מובטלי קורונה
צילום: Pixabay

כ-80 א' מקבלי משכורת חדשים באפריל; הנתון רחוק ב-150 א' ממרץ אשתקד

3.5 מ' ישראלים קיבלו שכר עם המשך פתיחת המשק לעומת 3.42 מ' במרץ. חגים ומועדים שחלו השנה באפריל הביאו לירידה בסך תשלום המשכורות. נתון מעודד הוא הירידה בשכר המומצע עקב חזרה של עובדים בשכר נמוך
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה משכורות

למעלה מ-77 אלף איש חזרו למעגל העבודה בחודש אפריל, כך עולה מנתוני מקבלי משכורות הנטו, שהיו גבוהים מבחודש מרץ, ואותם מפרסמת חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי), המנהלת את המערכת הלאומית המרכזית להעברת תשלומים בישראל.

בחודש אפריל המשק נפתח לפעילות כמעט באופן מלא וללא הגבלות ועל כן העלייה בנתונים, שנמדדו בין התאריכים 20 באפריל 2021 עד 10 במאי. במספרים מדובר על 3.50 מיליון ישראלים מקבלי משכורת באפריל - עליה של 2.3% לעומת מרץ בו קיבלו שכר 3.42 מיליון ישראלים.עם זאת, המספר עדיין נמוך ביותר מ-150 אלף איש לעומת מרץ 2020, לפני תחילת משבר הקורונה והשפעותיו על המשק הישראלי. בזמנו הועברו תשלומי שכר ל-3.65 מיליון ישראלים, נתון גבוה ב-4.2% מכמות מקבלי השכר באפריל 2021.

כמו כן מפרסמת מס"ב כי בעוד מספר מקבלי השכר עלה, היקף תשלומי השכר המצרפי באפריל דווקא ירד לעומת מרץ, כשהסיבה היא למעשה שהשנה בחודש זה חלו ימי חול המועד פסח תשפ"א, ימין הזיכרון ויום העצמאות שבמהלכת התעסוקה בקרב משכורות שעתיות וחלקיות נמוכה יותר. כך, נרשמה ירידה של 3.25% לסך כולל של 24.84 מיליארד שקל, לעומת 25.68 מיליארד שקל במרץ, הפרש של 883 מיליון שקל. באפריל 2020 היקף תשלומי השכר עמד על 21.75 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

בנימין נתניהו: "נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה ומוצרי המזון"

ראש הממשלה מגיב לדו"ח מבקר המדינה שפורסם מוקדם יותר היום ובו נכתב: "משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל המוצרים כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה"
יואב כהן |
מוקדם יותר היום (ד') פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח על מחירי המזון ומחירי מוצרי חלב. על פי הדו"ח, בשנת 2008 הכין משרד הבריאות סל מוצרים בסיסי העונה על הצורך המינימלי של אדם לתזונה הולמת. אולם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל זה כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה. יתר על כן, ועדת המחירים אינה בוחנת מהן עמדותיו של ציבור הצרכנים, שהוא המושפע העיקרי מהפיקוח על מוצרי המזון, ואינה מביאה בחשבון את השפעת השינוי במחיר, ההחלה או ההסרה של הפיקוח על מחיר המוצר או השינוי ברמת הפיקוח עליו על רווחת הצרכנים בהליך קבלת ההחלטות. "נמצאו ליקויים בשימוש במנגנוני קביעת המחירים המפוקחים. לא בוצע עדכון במועדים שנקבעו, לא בוצעו בדיקות מעמיקות בחברות המפוקחות, סלי התשומות של המוצרים בפיקוח הורכבו מפרמטרים כלליים שאינם מייצגים את השינויים בכל חברה מפוקחת, והמרווח הקמעונאי לא נבחן מחדש זה שנים רבות" תגובות שונות לדו"ח לא אחרו להגיע, וביניהן תגובות של ראש הממשלה, בינימין נתניהו: "זו בעיה שאנחנו חייבים לטפל בה, טיפלנו בה, נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה, בייחוד במה שכרוך במחירי המזון. אני מודע לקשיים של האזרחים, ואנחנו נידרש לטפל בבעיה הזאת תוך כדי שמירה על ניהול אחראי של כלכלת ישראל ומקומות העבודה של אזרחי ישראל". הפורום לצדק חברתי השתמש בנתוני הדו"ח על מנת לתקוף את ראש הממשלה: "הדו"ח מוכיח כי עליית המחירים לא נובעת מהעדר תחרותיות אלא כי המדינה לא ממלאת את תפקידה. בתקופת החגים נזכיר לממשלת ישראל ולעומד בראשה כי זהו הזמן לשוב ולדאוג לאזרחיו, להגביר את פיקוח המחירים ולדאוג לרגולציה ולסייע להם לחיות בכבוד במדינת ישראל" תנועת הצרכנים הוסיפה על דברי הפורום לצדק חברתי: "על פי דוח המבקר לנושא החלב הביצים, מדיניות הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הצרכני. כמו ברוב מדינות העולם גם בישראל כשלי השוק המתוכנן וההגנה הגבוהה אותם מקבלים היצרנים והמחלבות, לא מאפשר ולא תוכל לאפשר כל תחרות. קיימים מודלים אחרים בעולם שהפכו במהלך העשורים האחרונים את החקלאות כולל שוקי החלב והביצים לתחרותיים בניגוד לשוק הישראלי".