סבינה לוי (קרדיט: איה בן עזרי)
סבינה לוי (קרדיט: איה בן עזרי)

אחרי דוחות פרטנר: חברות הסלולר סיימו לקצור את פירות ההתייעלות?

אחרי שמניותיהן עלו בכ-60% בשנה החולפת, חברות הסלולר מנסות להמשיך בתהליכי הייעול שהחלו תוך שהן מבקשות להנות מהמעבר לדור החמישי; מאיפה הן צפויות להביא את המשך ההתייעלות ואילו פקטורים עוד לא מגולמים במחיר?

איתן גרסטנפלד | (1)

מניות חברות הסלולר סלקום סלקום 0.8%  ופרטנר פרטנר -0.27%  נהנו בשנה החולפת מאמון גובר מצד המשקיעים, ששלחו אותן לעליות של כ-60%, על רקע מהלכי ההתייעלות שהובילו ההנהלות והמעבר לדור 5 שצפוי לשפר את ההכנסות. כעת, נשאלת השאלה האם מגמת השיפור מהרבעונים האחרונים תמשך וכיצד יבוא לידי ביטוי ההתפתחות הטכנולוגית והמשך פריסת הסיבים האופטיים.


אתמול, פרסמה פרטנר את תוצאותיה לשנת 2024. הכנסות החברה אמנם רשמו ירידה קלה של כ-1% בהשוואה לשנת 2023, אך בנטרול דמי קישור גומלין (קש"ג), שהופחתו ביוני 2023, ההכנסות הציגו צמיחה של כ-4% והסתכמו ב-3.094 מיליארד שקל. בשורה התחתונה, החברה דיווחה על צמיחה של 70% ברווח הנקי שהסתכם ב-277 מיליון שקל. בנוסף, החברה הודיעה כי היא חוזרת לחלק דיבידנד אחרי 13 שנה שבהן היא נמנעה מכך.


"הסיפור המרכזי בדוחות של פרטנר הוא הדיבידנד. אחרי תקופה ארוכה של ציפיות הם הכריזו על חלוקה של 250 מיליון שקל. אמנם הם לא אימצו מדיניות חלוקת דיבידנד אך ניתן היה להבין שלא מדובר באירוע חד פעמי ושיש כוונה לחלק גם בעתיד, והמצב הפיננסי שלהם תומך במהך החלוקה. בהיבט הזה הם סיפקו את הסחורה. מבחינת התוצאות לא היו הפתעות מיוחדות ומרבית הפרמטרים עמדו בצפי. התחזית שלי אמנם הניחה רווח נקי של 65 מיליון שקל והם דיווחו על רווח של 80 מיליון שקל, אבל עיקר הפער נבע מכך שהם הקטינו את ההפרשה שלהם לחובות מסופקים, מסבירה סבינה לוי, מנהלת מחלקת המחקר בלידר שוקי הון בשיחה עם ביזפורטל.


"בראיה קדימה החברה לא סיפקה תחזית להכנסות או רווח, אבל כן נתנה תחזית להמשך קיטון בהשקעות, שזה דבר חיובי שיתרום למגמת השיפור בתזרים. ככל שמשקיעים פחות זה מעלה את התזרים. לחברה היה גם מאד חשוב להבהיר למשקיעים שהם ממשיכים לבצע את ההשקעות הנדרשות לטובת המשך הפעילות, ככה שלא חותכים פה בבשר החי".


אלא שעיקר המיקוד של המשקיעים הוא לא בתוצאות של הרבעון החולף אלא במבט קדימה, כשהשוק מנסה להבין מה יהיה קצב השיפור בהכנסות משירותי סלולר. זאת לאחר שבתחילת השנה נעשו שורה של מהלכים מצד החברות, ובכללן שינוי במדיניות התמחור של חבילות דור 5. המעבר לדור החדש מאפשר לחברות לגבות סכומים גבוהים יותר, שיתרמו גם להכנסות וגם לרווחיות ביחס לתעריפים שהונהגו עד כה. עם זאת, לוי מדגישה שמדובר בתהליך הדרגתי שייקח זמן עד שנראה את תוצאותיו.


