איחרה ותשלם? אושרה תובענה ייצוגית נגד רכבת ישראל
האם רכבת ישראל תענש על איחוריה הרבים? היום (ד') ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בו אושרה תובענה ייצוגית כנגד רכבת ישראל בנושא פיצוי בגין איחורים של מעל 30 דקות בהגעת הרכבת ליעדה.
מתברר כי חובת פיצוי במקרים כאלו קיימת בתקנות (תקנה 8(א) לתקנות מסילות הברזל (תנאי הנסיעה ברכבת), תש"ס-2000). מכוחן יצא נוהל הקובע את אופן פיצוי הנוסעים בגין איחורים בזמני הנסיעה הקבועים של הרכבת, ולפיו הפיצוי שינתן לנוסעי הרכבת בגין איחור רכבת העולה על 30 דקות הינו כרטיס נסיעה אחד חינם באותו קו רכבת, ובגין איחור של למעלה משעה בהגעת הרכבת ליעדה – שני כרטיסי רכבת באותו קו.
התובע, עורך דין במקצועו, רכש במשך שנים, כרטיס נסיעה "חופשי חודשי" ברכבת כדי לנסוע בקו הוד השרון-תל אביב. לטענתו, בקו זה היו איחורים רבים וכשפנה להתלונן בעניין הובהר לו כי הוא זכאי לפיצוי בדמות כרטיס נסיעה חינם לטענתו פיצוי זה אינו מפצה את נוסעי הרכבת שרכשו כרטיס תקופתי חודשי, שכן הכרטיס החודשי מזכה אותם בנסיעה ללא הגבלה במהלך החודש. התובענה מתייחסת למי שהיו בידם כרטיס חופשי חודשי (כרטיס המקנה נסיעות חופשיות בחודש קלנדרי נתון, להבדיל מהמצב היום בו ניתן לרכוש כרטיס תקופתי לחודש, ללא קשר לחודש הקלנדרי, אלא תקופה הנמדדת מיום הרכישה (7 ימים או 30 ימים בעלות מוזלת).
טענה נוספת שהעלה התובע היא כי הרכבת אינה מגלה לנוסעים את זכותם לפיצוי, ועל כן מרבית הנוסעים לא מקבלים גם פיצוי מוגבל זה. בתביעה מתבקש פיצוי כספי לנוסעים שהחזיקו בכרטיס חופשי חודשי, ופיצוי לכלל הנוסעים בגין הטעיה באי גילוי הזכות לפיצוי.
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן הורתה לרכבת להגיש כתב הגנה בתובענה לגופה, וחייבה את הרכבת בהוצאות.
אגמון גונן דנה בבקשת התובע להורות לרכבת כי הכרוז המודיע על כך הרכבת איחרה, יודיע גם על זכותם של הנוסעים לקבל פיצוי. הרכבת התנגדה בטענה שאינה צריכה "לעודד" קבלת פיצוי ע"י הנוסעים. השופטת דחתה את טענת הרכבת וקבעה:
"הרכבת מנסה, לכל אורך ההליך להחזיק במקל משני קצותיו. מחד, כאשר נטען שלא פרסמה כראוי, מדגישה הרכבת את חובותיה הציבוריות, ואת היות זכות הפיצוי זכות סטטוטורית המופיע בתקנות, ועל כן כל אדם מוחזק כיודע את הדין, לרבות זכות זו. מאידך, כאשר נתבע ממנה להודיע על כך לציבור הנוסעים באמצעות הכרוז, לפתע היא "עוסק" רגיל, שאין לדרוש ממנו לדרבן את לקוחותיו לדרוש פיצוי. אין לאפשר לרכבת להתנהל באופן זה. אמנם פעילותה במכירת כרטיסים ומתן שירות היא עיסוק מסחרי, ועל כן הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט זה, עם זאת, מדובר בגוף ציבורי, שמצופה ממנו לנהוג בהגינות ולהביא לידיעת ציבור הנוסעים את זכויותיו דרך הפשוטה והיעילה ביותר."
התעשייה האווירית תספק לצה"ל רכבים קרביים אוטונומיים
התעשייה האווירית תספק לצה"ל באמצעות חטיבת אלתא שלה רכבים קרביים משוריינים (רק"מ) בעלי יישומים אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית. משרד הביטחון בחר במוצר שלה במכרז "הכרמל" לפיתוח מערכות עבור הכח המתמרן ביבשה, זאת לאחר שהיו מרוצים מהדגמת הטכנולוגיה שלה. אם כיום רכבים אלה פתוחים בחלקם, כדי שהחיילים יוכלו לקלוט ולנתח באופן מלא את סביבת הלחימה, אזי שהרכבים של התעשייה האווירית הם סגורים, כך שיספקו מוגנות גבוהה יותר, כשהמערכות שמותקנות על הרכבים יהיו אלה שיאתרו את הסביבה - במקום זוג עיניים אנושיות. בין היישומים האוטונומיים גם הנהיגה עצמה בשטח, מה שחוסך עוד תפקיד ברכב, והוא הנהג. בתעשייה האווירית אומרים כי מדובר בשלב אחד לפני אוטונומיה מלאה, שכן ברכב כאמור עדיין נמצאים שני חיילים - הם גם אמורים לפקח על הנעשה, וגם לבחור מבין ההמלצות שתעלה להם המערכת של התעשייה האווירית - שתאתר מטרות ותציג תרחישי התקפה שונים. "יכולות אלו מאפשרות לצוות להגדיר, לפקח ולהתערב אך ורק במקומות בהם יידרש או ימצא לנכון, ובכך להשפיע על מרחב גדול יותר תוך מתן מענה אפקטיבי לאתגרים המורכבים בפניהם ניצב הכוח המתמרן. המערכת בעלת יכולת לאתר ולהשמיד מטרות בעלות חתימה נמוכה וזמן חיות קצר, על ידי רכישה מהירה וסגירת מעגלי אש אפקטיביים, זאת תוך צמצום מרבי של סיכון חיי אדם במערכה הקרקעית, צמצום נזק אגבי ולחימה יעילה יותר", מסבירים בתעשייה האווירית. "הטכנולוגיות המרכזיות שמפתחת התעשייה האווירית לכוח המתמרן ביבשה כוללות כמה מערכות", מפרט על הפיתוח מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, "מערכת הפיקוד - המוח, אחראית על תכנון וניהול משימות צוות הקרב בצורה אוטונומית; מערכת המודעות המצבית - המשלבת יכולות מתקדמות בתחומי המכ"ם, הסיגינט והאלקטרואופטיקה, מאתרת בו זמנית את האיומים, על הקרקע, באוויר ובמרחב העניין של צוות הקרב, מסווגת אותם בזמן אמת ויודעת להבדיל בין כוחותינו לכוחות אויב בצורה מהירה ומדויקת; "מערכת הקטלניות - אחראית לשיפור משמעותי בתהליך הרכשת המטרות בזמן אמת, על-ידי הקצאת האמצעי הקטלני המתאים ביותר לכל מטרה מכלל האמצעים העומדים לרשות צוות הקרב; מערכת הניידות – אחראית לתכנון קווי ההתקדמות המיטביים בשטח עבור כל אחד מהכלים בצוות הקרב, כך שיוכל לבצע את משימתו. מערכת התפעול– אנשי הצוות יוכלו לצפות בשדה הקרב בכמה ממדים, וכך להבין טוב יותר את תמונת מצב הקרב. ממשק משתמש חדשני יאפשר ללוחמים לקבל החלטות מיטביות לכשיידרשו לכך".
