נאסר בגין הפעלת ויצא למלחמה על שומת המס - מה אמר ביהמ"ש?

בכתב האישום בו הורשע אורן אלמקיאס, צוינו הכנסות בסך 2.3 מ' ש', בין היתר בשל הרף הדרוש להוכחה. רשות המסים, בהסתמך על עדויות שנמצאו אמינות, הוציאה שומה ל-5.1 מ' ואמרה כי לו היה מנהל ספרים - לפעילות הלא חוקית - ייתכן כי היה יכול לסתור זאת
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה הימורים פסק דין

מהשקל הראשון זה היה מנוגד לחוק - ובכל זאת הוא ביקש לספור פרוטה בפרוטה ולומר לרשות המסים "השומה שהוצאתם לי לא נכונה, תחזירו קצת". זה במלים פשוטות סיפור הערעור שהגיש לרשות אורן אלמקיאס, המרצה עונש מאסר בגין הפעלת מועדוני הימורים.

השומה הוצאה להכנסות בין 2008-2011 מהמועדונים "בינגו" ו"הדקל", ופסק הדין שניתן זה עתה על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירדנה סרוסי, מגלה טפח מהיקפן של תעשיות לא חוקיות אלה הפועלות בצל.

כ-2.3 מיליון שקל הכניס בשלוש השנים הללו אלמקיאס מהפעילות - זה לפחות הסכום בגינו הורשע. בעוד שמ"הדקל" הכניס בתקופה כ-1.7 מיליון שקל, בכתב האישום נקבו בסכום של כ-200 אלף שקל בלבד. שומת המס גם מניחה בצד 9 חודשים נוספים של פעילות המועדון.

באשר ל"בינגו", כתב האישום התייחס לא למס שהועלם (50%) בעבירות שיוחסו לו, אלא ליתרה - 1.7 מיליון שקל מתוך 3.4 מיליון בסך הכל. זאת "נוכח רף ההוכחה המחמיר בהליך פלילי ובהתחשב בכך שסכום המס אינו רכיב ברכיבי העבירה", צוין בפסק הדין.

כעת טוען אלמקיאס: תגבו ממני את המס לפי הסכומים בגינם הורשעתי - מה שלא כללתם בכתב האישום, לא צריך להיות ממוסה. ועל כך משיבה רשות המסים: "כתב האישום אינו ראיה לגובה ההכנסות שהופקו". יוזכר כי מה שמציינת הפרקליטות בכתבי האישום שהיא מגישה הם הפרטים שרף ההוכחה לגישתה נחצה ויש סיכוי סביר להרשעה.

"היקף ההכנסות ממועדון הדקל מבוסס על עדותו של רמי זוארץ, והיקף ההכנסות ממועדון הבינגו מבוסס על עדותו של עד המדינה - ראיות שהמשיב רשאי להסתמך עליהן בהוצאת שומה בצו. העדים והעדויות נמצאו מהימנים על בית המשפט הפלילי. על אחת כמה וכמה, כאשר מנגד המערער לא הציג כל ראיה או גרסה משלו".

מעניין לקרוא כי בהפוך על הפוך, אומרים גם ברשות המסים שכיוון שאלמקיאס לא תיעד בפרוטרוט פעילות לא חוקית זו - לא סיפק הוכחות שתפרכנה את השומה שהוצאה לו. "בהיעדר ספרים, וכאשר הנישום מסרב לגלות כל פרט שהוא על אודות הכנסותיו החייבות, המשיב רשאי לקבוע את שומתו של הנישום אפילו על בסיס אומדנים והשערות, והכל כתלות בנתונים ובראיות שבנמצא".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

הלמ"ס: 10 סיבות המוות המובילות בישראל - ממה נפטרו 11 אלף איש בשנה?

שיעור התמותה של נשים מסרטן השד בישראל מהגבוהים ב-OECD, מנגד שיעור המתאבדים נמוך משמעותית
לירן סהר |

