אחרי דוחות פרטנר: חברות הסלולר סיימו לקצור את פירות ההתייעלות?
אחרי שמניותיהן עלו בכ-60% בשנה החולפת, חברות הסלולר מנסות להמשיך בתהליכי הייעול שהחלו תוך שהן מבקשות להנות מהמעבר לדור החמישי; מאיפה הן צפויות להביא את המשך ההתייעלות ואילו פקטורים עוד לא מגולמים במחיר?
מניות חברות הסלולר סלקום סלקום 2.7% ופרטנר פרטנר 2.96% נהנו בשנה החולפת מאמון גובר מצד המשקיעים, ששלחו אותן לעליות של כ-60%, על רקע מהלכי ההתייעלות שהובילו ההנהלות והמעבר לדור 5 שצפוי לשפר את ההכנסות. כעת, נשאלת השאלה האם מגמת השיפור מהרבעונים האחרונים תמשך וכיצד יבוא לידי ביטוי ההתפתחות הטכנולוגית והמשך פריסת הסיבים האופטיים.
אתמול, פרסמה פרטנר את תוצאותיה לשנת 2024. הכנסות החברה אמנם רשמו ירידה קלה של כ-1% בהשוואה לשנת 2023, אך בנטרול דמי קישור גומלין (קש"ג), שהופחתו ביוני 2023, ההכנסות הציגו צמיחה של כ-4% והסתכמו ב-3.094 מיליארד שקל. בשורה התחתונה, החברה דיווחה על צמיחה של 70% ברווח הנקי שהסתכם ב-277 מיליון שקל. בנוסף, החברה הודיעה כי היא חוזרת לחלק דיבידנד אחרי 13 שנה שבהן היא נמנעה מכך.
"הסיפור המרכזי בדוחות של פרטנר הוא הדיבידנד. אחרי תקופה ארוכה של ציפיות הם הכריזו על חלוקה של 250 מיליון שקל. אמנם הם לא אימצו מדיניות חלוקת דיבידנד אך ניתן היה להבין שלא מדובר באירוע חד פעמי ושיש כוונה לחלק גם בעתיד, והמצב הפיננסי שלהם תומך במהך החלוקה. בהיבט הזה הם סיפקו את הסחורה. מבחינת התוצאות לא היו הפתעות מיוחדות ומרבית הפרמטרים עמדו בצפי. התחזית שלי אמנם הניחה רווח נקי של 65 מיליון שקל והם דיווחו על רווח של 80 מיליון שקל, אבל עיקר הפער נבע מכך שהם הקטינו את ההפרשה שלהם לחובות מסופקים, מסבירה סבינה לוי, מנהלת מחלקת המחקר בלידר שוקי הון בשיחה עם ביזפורטל.
"בראיה קדימה החברה לא סיפקה תחזית להכנסות או רווח, אבל כן נתנה תחזית להמשך קיטון בהשקעות, שזה דבר חיובי שיתרום למגמת השיפור בתזרים. ככל שמשקיעים פחות זה מעלה את התזרים. לחברה היה גם מאד חשוב להבהיר למשקיעים שהם ממשיכים לבצע את ההשקעות הנדרשות לטובת המשך הפעילות, ככה שלא חותכים פה בבשר החי".
- פרטנר: צמיחה מתונה אך עקבית גם ברבעון השלישי
- נטפליקס תקפיץ את פרטנר - ואיך זה קשור למע"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שעיקר המיקוד של המשקיעים הוא לא בתוצאות של הרבעון החולף אלא במבט קדימה, כשהשוק מנסה להבין מה יהיה קצב השיפור בהכנסות משירותי סלולר. זאת לאחר שבתחילת השנה נעשו שורה של מהלכים מצד החברות, ובכללן שינוי במדיניות התמחור של חבילות דור 5. המעבר לדור החדש מאפשר לחברות לגבות סכומים גבוהים יותר, שיתרמו גם להכנסות וגם לרווחיות ביחס לתעריפים שהונהגו עד כה. עם זאת, לוי מדגישה שמדובר בתהליך הדרגתי שייקח זמן עד שנראה את תוצאותיו.
