ההישג של רן בן שמעון בלתי נתפס. עכשיו הוא ינסה להוריד את הגיבנת
1. אף אחד לא מדבר על זה מספיק, אבל העונה הזאת של רב"ש היא היסטורית, בכל קנה מידה. הוא המאמן הישראלי המצליח ביותר וההישג שלו בקפריסין הוא כמעט בלתי נתפס.
נבחרת ישראל יכולה להיות גאה בבחירה שלה. היא הביאה את המאמן הראוי ביותר שיכלה להביא. בן שמעון הגיע לא.א.ק לרנקה הקפריסאית כשהיא במקום השמיני וכמעט זכה באליפות – למי שלא מכיר את הכדורגל הקפריסאי, זה הישג כמעט בלתי נתפס – אולי אפילו גדול יותר מזה ביחס לאליפות שבה זכה עם קריית שמונה, משום שלא היו לו את הכלים לכך.
2. העובדה שההתאחדות בחרה בבן שמעון בגלל סירובו של בכר, לא אומרת שהאחרון עשה טעות. הוא המאמן הכי טוב שמכבי חיפה יכלה לבקש כדי להחזיר בעונה הבאה את האליפות הביתה. ועדיין, למרות שמונה העונה לכוכב האדום, בן שמעון גובר על בכר בהקשר הזה – הוא אשם את העונה הטובה ביותר והוא צריך להיבחר למאמן הישראלי של השנה, למרות שאין קטגוריה כזאת.
בנה קבוצה שמחה. בן שמעון (האתר רשמי של לרנקה)
בן שמעון מחכה לקבל את נבחרת ישראל מאז ההישג שלו עם קריית שמונה, אבל הוא מעולם לא זכה לכבוד הזה. קשה לומר שהיה מאמן שרצה את הנבחרת יותר ממנו – הוא חלם על זה כילד וכשחקן והגשים חלום של הרבה מאוד שנים. זה באמת מגיע לו.
3. אם צריך להשוות את זה להישג ישראלי, אפשר לומר שבן שמעון כמעט הביא אליפות למועדון בינוני כמו בני סכנין – קבוצה טובה ומועדון מוכר, שאף אחד לא לקח בחשבון ובפעם האחרונה זכתה בתואר היסטורי, גביע, לפני 20 שנה (א.א.ק זכתה בגביע ב-2004 ומאז אף הישג - גם סכנין עשתה זאת באותה שנה). הריצה שלו הייתה מרשימה: 17 ניצחונות ב-25 משחקים, ושני הפסדים בלבד. עכשיו תחשבו מה היה קורה אם סכנין הייתה מחליפה מאמן בנובמבר והוא היה מוביל אותה למשחק מול מכבי תל אביב או מכבי חיפה במחזור האחרון, היא הייתה עולה ליתרון ומאבדת את האליפות בגלל שער שיוויון?
במקרה של בן שמעון, זה בדיוק היה המצב. הוא יצא למשחק חוץ נגד הראשונה אפואל ניקוסיה, קרב ראש בראש על זכיה בתואר, סיים בתיקו ועם מספר נקודות זהה לאפואל, אבל הפסיד אליפות בגלל מאזן פנימי שלילי של המשחקים בין שתי הקבוצות. פתאום, גם הקרב ראש בראש בין ארסנל לסיטי במחזור הסיום באנגליה נראה פחות מותח.
4. בן שמעון חייב להצליח בנבחרת ישראל (לא בקמפיין הנוכחי, זה בלתי אפשרי הבית הזה) קודם כל בשביל הקריירה שלו. הוא צריך להוריד את הגיבנת מהגב ולהצליח עם אתגר גדול. הוא נכשל כשמונה למאמן מכבי תל אביב (תשאלו את אלכס שניידר) ופוטר ממנה אחרי שמונה מחזורים. הוא עשה עבודה לא רעה בבית"ר, אבל המשימה הבאה והמאתגרת שלו הייתה נבחרת קפריסין. ההתחלה הייתה נראית זוהרת, אבל בן שמעון סיים במקום הרביעי בבית במוקדמות יורו 2020 (שזה בערך מה שציפו ממנה לעשות) אך מ-23 משחקים, הוא הפסיד 14.
