אם מחר יכנסו לתוקף הקיצוצים בארה"ב - מה המשמעויות הכלכליות?

ברק אובמה יפגש מחר בבית הלבן עם דובר בית הנבחרים, ג'ון ביינר, ומנהיג הסנאט, הארי ריד אבל כרגע, לא בטוח שהקונגרס יגיע להסדר שיפתור את הסוגיה. מה המשמעויות העומדות מאחורי הקיצוץ?
יואב כהן | (1)

מחר (ו') יכנסו לתוקף בארה"ב קיצוצים אוטומטיים בגובה 85 מיליארד דולר שצפויים להשפיע באופן משמעותי על תקציב הבטחון. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, יפגש מחר בבית הלבן עם דובר בית הנבחרים, ג'ון ביינר, ומנהיג הסנאט, הארי ריד אבל כרגע, לא בטוח שהקונגרס יגיע להסדר שיפתור את הסוגיה.

אף על פי כן, לא בטוח שיש סיבה לבהלה, לפחות לא בטווח הקצר. "האור לא יכבה בראשון למרץ ושום דלתות לא תסגרנה," אמר למרקווטש האנליסט לורן אדלר: "התחושה שתהיה בעקבות הקיצוצים תהיה כמו תאונה של רכבת הנעה במהירות איטית. אנשים שונים ומקומות שונים יפגעו מהן בזמנים שונים".

אנליסטים אחרים טוענים שיש צורך להזהר ממשמעות הקיצוצים לטווח הרחוק. על פי הערכות, הקיצוצים יפחיתו את התמ"ג של ארה"ב בחצי אחוז ותוסיף לכלכלה מיליון מובטלים במהלך השנתיים הקרובות.

אי השגת פתרון מהיר אחרי הכניסה לתוקף של הקיצוצים, משמעותו הפסקת המימון הממשלתי לסקטורים כגון חינוך, בריאות והטבות הניתנים לאזרחים ותיקים. הפסקה שעלולה להוביל לפיטורים משמעותיים בתחומים המדוברים כבר במהלך חודש אפריל, זאת מכיוון שנדרשת התרעה של 30 יום לפני שמפטרים עובדי מדינה.

על פי דיווחים, הרפובליקנים רוצים להגיע לפתרון כבר בתחילת מרץ שיאפשר לממשלה להמשיך לתפקד לפחות עד סיום השנה הפיסקלית הקרובה שתסתיים בספטמבר, כולל אישור תקציב זמני שיאפשר הוצאות בשווי 970-980 מיליארד דולר. מדובר בירידה מ-1.04 מיליארד שאושרו על ידי הוועדה המפקחת על התקציב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    זה מכוון 01/03/2013 10:02
    הגב לתגובה זו
    לאובמה אין ברירה הוא חייב לקצץ אבל כדי לא להיראות האיש הרע, הוא משחק אותה כאילו הוא מנסה להימנע מהקיצוצים

מנכ"ל UBS מנסה להרגיע: "דויטשה בנק אינה ליהמן ברדרס"

אלמוג עזר |
מניית דויטשה בנק צוללת היום 4.6% ברקע לחדשות שדווחו לשווקים אתמול (ה'). הדיווחים נגעו לכך שמספר מנהלי קרנות בתחום הניגזרים משכו את כספם השבוע מהבנק והעבירו את הפעילות לבנקים אחרים, כך לפי בלומברג. בתוך כך, רויטרס  דיווח באותן שעות כי גורם בכיר בקואליציה של מרקל הבהיר כי לא יהיה שום סיוע מצד הממשלה לבנקים בגרמניה. כלומר, מי שקיווה כי במקרה הצורך דויטשה בנק יוכל לפנות אל הממשל לעזרה, נראה כי זהו כרגע אינו המצב.   התערערות היציבות הפיננסית שמקורה במערכת הבנקאות עשויה להזכיר את המשבר הפיננסי האמריקני של העשור הקודם. בתוך כך, אחד מהבנקאים הבכירים ביבשת, אקסל וובר, שמשמש כמנכ"ל UBS נשאל הבוקר האם השווקים חווים שוב את אותם הרגעים של ליהמן ברדרס (הבנק הגדול ביותר שהתמוטט בעקבות המשבר הכלכלי בארה"ב). וובר ענה בראיון לבלומברג שהוא חושב ש"הבנקים יציבים הרבה יותר מאשר בשנות המשבר של 2007 ו-2008". בד בבד וובר, שבעברו היה נגיד הבנק המרכזי בגרמני, שער כי הסיכויים שממשלות יחלצו בנקים במשבר הנוכחי הינם נמוכים יותר. לטענתו "המערכת בהווה יציבה הרבה יותר והתערבות עתידית של הממשלות תהיה מונעת רק מהצורך לייצב אותה שוב כמכלול. כמו כן, הממשלות לא יתמקדו בבנקים ספציפיים".