סבינה לוי (קרדיט: איה בן עזרי)סבינה לוי (קרדיט: איה בן עזרי)

אחרי דוחות פרטנר: חברות הסלולר סיימו לקצור את פירות ההתייעלות?

אחרי שמניותיהן עלו בכ-60% בשנה החולפת, חברות הסלולר מנסות להמשיך בתהליכי הייעול שהחלו תוך שהן מבקשות להנות מהמעבר לדור החמישי; מאיפה הן צפויות להביא את המשך ההתייעלות ואילו פקטורים עוד לא מגולמים במחיר?

איתן גרסטנפלד | (1)

מניות חברות הסלולר סלקום סלקום 0%  ופרטנר פרטנר 0%  נהנו בשנה החולפת מאמון גובר מצד המשקיעים, ששלחו אותן לעליות של כ-60%, על רקע מהלכי ההתייעלות שהובילו ההנהלות והמעבר לדור 5 שצפוי לשפר את ההכנסות. כעת, נשאלת השאלה האם מגמת השיפור מהרבעונים האחרונים תמשך וכיצד יבוא לידי ביטוי ההתפתחות הטכנולוגית והמשך פריסת הסיבים האופטיים.


אתמול, פרסמה פרטנר את תוצאותיה לשנת 2024. הכנסות החברה אמנם רשמו ירידה קלה של כ-1% בהשוואה לשנת 2023, אך בנטרול דמי קישור גומלין (קש"ג), שהופחתו ביוני 2023, ההכנסות הציגו צמיחה של כ-4% והסתכמו ב-3.094 מיליארד שקל. בשורה התחתונה, החברה דיווחה על צמיחה של 70% ברווח הנקי שהסתכם ב-277 מיליון שקל. בנוסף, החברה הודיעה כי היא חוזרת לחלק דיבידנד אחרי 13 שנה שבהן היא נמנעה מכך.


"הסיפור המרכזי בדוחות של פרטנר הוא הדיבידנד. אחרי תקופה ארוכה של ציפיות הם הכריזו על חלוקה של 250 מיליון שקל. אמנם הם לא אימצו מדיניות חלוקת דיבידנד אך ניתן היה להבין שלא מדובר באירוע חד פעמי ושיש כוונה לחלק גם בעתיד, והמצב הפיננסי שלהם תומך במהך החלוקה. בהיבט הזה הם סיפקו את הסחורה. מבחינת התוצאות לא היו הפתעות מיוחדות ומרבית הפרמטרים עמדו בצפי. התחזית שלי אמנם הניחה רווח נקי של 65 מיליון שקל והם דיווחו על רווח של 80 מיליון שקל, אבל עיקר הפער נבע מכך שהם הקטינו את ההפרשה שלהם לחובות מסופקים, מסבירה סבינה לוי, מנהלת מחלקת המחקר בלידר שוקי הון בשיחה עם ביזפורטל.


"בראיה קדימה החברה לא סיפקה תחזית להכנסות או רווח, אבל כן נתנה תחזית להמשך קיטון בהשקעות, שזה דבר חיובי שיתרום למגמת השיפור בתזרים. ככל שמשקיעים פחות זה מעלה את התזרים. לחברה היה גם מאד חשוב להבהיר למשקיעים שהם ממשיכים לבצע את ההשקעות הנדרשות לטובת המשך הפעילות, ככה שלא חותכים פה בבשר החי".


אלא שעיקר המיקוד של המשקיעים הוא לא בתוצאות של הרבעון החולף אלא במבט קדימה, כשהשוק מנסה להבין מה יהיה קצב השיפור בהכנסות משירותי סלולר. זאת לאחר שבתחילת השנה נעשו שורה של מהלכים מצד החברות, ובכללן שינוי במדיניות התמחור של חבילות דור 5. המעבר לדור החדש מאפשר לחברות לגבות סכומים גבוהים יותר, שיתרמו גם להכנסות וגם לרווחיות ביחס לתעריפים שהונהגו עד כה. עם זאת, לוי מדגישה שמדובר בתהליך הדרגתי שייקח זמן עד שנראה את תוצאותיו.


לדבריה, "צריך לזכור אותם מהלכים מתייחסים למחירי מדף - אם אתה לקוח חדש זה המחיר שאתה תשלם, אבל אם אתה לקוח קיים זה לא אומר שממחר המחיר שלך מתעדכן למחירים החדשים. זה תהליך שיכול לקחת זמן. אני כן חושבת שיכול להיות שנראה ברבעון הראשון אנחנו נראה עליה בתנועה של הלקוחות בין החברות ואולי פערים בהיקפי הגיוסים, כי לא כל השחקנים העלו מחירים. גם אל תוך 2025 אני בספק עם נראה שינויים ב-ARPU (ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי, א"ג) כתוצאה מהמהלכים. צריך לזכור שיש הרבה פעמים יש פער בין המחיר שהחברה מפרסמת לזה שהיא מציעה ללקוחות, ולפעמים יש גם מבצעי הצטרפות נקודתיים או מהלכי שימור שונים. יש רצון של החברות לשפר את ההכנסה מלקוח ואת התזרים, אבל זה מורכב וקשה."


איפה שאנחנו כן עשויים לראות את השיפור ב-ARPU ב-2025 זה בהינתן שהמלחמה תיגמר ותהיה רגיעה ממושכת. אנחנו רואים את הצפי לעומסים בנתב"ג שיתרמו להכנסות של החברות, אבל לא כתוצאה מהעלאות המחירים והמעבר לדור 5".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


נתון חשוב נוסף שיכול להיות משמעותי במבט קדימה הוא מהפכת הסיבים, כמה זה ישפיע על החברות?