בשנת 2013 נפטרו בישראל 41,479 תושבים, שהם חצי אחוז מאוכלוסיית ישראל לאותה שנה. 49.4% מהנפטרים היו זכרים, ו-50.6% נקבות, כך עולה מסקר של הלשכה המרכזית לסטטסיטיקה. 80% מהנפטרים היו מעל גיל 65 (מתוכם 65% היו מעל גיל 75 ו-36% היו מעל גיל 85). 6% מהנפטרים היו מתחת לגיל 45, 1.3% מהנפטרים (539) היו תינוקות עד גיל שנה. עשר סיבות המוות השכיחות ביותר לשנת 2013 גרמו ל-75% מכלל הפטירות באותה שנה. שתי סיבות המוות השכיחות ביותר היו סרטן (כ-10.7 אלף פטירות) ומחלות לב (כ-6,284 פטירות), 41% מכלל הפטירות בישראל נגרמו משתי סיבות אלה. כמו בשנים האחרונות סרטן הוא סיבת המוות השכיחה ביותר, והוא גורם לכרבע מכלל הפטירות. סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הגברים היו סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה, סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת, וסרטן הלבלב (24.7%, 11.9% ו-8.3% מכל הפטירות מסרטן, בהתאמה). סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הנשים היו: סרטן השד, סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת, וסרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה (21.8%, 11.6% ו-11.5% מכלל הפטירות מסרטן, בהתאמה). מחלות כלי דם במוח היו גורם המוות השלישי בשכיחותו בקרב נשים ובמקום השישי בקרב גברים. גברים יותר מתאבדים מנשים סיבות מוות חיצוניות היו במקום השלישי בקרב הגברים ובמקום השמיני בקרב הנשים. מכלל סיבות המוות החיצוניות הפער המגדרי הגדול ביותר בשכיחות הוא בהתאבדויות, בתאונות דרכים וברצח. שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל מהתאבדות, בקרב הגברים היה גבוה פי 4 מזה שבקרב הנשים (6.8 לעומת 1.7, בהתאמה). בתאונות דרכים היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 3.8 לעומת הנשים (6.6 לעומת 1.8, בהתאמה). ברצח, היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 2.8 מזה שבקרב הנשים (2.3 לעומת 0.8, בהתאמה).   התפלגות סיבות המוות משתנה בהתאם לגיל. בקרב תינוקות ופעוטות (בני 4-0 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות סב-לידתיות - סיבות הקשורות לתהליך ההיריון והלידה ומתייחסות לילוד (34.3% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (30.9%). בגילאי הילדות (14-5 שנים) מרבית הפטירות נגרמות מסיבות חיצוניות (27.7%). בקבוצת הגיל 44-15 סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות חיצוניות וסרטן (33.3% ו-24.8%, בהתאמה). בקבוצות הגיל 64-45 ו-84-65, סיבת המוות השכיחה ביותר היא סרטן (42.7% ו-30.7%, בהתאמה), בקבוצת הגיל 85 סיבת המוות השכיחה ביותר היא מחלות לב (20.2%). התפלגות סיבות המוות שונה בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בישראל. בעוד שסרטן גורם ל-26.2% מהפטירות בקרב יהודים, בקרב הערבים הוא גורם ל-20.5% ממקרי המוות. סוכרת, סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקרב ערבים, מהווה 8% ממקרי המוות בקבוצת אוכלוסיה זו, לעומת 5.3% בקרב יהודים. חלק מההבדלים בהתפלגות סיבות המוות בין יהודים לערבים נובעים מהבדלים בהתפלגות הגילאים בין שתי האוכלוסיות – האוכלוסייה הערבית צעירה יותר. שיעור הערבים הנפטרים ממחלות לב יותר גבוה שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל בקרב הערבים גבוה פי 1.4 מזה של היהודים. בהשוואת שיעורי התמותה המתוקננים לפי גיל בין יהודים וערבים בסיבות המוות המובילות, עולה כי שיעורי התמותה מסרטן דומים בין שתי האוכלוסיות (פי 1.1 אצל יהודים לעומת ערבים). ואולם שיעורי התמותה המתוקננים ממחלות לב ומחלות כלי דם במוח ומכל הסיבות החיצוניות גבוהים בקרב הערבים פי 1.6 לעומת היהודים. מכלל הסיבות החיצוניות ההבדלים הגדולים ביותר בין יהודים וערבים היו בתאונות דרכים, התאבדויות ורצח. שיעור התמותה המתוקנן לגיל מתאונות דרכים גבוה בקרב הערבים פי 2.7 לעומת היהודים וברצח - פי 3.3 לעומת יהודים. לעומת זאת, בהתאבדויות השיעור המתוקנן לגיל גבוה בקרב היהודים פי 2.3 לעומת הערבים. שיעור התמותה המתוקנן ממחלות מערכת הנשימה וממחלות כליה גבוה בקרב הערבים פי 1.8 לעומת היהודים. שיעור התמותה המתוקנן מסוכרת גבוה פי 2.4 בקרב ערבים לעומת היהודים.  סך כל שיעורי התמותה המתוקננים לגיל ירדו מאז 1970 ועד 2013 ב-58%. בשיעורי התמותה ממחלות לב איסכמיות (המהווים כ-70% מכלל התמותה ממחלות הלב) וממחלות כלי דם במוח חלה ירידה גדולה מאוד מ-1970 עד 2013 (87% ו-84%, בהתאמה), בדומה לירידה הנצפית בעולם המערבי (תרשים 3). לעומת זאת, בשיעורי התמותה מסרטן קיימת אמנם תנודתיות לאורך השנים, אך המגמה הכללית היא של ירידה מתונה. בהשוואה בין-לאומית עם מדינות ה-OECD של שיעורי תמותה מתוקננים לגיל מסיבות המוות המובילות בישראל (2012), שיעורי התמותה מסרטן, ממחלת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת בישראל גבוה מאוד יחסית למדינות ה-OECD ורק בטורקיה ובמקסיקו השיעור גבוה יותר. גם שיעור התמותה ממחלות כליה וממחלות זיהומיות גבוה בישראל יחסית למדינות ה-OECD. שיעורי התמותה מסיבות חיצוניות נמוכים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. מבין הסיבות החיצוניות, גם שיעור התמותה מהתאבדות נמוכים מאוד בישראל יחסית למדינות ה-OECD.   שיעור תמותה גבוה מסוכרת עם זאת, קיימים הבדלים בין גברים ונשים בהשוואה הבין-לאומית של חלק מהמחלות. בקרב גברים, שיעור התמותה מסרטן נמוך מאוד יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה שהוא השכיח ביותר בקרב הגברים הישראליים, נמוך יחסית לשיעור בקרב הגברים במרבית מדינות ה-OECD. גם שיעורי התמותה ממחלת לב איסכמית וממחלות של כלי הדם במוח נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת גבוה מאוד ורק במקסיקו השיעור גבוה יותר. בקרב נשים, שיעור התמותה המתוקנן לגיל מסרטן קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, ואילו שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה, נמוך יחסית. שיעור התמותה ממחלת לב איסכמית בקרב הנשים קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD, ומיקום הנשים בדירוג גבוה יותר ממיקומם של הגברים.