בין תאונות דרכים ומסחר בבורסה

הדברים שאני רואה על הכביש מדי יום מסמרים את שערותי. הרוב המכריע אינו נוהג באמת. הרוב המכריע אינו שם לב לכביש וכל כך הרבה הקבלות בין זה למסחר במניות.

תאונות הדרכים הפכו למכת מדינה אם כי לא מדובר בגזירה משמיים. כרוכב אופנוע מזה 30 שנה, (ועדיין חי לצערם של חלק מכם) אני מודע היטב לסכנות שבשימוש בכלי דו גלגלי. ושישבו אלה שמעולם לא רכבו על אופנוע אבל יש להם טיעונים נגד כמו "אתה לא תלוי בעצמך" עד שאסיים לכתוב. השאלה המרכזית היא האם יש הקבלה בין תאונות דרכים לבין הפסדים בשוקי המניות. ויש המון. וגם יש מה לעשות.
 
הגורם המרכזי לתאונות דרכים הוא הגורם האנושי. גם במסחר במניות הגורם העיקרי להפסדים הוא הגורם האנושי. ההבדל העיקרי והמצער הוא שעל הכביש מדובר בחיים ובבורסה מדובר רק בכסף.
 
באוגוסט 2003 חוויתי תאונת דרכים שהסתיימה בניתוח עם הרדמה (לא התאונה הראשונה אגב). מישהי נכנסה בי מאחורה ושלחה אותי להיכרות מעניינת עם סוג האספלט העירוני. האופנוע נשכב לי על הרגל ונגררתי לכל אורך הצומת. כשקמתי ראיתי את הברך שלי מביטה בי מלמטה. במהלך האשפוז חשבתי שהייתה זאת אחריותי לשים לב שיש מישהו מאחורי וכל כך קרוב. וזה הדליק אצלי נורה.
 
 אחרי תקופת שיקום קצרה עליתי בחזרה על האופנוע ומשם ישר לקורס רכיבה מתקדמת של גידי פרדר. מה שנלמד שם הציל את חיי. באמצע הקורס תהיתי איך נשארתי עדיין בחיים עם רכיבה מחורבנת ולא מודעת כפי שרכבתי עד אז. הבנתי אז שאפילו לשבת נכון על האופנוע לא ממש ידעתי
 
יחד עם הקורס מצאתי המון הקבלות והפקתי משם לא מעט לקחים. את הדברים האלה אני לוקח איתי מדי יום לכביש ולהחלטות שאני מקבל בשוק המניות. וכמובן גם לסטודנטים היקרים שלי.
 
רוב האנשים שמחזיקים הגה בידיים לוקים בשתי נקודות עיקריות:

•  רמת מיומנות נמוכה בתפעול הרכב בטח ובטח במצבי חירום.
• קריאה נכונה של מצבי תנועה ומיקום בנתיב הנכון. 

רוב האוחזים בהגה נעדרים כל אסטרטגיית נהיגה ואין להם שמץ של הבנה בקריאת מצבי תנועה, ניתוח שלהם ותגובה נכונה. אני רואה אותם נוהגים לאט מדי ובנתיב הלא נכון מדי. אני רואה אותם משתלבים בתנועה בכביש מהיר. אני רואה אותם עוברים נתיב שלא לצורך ללא סימן מקדים. אני רואה אותם לוחצים על הברקס בכל הזדמנות ובעיקר כשלא ממש צריך. אני חייב לראות אותם כדי להימנע מהם. אני רואה אותם חושבים שלאט זה בטוח אבל לא מודעים לעובדה שאפשר לנהוג "לאט ומסוכן" לעומת "מהר ובטוח".
 
הרוב סומכים גם על האינסטינקטים שיוציא אותם ממצבי "כמעט". אני רואה אותם נוהגים בביטחון עצמי מופרז. נכנסים לכיכרות כאילו מדבר בפנייה בנורבורגרינג. אני רואה אותם נוהגים מאחוריך צמוד צמוד. אני רואה אותם חסרי סבלנות ועצבנים. אם יש לך אסטרטגיית נהיגה אין לך "כמעט". הרוב גם לא מודעים לכך שהאינסטינקטים הם אלה שהורגים אותנו ומה שמכתיב האינסטינקט במצב חירום אינו התגובה הנכונה. 
 
לרוב האוחזים בהגה אין מושג על סוגי האספלט עליהם הם נוהגים וכן, חלק מספקים אחיזה נהדרת גם בכביש רטוב ואחרים הופכים אחרי טיפה וחצי למשטח החלקה. הרוב חיים תחת הרושם שנהיגה איטית היא נהיגה בטוחה. אני פוגש לא מעט שנוהגים לאט ומסוכן. ואחרים שנוהגים מהר ובטוח.
 
בסופו של דבר אין תחליף למודעות המובילה ללימוד והדבר אמור לא רק לגבי נהגי מכונית אלא בעיקר לגבי לא מעט דו גלגליים.
 
אני לא מומחה תחבורתי וגם רחוק מולנטינו רוסי שנות אור. אבל מזה 15 שנה, מאז אותו קורס ששינה לחלוטין את אופן הרכיבה שלי, אני לא עולה על האופנוע בלי לגבש אסטרטגית רכיבה ברורה, להבין את מצב התנועה, לבנות דרכי מילוט, להביו את מצב הכביש עליו אני רוכב ולהיות ממוגן עד כמה שניתן.
 
ואם לא התעייפתם עד לכאן ושאלתם את עצמכם מה אני מבלבל לכם את המוח, הרי שכל הדברים הללו מקבילים למסחר במניות אלה שכאן לשמחתנו לא מדובר בחיים אלא רק בכסף. אפשר ללמוד לסחור נכון ובטוח. לייצר אסטרטגית מסחר נכונה, להבין את מצב השוק בו אתה פועל, לבנות דרכי מילוט ולעשות את הדברים כך שבסופו של יום נחזור הביתה בשלום. משתי הזירות.
 
גידי פרדר הציל את חיי. הוא לא יודע את זה משום שאלפים כמוני עברו תחתיו. אני לא מתיימר להציל חיים אבל את הכיס וחשבון הבנק אני בהחלט יכול.
 
אגב, לכל מי שחושב שמסחר לטווח ארוך שונה ממסחר לטווח קצר, תביטו בבקשה על מרימי משקולות מקצועיים. הנפה של 20 קילו או 200 קילו מתבצעת באותה טכניקה בדיוק. חומר למחשבה.