שיחקו אותה: תושבי עיר שלמה יוכלו להרחיב משמעותית את דירתם

התושבים לא ייצטרכו לשלם היטל השבחה. בעלי הפנטהאוזים יוכלו להרחיב ב-60 מ"ר. מה יקרה למחיר?
לירן סהר | (17)

קנו דירה ויקבלו עוד שטח - הוועדה המיוחדת חריש בראשותו של השר לשעבר דוד מגן אישרה בשבוע שעבר בקשה שהעבירה חברת הניהול  "באמונה" לפיה יורחבו הדירות בישוב חריש. לפי החלטת הוועדה, לכל דירה תינתן אופציית הרחבה בהיקף של 25 מ"ר. דירות הגג, ייהנו מתוספת הרחבה בהיקף של 60 מ"ר. ההיתר לתוספות יינתן רק לאחר קבלת טופס 4.

 

ההחלטה התקבלה בעקבות פניה שעשתה חברת באמונה לפני כשנה ומטרתה הייתה לדאוג שהצרכן הסופי לא יצטרך לעבור דירה בעתיד, עם הרחבת משפחתו.

 

"מרבית הפרויקטים שאנחנו מנהלים בישוב שווקו לציבור הדתי. כיוון שמרבית הדירות שווקו לזוגות צעירים, חלקם עם ילדים ובשל העובדה ששיעורי הפיריון במגזר הזה הם גבוהים מהממוצע (4.3 למשפחה), רצינו ליצור מצב שלאנשים תהיה אחיזה בישוב ובדירה ולא יצטרכו לדאוג בעוד מספר שנים לשינוי מקום מגורים בשל הרחבת משפחה. התכנון שהצענו הוא דירה המותאמת "למשפחה מתרחבת" ובעצם מאפשר לכל דייר להרחיב את דירתו ב-25 מ"ר. דירות הגג ייהנו מהרחבה של 60 מ"ר", אומר ישראל זעירא, מנכ"ל חברת באמונה.

 

"זו פעם ראשונה שהגשנו בקשה מסוג זה  לוועדת התכנון. הדבר נובע בין היתר מהעובדה כי העיר חריש תוכננה במקור לציבור החרדי, עם תוכנית בניין עיר מרווחת מאד. הרבה מבני ציבור ותשתיות שאין להם קושי  לספוג תוספת אוכלוסייה. המהלך נעשה לטובת כלל דיירי הישוב חריש והוא יתאפשר עם קבלת טופס 4, כדי שהקבלן לא יגזור את ההטבה".

 

נכון להיום דירה בחריש נמכרת במחיר ממוצע של כ-930 אלף שקל כשהיא על הנייר. עם אכלוס הדירות לרוב עולה שווין של דירות בשיעור של כ-5% בממוצע. ההחלטה הנוכחית, לדברי זעירא,  עשויה להקפיץ עוד יותר את מחירי הדירות בישוב.

 

"הדיירים בישוב חריש ייהנו נטו מההטבה, הם גם לא יאלצו לשלם היטל השבחה. כיום החוק מחייב תשלום היטל עם הרחבה או בניה של נכס בהיקף של 140 מ"ר. כיוון שההטבה הולכת לצרכן הסופי הוא פטור מכך. אין ספק שמחירי הדירות בישוב יעלו כתוצאה מכך, להערכתי בשיעורים גבוהים יותר מאשר ציפו בתחילה".

 

