3 שנות מאסר על הונאת ענק במס: גזר דין ראשון בפרשת "כוכב נולד"
נאדר ג'אבר הורשע בסיוע להפקת אלפי חשבוניות פיקטיביות בהיקף של יותר ממיליארד שקל
בית משפט השלום ברמלה הטיל עונש חמור על נאדר ג'אבר, תושב אזור המרכז (גר בג'לג'וליה), בגין חלקו בפרשה רחבת היקף במסגרתה גורמים בענף הדלק הוציאו וניכו חשבוניות פיקטיביות באופן לא חוקי בהיקף של מיליארדי שקלים מתוך מטרה להתחמק מתשלום מס. מדובר בגזר דין ראשון
בפרשה, שזכתה לכינוי פרשת "כוכב נולד", וגזרי דין נוספים בפרשה עתידים להתקבל בתקופה הקרובה
על פי המתואר בגזר הדין, נאדר ג'אבר סיפק לשלמה יעקובסון, לזאב שמיין ולחברות שבניהולם תשתית להוצאת חשבוניות פיקטיביות תוך שימוש בחברות קש, באמצעותן בוצעו קיזוזי המס הבלתי חוקיים. התשתית הפיקטיבית סופקה לנאדר ג'אבר על ידי בני הזוג ראאד שעאר ואינאס שוייכי שהאחרונה הינה מנהלת חשבונות במקצועה. במטרה לסייע ליעקובסון, שמיין והחברות להתחמק מתשלום מס, ביצע הנאשם בין היתר פעולות שונות, כגון ליווי אנשים שנשלחו על ידי ראאד ואינאס לעו"ד לחתימה על חוזים כוזבים, התייצגות בכזב כנציג הספקים הפקטיביים במעמד חתימת החוזים, ליווי חותמי החוזים הפקטיביים לנותני שירותי מטבע, העברת החשבוניות הכוזבות בין שמיין ויעקובסון לראאד ואינאס, העברת התשלום לאינאס וראאד ועוד. כנגד פעולותיו אלו קיבל נאדר ג'אבר קצבה חודשים קבועה.
בשל המתואר לעיל, נאדר ג'אבר פעל לסייע לאחרים להתחמק ולהשתמש מתשלום מס, כך שהאחרים הוציאו לחברות שבבעלותם 3,406 חשבוניות פיקטיביות, בסך כולל של 1,062,500,979 שקל וניכו את מס התשומות הגלום בהן בסך של 156,463,710 שקל. במסגרת הסדר טיעון, הסכימה המדינה לעתור לעונש של 3 שנות מאסר, ושמרה על זכותה לטעון באופן חופשי בנוגע לשאר רכיבי המאסר.
כבוד השופטת, סגנית הנשיא דורית סבן נוי קיבלה את עתירת המדינה בנוגע לרכיב המאסר תוך שציינה את הנימוקים שעמדו בבסיס הסדר הטיעון בין הצדדים ובין היתר: שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפה והחוק ותרומתו בקידום החקירה, חלקו הפחות במדרג העברייני כפי שתואר בכתב האישום, העובדה כי הנאשם לא גרף לכיסו את הרווח שנוצר מפעולותיו ורק קיבל תשלום קבוע ונמוך יחסית בתמורת השירותים שסיפק.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, ציינה את הנזק שנגרם לקופה הציבורית, השיטתיות והעקביות שאפיינו את מעשי העבירות. התיק נוהל על ידי עוה"ד אור הדאיה, ראש צוות ביחידה המשפטית מרכז ברשות המסים, בסיועם של עורכי הדין איתן לאמעי ודביר עמר מהיחידה המשפטית מחוז מרכז ברשות המסים.
- 2.רשות המסים 18/08/2025 21:57הגב לתגובה זו3 שנות מאסר עם כאלו אישומים זו בדיחה או בדיחה גרועה או שהחוקרים גרועים או שעורכי הדין של המדינה פשוט גרועים פשוט בושה
- 1.ארקדי 16/07/2025 01:08הגב לתגובה זוכולם מסרבים לשלם מס אמת מתוך ידיעה כי כספי המסים ממילא נבזזים עי ההנהגה החרדיתהמרוקנת את קופת המדינה בעת מלחמה כמו עמלק.
כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים
בפסק דין שהתקבל באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, הובהר כי חוב מס בן 20 שנה אינו נעלם מעצמו ואינו מתיישן, אם רשות המסים נקטה מהלך כלשהו לאורך השנים. אף שהנישום טען שלא ידע דבר על החוב, השופט קבע כי פעולות כמו עיקול או שליחת מכתב השאירו את החוב רלוונטי
- ויצרו איפוס למועד ההתיישנות שלו
במאי האחרון פורסם פסק דין יוצא דופן במחוזי חיפה, שבו נדחתה העתירה של בעל עסק בתעשיית הבשר שטען כי חוב מס בסכום כולל של כ-10 מיליון שקל מ-2002-2001 התיישן. שופט המחוזי, אינאס סלאמה, קבע כי חוב מס - גם כזה שנשאר “בשקט” עשרות שנים - יכול להישאר לגבייה במידה שבמהלך השנים נעשו פעולות מצד רשות המסים.
רעיון המקרה פשוט אך מורכב: בעל עסק הוטלו עליו שומות מס משמעותיות ב-2001 (יותר מ-8 מיליון שקל) ו-2002 (כ-800 אלף שקל), בנוסף לקנסות גירעון ועיצומים שנוספו עם הזמן. סך כל החוב הגיע כאמור לכ-10 מיליון שקל. במשך השנים טען בעל העסק כי לא קיבל מכתבים או הודעות על החוב, שהליכי הגבייה הושבתו, ואף שבשלהי 2021, כשניסה לפתוח תיק עוסק מורשה, לא נמסר לו על החוב הקיים. ואולם במאי־יוני 2022, כך נטען, פתאום החל להיתקל במכתבי דרישה ובעיקול בנקאי על חשבונו בסכום של יותר מ-10 מיליון שקל. לטענתו, המחאות ששלח לא כובדו, והוא הופתע לשמוע על קיומו של התחייבות כספית עצומה שלא ידע עליה במשך שנים.
הנישום טען כי מעולם לא נודע לו על החוב לאורך שנים, ומאז 2011 - אז העביר את העניין לעורך דין - לא נקטה רשות המסים יוזמה כלשהי לגבייה. על כן, לטענתו, החוב אמור היה להתיישן. מנגד, פקיד שומה טען כי נעשו פעולות לאורך השנים: הודעות, עיקולים, תביעות חוב בהליך פשיטת רגל - הקו המתמשך של פעולות אלה מונע את קיומה של התיישנות של המקרה. כמו כן, הובעה ביקורת קשה על התנהלות התובע, בטענה שהוא נמנע באופן מתמשך מלקיים את חובותיו.
הנישום קיבל פטור מריבית, הצמדה, עיצומים ופיגורים
השופט סלאמה קיבל את הטענות של רשות המסים וקבע בפסק הדין כי, “אין שבע שנים רצופות שבהן הנישום ישב בחיבוק־ידיים” בלי שננקטו פעולות כלשהן. הוא קבע כי במסגרת הזמן לאורך השנים נוצרה “חזקת איפוס” של מרוץ ההתיישנות - מושג משפטי שבעקבותיו פעולות מצד הנושה ממחזרות את מניין הזמן מחדש. גם נטען כי התובע ידע על השומות לאורך השנים - בעת קביעתן, בעת בקשת הארכת מועד ערעור ב-2011, וגם כשנפתחו הליכי פשיטת רגל ב-2016. אף שמצא השופט כי נגרם עיכוב של שנים בגביית החוב בשל תקלה טכנית במערכת המחשוב של רשות המסים, שמנעה העברת עדכונים לגורמים אנושיים במשך כארבע שנים - הוא פטר את הנישום מתשלום ריבית, הצמדה, עיצומים ותוספות פיגורים שנבעו מאותה תקופה. כלומר החוב נשאר קיים, אך לא ייתוספו עליו עמלות נוספות.
- הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המקרה החשוב כאן הוא לא רק גובה החוב או שנותיו, אלא ההבנה שתקופת הזמן לבדה אינה מבטלת חוב מס. מרוץ ההתיישנות, כלומר הזמן שבו הנושה יכול לדרוש את החוב - ניתן לאפס (לחדש) אם לאורך השנים נעשות פעולות מנהליות או משפטיות שמביעות רצון לגבייה. ובמלים אחרות, אם פקיד השומה שולח מכתב דרישה, מטיל עיקול או מבקש צו כינוס נכסים - גם אם מבצע זאת בצורה אטית או חלקית - הפעולה הזו יכולה ללמנוע את התיישנות החוב. זהו עיקרון חשוב במיוחד בנושאי מסים, שכן לפי מקורות משפטיים, תקופת ההתיישנות הכללית לפי חוק ההתיישנות היא שבע שנים לתביעות רגילות. ואולם כשמדובר בחובות מס, המערכת המשפטית נוטה לאפשר מרחב פעולה רחב יותר לנושה, מתוך ראייה שפקיד השומה חייב להיות “סופר אקטיבי” בגבייה.
