המנהג החדש בשוק הנדל"ן, שעוד יהיה בכייה לדורות
רותי הרשקוביץ, אדריכלית במשרד "בר הרשקוביץ אדריכלים" ומומחית להתחדשות עירונית, מתייחסת למצוקת הדיור ולמחיר שצפויים לשלם הדורות הבאים
מנהג חדש בא למדינה: הכפלת ערים קיימות, ובמיוחד בפריפריה, זאת על מנת לפתור את מצוקת המחסור בדיור. יש בכך, לטעמי, הוספת חטא על פשע ובכייה לדורות. נכון. קיימת במדינת ישראל מצוקת דיור חריפה וצריך לדאוג לדורות הבאים. אולם המחיר אותו אני צופה הינו כבד מנשוא, הן אורבנית, הן כלכלית והן חברתית וגם ספק רב אם ייצר את היצע הדיור הנדרש.
אציין להלן מספר טעויות אסטרטגיות עיקריות:
1. התמקדות יתר בהסכמי גג עם 18 ערים, רובן בפריפריה, לקידום כ-230 אלף דירות חדשות. זוהי ללא ספק הטעות הקשה מכולן: הסכמי הגג יעלו למשלם המיסים מיליארדים, זאת משום שיש צורך לפתח תשתיות חדשות ומוסדות ציבור בכל שכונות הענק שיוקמו. כמו כן, למרבית הדיירים החדשים לא תהיה עבודה זמינה בפריפריה וייאלצו, שלא בטובתם, לנדוד מידי יום בפקקים בואכה מקומות העבודה שבמרכז הארץ.
זה נראה אולי נחמד ונכון כשמכפילים ערים קטנות דוגמת רמת בית שמש, נתיבות, עכו, והופכים ערים בינוניות דוגמת באר שבע ואשקלון למטרופולינים גדולים, אולם במבחן התוצאה הכמות לא תשביח את האיכות. להיפך.
2. התמקדות יתר בפינוי מחנות צבאיים במרכז הארץ והקמת עיר הבה"דים בדרום כמרשם פלא ליצירת עתודות דיור באזור הביקוש. אנא בידקו: מתי החל תהליך פינוי שדה דב? מתי החלו לפעול למען פינוי מתחם התע"ש החולש על 4 רשויות מקומיות, רמת השרון, הרצליה, הוד השרון ודרום השרון? ומחנה תל השומר? וצריפין? 10 שנים? 20 שנה? אולי 30 שנה? אולי אף יותר? האם לא היה, למשל, הרבה יותר נכון ויעיל לפעול באותו הזמן לקידום תכניות התחדשות עירונית מקיפות בל ליבן של ערי גוש דן?
- היצע דירות גדול בדרך - סיום תקופת החסימה מתקרב
- ראשון לציון: מאות דירות "מחיר למשתכן" משתחררות לשוק - והמחירים בירידה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבדיקה שערכתי במשרדי, מתברר כי אם בשנות ה-80 וה-90 של המאה שעברה היו מתחילים בתהליך שכזה, זאת תוך עידוד הממשלה והעיריות, אזי היו עומדים כיום על תילן כרבע מיליון בקירוב דירות חדשות. זה היה הרבה יותר מהיר ואפקטיבי וגם הרבה יותר זול, זאת משום שאותם מתחמים חדשים במרכזי הערים ובשכונות הוותיקות, היו נהנים א-פריורי ממערכת תשתיות ומוסדות ציבור קיימת כהלכתה.
לדוגמא, בגבעתיים, עיר קומפקטית מאוד בשטחה לכל הדעות, משרדי קידם תכנית התחדשות עירונית בסדר גודל של כ-3,500 דירות. שוו בנפשכם, למשל, מה היה קורה אילו בתל אביב ה"גדולה" היו הולכים על תכנית מקיפה לקידום מאות אלפי דירות חדשות בשכונת התקווה ויתר השכונות הוותיקות בעיר?
3. התמקדות יתר במחיר למשתכן, ובמיוחד בפריפריה, זאת בניסיון לא רק להוזיל את מחירי הדיור לאוכלוסיות זכאיות, אלא גם להביא רבבות תושבים חדשים לערי הפריפריה. גם כאן מדובר בניסיון מלאכותי שלא יצלח. ראשית, אין זה סוד שהתכנית מתקדמת בעצלתיים והצליחה לייצר רק כחמישית (כ-6000) ממספר הדירות (כ-30,000) שהיה מתוכנן השנה. שנית, היא רק ייצרה דיפרנציאציה לא בריאה בינה לבין יתר שוק הדיור ואף תרמה לביקושים כבושים שהעלו את רמות המחירים. שלישית, אין לה ולא כלום עם תכנון עירוני נכון של אותן ערים קטנות, נתיבות, ראש העין, כפר יונה והרשימה עוד ארוכה, שבאיווחה אחת אמורות להכפיל את עצמן ואף יותר.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
4. האם מישהו ממקבלי ההחלטות בממשלה, וגם בעיריות, עשה לפחות בדיקת התכנות, שלא לדבר על תכנון אורבני מקיף, כמה באמת זוגות צעירים ומשפרי דיור ירצו ויוכלו להתגורר בכל אחד מהמתחמים החדשים שיוקמו? דוגמא מובהקת לכשל החמור הזה מהווה דווקא עיר הממוקמת במרכז הארץ, ראש העין. כבר היום, עוד בטרם הסכמי הגג בכלל הבשילו לשכונות מאוכלסות, תושבים אינם מצליחים, תרתי משמע, לצאת בבוקר אל מחוץ לראש העין, בואכה מקומות העבודה בגוש דן.
