקבעה בעקבות העובדה כי ברור שמי שימשוך פיצויים במהלך עזיבות עבודה הסיכוי שלו להגיע לפנסיה אשר תשקף בצורה כלשהי את הכנסתו טרום הפרישה שואפת לאפס.
כך למשל, מי שהחל לחסוך בגיל 30 ואשר שכרו עמד על 15,000 שקל לכל אורך התקופה יחסוך סכום קרוב ל-2.7 מיליון שקל אשר בערכים הידועים לנו היום מהווים פנסיה של כ-13,500 שקל או לחילופין, שילוב של פנסיה נמוכה יותר וסכום חד פעמי. אותו אדם אשר משך פיצויי פיטורים במהלך עזיבות עבודה יגיע באותן הנחות לסכום של כ-1.6 מיליון שקל או פנסיה צפויה של 8,100 שקל בלבד. הסיבה ברורה לחלוטין מכיוון שהפיצויים מהווים כ-40% מהסכום ומשיכתם תגרום לירידה דומה בפנסיה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יגידו החוסכים, "במילא לא תהיה לי פנסיה ואת הכסף שנמשך אשקיע בנדל"ן או בהשקעה אחרת לא פחות טובה". אכן גיוון ופיזור בהשקעות הינם מאבני היסוד של ניהול השקעות מוצלח, אבל מניסיון ברור כי בדרך כלל דווקא אלה שמושכים את הכסף משתמשים בכסף דווקא לצריכה ולא להשקעה ועל הפסד הריבית דריבית בהשקעה הם לא מצליחים להשלים מאוחר יותר.
חשוב לציין כי לכל מי שאינו בטוח בדרכו הכלכלית בעתיד וחש כי יזדקק לכספים בהתרעה קצרה עומדת תמיד האופציה לבקש להשאיר את הפיצויים זמינים למשיכה אך לא לבצע את המשיכה אלא רק אם יגיע למצב של אין ברירה. קיימות אפשרויות נוספות כמו משיכה של רק חלק מהסכום, לקיחת הלוואות על חלק מהמוצרים הפנסיונים ועוד כאלה ואחרות.
גם הפסקת ההפקדות לתכנית הפנסיונית כברירת מחדל אינה תמיד האופציה הנכונה וזו לפחות משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא הצורך בשמירה על הביטוח גם במקרה של אבטלה והיעדר תעסוקה והשנייה היא כי בעת קבלה לעבודה חדשה, על פי הסדר הפנסיה הקיים במשק, למי שהגיע עם תכנית פנסיונית בתוקף חייב המעסיק לבצע הפקדות החל מ-3 חודשים מיום קבלתו לעבודה וזאת החל מהיום הראשון ואילו כזה שהגיע ללא תכנית פנסיונית בתוקף רק לאחר 6 חודשיים.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
בשורה התחתונה מומלץ לזכור כי בעזיבת עבודה לא תמיד כדאי ל"רוץ" לאלטרנטיבה הפשוטה ביותר של משיכת פיצויים והפסקת הפקדה לתכניות ושווה להתייעץ ולקבל החלטה מושכלת.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות ו /או נותנים שרותים כמוזכר במאמר זה.
- 2.אלון 25/01/2018 21:39הגב לתגובה זוהסכום של ה - 12,000 פטור ממס, ואתם יכולים להשקיע אותו בצורה נכונה ללא צורך להשאיר עמלה לחברת הביטוח. לעומת זאת אם תשאירו, יש סיכוי טוב שבגיל 70+ תגלו שלוקחים לכם מס על הכסף
- 1.ירון - כל מילה בסלע! (ל"ת)שי א 23/01/2018 21:54הגב לתגובה זו

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.6%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- "הדולר ימשיך לרדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.