שוק המניות בארה"ב בשיא, היכן נשאר עוד "בשר"?

מור מרגלית, מנהל השקעות בחברת ניהול התיקים של מיטב דש, מתייחס לעת הנוכחית בשוק המניות האמריקני והכדאיות בהשקעה
מור מרגלית | (1)

בשבועות האחרונים המדדים בארה"ב שוברים שיאים שוב ושוב. נראה כי מעולם לא היה זמן טוב יותר להסתכל על שוק המניות במשקפיים ורודים. התוכנית לצמצום ההקלה הכמותית על ידי הבנק הפדרלי הוחזרה עמוק למגירה, וצפויה לצוץ מחדש על פי ההערכות אי שם לקראת מארס - אפריל 2014, גיוסי הקרנות המנייתיות גבוהים מתמיד, והסכנה מפני משוכה פיסקלית בקונגרס חלפה לה ולא תשוב עד לחודש פברואר.

קשה למצוא היום אנליסט בארה"ב שלא ימליץ על הגדלת החשיפה למניות בתיק ההשקעות. מדד ה-S&P500 עלה מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר בכ-23%, כאשר בתחילת 2013 משקיעים רבים סברו כי "מכאן לא נשאר עוד הרבה לעלות."

עבור אלה שחוששים כי פספסו את הרכבת, ומתלבטים האם זה זמן טוב להשקיע את כספם בארה"ב, ברצוני להציג את מכפיל הרווח הצפוי של מדד ה-S&P 500 במהלך 10 השנים האחרונות. מכפיל זה מתפקד ככלי פשוט ובסיסי כדי להבין את ציפיות האנליסטים בנוגע לרווחי החברות המרכיבות את המדד ביחס למחירו.

מכפיל הרווח הצפוי ל-12 החודשים הקרובים נע בסביבות 14-16, על סמך מספר תחזיות כלכלנים. מדובר בהחלט במספר לא נמוך עבור מדד מסוג זה וממבט ראשון ניתן לטעון כי השוק האמריקני מתחיל להיות יקר ורמות המחירים אינן זולות. מבט מעמיק יותר מגלה, כי המצב מורכב ממה שנראה והתשובה אינה כל כך חד משמעית.

העובדה, כי במחצית העשור הקודם עמד מכפיל הרווח הצפוי על רמה של כמעט 17, ושייט בטווח של 13-16 עד פרוץ המשבר הפיננסי ב-2008, מלמדת שגם אם השוק בארה"ב אינו זול כבעבר, הוא יכול להישאר כזה למשך תקופה לא קצרה. סימנים לשיפור נוסף בכלכלה האמריקנית עלולים לדחוף את מכפיל הרווח הצפוי כלפי מעלה ואף מעבר מהרמה הנוכחית.

כמו כן, הריבית הקצרה בארה"ב נמצאת על רמות אפסיות מזה תקופה ארוכה ובכך היא מאפשרת למשקיעים להרגיש בנוח עם רמות מכפילים גבוהות יחסית. מהלך העליות שביצע מדד ה-S&P 500 מאז התפוצצות בועת הדוט.קום ב-2001 ועד המשבר ב-2008 מראה כי תמחור גבוה יחסית אינו מחייב מימוש מיידי בשוק המניות.

עם זאת, בחינה של תשואת הדיבידנד שצפויה להתקבל מהשקעה במדד מציגה בעיה נוספת. תשואת הדיבידנד של מדד ה-S&P 500 עומדת כיום על כ-2% לעומת תשואה של כ-2.75% באג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים - פער שלילי של 0.75%. משקיעים, אשר אינם צופים עלייה מהותית במחירי המניות ובתשואת האג"ח בארה"ב בשנים הבאות, צפויים להעדיף דווקא את האג"ח על פני המניות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המפתח להשקעה בשוק האמריקני במצבו הנוכחי נמצא במילה "סלקטיביות", או אם לדייק יותר "סקטוריאליות". חלוקת מדד ה-S&P 500 לעשרת הסקטורים המרכזיים המרכיבים אותו, והשוואת מכפיל הרווח הנוכחי למול מכפיל הרווח הצפוי, מגלות היכן סבורים האנליסטים שניתן למצוא עוד "בשר".

בתחתית הטבלה המצורפת ניתן למצוא את סקטור האנרגיה והפיננסים, אשר אינו צפוי להציג שינוי מהותי ברווחיות ואולי אף התדרדרות קלה שתביא לעלייה במכפיל הרווח. סקטורי התעשיה, צריכה בסיסית ותשתיות צפויים להציג שיפור קל ברווחיות, אך גם בהם השינוי הצפוי מינורי וגובל בסטגנציה.

הסקטורים המעניינים יותר אליהם יש לשים לב הם ענפי החומרים, רפואה, שירותי תקשורת, צריכה מחזורית וטכנולוגיה, בהם צופים האנליסטים שיפור משמעותי בשנה הקרובה.

חברות הפועלות בענף הצריכה המחזורית וענף החומרים נוטות להציג תוצאות טובות באופן מובהק בתקופות צמיחה, שיפור בכלכלה ותוצאות פחות טובות בזמני מיתון ומשבר. התחזיות מלמדות כי ציפיות השוק הן להמשך שיפור בנתונים הכלכליים במהלך החודשים שלפנינו.

מה אם האנליסטים טועים?

בסופו של דבר מדובר בתחזית, וייתכן כי דווקא סקטור הפיננסים יציג בשנה הקרובה שיפור ניכר ברווחיות. לכן, בנוסף ל"סקטוריאליות", נדרש אם כן לבצע גם "ניהול סיכונים" בהשקעות. כדאי לתת משקל יתר להשקעה בענפים הצפויים להציג את השינוי המהותי ביותר לטובה, לא מעצם היותו כזה, אלא דווקא מהסיבה שבמידה ולא יתגשמו תחזיות האנליסטים, ישארו למשקיעים שולי ביטחון.

ענף שנראה כבעל סיכויים טובים לביצועים עודפים ביחס לשוק בתקופה הקרובה הינו ענף שירותי התקשורת. סקטור אשר צפוי להציג שיפור ברווחיות שתוביל לירידה של 7.65% במכפיל הרווח, ומניב תשואת דיבידנד גבוהה של 4.9%, פער חיובי של 2.15% ביחס לאג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים.

צירוף של תשואת דיבידנד גבוהה עם שינוי מהותי לטובה במכפיל הרווח מקנה למשקיעים בטחון רב יותר. כדאי לשקול לתת לסקטור חשיפת יתר בתיק ההשקעות. אם אכן יתגשמו תחזיות האנליסטים, מחירי המניות יכולים להגיב בחיוב לשיפור ברווחיות. אם השיפור יהיה קטן ממה שנחזה, יוכלו המשקיעים להשיג תשואה נאה מהדיבידנדים שיתקבלו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קרנות ריט \ נדלן ? 12/11/2013 12:58
    הגב לתגובה זו
    בשפל שנתי !
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.