בניין תמ"א נדל"ן נדלן תמא תל אביב
צילום: מורן ישעיהו

תמ"א 38 צפויה לקבל ארכה של שנה - מאחר שהחלופה טרם אושרה

המטרה של שקד היא למנוע ריק בינתיים בתחום הדיור, מאחר ש'חלופת שקד' לא אושרה לפני תום מושב החורף של הכנסת; האם חלופת שקד תגרום ליזמים לבצע פרויקטים גם בפריפריה? במשרד הפנים מקווים שכן
נתנאל אריאל | (3)

התוכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, תמ"א 38, לא תסיים את דרכה כבר בחודש אוקטובר הקרוב, והציבור יוכל לנסות ולהיכנס לתוכניות חיזוק מבנים במסגרתה לשנה נוספת (עד אוקטובר 2023), כך מקדמת שרת הפנים איילת שקד, לאחר שהחלופה שהציעה לתוכנית, טרם אושרה בכנסת ומושב החורף הסתיים. 

כדי לא להשאיר את השוק באוויר עד שככל הנראה תאושר 'חלופת שקד' לתמ"א במושב הקיץ של הכנסת (החלופה אושרה בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת וצריכה להיות מאושרת גם בקריאה שנייה ושלישית בכנסת), החליטה השרה להביא למועצה הארצית לתכנון ובנייה ולהאריך את תוקפה. כדי לאשר את הארכת התוכנית היא תזדקק לאישור במועצה הארצית לתכנון ובנייה, אך שקד צפויה לצלוח את המשוכה, כאשר היא תעלה את הנושא להצבעה בחודש הבא.

על פי שקד, המטרה היא "לתת לשוק ודאות ותקופת הסתגלות לחלופה החדשה במקביל לתמ"א, כדי למנוע ריק", והצפי הוא כי החלופה תאושר בכנסת בחודש מאי ולאחר מכן ייקח עוד מספר חודשים כדי להשלים את התקנות והחקיקה בתחום המיסוי.

בעיות עם תמ"א 38 לא חסרות, התוכניות מתקדמות בעצלתיים, רבים מהתושבים מתנגדים ותוקעים את התוכנית במקומות שרוצים לקדם אותן - ולא פחות מכך, העיריות במרכז הארץ לא משתפות פעולה (הסיבות אולי טובות ואולי לא. חלק מהסירוב הוא חוסר רצון של העיריות לקלוט תושבים, כיוון שעל כל תושב העירייה בעצם מוציאה יותר ממה שהיא מקבלת מתשלום הארנונה, וחלק מהסירוב הוא הצפיפות שגורמת כניסתם של עוד תושבים לתוך אותו שטח שלא בהכרח מתאים לקלוט עוד תושבים)

במנהל התכנון מתנגדים להארכת תמ"א 38 ואומרים כי "הכשלים של תמ"א 38 ידועים לכל. במקום להוות זרז היא מהווה חסם הן להגדלת היצע יחידות הדיור והן להתחדשות עירונית אמיתית, שכוללת צורכי ציבור ותשתיות נדרשות עבור התושב. העמדה המקצועית של מינהל התכנון היתה ונשארה שתמ"א 38 חייבת לסיים את דרכה בהקדם האפשרי, וזו תהיה גם עמדתנו במועצה הארצית".

ב'חלופת שקד' יש למעשה יותר זכויות בבניין, והטבות לעיריות שיקבלו היטל השבחה של 25% (במקום 0% כיום) על הזכויות הנוספות, כך שהן יהיו אמורות - אולי - לרצות יותר את התוכנית. אבל גם בתוכנית החדשה יש בעיות כאשר מומחים טוענים כי לא מדובר באמת בתוכנית לחיזוק מבנים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הסנגור של פחלון 14/03/2022 08:19
    הגב לתגובה זו
    היא פשוט מאריכה יד ימין ומקצרת בהתאם יד שמאל הזויה וסתומה
  • לא לסחטני המדינה 14/03/2022 15:15
    הגב לתגובה זו
    להוריד מייד ל-50% חתימות דיירים בהריסה ובינוי בתמא 38/3. על המדינה להתערב באסון הדיור ולממן תשתיות בהתאם. זו התוכנית היחידה שעובדת-עם קבלות, במיוחד באזורי הביקוש!. שאר תוכניות הממשלה ללא התכנות תפעולית וכלכלית, יגרמו לביזבוז,לסחבת ביורוקרטית לעוד המון שנים והתעצמות אסון הדיור לדורות!
  • 1.
    המכשול העיקרי בתמא 38/2 הינו הצורך ברוב של 80%. (ל"ת)
    פלורליסט 13/03/2022 23:59
    הגב לתגובה זו
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".

