תחזיות בעולם לא ודאי: הנבואה ניתנה לצנועים, סקרנים ויסודיים
ההצלחה בהשקעות קשורה בקשר הדוק ליכולת לחזות את העתיד, ולכן כל כך הרבה דיו ופיקסלים במחשב מבוזבזים על הניתוחים של מומחים וחובבנים שונים לגבי מה שצפוי לקרות. כל אחד עושה תחזיות בתחומים שונים של החיים. אחרת אי אפשר לקבל החלטות. אולם, האם בכלל קיימת היכולת לחזות את העתיד ברמת סבירות מתקבלת על הדעת?
כדי לבדוק את השאלה זו נעשה לאחרונה בארה"ב מחקר גדול. בין השנים 2011-2015 עשרים אלף אנשים היו צריכים לספק תחזיות לגבי אירועים שונים כגון האם צפון קוריאה תבצע בשלושת החודשים הקרובים ניסוי גרעיני, האם מדד S&P500 יעלה עד סוף השנה ב-15%, האם יוון תפרוש מגוש האיר בקיץ הקרוב ועוד שאלות כלכליות ופוליטיות קונקרטיות שונות. במהלך המחקר המשתתפים היו צריכים לספק תחזיות עם ציון סיכוי להתממשות האירוע לגבי כ-500 אירועים.
המשתתפים באו מרקע שונה, חלקם עסקו במתן תחזיות בתחום עיסוקם, חלקם היו מתחומים אחרים לגמרי. צוותים גדולים של מדענים מאוניברסיטת ברקלי ופנסילבניה ליוו את המחקר, ולאחרונה יצא ספר שמנתח ומציג את הממצאים העיקריים שלו.
נקפוץ ישר לאחת המסקנות הראשוניות – בממוצע, אחוזי הפגיעות של תחזיות המשתתפים לא היו שונים מהתוצאה שהייתה מתקבלת מהטלת המטבע, או כפי שאומרים - מבחירה אקראית ע"י קוף. חכו, אל תפסיקו לקרוא את הכתבה, זה עדיין אתר כלכלי. מסתבר, שקבוצה לא גדולה של משתתפים הצליחה להכות את כלל המשתתפים במחקר לאורך זמן ובפער גדול שהלך והתרחב משנה לשנה. מהו סוד ההצלחה שלהם? החזאים המצטיינים לא היו אנשים בעלי יכולות על טבעית שמקושרים לכוחות עליונים, אלא בעלי תכונות אופי ויכולות מסוימות שאפשר למצוא בכל בן אדם רגיל. הנה תמצית התכונות שבדרך כלל מתאפיינות את האנשים שיודעים לקרוא עתיד טוב יותר מאחרים:
קודם כל, מסתבר שאנשים בעלי יכולת חיזוי טובה אינם אלה שמרשימים אותנו ממסכי הטלוויזיה והמחשב או מדפי עיתון עם הצהרות החלטיות לגבי העתיד. החזאים הטובים הם לא מי שאומרים בביטחון שמשבר בפתח או שהבורסה תזנק עד סוף שנה ב-25%. החזאים הטובים בדרך כלל הנם אנשים שמסייגים את הדברים בהרבה "אולי", "יכול להיות" ו"מצד אחד... ומצד שני". אותם לא תראו בדרך כלל בטלוויזיה. הם לא עוברים מסך, אבל הם הרבה יותר טובים בתחזיות ובהתאם גם בהחלטות שלהם. הראשונים, המפורסמים והבטוחים, בדרך כלל טועים הרבה יותר.
החזאי הטוב חייב להיות אדם זהיר. אי הוודאות הוא תכונה מובנית של המציאות וצריך להתחשב בה. כפי שאמר הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר עוד במאה ה-18, "ספק איננו מצב נעים, אך לחשוב שיש ודאות זה מגוחך". לכן, עלינו לזכור ששום דבר לא בטוח. העולם אינו דטרמיניסטי – האירועים לא חייבים לקרות, יש להם בסה"כ נטייה לקרות.
החזאי הטוב הוא אדם צנוע ביחס לידיעה שלו. הוא זוכר תמיד שהמציאות הרבה יותר מורכבת ממה שאנחנו חושבים. לכן, הוא נמצא כל הזמן בחיפוש אחרי מידע חדש בנושא התחזית ונותן תחזיות ברמת סבירות שבדרך כלל לא מתקרבת ל-100% וגם לא נופלת לאפס.