לדבריה, "צריך לזכור אותם מהלכים מתייחסים למחירי מדף - אם אתה לקוח חדש זה המחיר שאתה תשלם, אבל אם אתה לקוח קיים זה לא אומר שממחר המחיר שלך מתעדכן למחירים החדשים. זה תהליך שיכול לקחת זמן. אני כן חושבת שיכול להיות שנראה ברבעון הראשון אנחנו נראה עליה בתנועה של הלקוחות בין החברות ואולי פערים בהיקפי הגיוסים, כי לא כל השחקנים העלו מחירים. גם אל תוך 2025 אני בספק עם נראה שינויים ב-ARPU (ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי, א"ג) כתוצאה מהמהלכים. צריך לזכור שיש הרבה פעמים יש פער בין המחיר שהחברה מפרסמת לזה שהיא מציעה ללקוחות, ולפעמים יש גם מבצעי הצטרפות נקודתיים או מהלכי שימור שונים. יש רצון של החברות לשפר את ההכנסה מלקוח ואת התזרים, אבל זה מורכב וקשה."


איפה שאנחנו כן עשויים לראות את השיפור ב-ARPU ב-2025 זה בהינתן שהמלחמה תיגמר ותהיה רגיעה ממושכת. אנחנו רואים את הצפי לעומסים בנתב"ג שיתרמו להכנסות של החברות, אבל לא כתוצאה מהעלאות המחירים והמעבר לדור 5".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


נתון חשוב נוסף שיכול להיות משמעותי במבט קדימה הוא מהפכת הסיבים, כמה זה ישפיע על החברות?

"ראינו שזה השפיע ב-2024 ואנחנו צפויים להמשיך לראות את זה אל תוך שנת 2025, כשגם החברות מעבירות לקוחות מהשוק הסיטונאי לתשתית שהן רוכשות במסגרת ההסכמים. לחברות יש הסכמים שמגלמים מחיר יותר נמוך מהמחיר בשוק מה שמאפשר חיסכון בהוצאות ותורם לרווחיות. אני מניחה שהמעבר מהמהירויות הנמוכות לסיבים טומן בחובו פוטנציאל התייעלות. אנחנו גם נראה מאמצים נוספים מצד החברות לשיפור מבנה ההוצאות. צריך לקחת בחשבון שזה מכלול של דברים ולא משהו אחד ספציפי שיחד יתרום לשיפור הדרגתי בתוצאות. מה שיכול להאיץ את השיפור בתוצאות, אבל רק לקראת 2026, הוא ההסכמים בשוק הטלוויזיה. כרגע זה נמצא בבחינה של רשות התחרות, ובהנחה שהיא תאשר את ההסכמים, זה יתרום לשיפור ברווחיות שכרגע לא מתומחר".


אחרי כל זה, אתם ממליצים על מניות חברות התקשורת?

אנחנו ממליצים על הסקטור במשקל תשואת יתר. אחרי שכל החברות יפרסמו נגבש תמונה עדכנית. אני בהחלט חושבת שיש פה מקום לשיפור הדרגתי ועקבי בתוצאות ובתזרים. בניגוד לסקטורים אחרים שנמצאים בחוסר וודאות יותר גבוה, דווקא סקטור התקשורת פחות חשוף למאקרו ולריבית, ככה שמדובר באפיק שיכול לשמש כעוגן דפינסיב בתקופה של חוסר וודאות. אבל אני כן אסייג ואמר שהמניות עשו בשנתיים האחרונות עליות חדות, ולמרות האופטימיות, צריך לקחת בחשבון שלא בטוח שניתן לצפות לשידור חוזר של העליות החדות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוחר X 10/03/2025 18:55
    הגב לתגובה זו
    הראיה לכך היא שדוקא אחרי דוחות מצויינים פרטנר ירדה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה; קרדיט: ינאי יחיאלצביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה; קרדיט: ינאי יחיאל
דוחות

