נהג מונית 08042021
צילום: Viktor Bystrov Unsplash

נהג מונית שסירב להסיע נכה ישלם לו פיצוי בסך 10 אלף שקל

נהג מונית מראשון לציון, לא הסכים להסיע נכה בכיסא גלגלים וטען בפניו כי "לא ניתן להכניס את כיסא הגלגלים לתא המטען וכי במוניתו נוסעים רק אנשים מכובדים וחשובים"- עכשיו הוא יפצה אותו, ויחתום על התחייבות בסך 20 אלף שקל להימנע מלעבור עבירה דומה
סתיו קורן | (3)

נהג מונית מראשון לציון שסרב להסיע נכה בכיסא גלגלים וטען בפניו כי "לא ניתן להכניס את כיסא הגלגלים לתא המטען וכי במוניתו נוסעים רק אנשים מכובדים וחשובים", יפצה אותו ב-10 אלפים שקלים. כך פסק אתמול שופט בית משפט השלום בתל אביב, אלעד שור.

השופט גזר על נהג המונית בנוסף קנס של חמשת אלפים שקלים. נהג המונית חויב גם לחתום על התחייבות בסך 20 אלף שקלים להימנע מלעבור עבירה דומה במשך שלוש שנים.

מכתב האישום עולה כי הנוסע, נכה בכיסא גלגלים, הזמין מונית באמצעות אפליקציית "יאנגו", מבית הלוחם בתל אביב לרחוב בת מרים יוכבד בתל אביב. כאשר נהג המונית ראה שהנוסע מתנייד בכיסא גלגלים, סרב להסיעו וצעק עליו מדוע לא ציין שהוא נכה בכיסא גלגלים.

הנוסע ניסה לשכנע את נהג המונית להכניס את כיסא הגלגלים לתא המטען של המונית, אך ללא הועיל. בתגובה צעק עליו נהג המונית כי יש לו מקרר מאחור ולכן לא ניתן להכניס את כיסא הגלגלים לתא המטען. עוד טען בפניו כי הרכב חדש והוא חושש כי ישרטו לו הריפודים.

כאשר הנוסע ניסה להסביר כי מדובר בעגלת נכים קלה, בעלת משקל של פחות משישה קילוגרמים, יצא נהג המונית מהרכב ואמר לו "זאת מונית מכובדת ואני מסיע אנשים מכובדים, יש לי בעיות בגב ואני לא רוצה לקחת אותך".

הנוסע לא ויתר והגיש תלונה לאגף הפיקוח ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, במשרד התחבורה. בעקבות חקירת התלונה, החליטה מחלקת התביעות במשרד התחבורה להגיש כתב אישום לבית משפט כנגד נהג המונית.

הנוסע, שנפצע במהלך שירותו הצבאי, ציין בפני השופט "חטפתי כדור בגב ובכתף, הייתי קרוב לסכנת מוות ממשית בעקבות הפציעה שלי. הסיבה היחידה שאני פה כי הנאשם גרם לי להבין שאני שווה הרבה הרבה פחות מריפודים במרצדס... נתתי את הרגליים שלי למדינה, למה אני צריך להתנצל? זה היחס שמגיע לי ולכל נכה?".

שופט בית המשפט קבע כי "התנהלותו של נהג המונית מהווה נורמה התנהגותית פסולה שאין להצדיקה... נהג המונית הינו נותן שירות וככזה עליו להשאיר את תסכוליו וענייניו לעצמו. המתלונן נפצע במהלך שירותו הצבאי, מתנייד באמצעות כיסא גלגלים ציין בעדותו כי הרגיש מושפל כאשר הנאשם לא נאות להעלותו למונית תוך השמעת תירוצים הנוגעים לאופי המונית או טיב הריפוד".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אכן מגיע עונש לנהג מונית (ל"ת)
    חבל שלא יותר 31/10/2021 18:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שחר 27/10/2021 19:55
    הגב לתגובה זו
    מה אתם ערסים?
  • 1.
    ישראל 27/10/2021 19:41
    הגב לתגובה זו
    לנכה מגיע הרבה יותר כבוד ולנהג מגיע קנס הרבה יותר משמעותי

הלמ"ס: 10 סיבות המוות המובילות בישראל - ממה נפטרו 11 אלף איש בשנה?