אפשר לומר לארבע השנים הקרובות הן אתגר (לא מבחן) גדול לקריירה של בן שמעון. נכון, זו לא חוכמה לומר זאת כשאתה מאמן בנבחרת בינונית, ועדיין – האוהדים רוצים לראות כדורגל יפה לעין ולהחזיר מעט את הכבוד שאבד. בן שמעון הוא האיש הטוב ביותר למשימה הזאת ואין לו מה להפסיד – כולם מצפים שייכשל בתפקיד.
כריסטיאן הורנר (במרכז) עם מקס וורסטפאן (מימין) בגרנד פרי הבריטי (Getty Images/Red Bull Content Poolנפרד מרד בול עם 80 מיליון אירו; מה היעד הבא?
אחרי הדחה, פיצויים 70 מיליון דולר, מה יהיה הצעד הבא של כריסטיאן הורנר בפורמולה 1
כריסטיאן הורנר, האיש שהפך את רד בול לאימפריה של הפורמולה 1, סיים את דרכו באחת מהעזיבות המתוקשרות בתולדות הספורט המוטורי. אחרי שני עשורים בפסגה, שמונה אליפויות עולם לנהגים ושש ליצרניות, הורנר מצא את עצמו מחוץ לקבוצה שבנה מאפס אבל עם צ׳ק פיצויים מרשים שנע בין 60 ל־80 מיליון אירו. עכשיו, כשהאבק שקע, השאלה המרכזית היא לא מה היה, אלא מה יהיה: האם האיש שהמציא מחדש את ניהול קבוצות המרוצים יחזור לזירה והפעם מהצד של הבעלות?
כריסטיאן הורנר (במרכז) עם מקס וורסטפאן (מימין) בגרנד פרי הבריטי, המרוץ האחרון של הורנר בתפקיד (Getty Images/Red Bull Content Pool)
בהתחשב בגודל פיצויי הפיטורים, 60-80 מיליון יורו, תלוי לאיזה אתר מדיה מאמינים יותר, סיום המו״מ בין רד בול GmbH, ענקית משקאות האנרגיה והבעלים של קבוצת הפורמולה 1 הנושאת את שמה, לבין כריסטיאן הורנר, מי שמעשית ייסד את הקבוצה, ניהל אותה במשך 20 שנה, הוביל אותה לשמונה אליפויות עולם לנהגים ולשש אליפויות עולם ליצרניות, והודח ביולי האחרון, אחרי מאבק מתוקשר היטב שנמשך כמעט שנתיים, הרי משך המו״מ היה קצר ביותר. להורנר, ככל הנראה מנהל הקבוצה בעל השכר הגבוה ביותר בפורמולה 1, 10-12 מיליון יורו לעונה, נותרו עוד חמש שנים לסיום חוזהו, והחברה הפרטית העדיפה לסיים את הפרשה במהירות במקום להיגרר בין בתי משפט במשך שנים. מצידו, גם הורנר רצה לסיים את הפרשה, כדי שיוכל להתפנות לפרויקט הבא שלו, שרבים סבורים שיהיה בפורמולה 1, זירה שבה הוא זכה להצלחות כרון דניס, פרנק ויליאמס, טוטו וולף, ואפילו אנצו פרארי, אולם להבדיל מהם הוא היה שכיר, שברגע שהמעסיק הגיע למסקנה שנוכחותו פוגעת בקבוצה יותר מאשר מסייעת לה, הוא לא היסס לוותר על שירותיו מהיום למחר.
הורנר (51) צפוי לנצל את הטרנפורמציה העוברת כיום על סדרת הפורמולה 1 ומבנה הבעלות על הקבוצות, כדי למצוא את דרכו חזרה אל הספורט. אם בשנות ה-50׳ קבוצות נשלטו ע״י יצרניות רכב – מרצדס, מזראטי, אלפא רומיאו ועוד - החל משנות ה-60׳ נוסדה באי הבריטי תעשיית מרוצים שמתוכה צמחו קבוצות מרוצים עצמאיות, שרובן נעלמו ונשכחו ואחדות מהן, דוגמת מקלארן, ויליאמס עדיין פעילות. בשנים האחרונות מתקבע דפוס חדש של בעלות, ובו מדובר בשת״פ בין יצרניות רכב לבין משקיעים, לעיתים משקיעים פיננסיים בלבד, לעיתים משקיעים אסטרטגיים.
