סבינה לוי (קרדיט: איה בן עזרי)
סבינה לוי (קרדיט: איה בן עזרי)

אחרי דוחות פרטנר: חברות הסלולר סיימו לקצור את פירות ההתייעלות?

אחרי שמניותיהן עלו בכ-60% בשנה החולפת, חברות הסלולר מנסות להמשיך בתהליכי הייעול שהחלו תוך שהן מבקשות להנות מהמעבר לדור החמישי; מאיפה הן צפויות להביא את המשך ההתייעלות ואילו פקטורים עוד לא מגולמים במחיר?

איתן גרסטנפלד | (1)

מניות חברות הסלולר סלקום סלקום ופרטנר פרטנר -2.33%  נהנו בשנה החולפת מאמון גובר מצד המשקיעים, ששלחו אותן לעליות של כ-60%, על רקע מהלכי ההתייעלות שהובילו ההנהלות והמעבר לדור 5 שצפוי לשפר את ההכנסות. כעת, נשאלת השאלה האם מגמת השיפור מהרבעונים האחרונים תמשך וכיצד יבוא לידי ביטוי ההתפתחות הטכנולוגית והמשך פריסת הסיבים האופטיים.


אתמול, פרסמה פרטנר את תוצאותיה לשנת 2024. הכנסות החברה אמנם רשמו ירידה קלה של כ-1% בהשוואה לשנת 2023, אך בנטרול דמי קישור גומלין (קש"ג), שהופחתו ביוני 2023, ההכנסות הציגו צמיחה של כ-4% והסתכמו ב-3.094 מיליארד שקל. בשורה התחתונה, החברה דיווחה על צמיחה של 70% ברווח הנקי שהסתכם ב-277 מיליון שקל. בנוסף, החברה הודיעה כי היא חוזרת לחלק דיבידנד אחרי 13 שנה שבהן היא נמנעה מכך.


"הסיפור המרכזי בדוחות של פרטנר הוא הדיבידנד. אחרי תקופה ארוכה של ציפיות הם הכריזו על חלוקה של 250 מיליון שקל. אמנם הם לא אימצו מדיניות חלוקת דיבידנד אך ניתן היה להבין שלא מדובר באירוע חד פעמי ושיש כוונה לחלק גם בעתיד, והמצב הפיננסי שלהם תומך במהך החלוקה. בהיבט הזה הם סיפקו את הסחורה. מבחינת התוצאות לא היו הפתעות מיוחדות ומרבית הפרמטרים עמדו בצפי. התחזית שלי אמנם הניחה רווח נקי של 65 מיליון שקל והם דיווחו על רווח של 80 מיליון שקל, אבל עיקר הפער נבע מכך שהם הקטינו את ההפרשה שלהם לחובות מסופקים, מסבירה סבינה לוי, מנהלת מחלקת המחקר בלידר שוקי הון בשיחה עם ביזפורטל.


"בראיה קדימה החברה לא סיפקה תחזית להכנסות או רווח, אבל כן נתנה תחזית להמשך קיטון בהשקעות, שזה דבר חיובי שיתרום למגמת השיפור בתזרים. ככל שמשקיעים פחות זה מעלה את התזרים. לחברה היה גם מאד חשוב להבהיר למשקיעים שהם ממשיכים לבצע את ההשקעות הנדרשות לטובת המשך הפעילות, ככה שלא חותכים פה בבשר החי".


אלא שעיקר המיקוד של המשקיעים הוא לא בתוצאות של הרבעון החולף אלא במבט קדימה, כשהשוק מנסה להבין מה יהיה קצב השיפור בהכנסות משירותי סלולר. זאת לאחר שבתחילת השנה נעשו שורה של מהלכים מצד החברות, ובכללן שינוי במדיניות התמחור של חבילות דור 5. המעבר לדור החדש מאפשר לחברות לגבות סכומים גבוהים יותר, שיתרמו גם להכנסות וגם לרווחיות ביחס לתעריפים שהונהגו עד כה. עם זאת, לוי מדגישה שמדובר בתהליך הדרגתי שייקח זמן עד שנראה את תוצאותיו.


