איחרה ותשלם? אושרה תובענה ייצוגית נגד רכבת ישראל

לפי התביעה בין היתר, הרכבת אינה מגלה לנוסעים את זכותם לפיצוי ולכן מרביתם לא מקבלים פיצוי
לירן סהר |

האם רכבת ישראל תענש על איחוריה הרבים? היום (ד') ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בו אושרה תובענה ייצוגית כנגד רכבת ישראל בנושא פיצוי בגין איחורים של מעל 30 דקות בהגעת הרכבת ליעדה.

מתברר כי חובת פיצוי במקרים כאלו קיימת בתקנות (תקנה 8(א) לתקנות מסילות הברזל (תנאי הנסיעה ברכבת), תש"ס-2000). מכוחן יצא נוהל הקובע את אופן פיצוי הנוסעים בגין איחורים בזמני הנסיעה הקבועים של הרכבת, ולפיו הפיצוי שינתן לנוסעי הרכבת בגין איחור רכבת העולה על 30 דקות הינו כרטיס נסיעה אחד חינם באותו קו רכבת, ובגין איחור של למעלה משעה בהגעת הרכבת ליעדה – שני כרטיסי רכבת באותו קו.

 

התובע, עורך דין במקצועו, רכש במשך שנים, כרטיס נסיעה "חופשי חודשי" ברכבת כדי לנסוע בקו הוד השרון-תל אביב. לטענתו, בקו זה היו איחורים רבים וכשפנה להתלונן בעניין הובהר לו כי הוא זכאי לפיצוי בדמות כרטיס נסיעה חינם לטענתו פיצוי זה אינו מפצה את נוסעי הרכבת שרכשו כרטיס תקופתי חודשי, שכן הכרטיס החודשי מזכה אותם בנסיעה ללא הגבלה במהלך החודש. התובענה מתייחסת למי שהיו בידם כרטיס חופשי חודשי (כרטיס המקנה נסיעות חופשיות בחודש קלנדרי נתון, להבדיל מהמצב היום בו ניתן לרכוש כרטיס תקופתי לחודש, ללא קשר לחודש הקלנדרי, אלא תקופה הנמדדת מיום הרכישה (7 ימים או 30 ימים בעלות מוזלת).

 

טענה נוספת שהעלה התובע היא כי הרכבת אינה מגלה לנוסעים את זכותם לפיצוי, ועל כן מרבית הנוסעים לא מקבלים גם פיצוי מוגבל זה. בתביעה מתבקש פיצוי כספי לנוסעים שהחזיקו בכרטיס חופשי חודשי, ופיצוי לכלל הנוסעים בגין הטעיה באי גילוי הזכות לפיצוי. 

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן הורתה לרכבת להגיש כתב הגנה בתובענה לגופה, וחייבה את הרכבת בהוצאות.

אגמון גונן דנה בבקשת התובע להורות לרכבת כי הכרוז המודיע על כך הרכבת איחרה, יודיע גם על זכותם של הנוסעים לקבל פיצוי. הרכבת התנגדה בטענה שאינה צריכה "לעודד" קבלת פיצוי ע"י הנוסעים. השופטת דחתה את טענת הרכבת וקבעה:

"הרכבת מנסה, לכל אורך ההליך להחזיק במקל משני קצותיו. מחד, כאשר נטען שלא פרסמה כראוי, מדגישה הרכבת את חובותיה הציבוריות, ואת היות זכות הפיצוי זכות סטטוטורית המופיע בתקנות, ועל כן כל אדם מוחזק כיודע את הדין, לרבות זכות זו. מאידך, כאשר נתבע ממנה להודיע על כך לציבור הנוסעים באמצעות הכרוז, לפתע היא "עוסק" רגיל, שאין לדרוש ממנו לדרבן את לקוחותיו לדרוש פיצוי. אין לאפשר לרכבת להתנהל באופן זה. אמנם פעילותה במכירת כרטיסים ומתן שירות היא עיסוק מסחרי, ועל כן הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט זה, עם זאת, מדובר בגוף ציבורי, שמצופה ממנו לנהוג בהגינות ולהביא לידיעת ציבור הנוסעים את זכויותיו דרך הפשוטה והיעילה ביותר."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

מדד המחירים עלה 0.2%. האינפלציה: 3.1%; הדירות התייקרו 11.3% בשנה

כך לפי נתוני הלמ"ס לינואר. בין חודשים עוקבים מחירי הדירות עלו ב-1.5%. עלייה שנתית גדולה גם בדירות החדשות: 11.6%. מחיר דירה ממוצע עלה ב-400 א' תוך רבעון ל-1.756 מ'. האינפלציה פרצה את טווח היעד של בנק ישראל. מדד תשומות הבניה עלה באחוז בינואר
איתי פת-יה |

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בחודש ינואר 2022, כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האינפלציה, שהיא השינוי במדד בשנים עשר החודשים האחרונים למדידה (ינואר 2022 לעומת ינואר 2021) התסכמה ב-3.1% - ובכך פרצה את טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל (1-3%). עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב-2.1%, מזון שעלה ב-1.3%, ריהוט וציוד לבית שעלה ב-0.7% ותחבורה שעלה ב-0.5%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה והנעלה שירד ב-5.0% ותרבות ובידור שירד ב-0.9%. בנובמבר-דצמבר 2021, מחירי הדירות (שאינן חלק ממדד המחירים לצרכן) עלו ב-1.5% לעומת אוקטובר-נובמבר אותה שנה, והיו גבוהים ב-11.3% מול שנה קודם לכן (נובמבר -דצמבר 2020). בין התקופות העוקבות (אוקטובר-נובמבר לנובמבר-דצמבר) נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון 2.4%, מרכז 2.3%, חיפה 1.4%, ירושלים 1.2%, תל אביב 1.1% ודרום 0.7%. לעומת התקופה המקבילה ב-2020, גם כן עליה בכל המחוזות: מרכז (12.5%), ירושלים (12.0%), תל אביב (11.1%), חיפה (10.7%), דרום (10.0%) וצפון (7.8%). בפילוח מחירי הדירות החדשות בלבד עולה שעלו ב-1.0% בחודשים נובמבר–דצמבר 2021 לעומת אוקטובר –נובמבר 2021 והשלימו בכך עלייה של 11.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר–דצמבר 2020). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 22.4% בהשוואה ל-22.2% באוקטובר– נובמבר 2021. המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקה לרכישת דירה עמד ברבעון הרביעי של שנת 2021 על 1.756 מיליון שקל. ברבעון שקדם לו עמד המחיר הממוצע על 1.716 מיליון שקל. מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.8% בחודש ינואר 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (ינואר 2022 לעומת ינואר 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-5.8%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים - סך כולל" שעלו ב-1.9%. יש לציין כי בסעיף זה התייקרו במיוחד בטון מובא שעלה ב-6.6%, מעליות שעלו ב-5.7%, מוצרים אחרים מבטון שעלו ב-5.2% ומתקני חוץ שעלו ב-5.1% (לחצו כאן למחשבון המדד והסבר מלא עליו). מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-1.0% בחודש ינואר 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (ינואר 2022 לעומת ינואר 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-12.2%. עליות מחירים בולטות נרשמו בענפים: "ציוד חשמלי" ב-5.3%, "מוצרים מינרליים אל מתכתיים" ב-4.5% ו"מוצרי גומי ופלסטיק" ב-2.6%.