- בראד פיט על המסלול - הצלחה לסרט F1 של אפל; האם הסרט יזניק את הפורמולה 1 לשיאים חדשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקס וורסטפאן חוגג זכיה ראשונה באליפות עולם לנהגים בסיום הגרנד פרי של אבו דאבי 2021. עוד אליפות לאוסף של הורנר (Getty Images/Red Bull Content Pool)
כריסטיאן הורנר (במרכז) עם מקס וורסטפאן (מימין) בגרנד פרי הבריטי (Getty Images/Red Bull Content Poolנפרד מרד בול עם 80 מיליון אירו; מה היעד הבא?
אחרי הדחה, פיצויים 70 מיליון דולר, מה יהיה הצעד הבא של כריסטיאן הורנר בפורמולה 1
כריסטיאן הורנר, האיש שהפך את רד בול לאימפריה של הפורמולה 1, סיים את דרכו באחת מהעזיבות המתוקשרות בתולדות הספורט המוטורי. אחרי שני עשורים בפסגה, שמונה אליפויות עולם לנהגים ושש ליצרניות, הורנר מצא את עצמו מחוץ לקבוצה שבנה מאפס אבל עם צ׳ק פיצויים מרשים שנע בין 60 ל־80 מיליון אירו. עכשיו, כשהאבק שקע, השאלה המרכזית היא לא מה היה, אלא מה יהיה: האם האיש שהמציא מחדש את ניהול קבוצות המרוצים יחזור לזירה והפעם מהצד של הבעלות?
כריסטיאן הורנר (במרכז) עם מקס וורסטפאן (מימין) בגרנד פרי הבריטי, המרוץ האחרון של הורנר בתפקיד (Getty Images/Red Bull Content Pool)
בהתחשב בגודל פיצויי הפיטורים, 60-80 מיליון יורו, תלוי לאיזה אתר מדיה מאמינים יותר, סיום המו״מ בין רד בול GmbH, ענקית משקאות האנרגיה והבעלים של קבוצת הפורמולה 1 הנושאת את שמה, לבין כריסטיאן הורנר, מי שמעשית ייסד את הקבוצה, ניהל אותה במשך 20 שנה, הוביל אותה לשמונה אליפויות עולם לנהגים ולשש אליפויות עולם ליצרניות, והודח ביולי האחרון, אחרי מאבק מתוקשר היטב שנמשך כמעט שנתיים, הרי משך המו״מ היה קצר ביותר. להורנר, ככל הנראה מנהל הקבוצה בעל השכר הגבוה ביותר בפורמולה 1, 10-12 מיליון יורו לעונה, נותרו עוד חמש שנים לסיום חוזהו, והחברה הפרטית העדיפה לסיים את הפרשה במהירות במקום להיגרר בין בתי משפט במשך שנים. מצידו, גם הורנר רצה לסיים את הפרשה, כדי שיוכל להתפנות לפרויקט הבא שלו, שרבים סבורים שיהיה בפורמולה 1, זירה שבה הוא זכה להצלחות כרון דניס, פרנק ויליאמס, טוטו וולף, ואפילו אנצו פרארי, אולם להבדיל מהם הוא היה שכיר, שברגע שהמעסיק הגיע למסקנה שנוכחותו פוגעת בקבוצה יותר מאשר מסייעת לה, הוא לא היסס לוותר על שירותיו מהיום למחר.
הורנר (51) צפוי לנצל את הטרנפורמציה העוברת כיום על סדרת הפורמולה 1 ומבנה הבעלות על הקבוצות, כדי למצוא את דרכו חזרה אל הספורט. אם בשנות ה-50׳ קבוצות נשלטו ע״י יצרניות רכב – מרצדס, מזראטי, אלפא רומיאו ועוד - החל משנות ה-60׳ נוסדה באי הבריטי תעשיית מרוצים שמתוכה צמחו קבוצות מרוצים עצמאיות, שרובן נעלמו ונשכחו ואחדות מהן, דוגמת מקלארן, ויליאמס עדיין פעילות. בשנים האחרונות מתקבע דפוס חדש של בעלות, ובו מדובר בשת״פ בין יצרניות רכב לבין משקיעים, לעיתים משקיעים פיננסיים בלבד, לעיתים משקיעים אסטרטגיים.
- בראד פיט על המסלול - הצלחה לסרט F1 של אפל; האם הסרט יזניק את הפורמולה 1 לשיאים חדשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקס וורסטפאן חוגג זכיה ראשונה באליפות עולם לנהגים בסיום הגרנד פרי של אבו דאבי 2021. עוד אליפות לאוסף של הורנר (Getty Images/Red Bull Content Pool)