"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן, אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.

דן פרנס, קרסו נדל
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן (צילום: שלומי יוסף)


אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה

בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.

דרור תורן, מנכ"ל חטיבת המגורים של אמריקה ישראל להשקעות. קרדיט: אלן צ'פלסקידרור תורן, מנכ"ל חטיבת המגורים של אמריקה ישראל להשקעות. קרדיט: אלן צ'פלסקי

אמריקה ישראל זכתה במכרז בגבעת אולגה, עם 192 יח"ד ב-6 מבנים בסמוך לים

סכום זכייה עמד על כ-128 מיליון שקל; על פי החברה: "אנו מזהים סימני התאוששות ברורים בענף הנדל"ן למגורים"

רן קידר |

חברת אמריקה ישראל להשקעות זכתה במכרז רשות מקרקעי ישראל להקמת 192 יח"ד בגבעת אולגה בחדרה, המיועדים להקמת 6 בניינים בני 8-9 קומות. בשטח כולל של כ-10 דונם, במסגרת מתחם חדש המתפתח באזור החוף הדרומי של העיר. סכום הזכייה עמד על כ-128 מיליון שקל. הזכייה בשיתוף עם חברת מגדלים, זרוע היזמות של בוני ריינה.

התכנית ממוקמת מערבית לשכונת עין הים, מזרחית לשמורת הטבע חוף גדור ומדרום לרחוב אדני פז. המכרז הוא חלק מתכנית רחבה להקים 670 יח"ד, אשר צפויה לחזק משמעותית את האזור ולהמשיך את תנופת הפיתוח של השכונה. 40% מיחידות הדיור בפרויקט מיועדים לשווק במסגרת תוכנית "מחיר מטרה".

מאמריקה ישראל להשקעות נמסר: "מדובר בהמשך לאסטרטגיית הצמיחה אותה אנחנו מובילים בחברה. הזכייה במכרז אולגה, בפריים לוקיישן ליד הים ושמורת טבע, משקפת את האמון הרב שלנו בעתיד שוק הדיור בישראל. אנו מזהים סימני התאוששות ברורים בענף הנדל"ן למגורים, וצופים עלייה בביקושים בשנים הקרובות, בפרט באזור קו החוף. החברה ממשיכה לבחון ולהוביל הזדמנויות שיאפשרו להגדיל את מלאי הפרויקטים ולהציע מגורים איכותיים באזורים רבים בארץ".

העסקאות האחרונות בגבעת אולגה מראות מחיר ממוצע של כ-26,000 שקל למטר, כשדירה ברחוב השחף בגודל 94 מ"ר נמכרה ביולי בכ-2.5 מיליון שקל, עם 26,489 שקל למ"ר.  של 82 מ"ר בכ-1.4 מיליון שקל, עם ממוצע של כ-17 אלף שקל למ"ר. דירה נוספת של 93 מ"ר נמכרה בדצמבר 2024 בכ-1.93 מליון שקל, המשקף מחיר של 20,752 שקל למ"ר. 

המחיר החציוני השנתי הממוצע באולגה עומד על כ-2.2 מיליון שקל, כאשר החציון של דירות 3 חדרים הוא כ-1.65 מיליון שקל, דירות 4 חדרים ב-2.3 מיליון שקל, ודירות 5 חדרים ב-2.8 מיליון שקל. ברבעון הראשון של 2025 עמד המחיר החציוני בגבעת אולגה על 2.2 מיליון שקל, בעוד שבחדרה היה כ-1.9 מיליון שקל (החציון הארצי עמד על 1.93 מיליון שקל).