הפסקתם לעבוד? אל תמהרו למשוך פיצויים
כמעט כל מי שעוזב את העבודה מתמודד עם דילמה - האם כדאי למשוך כסף מהתכניות הפנסיוניות? מהן האלטרנטיבות האפשריות? ומה ההשפעה לזמן ארוך?
כאשר אנו נמצאים בין עבודות ואיננו יודעים את הצעד הבא בשוק העבודה, קיימת אצל כל אחד ואחת מאיתנו הנטייה הברורה להפחית את אי הודאות הכלכלית שבדרך כלל מתבטאת ברצון "להרגיש ביטחון בחשבון הבנק" והפסקת תשלומים "מיותרים". לצערי, בדרך כלל הנטייה המידית הזו לא משתלבת בהכרח עם תכנון נכון לטווח קצת יותר ארוך.
לאחר עזיבת עבודה ניתקל בדרך כלל בכספי פיצויים המופקדים בתכניות הפנסיוניות שאנו יכולים למשוך וזמינים למשיכה. כך לדוגמא, מי שעבד כ-5 שנים במקום עבודה יכול למשוך בפטור ממס פיצויים בגובה של שנות עבודתו מוכפל בשכרו האחרון (אבל לא יותר מכ-12,220 שקל לשנה), המסתכמים בכ-60,000 שקל. אכן מדובר בסכום שיכול להעניק לנו ביטחון לתקופת מה, אבל האם זו הפעולה המומלצת?
בניגוד לעבר שבו ברירת המחדל היתה אפשרות למשיכת הפיצויים, כיום ברירת המחדל לכל מי שאינו מבקש אחרת היא דווקא השארת הפיצויים בתכנית לצורך קבלת פנסיה בעתיד. ברירה זו נקבעה בעקבות העובדה כי ברור שמי שימשוך פיצויים במהלך עזיבות עבודה הסיכוי שלו להגיע לפנסיה אשר תשקף בצורה כלשהי את הכנסתו טרום הפרישה שואפת לאפס.
כך למשל, מי שהחל לחסוך בגיל 30 ואשר שכרו עמד על 15,000 שקל לכל אורך התקופה יחסוך סכום קרוב ל-2.7 מיליון שקל אשר בערכים הידועים לנו היום מהווים פנסיה של כ-13,500 שקל או לחילופין, שילוב של פנסיה נמוכה יותר וסכום חד פעמי. אותו אדם אשר משך פיצויי פיטורים במהלך עזיבות עבודה יגיע באותן הנחות לסכום של כ-1.6 מיליון שקל או פנסיה צפויה של 8,100 שקל בלבד. הסיבה ברורה לחלוטין מכיוון שהפיצויים מהווים כ-40% מהסכום ומשיכתם תגרום לירידה דומה בפנסיה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יגידו החוסכים, "במילא לא תהיה לי פנסיה ואת הכסף שנמשך אשקיע בנדל"ן או בהשקעה אחרת לא פחות טובה". אכן גיוון ופיזור בהשקעות הינם מאבני היסוד של ניהול השקעות מוצלח, אבל מניסיון ברור כי בדרך כלל דווקא אלה שמושכים את הכסף משתמשים בכסף דווקא לצריכה ולא להשקעה ועל הפסד הריבית דריבית בהשקעה הם לא מצליחים להשלים מאוחר יותר.
חשוב לציין כי לכל מי שאינו בטוח בדרכו הכלכלית בעתיד וחש כי יזדקק לכספים בהתרעה קצרה עומדת תמיד האופציה לבקש להשאיר את הפיצויים זמינים למשיכה אך לא לבצע את המשיכה אלא רק אם יגיע למצב של אין ברירה. קיימות אפשרויות נוספות כמו משיכה של רק חלק מהסכום, לקיחת הלוואות על חלק מהמוצרים הפנסיונים ועוד כאלה ואחרות.
גם הפסקת ההפקדות לתכנית הפנסיונית כברירת מחדל אינה תמיד האופציה הנכונה וזו לפחות משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא הצורך בשמירה על הביטוח גם במקרה של אבטלה והיעדר תעסוקה והשנייה היא כי בעת קבלה לעבודה חדשה, על פי הסדר הפנסיה הקיים במשק, למי שהגיע עם תכנית פנסיונית בתוקף חייב המעסיק לבצע הפקדות החל מ-3 חודשים מיום קבלתו לעבודה וזאת החל מהיום הראשון ואילו כזה שהגיע ללא תכנית פנסיונית בתוקף רק לאחר 6 חודשיים.
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
בשורה התחתונה מומלץ לזכור כי בעזיבת עבודה לא תמיד כדאי ל"רוץ" לאלטרנטיבה הפשוטה ביותר של משיכת פיצויים והפסקת הפקדה לתכניות ושווה להתייעץ ולקבל החלטה מושכלת.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות ו /או נותנים שרותים כמוזכר במאמר זה.
- 2.אלון 25/01/2018 21:39הגב לתגובה זוהסכום של ה - 12,000 פטור ממס, ואתם יכולים להשקיע אותו בצורה נכונה ללא צורך להשאיר עמלה לחברת הביטוח. לעומת זאת אם תשאירו, יש סיכוי טוב שבגיל 70+ תגלו שלוקחים לכם מס על הכסף
- 1.ירון - כל מילה בסלע! (ל"ת)שי א 23/01/2018 21:54הגב לתגובה זו
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