האבסורד הגדול הוא שאיש לא חשב, למשל, שתחנת הרכבת העירונית תמוקם בתוך העיר ולא מחוץ לעיר, מרחק ממוצע של 30-40 דקות נסיעה מהבית בפקקי הבוקר. וכבר היום, עוד לפני שהגיעו לראש העין רבבות התושבים המיועדים, קיים מחסור קריטי בעיר במוסדות ציבור בסיסיים, החל מבתי ספר וכלה בקופות חולים וטיפת חלב.
5. חמורה בעיני העובדה שמדינת ישראל לא רק סובלת קשות ממחסור בדיור, היא עומדת להיות המדינה הצפופה ביותר בעולם, ולפי הערכות זהירות מספר התושבים יגיע תוך שנות דור בלבד, כלומר עד 2050, ל-15 מיליון בקירוב, תוספת של עוד כמיליון וחצי משקי בית לעומת היום. וזה אומר שהטעויות התכנוניות שמתבצעות אל מול מול עינינו כיום, תהיה להן בעתיד הלא רחוק משמעות חמורה לאין שיעור.
זה יתבטא ללא ספק בערים מלאכותיות ללא "באזז" עירוני וללא תפיסה כוללת של תכנון עירוני. זה יתבטא בממשקים בעייתיים יותר ויותר בין מגורים למקום העבודה. זה יתבטא במאות אלפי ישראלים שבלית ברירה ירכשו דירה כברירת מחדל, היכן שבעליל לא היו רוצים להעביר את חייהם וחיי בני משפחתם. זה יהפוך את מדינת ישראל, מהפריפריה למרכז וחוזר חלילה, לפקק תנועה אחד ענק.
ולסיכום: אנחנו, אדריכלים ומתכנני ערים, אסור בתכלית האיסור שנהפוך להיות כלי שרת בידי פקידות ממשלתית ומדיניות קצרת טווח שסופה לא ישורנה. שומה עלינו, כאנשי מקצוע, להביא את מיטב הידע שלנו וההסתכלות האסטרטגית של "איך צריכה להראות עיר" ו"איך צריכה להראות מדינה".
- 10.בני גור 11/04/2017 23:30הגב לתגובה זויותר יפה
- 9.איתן תרחישים 13/03/2017 18:00הגב לתגובה זולא יתכן שאינכם יודעים וועדת חקירה זה ענין של זמן ח כ בדק ציטט - ודרש וועדת חקירה בכנסת-השאר התעלמו מביני יביני
- 8.איתן תרחישים 13/03/2017 17:47הגב לתגובה זולא יתכן שאינכם יודעים וועדת חקירה זה ענין של זמן ח כ בדק ציטט - ודרש וועדת חקירה בכנסת-השאר התעלמו מביני יביני
- 7.את מציעה להתדחס בתל אביב המסריחה כדי שיהיה לך פרנסה (ל"ת)משה ראשל"צ 13/03/2017 09:43הגב לתגובה זו
- 6.אבשלום חום 09/03/2017 20:47הגב לתגובה זורכבות בכל היקום נוסעות שלוש מאות ק"מ בשעה. מה עושים? מניחים תשתית מסילות. אח"כ קונים רכבות. ואז מזמינים את ציבור היהודים הציוני לנסיעה מסובסדת.
- 5.מה פה תרתי משמע? 09/03/2017 00:55הגב לתגובה זותושבים לא מצליחים לצאת מהעיר בגלל הפקק. הבנתי. מה הכפל משמעות?
- 4.אנו הבדואים בונים איפה שבא לנו. (ל"ת)אחמד 08/03/2017 17:29הגב לתגובה זו
- א.ד.גורדון 09/03/2017 20:49הגב לתגובה זומותר לכם בזכות טרור ח"כ הסמולנים ערבים. תקשורת יהודית מטורפת שמעודדת פשעים של מוסלמים.
- בונים כמה ואיפה שרוצים!!! (ל"ת)אין כמו הבדואים... 11/03/2017 20:35
- 3.לילי 08/03/2017 16:05הגב לתגובה זויצירת ערי סלמס - ערים ללא מקורות תעסוקה לא תיפתור את בעיית הדיור . בכל עיר חייב להיות איזון בין מגורים לתעסוקה . שטחי נדלן לעסקים מהווים הכנסה לרשויות ומגורים מהווים הוצאה -חוסר איזון יצור עיריות גירעוניות ונטישה של אוכלוסיות חזקות .
- 2.אייל 08/03/2017 13:32הגב לתגובה זוחוסר עדכון של חוקי ותקנות בניה בנוגע לחניות שימוש במכפילי חניה ואי ביצוע פירי אשפה בבניינים רבי דיירים עלולים להפוך את המבנים עם עלויות התחזוקה הגבוהות לנטל על הדיירים ובמקרה הגרוע לבנניני סלאמס מודרנים. היכן ועדות התכנון והבניה?
- הרבה ילדים = הרבה הרבה קומות (ל"ת)גוגו הטברייני 12/03/2017 14:36הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 08/03/2017 12:10הגב לתגובה זובמדינתנו לצערי הכלבים נובחים והשיירה עוברת. כל זמן שהלחץ הפוליטי עובד ההיגיון פועל אחרת.

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.