קובי בר נתן
צילום: משרד האוצר

המדינה השיבה 10 מיליון שקל בחריגות שכר בגופים הציבוריים ב-2020

כך לפי יחידת האכיפה באגף הממונה על השכר במשרד האוצר. מהדוח שפורסם עולה כי בחישוב אקטוארי האכיפה חסכה קרוב למיליארד ש' שהייתה ממשיכה המדינה לשלם לאורך שנים - חישוב היפותטי בעיקרו. ב-2019 מספר חריגות השכר ירד ב-15%
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה הממונה על השכר

כ-10 מיליון שקל שנבעו מחריגות שכר הושבו ב-2020 מהעובדים שנהנו מהן לגופים הציבוריים שחילקו אותם מלכחתילה - חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, מכללות ותאגידים. כך עולה מהפרסום השנתי של יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר באגף הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן.

ביחידה אומרים כי דרך הגילויים והאכיפה השנה, נחסך לקופה הציבורית אובדן של 820 מיליון שקל נוספים בחישוב אקטוארי - הכוונה היא לכספים שהייתה המדינה צריכה להמשיך ולשלם מדי חודש עד פרישתם של אותם העובדים שקיבלו את חריגות השכר, וזאת לפי תרחיש כי היו נשארים במקום עבודתם עד לגמלאות, ובאותה משרה. על אף הקושי לפטר במגזר הציבורי ושיטת התגמול המעודדת ותק, החישוב הזה היפותטי בלבד.

היחידה מפקחת על שכר של כ-400 אלף עובדים נכון ל-2019, ששכרם הסתכם במצטבר לכ-83 מיליארד שקל. לפי הנתונים, בשנה זו חלה ירידה של כ-15% במספר חריגות השכר. בעשירית מהגופים הציבוריים, כלומר 81 כאלה, נמצא חריגה, וברובם (58%) הייתה של עד 1% מהמועסקים באותו גוף.

בין מקרי האכיפה מ-2020 המצויינים בדוח, מוזכרים מנהלי בתי ספר וסגני מנהלים בקריית אתא ובעיריית יבנה ובמועצות מקומיות אבו-סנאן וכאבול. לאלה שולם רכיב גמול ניהול באופן כפול, דבר היוצר חריגה ממוצעת של 2,500 שקל לחודש לאיש. החיסכון נאמד בכרבע מיליון שקל או בחישוב כולל אקטוארי 2.6 מיליון שקל. מיליון שקל הושבו ממנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות של נתניה, יוקנעם עילית, מעלה עירון, נס ציונה, מודיעין, מכבים רעות ועוד. החיסכון האקטוארי מסתכם ב-4.4 מיליון שקל.

עובדת בעיריית פתח תקווה שודרגה לשיבוץ שאינו תואם את תיאור תפקידה, ולצד זאת הוסדרו בהסכמה תנאי שכר של ארבעה עובדים נוספים אצלם התגלו חריגות. כך הושבו 82 אלף שקלים שכבר שולמו. החיסכון האקטוארי מוערך ב-4.2 מיליון שקל. בעיריית באר שבע התגלו חריגות שכר של 16 עובדים (62 אלף שקל הושבו, 690 אלף שקל נחסכו) ובו בזמן בשימוע קיבוצי על חריגות עבר הוסדרו תנאי העסקתם של 18 עובדים (320 אלף שקל הושבו, 4.8 מיליון שקל נחסכו).

בעיריית כפר קאסם בעקבות פניות בדואר האדום של יחידת האכיפה נמצא שלארבעה עובדים שולם שכר ביתר בשבתות וחגים, לצד גמול השתלמות ללא זכאות וכן שעות נוספות באופן גלובלי. עוד נמצאו דיווחי שקר בגין נוכחות ודרגות שכר שחרגו מאלה שהוגדרו לתפקידים האמורים. שכרם של העובדים יופחת ב-8,000 שקל בערך והם ישיבו סך של כ 20,000 שקל. שכרם של שלושה עובדי נוספים הופחת בעקבות בדיקה של עיריית כפר קאסם עצמה, בערך ב 6,000 שקל שקל במצטבר, והם השיבו סך של כ 15,000 שקל. החיסכון האקטוארי מוערך ב-1.3 מיליון שקל.

