הנפט בעתות משבר פוליטיות
כזכור, מחירי הנפט צנחו בשבועיים החולפים מתחת ל-95 דולר לחבית בעקבות החלטת אופ"ק על הגבלת ייצור הנפט לכ-30 מיליון חביות ביום לעומת 24 מיליון חביות. הנפט צנח בכ-9 דולר לחבית בשבוע מאזור השיא שנקבע בנק 101 דולר לחבית ועד לשפל בנק 92.50 דולר לחבית .
הצניחה החופשית במחירים באה אחרי הזינוקים החדים שחלו במחירי הנפט שנגרמו כתוצאה מהמתיחות הגוברת מול אירן. מתיחות זו תמשיך להשפיע משמעותית על ערכו של הזהב השחור. שיבוש באספקת הנפט ע"י אירן עלול להוות "קו אדום" בעיני מדינות המערב, ואז יגברו הסיכויים לכך שאותן מדינות לא תסתפקנה בהטלת סנקציות על האיראנים ותבחרנה לשקול אופציה צבאית. מהלך צבאי עלול להזניק את מחירו של הנפט לרמות שיא היסטוריות.
מבחינה מאקרו כלכלית, לא היתה הצדקה למחירו הגבוה יחסית של הנפט. ההיסטוריה מלמדת שכאשר הכלכלה העולמית במשבר דומה לזה שאנו חווים כיום, הביקוש לנפט יורד היות והפעילות היצרנית יורדת. בהתאם לכך גם תנועת המטוסים, אוניות, שאר כלי רכב, פעילות מפעלים ותעשיות שהפעלתם דורשת נפט ומוצרי הלוואי שלו פוחתות.
כפי הנראה, המצב הכלכלי אינו עומד להשתפר בקרוב. למעשה נראה שהוא עלול רק להחמיר. מנהיגי האיחוד האירופי לא הצליחו למצוא פתרון מעשי למשבר החוב באירופה, אשר עלול לדרדר את הכלכלה העולמית למיתון ממושך.
התרחיש הדובי מצביע על כך שהחרפת המשבר באירופה תוביל למיתון עמוק שיפגע משמעותית בצריכת הנפט. תרחיש מהסוג הזה עלול להוביל לצניחה בערך הנוזל השחור. האיראנים בינתיים ממשיכים בשלהם, היות והם מודעים לכך שהמצב הכלכלי בעולם מקשה על הגברת הסנקציות, או על פעולה צבאית נגדם.
מבחינה טכנית, כדאי לשים לב לנתונים הבאים:
- הצמד נסחר בסמוך לרמת התנגדות משמעותית, הניצבת במחיר 101.7 דולר לחבית.
- נעילה מעל 102, עשויה להזניק את הצמד אל עבר ההתנגדות הבאה, הניצבת באזור 103.30.
- הממוצעים הנעים משופעים כלפי מעלה, דבר אשר תומך בהמשך העליות.
- מתנד ה- ADX - מגמה שוורית שלטת, עוצמת המגמה צוברת תאוצה.
רמות משמעותיות
התנגדות 2: 103.30
התנגדות 1: 101.70
ספוט: 101.30
תמיכה1: 100
תמיכה 2: 97.80 - ממוצע נע 34
לסיכום, לאור העובדה כי הנפט נסחר ברקע ההתרחשויות במפרץ הפרסי, לא היינו ממהרים לפתוח עסקאות גדולות בו, אם בכלל בשלב זה. עלינו להמתין עד שהתמונה תתבהר והמסחר בנפט יחזור להיות מושפע מהאירועים הכלכליים מסביב לעולם, ופחות מושפע מהספקולציות הרבות הרצות בשוק.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