ההחלטה התקבלה בוועדה המיוחדת חריש בראשותו של דוד מגן, והיא תופקד כעת להתנגדויות. מנתוני הוועדה המיוחדת מהחודש האחרון, עד היום הנפיקה הוועדה היתרי בנייה עבור 4,120 יחידות דיור, וכוונתה להגדיל מספר זה ל- 6,000 עד אביב 2016  ול- 11,200 יחידות דיור עבור 50,000 תושבים עד לסיום תקופת כהונתה בסוף 2018. לצד יחידות אלה הוצאו היתרים גם עבור: 4 מעונות יום, 7 גני ילדים, 4 בתי ספר ו-7 מוסדות ציבור אחרים.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    טל 12/05/2015 09:26
    הגב לתגובה זו
    רק משקיעים שעושים אקזיט. חילונים לא יכולים לעבוד שם. שלא יספרו לכם סיפורים על כביש 6. הנסיעה בו היא זניחה ביחס למה שמחכה לכם בכביש 5 או 471 או כל כביש מערבה.
  • יהודי 05/06/2015 16:51
    הגב לתגובה זו
    הם לא נגשו אפילו למכרזים האחרונים .....
  • 10.
    אחד שקנה שם 11/05/2015 22:39
    הגב לתגובה זו
    למה לקשקש סתם!
  • יהודי 05/06/2015 16:52
    הגב לתגובה זו
    אפילו ביתד נאמן היתה כותרת שנסתם על הגולל על העיר החרדית חריש . הם אפילו לא נגשו למכרז האחרון ....
  • 9.
    הפליה כזו, רעה לחרדים ומשניאה אותם על אחיהם. (ל"ת)
    בני 11/05/2015 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רק 11/05/2015 20:05
    הגב לתגובה זו
    מדינת הפראיירים ומדינת השנוררים
  • 7.
    די לשנאה 11/05/2015 19:46
    הגב לתגובה זו
    ואין מקום לשנאה שזורע יאיר לפיד.
  • 6.
    אחד שקנה בחריש 11/05/2015 19:29
    הגב לתגובה זו
    חריש עיר מעורבת לכל דבר! גרים בא חילוניים ודתיים לאומיים. מעט מאד חרדים. חבל על שנאת החינם שמובילה את התגובות. והיוזמה מבורכת! הלוואי!
  • 5.
    ביבי מוכר את המדינה לחרדים המסריחים (ל"ת)
    כדי שיוכל לשרוד..... 11/05/2015 18:23
    הגב לתגובה זו
  • לך תלמד קצת תורה (ל"ת)
    מוטי 15/05/2015 08:40
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    החילונים ממנים את הח 11/05/2015 17:31
    הגב לתגובה זו
    ככה זה יישאר הסטטוס קוו המסריח שבו החרדים חיים בעוני ודלות על חשבון החילונים, וכל זאת כדי שלא ייצאו לעבוד וייתחרו עם חילונים על עבודות ומשכורות!!והרבנים תומכיםמסכנים החרדים שמנהיגיהם מוכרים אותם בשקל, מסכנים החילונים שצריכים לממן את כל השקלים...די כבר, שתהיה תחרות אמיתית בין האוכלוסיה ושאף אחד לא יסבסד אף אחד, חוץ מהחולים, הזקנים, ואלו שחברה מתוקנת דואגת להם..
  • טיפש. אתה נושם בזכותם אחרת לך לאוגנדה. (ל"ת)
    גיל 11/05/2015 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    החילונים ממנים את הח 11/05/2015 17:31
    הגב לתגובה זו
    ככה זה יישאר הסטטוס קוו המסריח שבו החרדים חיים בעוני ודלות על חשבון החילונים, וכל זאת כדי שלא ייצאו לעבוד וייתחרו עם חילונים על עבודות ומשכורות!!והרבנים תומכיםמסכנים החרדים שמנהיגיהם מוכרים אותם בשקל, מסכנים החילונים שצריכים לממן את כל השקלים...די כבר, שתהיה תחרות אמיתית בין האוכלוסיה ושאף אחד לא יסבסד אף אחד, חוץ מהחולים, הזקנים, ואלו שחברה מתוקנת דואגת להם..
  • 2.
    החילונים ממנים את הח 11/05/2015 17:31
    הגב לתגובה זו
    ככה זה יישאר הסטטוס קוו המסריח שבו החרדים חיים בעוני ודלות על חשבון החילונים, וכל זאת כדי שלא ייצאו לעבוד וייתחרו עם חילונים על עבודות ומשכורות!!והרבנים תומכיםמסכנים החרדים שמנהיגיהם מוכרים אותם בשקל, מסכנים החילונים שצריכים לממן את כל השקלים...די כבר, שתהיה תחרות אמיתית בין האוכלוסיה ושאף אחד לא יסבסד אף אחד, חוץ מהחולים, הזקנים, ואלו שחברה מתוקנת דואגת להם..
  • 1.
    רואי 11/05/2015 17:13
    הגב לתגובה זו
    תיהיה התנגדות,כי זה יחשב לאפליה כלפי מקומות אחרים בארץ.
  • חילו י 11/05/2015 18:36
    הגב לתגובה זו
    למה יש דירות לדתים בלבד רוצים לחילונים בלבד למה אפליה
  • יפתח 11/05/2015 22:34
    אני חילוני לגמרי ואני בונה בעמותת בנייה, רוב חברי בעמותה הם גם חילונים ויש לי כמה חברים חילונים שקנו בחריש.. זאת עיר פתוחה לכולם
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.