שיעור התמותה של נשים מסרטן השד בישראל מהגבוהים ב-OECD, מנגד שיעור המתאבדים נמוך משמעותית
לירן סהר |
בשנת 2013 נפטרו בישראל 41,479 תושבים, שהם חצי אחוז מאוכלוסיית ישראל לאותה שנה. 49.4% מהנפטרים היו זכרים, ו-50.6% נקבות, כך עולה מסקר של הלשכה המרכזית לסטטסיטיקה. 80% מהנפטרים היו מעל גיל 65 (מתוכם 65% היו מעל גיל 75 ו-36% היו מעל גיל 85). 6% מהנפטרים היו מתחת לגיל 45, 1.3% מהנפטרים (539) היו תינוקות עד גיל שנה. עשר סיבות המוות השכיחות ביותר לשנת 2013 גרמו ל-75% מכלל הפטירות באותה שנה. שתי סיבות המוות השכיחות ביותר היו סרטן (כ-10.7 אלף פטירות) ומחלות לב (כ-6,284 פטירות), 41% מכלל הפטירות בישראל נגרמו משתי סיבות אלה. כמו בשנים האחרונות סרטן הוא סיבת המוות השכיחה ביותר, והוא גורם לכרבע מכלל הפטירות. סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הגברים היו סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה, סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת, וסרטן הלבלב (24.7%, 11.9% ו-8.3% מכל הפטירות מסרטן, בהתאמה). סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הנשים היו: סרטן השד, סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת, וסרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה (21.8%, 11.6% ו-11.5% מכלל הפטירות מסרטן, בהתאמה). מחלות כלי דם במוח היו גורם המוות השלישי בשכיחותו בקרב נשים ובמקום השישי בקרב גברים. גברים יותר מתאבדים מנשים סיבות מוות חיצוניות היו במקום השלישי בקרב הגברים ובמקום השמיני בקרב הנשים. מכלל סיבות המוות החיצוניות הפער המגדרי הגדול ביותר בשכיחות הוא בהתאבדויות, בתאונות דרכים וברצח. שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל מהתאבדות, בקרב הגברים היה גבוה פי 4 מזה שבקרב הנשים (6.8 לעומת 1.7, בהתאמה). בתאונות דרכים היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 3.8 לעומת הנשים (6.6 לעומת 1.8, בהתאמה). ברצח, היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 2.8 מזה שבקרב הנשים (2.3 לעומת 0.8, בהתאמה).   התפלגות סיבות המוות משתנה בהתאם לגיל. בקרב תינוקות ופעוטות (בני 4-0 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות סב-לידתיות - סיבות הקשורות לתהליך ההיריון והלידה ומתייחסות לילוד (34.3% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (30.9%). בגילאי הילדות (14-5 שנים) מרבית הפטירות נגרמות מסיבות חיצוניות (27.7%). בקבוצת הגיל 44-15 סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות חיצוניות וסרטן (33.3% ו-24.8%, בהתאמה). בקבוצות הגיל 64-45 ו-84-65, סיבת המוות השכיחה ביותר היא סרטן (42.7% ו-30.7%, בהתאמה), בקבוצת הגיל 85 סיבת המוות השכיחה ביותר היא מחלות לב (20.2%). התפלגות סיבות המוות שונה בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בישראל. בעוד שסרטן גורם ל-26.2% מהפטירות בקרב יהודים, בקרב הערבים הוא גורם ל-20.5% ממקרי המוות. סוכרת, סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקרב ערבים, מהווה 8% ממקרי המוות בקבוצת