שוק המניות בארה"ב בשיא, היכן נשאר עוד "בשר"?

מור מרגלית, מנהל השקעות בחברת ניהול התיקים של מיטב דש, מתייחס לעת הנוכחית בשוק המניות האמריקני והכדאיות בהשקעה
מור מרגלית | (1)

בשבועות האחרונים המדדים בארה"ב שוברים שיאים שוב ושוב. נראה כי מעולם לא היה זמן טוב יותר להסתכל על שוק המניות במשקפיים ורודים. התוכנית לצמצום ההקלה הכמותית על ידי הבנק הפדרלי הוחזרה עמוק למגירה, וצפויה לצוץ מחדש על פי ההערכות אי שם לקראת מארס - אפריל 2014, גיוסי הקרנות המנייתיות גבוהים מתמיד, והסכנה מפני משוכה פיסקלית בקונגרס חלפה לה ולא תשוב עד לחודש פברואר.

קשה למצוא היום אנליסט בארה"ב שלא ימליץ על הגדלת החשיפה למניות בתיק ההשקעות. מדד ה-S&P500 עלה מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר בכ-23%, כאשר בתחילת 2013 משקיעים רבים סברו כי "מכאן לא נשאר עוד הרבה לעלות."

עבור אלה שחוששים כי פספסו את הרכבת, ומתלבטים האם זה זמן טוב להשקיע את כספם בארה"ב, ברצוני להציג את מכפיל הרווח הצפוי של מדד ה-S&P 500 במהלך 10 השנים האחרונות. מכפיל זה מתפקד ככלי פשוט ובסיסי כדי להבין את ציפיות האנליסטים בנוגע לרווחי החברות המרכיבות את המדד ביחס למחירו.

מכפיל הרווח הצפוי ל-12 החודשים הקרובים נע בסביבות 14-16, על סמך מספר תחזיות כלכלנים. מדובר בהחלט במספר לא נמוך עבור מדד מסוג זה וממבט ראשון ניתן לטעון כי השוק האמריקני מתחיל להיות יקר ורמות המחירים אינן זולות. מבט מעמיק יותר מגלה, כי המצב מורכב ממה שנראה והתשובה אינה כל כך חד משמעית.

העובדה, כי במחצית העשור הקודם עמד מכפיל הרווח הצפוי על רמה של כמעט 17, ושייט בטווח של 13-16 עד פרוץ המשבר הפיננסי ב-2008, מלמדת שגם אם השוק בארה"ב אינו זול כבעבר, הוא יכול להישאר כזה למשך תקופה לא קצרה. סימנים לשיפור נוסף בכלכלה האמריקנית עלולים לדחוף את מכפיל הרווח הצפוי כלפי מעלה ואף מעבר מהרמה הנוכחית.

כמו כן, הריבית הקצרה בארה"ב נמצאת על רמות אפסיות מזה תקופה ארוכה ובכך היא מאפשרת למשקיעים להרגיש בנוח עם רמות מכפילים גבוהות יחסית. מהלך העליות שביצע מדד ה-S&P 500 מאז התפוצצות בועת הדוט.קום ב-2001 ועד המשבר ב-2008 מראה כי תמחור גבוה יחסית אינו מחייב מימוש מיידי בשוק המניות.

עם זאת, בחינה של תשואת הדיבידנד שצפויה להתקבל מהשקעה במדד מציגה בעיה נוספת. תשואת הדיבידנד של מדד ה-S&P 500 עומדת כיום על כ-2% לעומת תשואה של כ-2.75% באג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים - פער שלילי של 0.75%. משקיעים, אשר אינם צופים עלייה מהותית במחירי המניות ובתשואת האג"ח בארה"ב בשנים הבאות, צפויים להעדיף דווקא את האג"ח על פני המניות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המפתח להשקעה בשוק האמריקני במצבו הנוכחי נמצא במילה "סלקטיביות", או אם לדייק יותר "סקטוריאליות". חלוקת מדד ה-S&P 500 לעשרת הסקטורים המרכזיים המרכיבים אותו, והשוואת מכפיל הרווח הנוכחי למול מכפיל הרווח הצפוי, מגלות היכן סבורים האנליסטים שניתן למצוא עוד "בשר".

בתחתית הטבלה המצורפת ניתן למצוא את סקטור האנרגיה והפיננסים, אשר אינו צפוי להציג שינוי מהותי ברווחיות ואולי אף התדרדרות קלה שתביא לעלייה במכפיל הרווח. סקטורי התעשיה, צריכה בסיסית ותשתיות צפויים להציג שיפור קל ברווחיות, אך גם בהם השינוי הצפוי מינורי וגובל בסטגנציה.

הסקטורים המעניינים יותר אליהם יש לשים לב הם ענפי החומרים, רפואה, שירותי תקשורת, צריכה מחזורית וטכנולוגיה, בהם צופים האנליסטים שיפור משמעותי בשנה הקרובה.

חברות הפועלות בענף הצריכה המחזורית וענף החומרים נוטות להציג תוצאות טובות באופן מובהק בתקופות צמיחה, שיפור בכלכלה ותוצאות פחות טובות בזמני מיתון ומשבר. התחזיות מלמדות כי ציפיות השוק הן להמשך שיפור בנתונים הכלכליים במהלך החודשים שלפנינו.

מה אם האנליסטים טועים?

בסופו של דבר מדובר בתחזית, וייתכן כי דווקא סקטור הפיננסים יציג בשנה הקרובה שיפור ניכר ברווחיות. לכן, בנוסף ל"סקטוריאליות", נדרש אם כן לבצע גם "ניהול סיכונים" בהשקעות. כדאי לתת משקל יתר להשקעה בענפים הצפויים להציג את השינוי המהותי ביותר לטובה, לא מעצם היותו כזה, אלא דווקא מהסיבה שבמידה ולא יתגשמו תחזיות האנליסטים, ישארו למשקיעים שולי ביטחון.

ענף שנראה כבעל סיכויים טובים לביצועים עודפים ביחס לשוק בתקופה הקרובה הינו ענף שירותי התקשורת. סקטור אשר צפוי להציג שיפור ברווחיות שתוביל לירידה של 7.65% במכפיל הרווח, ומניב תשואת דיבידנד גבוהה של 4.9%, פער חיובי של 2.15% ביחס לאג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים.

צירוף של תשואת דיבידנד גבוהה עם שינוי מהותי לטובה במכפיל הרווח מקנה למשקיעים בטחון רב יותר. כדאי לשקול לתת לסקטור חשיפת יתר בתיק ההשקעות. אם אכן יתגשמו תחזיות האנליסטים, מחירי המניות יכולים להגיב בחיוב לשיפור ברווחיות. אם השיפור יהיה קטן ממה שנחזה, יוכלו המשקיעים להשיג תשואה נאה מהדיבידנדים שיתקבלו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קרנות ריט \ נדלן ? 12/11/2013 12:58
    הגב לתגובה זו
    בשפל שנתי !
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.