הצעת החוק המבקשת להסדיר את גמלאות משרתי הקבע בצה"ל, עברה בקריאה ראשונה ברוב של 57 תומכים מול 56 מתנגדים, אחרי הקואליציה הגיעה להסכמות שאפשרו את העלאת הצעת החוק והעברתו. הממשלה צריכה להזדרז במענה לעתירות לבג"ץ נגד הפרת החוק הקיים שנמשכת שנים, לאחר דחיות רבות במענה. עד שיסוכם על נוסח לקריאה שניה ושלישית, המהלך היום בכנסת יעזור לממשלה מול בג"ץ. מוביל המאבק לטובת העברת החוק, שר הביטחון בני גנץ אמר הערב כי "אין בהצעת החוק המובאת בפניכם בקשה לתוספת תקציב. נדרש שנדע לשמור על כבודם של המשרתים גם אם יש מחלוקות, אי אפשר לקבל מצב שבו קצינים מתביישים להגיע לסופרמרקט או לאסיפת הורים במדים. ​אני מתבייש שהגענו לכך.  תראו לאן הגענו?". לקריאה נוספת: >> דעה: בני גנץ - שר ביטחון או לוביסט? בפתח הדיון הזכירה סגנית יו"ר הכנסת לחברי הכנסת את מכתבה של יועמ"ש הכנסת, לפיו חברי הכנסת שיכולים להיות מושפעים מהצעת החוק מתבקשים לתת על כך גילוי נאות.  לפני ההצבעה, סגן יו"ר הכנסת שניהל את הישיבה, ח"כ דוד ביטן אמר לפרוטוקול שחברי הכנסת שנתנו גילוי נאות הם חברי הכנסת, אופיר סופר, אלעזר שטרן, בני גנץ, מירי רגב, מופיד מרעי, נירה שפק ויאיר גולן. החוק בנוסחו שעבר מציע לתקן את הסעיף לחוק הקובע את הזכאות לקצבת פרישה לחייל, ולפיה חייל זכאי ל־2% לשנה מהמשכורת הקובעת ועד לתקרה של 70%. במסגרת התיקון, מוצע לקבוע את זכאותו של חייל ששירת עשר שנים לפחות בשירות קבע, ואשר פרש מן השירות לאחר גיל 40. הסעיף המוצע קובע שלושה הסדרים נפרדים לחיילים הזכאים, בהתאם לגילם ולמעמדם כמשרתים או פורשים בעת כניסתו לתוקף של החוק המוצע. בדברי ההסבר נכתב כי "ההסדר המוצע נותן עדיפות לאוכלוסיית הלוחמים וקובע כי לקצבתם יצורף שיעור נוסף של שלושה אחוזים, מעבר לשיעור המצורף לכלל הפורשים מצה"ל. תכליתו של הסדר זה להעניק תגמול ראוי לחיילים ששירתו כלוחמים, בשל המאפיינים הייחודיים של מסלול השירות והפעילות בתפקידי לחימה". שר הביטחון בני גנץ הציג את ההצעה ואמר: "בפתח הדברים  אני מבקש לעשות סדר: אנחנו לא מוסיפים היום שום תקציב,  אנחנו רק מסדירים, מפחיתים עלויות ויוצרים תיעדוף ללוחמים בהסדר הקיים והמתהווה. אושר בממשלה מתווה שקוף ובהיר שעיקרו שתי פעולות פשוטות: הראשונה – הורדת סכום השלמת תקופת השירות הממוצע הניתן לפורשים ב-15% בממוצע. אני חוזר ומדגיש לכם – בהורדת הסכום ולא הוספת הסכום. השנייה – יצירת בידול בין לוחמים לבין שאר משרתי הקבע כך שלוחמים יקבלו פי שתיים ממשרת ביחידות עורפיות. "משרתי הקבע הם אולי הסקטור היחיד בשירות הציבורי שכופים עליו בחקיקה בתקופה שכזו הרעה בתנאים ולא שיפורם. אין תוספת של 1.4 מיליארד שקלים. זה סכום שסוכם מכבר לפורשים שיצאו מהמערכת, לאלמנות וליתומים, ששירתו לאורך עשרות שנים ואי אפשר לקחת את זה מהם  באופן רטרואקטיבי לא ברמה הערכית, לא ברמה החוקית, וזה גם לא הולך לקרות. הגיע הזמן לזרוק את השקר הזה לפח האשפה של הספינים", טען.  עוד אמר גנץ כי "השירות הצבאי תובעני וייחודי, הוא דורש לקחת סיכונים לפגיעה בגוף ובנפש, מעברים כפויים ברחבי הארץ, ושגרה מבצעית שוחקת. לכן אנחנו פועלים לשיפור וטיוב מודל הקבע בשיח שמתקיים בימים אלו ויוצג בפורומים הרלבנטיים בהמשך. אנחנו יוצרים מסלולי שירות שכוללים לימודים בגיל צעיר ותמיכה במשפחות המשרתים. ולכן, אנחנו גם רוצים לשמור על המשרתים בגילאי ה-30, ש'השלמת תקופות שירות' מהווה מרכיב משמעותי בהישארותם בצבא. כלל ההסדרים האלו והדרכים האלו לטייב את מודל הקבע, יוצגו וידונו בוועדה לאחר ההצבעה, כפי שראוי ונכון".   "גם אם יהיו לנו המטוסים המתקדמים ביותר והצוללות החדישות ביותר, לא יהיה לנו ביטחון בלי האנשים שמאיישים אותם. חשיבותם של האנשים שבידיהם אנחנו מפקידים את גורל ילדינו, מקבלת משנה תוקף, כשאנו מסתכלים על תמונת המצב האזורית והעולמית", המשיך שר הביטחון. "לכן, היום ברור יותר מאי פעם, שלצד היחסים הטובים והעמוקים שיש לנו עם מדינות רבות, ובראשן ידידתנו הטובה ביותר, ארה"ב, עלינו תמיד להיות מוכנים להגן על עצמנו ובכוחות עצמנו". שר הביטחון התייחס בדבריו שביקורת נגד במשרתי הקבע ומודל השכר שלהם. "בלי האנשים בחובה, בקבע ובמילואים - אי אפשר לספק ביטחון וחוסן לחברה הישראלית. כדי שזה יקרה, נדרש שנדע גם לשמור על כבודם גם אם יש מחלוקות", אמר בהקשר זה. אני גאה בקצינות ובקצינים, בנגדות ובנגדים, ובחיילי צה"ל כולם. והיחס של החברה אליהם חשוב יותר מכל חוק ומכל תגמול. על כך כולנו חייבים להסכים. אסור שנשסה מורה בטייסת, עובדת סוציאלית בקצין חימוש – כולם יקרים לנו ולחוסנה של החברה. חשוב שבנושאי ביטחון לא תהיה קואליציה ואופוזיציה, ולכן אני קורא לכל חברי הבית להצביע בעד החוק".