אוכלוסיה זו, לעומת 5.3% בקרב יהודים. חלק מההבדלים בהתפלגות סיבות המוות בין יהודים לערבים נובעים מהבדלים בהתפלגות הגילאים בין שתי האוכלוסיות – האוכלוסייה הערבית צעירה יותר. שיעור הערבים הנפטרים ממחלות לב יותר גבוה שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל בקרב הערבים גבוה פי 1.4 מזה של היהודים. בהשוואת שיעורי התמותה המתוקננים לפי גיל בין יהודים וערבים בסיבות המוות המובילות, עולה כי שיעורי התמותה מסרטן דומים בין שתי האוכלוסיות (פי 1.1 אצל יהודים לעומת ערבים). ואולם שיעורי התמותה המתוקננים ממחלות לב ומחלות כלי דם במוח ומכל הסיבות החיצוניות גבוהים בקרב הערבים פי 1.6 לעומת היהודים. מכלל הסיבות החיצוניות ההבדלים הגדולים ביותר בין יהודים וערבים היו בתאונות דרכים, התאבדויות ורצח. שיעור התמותה המתוקנן לגיל מתאונות דרכים גבוה בקרב הערבים פי 2.7 לעומת היהודים וברצח - פי 3.3 לעומת יהודים. לעומת זאת, בהתאבדויות השיעור המתוקנן לגיל גבוה בקרב היהודים פי 2.3 לעומת הערבים. שיעור התמותה המתוקנן ממחלות מערכת הנשימה וממחלות כליה גבוה בקרב הערבים פי 1.8 לעומת היהודים. שיעור התמותה המתוקנן מסוכרת גבוה פי 2.4 בקרב ערבים לעומת היהודים.  סך כל שיעורי התמותה המתוקננים לגיל ירדו מאז 1970 ועד 2013 ב-58%. בשיעורי התמותה ממחלות לב איסכמיות (המהווים כ-70% מכלל התמותה ממחלות הלב) וממחלות כלי דם במוח חלה ירידה גדולה מאוד מ-1970 עד 2013 (87% ו-84%, בהתאמה), בדומה לירידה הנצפית בעולם המערבי (תרשים 3). לעומת זאת, בשיעורי התמותה מסרטן קיימת אמנם תנודתיות לאורך השנים, אך המגמה הכללית היא של ירידה מתונה. בהשוואה בין-לאומית עם מדינות ה-OECD של שיעורי תמותה מתוקננים לגיל מסיבות המוות המובילות בישראל (2012), שיעורי התמותה מסרטן, ממחלת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת בישראל גבוה מאוד יחסית למדינות ה-OECD ורק בטורקיה ובמקסיקו השיעור גבוה יותר. גם שיעור התמותה ממחלות כליה וממחלות זיהומיות גבוה בישראל יחסית למדינות ה-OECD. שיעורי התמותה מסיבות חיצוניות נמוכים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. מבין הסיבות החיצוניות, גם שיעור התמותה מהתאבדות נמוכים מאוד בישראל יחסית למדינות ה-OECD.   שיעור תמותה גבוה מסוכרת עם זאת, קיימים הבדלים בין גברים ונשים בהשוואה הבין-לאומית של חלק מהמחלות. בקרב גברים, שיעור התמותה מסרטן נמוך מאוד יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה שהוא השכיח ביותר בקרב הגברים הישראליים, נמוך יחסית לשיעור בקרב הגברים במרבית מדינות ה-OECD. גם שיעורי התמותה ממחלת לב איסכמית וממחלות של כלי הדם במוח נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת גבוה מאוד ורק במקסיקו השיעור גבוה יותר. בקרב נשים, שיעור התמותה המתוקנן לגיל מסרטן קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, ואילו שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה, נמוך יחסית. שיעור התמותה ממחלת לב איסכמית בקרב הנשים קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD, ומיקום הנשים בדירוג גבוה יותר ממיקומם של הגברים.