הנפט בעתות משבר פוליטיות
כזכור, מחירי הנפט צנחו בשבועיים החולפים מתחת ל-95 דולר לחבית בעקבות החלטת אופ"ק על הגבלת ייצור הנפט לכ-30 מיליון חביות ביום לעומת 24 מיליון חביות. הנפט צנח בכ-9 דולר לחבית בשבוע מאזור השיא שנקבע בנק 101 דולר לחבית ועד לשפל בנק 92.50 דולר לחבית .
הצניחה החופשית במחירים באה אחרי הזינוקים החדים שחלו במחירי הנפט שנגרמו כתוצאה מהמתיחות הגוברת מול אירן. מתיחות זו תמשיך להשפיע משמעותית על ערכו של הזהב השחור. שיבוש באספקת הנפט ע"י אירן עלול להוות "קו אדום" בעיני מדינות המערב, ואז יגברו הסיכויים לכך שאותן מדינות לא תסתפקנה בהטלת סנקציות על האיראנים ותבחרנה לשקול אופציה צבאית. מהלך צבאי עלול להזניק את מחירו של הנפט לרמות שיא היסטוריות.
מבחינה מאקרו כלכלית, לא היתה הצדקה למחירו הגבוה יחסית של הנפט. ההיסטוריה מלמדת שכאשר הכלכלה העולמית במשבר דומה לזה שאנו חווים כיום, הביקוש לנפט יורד היות והפעילות היצרנית יורדת. בהתאם לכך גם תנועת המטוסים, אוניות, שאר כלי רכב, פעילות מפעלים ותעשיות שהפעלתם דורשת נפט ומוצרי הלוואי שלו פוחתות.
כפי הנראה, המצב הכלכלי אינו עומד להשתפר בקרוב. למעשה נראה שהוא עלול רק להחמיר. מנהיגי האיחוד האירופי לא הצליחו למצוא פתרון מעשי למשבר החוב באירופה, אשר עלול לדרדר את הכלכלה העולמית למיתון ממושך.
התרחיש הדובי מצביע על כך שהחרפת המשבר באירופה תוביל למיתון עמוק שיפגע משמעותית בצריכת הנפט. תרחיש מהסוג הזה עלול להוביל לצניחה בערך הנוזל השחור. האיראנים בינתיים ממשיכים בשלהם, היות והם מודעים לכך שהמצב הכלכלי בעולם מקשה על הגברת הסנקציות, או על פעולה צבאית נגדם.
מבחינה טכנית, כדאי לשים לב לנתונים הבאים:
- הצמד נסחר בסמוך לרמת התנגדות משמעותית, הניצבת במחיר 101.7 דולר לחבית.
- נעילה מעל 102, עשויה להזניק את הצמד אל עבר ההתנגדות הבאה, הניצבת באזור 103.30.
- הממוצעים הנעים משופעים כלפי מעלה, דבר אשר תומך בהמשך העליות.
- מתנד ה- ADX - מגמה שוורית שלטת, עוצמת המגמה צוברת תאוצה.
רמות משמעותיות
התנגדות 2: 103.30
התנגדות 1: 101.70
ספוט: 101.30
תמיכה1: 100
תמיכה 2: 97.80 - ממוצע נע 34
לסיכום, לאור העובדה כי הנפט נסחר ברקע ההתרחשויות במפרץ הפרסי, לא היינו ממהרים לפתוח עסקאות גדולות בו, אם בכלל בשלב זה. עלינו להמתין עד שהתמונה תתבהר והמסחר בנפט יחזור להיות מושפע מהאירועים הכלכליים מסביב לעולם, ופחות מושפע מהספקולציות הרבות הרצות בשוק.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