בבית שמש עובדת נהנתה מתנאי רפורמה שלא הייתה רלוונטית עבורה ולשלושה עובדים  שולמו כספים חורגים עבור נסיעות ורכב צמוד. מערכת "אכיפה בזמן אמת" התריעה על הופעת החריגה. עוד מצאה אותה מערכת כי עובד בעיריית רמת גן המקבל רכב צמוד קיבל תשלומי נסיעות במקביל.

בצד מקרים אלה מ-2020, אגף הממונה על השכר גם חתם על הסכם קיבוצי מול התעשייה האווירית, שבמסגרתו הוקפאו קידומים בדרגות הגבוהות וכן נדחו פעימות הסכם מסגרת מ-2016 לעובדי דירוג המחקר ועובדים בכלל הדירוגים ששכרם משולם על פי דרגות 45 ו-46. "ההסכם נותן הזדמנות להנהלה ולוועד העובדים להגיע להסדר לגבי תנאי שכר עתידיים וכן לפתרון מוסכם לעניין הסדרת חריגות השכר שנמצאו", כותבים באגף הממונה על השכר.

אמנם שם מציגים את החיסכון הנובע מהסכם ב-620 מיליון שקל, אך יצוין גם כי המדינה ויתרה לעובדי התעשייה האווירית על השבת בונוסים שלטענתה היוו חריגות שכר (הוועד סירב לקדם את הנפקת החברה המתוכננת אלמלא תיסוג המדינה מדרישתה).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבנר 11/10/2021 12:02
    הגב לתגובה זו
    על דמי הבראה ... אז מה מצפים מאזובי הקיר?
קניות סופר
צילום: תמר מצפי