אלקטרה צריכה: עלייה קלה בהכנסות, שיפור בשורה התחתונה

הכנסות אלקטרה מוצרי צריכה עלו לכ-2 מיליארד שקל ברבעון השלישי, צמיחה של כ-4% לעומת המקביל, והרווח הגולמי השתפר ל-589 מיליון שקלים עם מרווח יציב של כ-29%

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אלקטרה צריכה

אלקטרה מוצרי צריכה אלקטרה צריכה 0.29%   מסכמת את הרבעון השלישי של 2025 עם עלייה קלה בהיקף הפעילות ושיפור ברווחיות התפעולית לפני הוצאות אחרות, ושיפור ברווח הנקי הודות להטבת מס.

בשורה העליונה, הכנסות הקבוצה ממכירות ומתן שירותים ברבעון עלו לכ-2.0 מיליארד שקל, לעומת כ-1.94 מיליארד שקל ברבעון המקביל, צמיחה של כ-4% המגיעה בעיקר ממגזר קמעונאות החשמל ומהמשך ההתרחבות בספורט ופנאי, בעוד מגזר קמעונאות המזון התחרותי רשם ירידה במחזור. 

הרווח הגולמי עלה לכ-589 מיליון שקל לעומת כ-565 מיליון שקל אשתקד, כאשר שיעור הרווח הגולמי נשאר יציב סביב כ-29% מהמחזור, כלומר, החברה מצליחה לשמור על מרווח גולמי למרות התחרות הגבוהה בשווקים שבהם היא פועלת.

מתחת לשורה הגולמית, הוצאות המכירה והשיווק גדלו בהמשך לפתיחת סניפים חדשים וגידול בשכר העובדים והשכירות, בעיקר במגזר קמעונאות החשמל, אך קוזזו בחלקן על ידי התייעלות בקמעונאות המזון. הרווח התפעולי לפני הכנסות והוצאות אחרות הסתכם בכ-104 מיליון שקל לעומת כ-90 מיליון ברבעון המקביל, שיפור ברווחיות הליבה. ברבעון המקביל נרשמה הכנסה של 12 מיליון שקל בגין הוצאות משפטיות לעומת הוצאה של כ-3 מיליון שקל ברבעון החולף, כך שלאחר הוצאות אחרות הרווח התפעולי עמד על כ-101 מיליון שקל ברבעון, לעומת כ-102 מיליון שקל אשתקד. ה-EBITDA הרבעוני ירד לכ-184 מיליון שקל, כ-93 מיליון בנטרול IFRS 16, לעומת כ-203 ו-106 מיליון שקל, בהתאמה, ברבעון השלישי של 2024.

בשורה התחתונה, לאחר הוצאות מימון שגדלו בין היתר בגין חכירות לפי IFRS 16 וגידול באשראי לזמן קצר, הרווח לפני מס ירד לכ-33 מיליון שקל לעומת 40 מיליון בשנה שעברה, אולם הוצאות המס קטנו משמעותית בעקבות הכרה בהפסדים מועברים במגזר קמעונאות המזון. התוצאה היא עלייה ברווח הנקי מפעילות נמשכת לכ-36 מיליון שקל לעומת כ-31 מיליון אשתקד. לאחר הפסד של כ-4 מיליון שקל מפעילות שהופסקה, הרווח הנקי הכולל ברבעון עומד על כ-32 מיליון שקל, לעומת 27 מיליון ברבעון המקביל, ושיעור הרווח הנקי עולה מ-כ-1.4% לכ-1.6% מההכנסות. הרווח המיוחס לבעלי המניות נותר דומה לרבעון המקביל, סביב 30 מיליון שקל