תמ"א 38 צפויה לקבל ארכה של שנה - מאחר שהחלופה טרם אושרה
התוכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, תמ"א 38, לא תסיים את דרכה כבר בחודש אוקטובר הקרוב, והציבור יוכל לנסות ולהיכנס לתוכניות חיזוק מבנים במסגרתה לשנה נוספת (עד אוקטובר 2023), כך מקדמת שרת הפנים איילת שקד, לאחר שהחלופה שהציעה לתוכנית, טרם אושרה בכנסת ומושב החורף הסתיים.
כדי לא להשאיר את השוק באוויר עד שככל הנראה תאושר 'חלופת שקד' לתמ"א במושב הקיץ של הכנסת (החלופה אושרה בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת וצריכה להיות מאושרת גם בקריאה שנייה ושלישית בכנסת), החליטה השרה להביא למועצה הארצית לתכנון ובנייה ולהאריך את תוקפה. כדי לאשר את הארכת התוכנית היא תזדקק לאישור במועצה הארצית לתכנון ובנייה, אך שקד צפויה לצלוח את המשוכה, כאשר היא תעלה את הנושא להצבעה בחודש הבא.
על פי שקד, המטרה היא "לתת לשוק ודאות ותקופת הסתגלות לחלופה החדשה במקביל לתמ"א, כדי למנוע ריק", והצפי הוא כי החלופה תאושר בכנסת בחודש מאי ולאחר מכן ייקח עוד מספר חודשים כדי להשלים את התקנות והחקיקה בתחום המיסוי.
בעיות עם תמ"א 38 לא חסרות, התוכניות מתקדמות בעצלתיים, רבים מהתושבים מתנגדים ותוקעים את התוכנית במקומות שרוצים לקדם אותן - ולא פחות מכך, העיריות במרכז הארץ לא משתפות פעולה (הסיבות אולי טובות ואולי לא. חלק מהסירוב הוא חוסר רצון של העיריות לקלוט תושבים, כיוון שעל כל תושב העירייה בעצם מוציאה יותר ממה שהיא מקבלת מתשלום הארנונה, וחלק מהסירוב הוא הצפיפות שגורמת כניסתם של עוד תושבים לתוך אותו שטח שלא בהכרח מתאים לקלוט עוד תושבים)
- איילת שקד הרוויחה 3.3 מיליון שקל בשנה; תעריף של 2,500 שקל לשעה
- משבר הדיור מחריף: "הממשלה טומנת את ראשה בחול"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במנהל התכנון מתנגדים להארכת תמ"א 38 ואומרים כי "הכשלים של תמ"א 38 ידועים לכל. במקום להוות זרז היא מהווה חסם הן להגדלת היצע יחידות הדיור והן להתחדשות עירונית אמיתית, שכוללת צורכי ציבור ותשתיות נדרשות עבור התושב. העמדה המקצועית של מינהל התכנון היתה ונשארה שתמ"א 38 חייבת לסיים את דרכה בהקדם האפשרי, וזו תהיה גם עמדתנו במועצה הארצית".
ב'חלופת שקד' יש למעשה יותר זכויות בבניין, והטבות לעיריות שיקבלו היטל השבחה של 25% (במקום 0% כיום) על הזכויות הנוספות, כך שהן יהיו אמורות - אולי - לרצות יותר את התוכנית. אבל גם בתוכנית החדשה יש בעיות כאשר מומחים טוענים כי לא מדובר באמת בתוכנית לחיזוק מבנים.
- 2.הסנגור של פחלון 14/03/2022 08:19הגב לתגובה זוהיא פשוט מאריכה יד ימין ומקצרת בהתאם יד שמאל הזויה וסתומה
- לא לסחטני המדינה 14/03/2022 15:15הגב לתגובה זולהוריד מייד ל-50% חתימות דיירים בהריסה ובינוי בתמא 38/3. על המדינה להתערב באסון הדיור ולממן תשתיות בהתאם. זו התוכנית היחידה שעובדת-עם קבלות, במיוחד באזורי הביקוש!. שאר תוכניות הממשלה ללא התכנות תפעולית וכלכלית, יגרמו לביזבוז,לסחבת ביורוקרטית לעוד המון שנים והתעצמות אסון הדיור לדורות!
- 1.המכשול העיקרי בתמא 38/2 הינו הצורך ברוב של 80%. (ל"ת)פלורליסט 13/03/2022 23:59הגב לתגובה זו
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל
סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?
לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר.
כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.
העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:
הים של תל אביב (תמר מצפי)תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר?
ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.
תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.
ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.
החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- הולמס פלייס צריכה לחשוש? Barry's הבינלאומית נוחתת בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.