מהפתעה מטה במדד הבא ועד 3 העלאות ריבית ברצף: הכלכלנים מגיבים

בלידר שוקי הון אומרים שסביר שבאפריל, שנית במאי ושוב ביולי בנק ישראל יעלה את הריבית, והתעסוקה המהודקת כאן תומכת בכך. בפסגות מצביעים על סיכוני הקורונה החוזרים, ובמזרחי מדגישים את השינויים במדד בניכוי העונתיות ומנסים לצייר גם תרחיש מעודד
איתי פת-יה |
בתחילת השנה חלק מהאנליסטים עוד דיברו על כך שבבנק ישראל לא בהכרח יעלו את הריבית מיד לאחר העלאה ראשונה של מקביליהם בפד האמריקאי, והיות ושם מתוכננות כמה וכמה העלאות עוד השנה (אף כי הצפי למספרן פחת), ייתכן והנגיד פרופ' אמיר ירון יחכה לשתיים-שלוש העלאות שם. והנה מתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, עלייה מעל התחזיות של 0.7% לעומת ינואר ואינפלציה של 3.5%, וזאת עוד טרם השפעות מלחמת רוסיה אוקראינה שעתידות להתבטא במדד הבא. ברקע הנסיבות החדשות התמונה משתנה. "כאמור, יש סיכוי סביר שהריבית כאן תעלה עוד במחצית הראשונה של השנה, אולי כבר בחודש אפריל", כותב כעת רונן מנחם, כהלכלכן הראשי של מזרחי טפחות, "בנוסף, הסיכוי שהריבית תעלה (אולי אף יותר מפעם אחת) במהלך המחצית השנייה של השנה גדל בעקבות הנתונים". בלידר שוקי הון הכלכלן הראשי יונתן כץ מתייחס אף להחלטות הריבית שלאחר זו הקרובה ב-11 באפריל (יוזכר כי בפד כבר מחר החלטת ריבית חדשה). "בחודשים הקרובים בנק ישראל צפוי להאיץ את קצב העלאת הריבית", סבור כץ. "מאד יתכן שנראה העלאת ריבית בכול שלושת הישיבות הקרובות: ב-11 לאפריל, בסוף חודש מאי ותחילת חודש יולי. קצב האינפלציה השנתי צפוי לעלות ל-4%-4.5% לפחות (כרגע 3.5%) ולהתייצב שם למספר חודשים. העובדה ששוק העבודה מפגין עוצמה והמשק מתאושש גם תומכת בהעלאת ריבית בנק ישראל בקצב מהיר". הכלכלן הראשי של פסגות, גיא בית אור כותב מצדו דברים דומים: "כאשר לוקחים בחשבון את סביבת האינפלציה המתהווה בישראל ביחד עם הנתונים הכלכליים החזקים, במיוחד בשוק העבודה, אנו ממשיכים להעריך כי בנק ישראל יפעל להעלאת ריבית כבר בחודש אפריל או לכל המאוחר בחודש מאי, וזאת למרות אי הוודאות הגדולה לאופק הכלכלי העולמי עקב המלחמה". זאת, לאחר שהוא מדגיש את הקושי בגיבוש תחזיות בימים אלה: "כשמתרחשים זעזועים רבים שמשפיעים על שרשראות האספקה, מחירי הסחורות התעשייתיות והחקלאיות ובמיוחד הזינוק במחירי האנרגיה העולמיים, הם ימים שבהם היכולת שלנו לתפוס באופן מלא את המשמעויות של אירועים אלו על האינפלציה היא מוגבלת יותר אפילו מימים רגילים. כל מה שאנו יודעים לומר הוא שהסיכונים האינפלציוניים במבט לחודשים הקרובים ממשיכים להיות גבוהים ועם כל יום שהמלחמה נמשכת וגלי התחלואה ממשיכים להוביל למגבלות (ראו סין בימים אלו ממש) – סיכונים אלו רק מתגברים". וכמו תמיד יש לשים לב לסעיפי המדד. מנחם מצביע על כך ש"מדד פברואר, כקודמיו, משקף בראש ובראשונה לחצים מצד ההיצע, בדגש על סעיף האנרגיה. לראיה, המדד ללא אנרגיה עלה משמעותית פחות מהמדד הכללי וב-12 החודשים האחרונים עלה 3.0% 'בלבד'. זאת ועוד, המדד ללא סעיפי המזון, הירקות והפירות והאנרגיה עלה 2.3% ב-12 החודשים האחרונים, קרי בתוך יעד האינפלציה". זה המקום לציין כי על אף שבשונה מאירופה, לפחות בכל הנוגע לגז טבעי החוזים כאן בארץ הם ארוכי טווח, ואולם בגזרת מחירי הפחם, שלהם משקל גדול (שאמור להצטמצם) בנוסחת חישוב מחירי החשמל - אין הגנה. מה שכן, בממשלה ואוצר סידרו באמצעים פיסקליים (ספיגת חלק מההתייקרות של חברת החשמל) הקלה מסוימת לאתגר שבפני בנק ישראל - ובכל זאת המספרים במדד נראים כמו שראינו. "במבט להמשך, יעמוד המדד בסימן שני כיוונים מנוגדים", ממשיך מנחם: "מצד אחד, מדד המחירים ליצרן (ללא דלקים) עלה 8.7% ב-12 החודשים האחרונים ולכן מחירי האנרגיה והדלקים ימשיכו ללחוץ כלפי מעלה, אבל בשים לב לתנודתיות הגבוהה המאפיינת אותם בימים אלו, על רקע המערכה באוקראינה. מצד שני, המדד ללא עונתיות עלה 0.6%, פחות מעליית המדד הכללי ואם התמונה תחזור על עצמה בחודש הבא, אפשר שהמדד יפתיע כלפי מטה".