בניין תמ"א נדל"ן נדלן תמא תל אביב
צילום: מורן ישעיהו

תמ"א 38 צפויה לקבל ארכה של שנה - מאחר שהחלופה טרם אושרה

המטרה של שקד היא למנוע ריק בינתיים בתחום הדיור, מאחר ש'חלופת שקד' לא אושרה לפני תום מושב החורף של הכנסת; האם חלופת שקד תגרום ליזמים לבצע פרויקטים גם בפריפריה? במשרד הפנים מקווים שכן
נתנאל אריאל | (3)

התוכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, תמ"א 38, לא תסיים את דרכה כבר בחודש אוקטובר הקרוב, והציבור יוכל לנסות ולהיכנס לתוכניות חיזוק מבנים במסגרתה לשנה נוספת (עד אוקטובר 2023), כך מקדמת שרת הפנים איילת שקד, לאחר שהחלופה שהציעה לתוכנית, טרם אושרה בכנסת ומושב החורף הסתיים. 

כדי לא להשאיר את השוק באוויר עד שככל הנראה תאושר 'חלופת שקד' לתמ"א במושב הקיץ של הכנסת (החלופה אושרה בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת וצריכה להיות מאושרת גם בקריאה שנייה ושלישית בכנסת), החליטה השרה להביא למועצה הארצית לתכנון ובנייה ולהאריך את תוקפה. כדי לאשר את הארכת התוכנית היא תזדקק לאישור במועצה הארצית לתכנון ובנייה, אך שקד צפויה לצלוח את המשוכה, כאשר היא תעלה את הנושא להצבעה בחודש הבא.

על פי שקד, המטרה היא "לתת לשוק ודאות ותקופת הסתגלות לחלופה החדשה במקביל לתמ"א, כדי למנוע ריק", והצפי הוא כי החלופה תאושר בכנסת בחודש מאי ולאחר מכן ייקח עוד מספר חודשים כדי להשלים את התקנות והחקיקה בתחום המיסוי.

בעיות עם תמ"א 38 לא חסרות, התוכניות מתקדמות בעצלתיים, רבים מהתושבים מתנגדים ותוקעים את התוכנית במקומות שרוצים לקדם אותן - ולא פחות מכך, העיריות במרכז הארץ לא משתפות פעולה (הסיבות אולי טובות ואולי לא. חלק מהסירוב הוא חוסר רצון של העיריות לקלוט תושבים, כיוון שעל כל תושב העירייה בעצם מוציאה יותר ממה שהיא מקבלת מתשלום הארנונה, וחלק מהסירוב הוא הצפיפות שגורמת כניסתם של עוד תושבים לתוך אותו שטח שלא בהכרח מתאים לקלוט עוד תושבים)

במנהל התכנון מתנגדים להארכת תמ"א 38 ואומרים כי "הכשלים של תמ"א 38 ידועים לכל. במקום להוות זרז היא מהווה חסם הן להגדלת היצע יחידות הדיור והן להתחדשות עירונית אמיתית, שכוללת צורכי ציבור ותשתיות נדרשות עבור התושב. העמדה המקצועית של מינהל התכנון היתה ונשארה שתמ"א 38 חייבת לסיים את דרכה בהקדם האפשרי, וזו תהיה גם עמדתנו במועצה הארצית".

ב'חלופת שקד' יש למעשה יותר זכויות בבניין, והטבות לעיריות שיקבלו היטל השבחה של 25% (במקום 0% כיום) על הזכויות הנוספות, כך שהן יהיו אמורות - אולי - לרצות יותר את התוכנית. אבל גם בתוכנית החדשה יש בעיות כאשר מומחים טוענים כי לא מדובר באמת בתוכנית לחיזוק מבנים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הסנגור של פחלון 14/03/2022 08:19
    הגב לתגובה זו
    היא פשוט מאריכה יד ימין ומקצרת בהתאם יד שמאל הזויה וסתומה
  • לא לסחטני המדינה 14/03/2022 15:15
    הגב לתגובה זו
    להוריד מייד ל-50% חתימות דיירים בהריסה ובינוי בתמא 38/3. על המדינה להתערב באסון הדיור ולממן תשתיות בהתאם. זו התוכנית היחידה שעובדת-עם קבלות, במיוחד באזורי הביקוש!. שאר תוכניות הממשלה ללא התכנות תפעולית וכלכלית, יגרמו לביזבוז,לסחבת ביורוקרטית לעוד המון שנים והתעצמות אסון הדיור לדורות!
  • 1.
    המכשול העיקרי בתמא 38/2 הינו הצורך ברוב של 80%. (ל"ת)
    פלורליסט 13/03/2022 23:59
    הגב לתגובה זו
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?