איחרה ותשלם? אושרה תובענה ייצוגית נגד רכבת ישראל
האם רכבת ישראל תענש על איחוריה הרבים? היום (ד') ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בו אושרה תובענה ייצוגית כנגד רכבת ישראל בנושא פיצוי בגין איחורים של מעל 30 דקות בהגעת הרכבת ליעדה.
מתברר כי חובת פיצוי במקרים כאלו קיימת בתקנות (תקנה 8(א) לתקנות מסילות הברזל (תנאי הנסיעה ברכבת), תש"ס-2000). מכוחן יצא נוהל הקובע את אופן פיצוי הנוסעים בגין איחורים בזמני הנסיעה הקבועים של הרכבת, ולפיו הפיצוי שינתן לנוסעי הרכבת בגין איחור רכבת העולה על 30 דקות הינו כרטיס נסיעה אחד חינם באותו קו רכבת, ובגין איחור של למעלה משעה בהגעת הרכבת ליעדה – שני כרטיסי רכבת באותו קו.
התובע, עורך דין במקצועו, רכש במשך שנים, כרטיס נסיעה "חופשי חודשי" ברכבת כדי לנסוע בקו הוד השרון-תל אביב. לטענתו, בקו זה היו איחורים רבים וכשפנה להתלונן בעניין הובהר לו כי הוא זכאי לפיצוי בדמות כרטיס נסיעה חינם לטענתו פיצוי זה אינו מפצה את נוסעי הרכבת שרכשו כרטיס תקופתי חודשי, שכן הכרטיס החודשי מזכה אותם בנסיעה ללא הגבלה במהלך החודש. התובענה מתייחסת למי שהיו בידם כרטיס חופשי חודשי (כרטיס המקנה נסיעות חופשיות בחודש קלנדרי נתון, להבדיל מהמצב היום בו ניתן לרכוש כרטיס תקופתי לחודש, ללא קשר לחודש הקלנדרי, אלא תקופה הנמדדת מיום הרכישה (7 ימים או 30 ימים בעלות מוזלת).
טענה נוספת שהעלה התובע היא כי הרכבת אינה מגלה לנוסעים את זכותם לפיצוי, ועל כן מרבית הנוסעים לא מקבלים גם פיצוי מוגבל זה. בתביעה מתבקש פיצוי כספי לנוסעים שהחזיקו בכרטיס חופשי חודשי, ופיצוי לכלל הנוסעים בגין הטעיה באי גילוי הזכות לפיצוי.
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן הורתה לרכבת להגיש כתב הגנה בתובענה לגופה, וחייבה את הרכבת בהוצאות.
אגמון גונן דנה בבקשת התובע להורות לרכבת כי הכרוז המודיע על כך הרכבת איחרה, יודיע גם על זכותם של הנוסעים לקבל פיצוי. הרכבת התנגדה בטענה שאינה צריכה "לעודד" קבלת פיצוי ע"י הנוסעים. השופטת דחתה את טענת הרכבת וקבעה:
"הרכבת מנסה, לכל אורך ההליך להחזיק במקל משני קצותיו. מחד, כאשר נטען שלא פרסמה כראוי, מדגישה הרכבת את חובותיה הציבוריות, ואת היות זכות הפיצוי זכות סטטוטורית המופיע בתקנות, ועל כן כל אדם מוחזק כיודע את הדין, לרבות זכות זו. מאידך, כאשר נתבע ממנה להודיע על כך לציבור הנוסעים באמצעות הכרוז, לפתע היא "עוסק" רגיל, שאין לדרוש ממנו לדרבן את לקוחותיו לדרוש פיצוי. אין לאפשר לרכבת להתנהל באופן זה. אמנם פעילותה במכירת כרטיסים ומתן שירות היא עיסוק מסחרי, ועל כן הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט זה, עם זאת, מדובר בגוף ציבורי, שמצופה ממנו לנהוג בהגינות ולהביא לידיעת ציבור הנוסעים את זכויותיו דרך הפשוטה והיעילה ביותר."
ישראל כץ מגיב לנתניהו בנושא 'אובר' ונוקב בפיצוי האדיר שיקבלו נהגי המוניות
ישראל כץ יום לאחר הוויכוח בין ישראל כץ לבנימין נתניהו בנושא אישור השימוש באפליקציית 'אובר', שר התחבורה נאם היום (ב') בוועדת הכלכלה והתייחס לנושא: "מי שרוצה להכניס את 'אובר' שיכין 8-9 מיליארד שקל לפצות את נהגי המוניות". שר התחבורה ישראל כץ הגיע הבוקר לדיון ברפורמה בענף הרכב. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, הזכיר לשר שהוועדה הייתה אמורה לעסוק בנושא אובר ובסוף תצטרך לדון גם בכך. השר כץ התייחס לכך ולעימות שהתפתח אתמול בישיבת הממשלה בנושא ואמר: "אני לא יודע מאיפה המיתולוגיה על כוחם של נהגי המוניות, זה לא ציבור חזק. זה לא יבואני הרכב. זה ציבור עובד שמתמודד עם מציאות והתפקיד שלי זה לאפשר להם התמודדות בתנאים שווים. מי שמשלם עבור רישיון מונית לא יכול שמישהו יבוא עם הרכב הפרטי ויתמודד מולו. אם המדינה רוצה להכניס את זה שתחליט ותכין 8-9 מיליארד שקל לפצות את נהגי המוניות. אני לא מושפע מלחצים". אתמול בעימות בין ראש הממשלה לשר התחבורה, עקץ האחרון את נתניהו באומרו "אני לא דואג לבעלי הון מחו"ל " - כשרבים קישרו משפט זה ליחסי נתניהו-שלדון אדלסון. אפליקציית 'אובר' אמנם פועלת בישראל מזה תקופה - אך במתכונת של הזמנת מוניות רגילה (בפועל, כמו 'גט-טקסי'). הרעיון החדשני באפליקצייה, שפועלת בערים רבות בעולם, הוא 'שידוך' נהגים פרטיים עם נוסעים המגיעים לאותו יעד - באופן שיחסוך כסף לנוסע, ויוריד את העלויות למסיע. הציבור ככלל אמנם ירוויח מנסיעות זולות יותר, אך הראשונים להפגע מהפעלת שירות זה יהיו כמובן נהיג המוניות בישראל - ועל כך פרץ הוויכוח עם נתניהו. עם זאת, חשוב לציין כי בישראל - בשל המצב הבטחוני, אפשור השימוש בשירות זה אינו מובן מאליו, בשל חשש לחטיפות על רקע בטחוני.
