הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

אושר מיזוג אלקטרה וגולן, עם תנאי ברור למחיר החבילות - המניה טסה 8% המחזור השלישי בת"א

אלקטרה צריכה קופצת 4.8% במחזור חריג, מניות סלקום ופרטנר צמצמו את הירידות שרשמו מוקדם יותר
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה סלולר

רשות הגבלים העסקיים אישרה היום (ה') את המיזוג בין אלקטרה צריכה לבין גולן טלקום, וזאת לאחר הבדיקה של פרטי המיזוג בשל חשש לפגיעה בתחרות שעלה בעקבות דברים שאמר בראיון לגלי צהל יו"ר גולן המיועד, גיל שרון. עם זאת, הממונה הטילה תנאים למיזוג, כך שבכל אחד משלושת הרבעונים הקרובים גולן טלקום תציע לציבור לפחות מבצע אחד שמשכו לא ירד מ-3 שבועות, לחבילות סלולר במחיר נמוך מ-30 שקל לקו לתקופה של 24 חודשים, וזאת בתנאי שהמבצעים לא יהיו נחותים מתנאי חבילת 25 שקל המוצעת כיום.

מניית סלקום 2.24%  עברה לעליות של 0.3% וזאת לאחר שירדה 2.5% לפני ההודעה, אך כעת חזרה לרדת ב-0.8%. מניית פרטנר 1.4% צמצמה ירידות של עד 3.7% לירידה של 0.4%. אלקטרה צריכה -1.09% מזנקת 8% במחזור מסחר חריג של 39 מיליון שקל (לעומת מחזור יומי של 8.4 מיליון שקל בממוצע בחודש האחרון).

בנוסף, אישרה הממונה הסכם שיתוף רשתות המסדיר את היחסים בין גולן (לאחר שתהיה בבעלות אלקטרה) לסלקום בקשר לשיתוף רשתות בדור 3 ו-4, לפי מודל שיתוף אקטיבי של תדר בשיטת MOCN כך שסלקום תעניק שירותים טכניים לרשת המשותפת.

רק נזכיר כי האמירה של גיל שרון, רגע לפני כניסתו לניהול גולן טלקום, נבדקה על ידי רשות ההגבלים העסקיים תחת החשד לתיאום מחירים. לאחר הדיווח בתחילת השנה על העסקה לרכישת גולן טלקום על ידי אלקטרה תמורת 350 מיליון שקל, שרון אמר בראיון לגל"צ: "אני חושב שהמחירים בישראל נמוכים בצורה קיצונית; אלו הם לא מחירים סבירים שמאפשרים קיום לאורך זמן של חברות, גם של החברות הגדולות בענף. לחברות לא יהיו משאבים כלכליים להמשיך בפיתוח ובניית הרשתות, לכן, ככל הנראה המחירים בישראל חייבים לעלות לאזורים ריאלים יותר".

מרשות ההגבלים נמסר: "הממונה סבורה, כי בכפוף לתנאים שנקבעו, רכישת גולן על ידי אלקטרה, שאינה פועלת כיום בשוק הסלולר, ושיתוף הרשתות עם סלקום ישפרו את מצב התחרות בישראל שכן הם יאפשרו לגולן להמשיך ולפעול בשוק כמתחרה עצמאית וכמפעילה בעלת רשת משלה שתאפשר לה ותתמרץ אותה להתחרות. כך, לאחר המיזוג יתחרו בשוק 5 או 6 מפעילות בעלות רשת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הבורסה בתל אביב איתי בן זאב

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?

להמשך הכתבה לחץ כאן