לדבריה, "צריך לזכור אותם מהלכים מתייחסים למחירי מדף - אם אתה לקוח חדש זה המחיר שאתה תשלם, אבל אם אתה לקוח קיים זה לא אומר שממחר המחיר שלך מתעדכן למחירים החדשים. זה תהליך שיכול לקחת זמן. אני כן חושבת שיכול להיות שנראה ברבעון הראשון אנחנו נראה עליה בתנועה של הלקוחות בין החברות ואולי פערים בהיקפי הגיוסים, כי לא כל השחקנים העלו מחירים. גם אל תוך 2025 אני בספק עם נראה שינויים ב-ARPU (ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי, א"ג) כתוצאה מהמהלכים. צריך לזכור שיש הרבה פעמים יש פער בין המחיר שהחברה מפרסמת לזה שהיא מציעה ללקוחות, ולפעמים יש גם מבצעי הצטרפות נקודתיים או מהלכי שימור שונים. יש רצון של החברות לשפר את ההכנסה מלקוח ואת התזרים, אבל זה מורכב וקשה."


איפה שאנחנו כן עשויים לראות את השיפור ב-ARPU ב-2025 זה בהינתן שהמלחמה תיגמר ותהיה רגיעה ממושכת. אנחנו רואים את הצפי לעומסים בנתב"ג שיתרמו להכנסות של החברות, אבל לא כתוצאה מהעלאות המחירים והמעבר לדור 5".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


נתון חשוב נוסף שיכול להיות משמעותי במבט קדימה הוא מהפכת הסיבים, כמה זה ישפיע על החברות?

"ראינו שזה השפיע ב-2024 ואנחנו צפויים להמשיך לראות את זה אל תוך שנת 2025, כשגם החברות מעבירות לקוחות מהשוק הסיטונאי לתשתית שהן רוכשות במסגרת ההסכמים. לחברות יש הסכמים שמגלמים מחיר יותר נמוך מהמחיר בשוק מה שמאפשר חיסכון בהוצאות ותורם לרווחיות. אני מניחה שהמעבר מהמהירויות הנמוכות לסיבים טומן בחובו פוטנציאל התייעלות. אנחנו גם נראה מאמצים נוספים מצד החברות לשיפור מבנה ההוצאות. צריך לקחת בחשבון שזה מכלול של דברים ולא משהו אחד ספציפי שיחד יתרום לשיפור הדרגתי בתוצאות. מה שיכול להאיץ את השיפור בתוצאות, אבל רק לקראת 2026, הוא ההסכמים בשוק הטלוויזיה. כרגע זה נמצא בבחינה של רשות התחרות, ובהנחה שהיא תאשר את ההסכמים, זה יתרום לשיפור ברווחיות שכרגע לא מתומחר".


אחרי כל זה, אתם ממליצים על מניות חברות התקשורת?

אנחנו ממליצים על הסקטור במשקל תשואת יתר. אחרי שכל החברות יפרסמו נגבש תמונה עדכנית. אני בהחלט חושבת שיש פה מקום לשיפור הדרגתי ועקבי בתוצאות ובתזרים. בניגוד לסקטורים אחרים שנמצאים בחוסר וודאות יותר גבוה, דווקא סקטור התקשורת פחות חשוף למאקרו ולריבית, ככה שמדובר באפיק שיכול לשמש כעוגן דפינסיב בתקופה של חוסר וודאות. אבל אני כן אסייג ואמר שהמניות עשו בשנתיים האחרונות עליות חדות, ולמרות האופטימיות, צריך לקחת בחשבון שלא בטוח שניתן לצפות לשידור חוזר של העליות החדות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוחר X 10/03/2025 18:55
    הגב לתגובה זו
    הראיה לכך היא שדוקא אחרי דוחות מצויינים פרטנר ירדה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.