"ראינו שזה השפיע ב-2024 ואנחנו צפויים להמשיך לראות את זה אל תוך שנת 2025, כשגם החברות מעבירות לקוחות מהשוק הסיטונאי לתשתית שהן רוכשות במסגרת ההסכמים. לחברות יש הסכמים שמגלמים מחיר יותר נמוך מהמחיר בשוק מה שמאפשר חיסכון בהוצאות ותורם לרווחיות. אני מניחה שהמעבר מהמהירויות הנמוכות לסיבים טומן בחובו פוטנציאל התייעלות. אנחנו גם נראה מאמצים נוספים מצד החברות לשיפור מבנה ההוצאות. צריך לקחת בחשבון שזה מכלול של דברים ולא משהו אחד ספציפי שיחד יתרום לשיפור הדרגתי בתוצאות. מה שיכול להאיץ את השיפור בתוצאות, אבל רק לקראת 2026, הוא ההסכמים בשוק הטלוויזיה. כרגע זה נמצא בבחינה של רשות התחרות, ובהנחה שהיא תאשר את ההסכמים, זה יתרום לשיפור ברווחיות שכרגע לא מתומחר".


אחרי כל זה, אתם ממליצים על מניות חברות התקשורת?

אנחנו ממליצים על הסקטור במשקל תשואת יתר. אחרי שכל החברות יפרסמו נגבש תמונה עדכנית. אני בהחלט חושבת שיש פה מקום לשיפור הדרגתי ועקבי בתוצאות ובתזרים. בניגוד לסקטורים אחרים שנמצאים בחוסר וודאות יותר גבוה, דווקא סקטור התקשורת פחות חשוף למאקרו ולריבית, ככה שמדובר באפיק שיכול לשמש כעוגן דפינסיב בתקופה של חוסר וודאות. אבל אני כן אסייג ואמר שהמניות עשו בשנתיים האחרונות עליות חדות, ולמרות האופטימיות, צריך לקחת בחשבון שלא בטוח שניתן לצפות לשידור חוזר של העליות החדות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוחר X 10/03/2025 18:55
    הגב לתגובה זו
    הראיה לכך היא שדוקא אחרי דוחות מצויינים פרטנר ירדה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: אלביט וגילת ירדו וכמה מילים על נורמליזציה

על הנפט, על מניות הארביטראז', קריפטו ומה יעלה ומה יוריד את שערי המניות בבורסה?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט ירדה אמש - לסקירת הבורסה ועל מניות הקוונטים, המניות הדואליות ירדו, והן חוזרות למסחר בת"א עם דיסקאונט-פער ארביטראז' נמוך של 0.35%.  לטבלת מניות הארביטראז'. מניית אלביט מערכות 0%   תבלוט בירידה של 1.6%,  גילת 0%  ו קומפיוגן 0%   יתממשו ב-2%. 

הפתיחה צפויה להיות רגועה. אין חדשות לכאן ולכאן - אין משהו שנראה עשוי להרים את הבורסה, וגם לא ההיפך. האירוע הגול ביותר של החזרת החטופים החיים מאחורינו, החזרת החטופים החללים נעשית בשלבים. אף אחד לא יודע מה יהיה בשלבים הבאים של הסכמי הפסקת האש. אף אחד גם לא יודע מה יתפתח בזירות האחרות. מצד אחד יש חששות שהדרך להסכם תהיה עם מהמורות רבות. יש חששות מחזרה למצב של לחימה. מצד שני, המצב כעת עם היקפי מילואים יחסית נמוכים לעומת השנתיים האחרונות, מחזיר הרבה אנשים למסלול של עבודה שוטפת וזה צפוי להתבטא בפריון ובצמיחה. כמו כן, הלחץ להגדלת התקציב הביטחוני יורד. 

חייבים להגיד שסמוטריץ' כשר אוצר ומבחן התוצאה הוא החשוב - מצליח לשמור על הפרמטרים העיקריים של הכלכלה במצב טוב. הגירעון לא משתולל, יחס החוב תוצר לא קופץ. אף אחד לא היה מאמין שאחרי שנתיים של מלחמה ככה יראה המשק. מכאן אפשר להשתפר ובעיקר לצמוח וזה יתבטא בדוחות הכספיים של החברות הבורסאיות. מכאן האופטימיות, מכאן העליות בשנתיים האחרונות, אך צריך לזכור שהשוק מגלם תרחישים אופטימים, מכפילי הרווח גבוהים באופן היסטורי, כשיש אזורים שהם בתמחור אפילו גבוה מאוד.

הסיבה לאופטימיות מגיעה גם מפוטנציאל לנורמליזציה אזורית. זה יהיה שינוי כללי המשחק. הסכם כזה עם סעודיה והתקדמות מול סוריה מבטאים שני דברים - הראשון, ביטחון. מצב טבעי-נורמלי של יחסים כלכליים, מחזק את "ציר השלום", מול "ציר המלחמה". ככל שיהיו יותר מדינות שיצטרפו, כך הביטחון יגדל, כך השלום-נורמליזציה יהיו יציבים יותר. בורסה אוהבת כמובן מצבים כאלו, היא מקטינה את הסיכון הכולל וזה מתבטא בעליית תשואה. 

עניין נוסף שמביא לאופטימיות באם יהיו הסכמי נורמליזציה-שלום הוא העסקים עצמם - המסחר עם סעודיה, פוטנציאל המכירות והסחר בין המדינות. צריך גם להזכיר שליצואנים שלנו יהיה קל וזול יותר לייצא למדינות במזרח התיכון מאשר לאחרות - העלויות יהיו נמוכות יותר בעיקר בשל הובלה נמוכה.