החזאים הטובים הם אנשים סקרניים. הם אוהבים אתגרים אינטלקטואליים, שואפים לדעת יותר ולפתור בעיות מסובכות. כמו כן, הם אנשים מאוד פרגמטיים. הם אינם פועלים או חושבים מתוך השקפת עולם או תיאוריה כוללת וסגורה, לעומת האנשים בעלי תפיסה מגובשת של המציאות. המגובשים מנסים להתאים כל דבר לתפיסתם, גם כשהעובדות סותרות זאת. לצערנו או לשמחתנו, העולם לא בנוי כך. כל עניין - לגופו של עניין, וכך מתייחסים אל הדברים החזאים הטובים.
החזאים הטובים גם לא מתחפרים בעמדות. מבחינתם, אמונות או דעות הן רק השערות שצריך לבחון ולא האוצר שיש לשמור עליו. לכן, הם תמיד מחפשים מידע שיכול דווקא להפריך את דעותיהם בניגוד לרוב האנשים שנמשכים בעיקר לעובדות שתומכות בעמדתם. מבחינת החזאים הטובים, עמדה שונה משלהם זאת הזדמנות לבחינה עצמית ולא הצו לחיסול היריב.
החזאים הטובים בדרך כלל אוהבים מספרים ומסתדרים איתם. תחילה, הם ניגשים לתחזית מנקודת ראות סטטיסטית. לפני שאנו מנסים להגיע לתחזית האם מדד מניות יתרסק בשלושת חודשים הקרובים ב-20% ע"י בחינת מינוף החברות בסין, מצבו של משא ומתן של הנושים מול יוון או כל גורם רלוונטי אחר, תמיד כדאי לבדוק מהו אחוז המקרים בהם הבורסה התרסקה ב-20% בשלושה חודשים בעבר. בדרך כלל, ממצא סטטיסטי יקרב אותנו לתחזית טובה הרבה יותר מאשר הרהורים על הנסיבות הספציפיות של הרגע בלבד, רלוונטיות ככל שיהיו. ככלל, וזה מוכח מדעית, אם ידוע לכם על קשר סטטיסטי מובהק כלשהו שמנבא אירוע מסוים בהסתברות סבירה, עדיף להשתמש בו מאשר בכל ניתוח אחר של מומחה גדול ככל שיהיה.
החזאים הטובים לא קופאים על שמריהם. גם אחרי שהם כבר נתנו את התחזית הם ממשיכים לשפר אותה כשמתקבל מידע חדש, והדברים נבחנים לאורך זמן. אין "חוק מספרים קטנים", אלא "חוק מספרים גדולים". אם מישהו הצליח להזהיר מפני משבר חמש דקות לפני שהוא קרה, אפילו אם הצליח בזה פעמיים או שלוש, סטטיסטית זה לא אומר שהצלחותיו אינן אקראיות. עדיף להסתמך על מי שלאורך זמן מצליח להכות את השוק ב-51% מהמקרים בהרבה החלטות קטנות.
- 8.
- 7.יועץ בכיר 15/05/2016 16:30הגב לתגובה זוגם מקצועי וגם צנוע
- 6.ארנון 14/05/2016 19:58הגב לתגובה זואז אתה חוזה גרוע יותר מבקש קישור לספר תודה
- 5.אז במילה אחת אין דבר כזה חזאי , כי אף אחד לא יודע (ל"ת)החוזה מלובלין 11/05/2016 15:56הגב לתגובה זו
- 4.ויקטור 11/05/2016 09:42הגב לתגובה זוהבעיה היא שאנשים נמשכים דווקא לדעות של המדברים בביטחון, האומרים ללא היסוס שיהיה כך או כך. בקיצור אנשים אוהבים סרטים אמריקאים ולא צרפתיים
- 3.big bear 11/05/2016 09:23הגב לתגובה זואי הוודאות הופכת אותנו לחופשיים !
- 2.יוסי 11/05/2016 07:48הגב לתגובה זועוד אחת מאמרות וורן באפט מהימים האחרונים: “There’s been far, far, far more money made by people in Wall Street through salesmanship abilities than through investment abilities,”... ז"א מנהלי הקרנות יודעים שאין להם מושג ועדיין מנסים לדחוף לציבור מוצר יקר באמצעות שיווק. (גם יועצי הבנקים בתוך הסיפור) לדוגמא: קרנות אג"ח כללי בדמי ניהול של 1% שנתיים.
- 1.בקיצור - אתה לא חזאי טוב... (ל"ת)Z 10/05/2016 14:10הגב לתגובה זו
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