צוואת האם תקפה גם לאחר שחלפו 50 שנה - אף שהעדים מתו
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע במאבק ירושה ממושך בין אחים על רקע צוואת אמם מ-1972. שני העדים שחתמו על הצוואה נפטרו זה מכבר, אך השופט טל פפרני קבע כי אין בכך כדי לפגוע בתוקפה של הצוואה, שנערכה לצד צוואת האב המנוח ונחשבת צוואה הדדית. אחד מילדיהם
של המנוחים, שהתנגד לקיום הצוואה בטענה שאמו לא הבינה עברית, חויב בהוצאות של 45 אלף שקל לאחיו
כשחלפו יותר מחמישה עשורים מאז שנחתמה הצוואה, נדמה היה כי מסמך ישן, דהוי בקצוות, לא יוכל עוד לעמוד במבחן משפטי. ואולם בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפני סגן הנשיאה השופט טל פפרני, נקבע באחרונה כי גם צוואה שנערכה לפני 50 שנה, ואף ששני העדים שחתמו עליה הלכו לעולמם - יכולה להמשיך ולחייב את היורשים, אם ניכר כי היא משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה.
הסיפור מתחיל במשפחה ותיקה מהצפון. האם, ילידת 1932, הלכה לעולמה ב-2018 כשהיא מותירה אחריה חמישה ילדים ורכוש שכלל גם מניות בחברה משפחתית שנוסדה עוד בשנות ה-30 על ידי האב. זמן קצר לאחר פטירתה הגיש אחד הבנים, המתגורר כיום בארה"ב, בקשה למתן צו ירושה. שלושת אחיו ואחותו התנגדו לכך והציגו מסמך צוואה שנחתם לדבריהם ב-1972 בפני עורך הדין נחום סגל ומזכירתו, אביבה עפרון. לטענתם, זהו המסמך האחרון והמחייב של האם, שיש לקיים אותו לפי הוראותיו.
הבן, שהתנגד לקיום הצוואה, טען מנגד כי מדובר במסמך ישן שאין לו תוקף. לדבריו, אמו לא שלטה בשפה העברית, לא ידעה לקרוא ולכתוב, ולכן לא הבינה כלל על מה היא חותמת. הוא הוסיף כי הצוואה נמצאה רק לאחר מותו של האב ולמעשה נשלפה "מהעבר" ברגע שנולדה המחלוקת. לטענתו, עצם העובדה ששני העדים נפטרו ולא ניתן היה לזמנם לעדות, יוצרת פגם מהותי שמונע את קיום הצוואה.
צוואת האם נערכה באותו היום של צוואת האב
האחים האחרים, שביקשו לקיים את הצוואה, טענו מנגד כי אין ספק שהאם ידעה היטב מה היא עושה. לדבריהם, אמם היתה אשה דעתנית ונחרצת, שהקפידה תמיד להבין כל מסמך שעליו חתמה. הצוואה, לדבריהם, נערכה באותו יום ביחד עם צוואת האב המנוח - מסמך כמעט זהה שקיים כבר עשרות שנים ללא התנגדות כלשהי. הם הסבירו כי שני ההורים בחרו לערוך צוואות הדדיות, שבהן כל אחד מהם ציווה את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מכן לילדים בחלוקה ברורה.
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ביהמ"ש אישר: ביטול הצוואה תקף למרות הפגמים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט פפרני קיבל את עמדת האחים וקבע כי אכן מדובר בצוואות הדדיות, שנערכו על בסיס הסתמכות הדדית של בני הזוג זה על זה. לדבריו, "מעיון בצוואות ניתן לראות בבירור כי אלו אינן כוללות מגבלה על יכולתו של בן הזוג לעשות בנכסיו כרצונו, אולם ברור כי הן כן כוללות מנגנון הסתמכות, ולפיו כל אחד מהם קבע את חלקו היחסי בעיזבון של כל אחד מארבעת ילדיהם, וברור כי כל אחד מהם הסתמך על צוואתו של האחר". על כן נקבע כי מדובר בצוואות הדדיות שיש להן תוקף מחייב.