לדבריה, "צריך לזכור אותם מהלכים מתייחסים למחירי מדף - אם אתה לקוח חדש זה המחיר שאתה תשלם, אבל אם אתה לקוח קיים זה לא אומר שממחר המחיר שלך מתעדכן למחירים החדשים. זה תהליך שיכול לקחת זמן. אני כן חושבת שיכול להיות שנראה ברבעון הראשון אנחנו נראה עליה בתנועה של הלקוחות בין החברות ואולי פערים בהיקפי הגיוסים, כי לא כל השחקנים העלו מחירים. גם אל תוך 2025 אני בספק עם נראה שינויים ב-ARPU (ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי, א"ג) כתוצאה מהמהלכים. צריך לזכור שיש הרבה פעמים יש פער בין המחיר שהחברה מפרסמת לזה שהיא מציעה ללקוחות, ולפעמים יש גם מבצעי הצטרפות נקודתיים או מהלכי שימור שונים. יש רצון של החברות לשפר את ההכנסה מלקוח ואת התזרים, אבל זה מורכב וקשה."
איפה שאנחנו כן עשויים לראות את השיפור ב-ARPU ב-2025 זה בהינתן שהמלחמה תיגמר ותהיה רגיעה ממושכת. אנחנו רואים את הצפי לעומסים בנתב"ג שיתרמו להכנסות של החברות, אבל לא כתוצאה מהעלאות המחירים והמעבר לדור 5".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
נתון חשוב נוסף שיכול להיות משמעותי במבט קדימה הוא מהפכת הסיבים, כמה זה ישפיע על החברות?
"ראינו שזה השפיע ב-2024 ואנחנו צפויים להמשיך לראות את זה אל תוך שנת 2025, כשגם החברות מעבירות לקוחות מהשוק הסיטונאי לתשתית שהן רוכשות במסגרת ההסכמים. לחברות יש הסכמים שמגלמים מחיר יותר נמוך מהמחיר בשוק מה שמאפשר חיסכון בהוצאות ותורם לרווחיות. אני מניחה שהמעבר מהמהירויות הנמוכות לסיבים טומן בחובו פוטנציאל התייעלות. אנחנו גם נראה מאמצים נוספים מצד החברות לשיפור מבנה ההוצאות. צריך לקחת בחשבון שזה מכלול של דברים ולא משהו אחד ספציפי שיחד יתרום לשיפור הדרגתי בתוצאות. מה שיכול להאיץ את השיפור בתוצאות, אבל רק לקראת 2026, הוא ההסכמים בשוק הטלוויזיה. כרגע זה נמצא בבחינה של רשות התחרות, ובהנחה שהיא תאשר את ההסכמים, זה יתרום לשיפור ברווחיות שכרגע לא מתומחר".
אחרי כל זה, אתם ממליצים על מניות חברות התקשורת?
אנחנו ממליצים על הסקטור במשקל תשואת יתר. אחרי שכל החברות יפרסמו נגבש תמונה עדכנית. אני בהחלט חושבת שיש פה מקום לשיפור הדרגתי ועקבי בתוצאות ובתזרים. בניגוד לסקטורים אחרים שנמצאים בחוסר וודאות יותר גבוה, דווקא סקטור התקשורת פחות חשוף למאקרו ולריבית, ככה שמדובר באפיק שיכול לשמש כעוגן דפינסיב בתקופה של חוסר וודאות. אבל אני כן אסייג ואמר שהמניות עשו בשנתיים האחרונות עליות חדות, ולמרות האופטימיות, צריך לקחת בחשבון שלא בטוח שניתן לצפות לשידור חוזר של העליות החדות.
- 1.סוחר X 10/03/2025 18:55הגב לתגובה זוהראיה לכך היא שדוקא אחרי דוחות מצויינים פרטנר ירדה
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
