איחרה ותשלם? אושרה תובענה ייצוגית נגד רכבת ישראל

לפי התביעה בין היתר, הרכבת אינה מגלה לנוסעים את זכותם לפיצוי ולכן מרביתם לא מקבלים פיצוי
לירן סהר |

האם רכבת ישראל תענש על איחוריה הרבים? היום (ד') ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בו אושרה תובענה ייצוגית כנגד רכבת ישראל בנושא פיצוי בגין איחורים של מעל 30 דקות בהגעת הרכבת ליעדה.

מתברר כי חובת פיצוי במקרים כאלו קיימת בתקנות (תקנה 8(א) לתקנות מסילות הברזל (תנאי הנסיעה ברכבת), תש"ס-2000). מכוחן יצא נוהל הקובע את אופן פיצוי הנוסעים בגין איחורים בזמני הנסיעה הקבועים של הרכבת, ולפיו הפיצוי שינתן לנוסעי הרכבת בגין איחור רכבת העולה על 30 דקות הינו כרטיס נסיעה אחד חינם באותו קו רכבת, ובגין איחור של למעלה משעה בהגעת הרכבת ליעדה – שני כרטיסי רכבת באותו קו.

 

התובע, עורך דין במקצועו, רכש במשך שנים, כרטיס נסיעה "חופשי חודשי" ברכבת כדי לנסוע בקו הוד השרון-תל אביב. לטענתו, בקו זה היו איחורים רבים וכשפנה להתלונן בעניין הובהר לו כי הוא זכאי לפיצוי בדמות כרטיס נסיעה חינם לטענתו פיצוי זה אינו מפצה את נוסעי הרכבת שרכשו כרטיס תקופתי חודשי, שכן הכרטיס החודשי מזכה אותם בנסיעה ללא הגבלה במהלך החודש. התובענה מתייחסת למי שהיו בידם כרטיס חופשי חודשי (כרטיס המקנה נסיעות חופשיות בחודש קלנדרי נתון, להבדיל מהמצב היום בו ניתן לרכוש כרטיס תקופתי לחודש, ללא קשר לחודש הקלנדרי, אלא תקופה הנמדדת מיום הרכישה (7 ימים או 30 ימים בעלות מוזלת).

 

טענה נוספת שהעלה התובע היא כי הרכבת אינה מגלה לנוסעים את זכותם לפיצוי, ועל כן מרבית הנוסעים לא מקבלים גם פיצוי מוגבל זה. בתביעה מתבקש פיצוי כספי לנוסעים שהחזיקו בכרטיס חופשי חודשי, ופיצוי לכלל הנוסעים בגין הטעיה באי גילוי הזכות לפיצוי. 

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן הורתה לרכבת להגיש כתב הגנה בתובענה לגופה, וחייבה את הרכבת בהוצאות.

אגמון גונן דנה בבקשת התובע להורות לרכבת כי הכרוז המודיע על כך הרכבת איחרה, יודיע גם על זכותם של הנוסעים לקבל פיצוי. הרכבת התנגדה בטענה שאינה צריכה "לעודד" קבלת פיצוי ע"י הנוסעים. השופטת דחתה את טענת הרכבת וקבעה:

"הרכבת מנסה, לכל אורך ההליך להחזיק במקל משני קצותיו. מחד, כאשר נטען שלא פרסמה כראוי, מדגישה הרכבת את חובותיה הציבוריות, ואת היות זכות הפיצוי זכות סטטוטורית המופיע בתקנות, ועל כן כל אדם מוחזק כיודע את הדין, לרבות זכות זו. מאידך, כאשר נתבע ממנה להודיע על כך לציבור הנוסעים באמצעות הכרוז, לפתע היא "עוסק" רגיל, שאין לדרוש ממנו לדרבן את לקוחותיו לדרוש פיצוי. אין לאפשר לרכבת להתנהל באופן זה. אמנם פעילותה במכירת כרטיסים ומתן שירות היא עיסוק מסחרי, ועל כן הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט זה, עם זאת, מדובר בגוף ציבורי, שמצופה ממנו לנהוג בהגינות ולהביא לידיעת ציבור הנוסעים את זכויותיו דרך הפשוטה והיעילה ביותר."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

הודו באשמה: 4 בריטים הודו בתיכנון פיצוץ בורסת לונדון ב-2010

הארבעה תכננו להטמין פצצות בבתי השימוש של בניין הבורסה הלונדונית במהלך חג המולד ב-2010, מהלך אותו סיכלה המשטרה הבריטית. טענו כי רצו לגרום נזק לבניין ולכלכלה הבריטית ולא להרוג
יעל גרונטמן |

4 אזרחים בריטיים בני 20-30 ממוצא מוסלמי המשתייכים לארגון אל-קאידה הודו היום (ד') כי לקחו חלק בתכנון פעולת טרור במסגרתה התכוון הארגון לפוצץ את הבורסה של לונדון במהלך חג המולד. הארבעה הינם חלק מקבוצה של תשעה אזרחים בריטים העומדים למשפט בלונדון באשמת תכנון של מספר ארועי טרור נוספים ביעדים מרכזיים בבריטניה בדצמבר 2010. כך מדווח היום הוושינגטון פוסט. כל הנאשמים טענו בתחילה לחפותם, אך בבית המשפט הלונדוני הודו היום ארבעה מהם במעורבותם בתכנון הפיצוץ של בניין הבורסה הלונדונית ע"י החדרה והטמנה של חומרי נפץ לבתי שהשימוש בבניין. התובע במשפט הסכים לכך שהנאשמים לא תכננו להרוג אף אחד וכי מטרתם היתה לגרום לנזק ולפגיעה כלכלית. עם זאת טען התובע כי השיטה בה פעלו סיכנה בפגיעה או בהרג בני אדם. חמשת הנאשמים האחרים הודו כי לקחו חלק במפגשים בהם בוצעו התרמות לארגון הטרור במטרה לגייס כספים להפצת עותקים של המגזין של האירגון, Inspire. לדברי התובע הם לא עסקו בהכנת הפצצות או בתכנון מועד המתקפה. על פי ההאשמות היו חברי הקבוצה מעורבים גם במפגשי תכנון, חיפשו חומרים על הכנת פצצות ותצפתו על יעדים פוטנציאליים לביצוע פיגועים, בהם הפרלמנט הבריטי, כנסיית ווטסמיניסטר, וגלגל הענק הלונדוני שמוצב ליד נהר התמזה. זאת, מבלי שידעו שהמשטרה הבריטית עוקבת אחריהם וכי במכוניותיהם ובבתיהם הותקנו מכשירי ציתות. בבית אחד מהנאשמים נימצאה רשימה שכללה גם מטרות כגון ביתו של ראש עריית לונדון, השגרירות האמריקנית ובתיהם של שני רבנים. גזר הדין יפורסם בשבוע הבא אך השופט כבר הודיע כי שניים מהנאשמים שהודו באשמה ישבו 18.5 ו-17 שנים בכלא.