"גורואים וילדים הם אותו הדבר", כתב Julian Close, מחברת ההשקעות Fresh Brewed Media , "כשהם צווחים צריך להתעלם, כי הם עושים זאת בשביל תשומת לב. אם לא מתייחסים - הצווחות מפסיקות". Close מתייחס אומנם למערכת היחסים בין המומחים לחברת טסלה (סימול: TSLA) ומייסדה/מנהלה אלון מאסק, "ככל שהצלחת החברה הולכת וגדלה - כך גדל מספר המומחים שמצפים להתרסקות המניה", כותב Close, "למה? כי המניה שוברת שיאים בניגוד לציפיותיהם. אבל אם תקראו את כל החומר שאלה פירסמו על טסלה, לא רק את הכותרות, ותתעמקו בנתונים - תגלו שהנימוקים להתרסקות פשוט שטותיים. הכל בשביל הכותרת הפסימית ...".

נכון, TSLA נורא יקרה. אבל, בניגוד לכל תחזיות המומחים, ובהתאמה מלאה לתחזיותיו של מאסק, החברה צומחת בקצב מדהים וחולפת בקלילות מעל כל ציוני הדרך שנתן הבחור הדרום אפריקני כשהגיע לבורסה לפני 4 שנים - אז נראו תחזיותיו (אליבא מומחי רכב רבים בוול סטריט) כ"משוכות דמיוניות חסרות בסיס מציאותי". אבל מה לעשות, החברה סיימה את 2011 עם 204 מיליון דולר מכירות והפסד של 254.4 מיליון. לעומתה, שנת 2014 צפויה להיחתם עם מכירות של 3.9 מיליארד ורווח של כ-140 מיליון - הרבה מעבר לחלומותיו של מאסק ב-2009.

תיקון בהחלט מתחייב (וכבר היו כמה מאז ההנפקה) אבל התרסקות, למה? אגב, הדברים נכונים לא פחות במקרה של אפל (סימול: APPL) שחזרה לשיא כל הזמנים. בדיוק לפני שנתיים ראינו אינספור כותרות והסברים מנומקים של כמעט כל 50 האנליסטים החשובים שמכסים אותה, מדוע הסיפור של הענקית נגמר, וזאת לאחר שכמה חודשים קודם הייתה הסכמה מוחלטת שהמניה בדרכה ל-1,000 (143 במונחי היום).

"הבעיה" היחידה של שוק המניות היום היא רמת השיא בו נמצאים המדדים המובילים. רוב מומחי הכותרות הפסיקו להתייחס לערכים האמתיים והיחסיים (מול האלטרנטיבות) ממזמן. אחד המומחים הגדולים בעולם, רוברט שילר מאוניברסיטת ייל, הזהיר השבוע שהמניות ואגרות החוב נמצאות ברמות מדאיגות ביותר. נכון, שני המכשירים ברמות שיא וזו עובדה, אבל בעוד שאגרות החוב נמצאות בשיא רק בגלל שהפכו ל"מקלט בטוח" ומאוד מסוכנות להשקעה ברמתן הנוכחית, הרי שהמניות, להבדיל מפעמים קודמות שהשיאים הסתיימו במפולות, מייצגות חברות שמצבן העסקי / כלכלי לא היה מעולם טוב יותר.

• האם הורדת הריבית תוביל לירידות בשווקים?
• הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"שיא כל הזמנים" אינו קריטריון להשקעה או בריחה ממניות, ציפיות להמשך הצמיחה הכלכלית הגלובלית ורווחיות החברות - כן. תיקונים ימשיכו ללוות את הגאות במניות, אבל הכלכלה הגלובלית עדיין רחוקה ממיצוי הצמיחה שלה. בעידוד מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה החברות ימשיכו להציג דוחות משתפרים.

"Yes! We Have No Bananas"

השיר היה שלאגר אדיר של שנות ה-20 העליזות של המאה שעברה. שר אותו הגדול מכולם באותם ימים, אדי קנטור. לימים לקחה חברת Chiquita Brands International (סימול: CQB), יצרנית ומשווקת בננות מובילה, את השיר והפכה אותו למעין המנון מכירות שלה. כגילוי נאות נספר לכם, שבעבר הרחוק ובגלגול קודם של חיינו עבדנו קיץ אחד ארוך בשביל צ'יקיטה בננה בהונדורס הבריטית דאז, בליז של היום.

צ'יקיטה הייתה אז חלק מאימפריית הפירות והירקות, United Brands, שהקים מהגר יהודי מפולין בשם אליהו מנשה בלחוביץ', שהיה בעברו בנקאי השקעות בליהמן. בדרך לגדולה שינה בלחוביץ את שמו לאלי בלאק, ובשנת 1975, לאחר שהתגלה ששיחד את נשיא הונדורס דאז, נפתחה נגדו חקירה של ה-SEC האימתנית ובלאק קפץ למותו מחלון משרדו שבקומה ה-46 בבניין פאן-אמריקן (היום MetLife Building שעל פארק אבניו).

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

עבדכם וחבר ישראלי נוסף, אז סטודנטים בארה"ב, נבחרו על ידי נציג צ'יקיטה, לנסות ולנצל קרקעות בבליז לצורך גידול ירקות. מלבד גזר לא הצלחנו לגדל מאומה (מסיבות שרק מישהו שניסה לגדל מלפפונים, עגבניות ושאר ירקות באזור טרופי יבין), אבל הסתובבנו הרבה בין מקסיקו לפנמה וראינו מה הם באמת מטעי בננה (וגם למדנו על מתכוני בננה אינספור, כולל 10 דרכים להכין בננה-צ'יפס). מאז ימי בלאק השתנו כמה דברים בצ'יקיטה ובתעשיית הבננות, שהפכה לתעשיית ענק שהולכת וגדלה עם הגלובליזציה, הטכנולוגיה והשיגעון לבריאות. שבנת 2012 נשלחו 16.25 מיליון טונות של בננות טריות לרחבי העולם, כאשר את רוב ההיצע, כ-80%, מספקות מדינות דרום ומרכז אמריקה והאיים הקאריביים. עיקר הביקוש, כ-54%, מגיע מאירופה וארה"ב. בשנים האחרונות מורגשת עלייה גדולה בביקוש מכיוון אסיה, בהובלת סין.

ב-2013 מחיר לטון בננה בנמל הכניסה בארה"ב היה 923 דולרים ובאירופה 617 אירו, כך שאפשר להעריך בביטחון שמדובר בהרבה מאוד כסף שמתגלגל בין המגדלים למשווקים - בטווח של 14-15 מיליארד דולרים, לפני מוצרי הלוואי הרבים. צ'יקיטה נוגסת בסביבות 21% מהכסף שמתגלגל. כאשר קראנו ששתי משפחות ברזילאיות, ספרא ו-Cutrale, שתיהן מהליגה הלאומית של עשירי העולם, האחת מובילה בתחום הבנקאות והשנייה שמכונה "מלכת תעשיית ההדרים", נלחמות במשותף על השליטה בצ'יקיטה בננה (סימול: CQB), כל מה שיכולנו לומר היה "וואו!!!", ולא רק בגלל הבננות.

ההצעה של קבוצות ספרא וקוטרייל להנהלת צ'יקיטה נותנת 13 דולר למניה או שווי של 611 מיליון דולרים - 45% פרמיה למחיר המניה. לפני ההצעה, הייתה החלטה שקבלו צ'יקיטה ומתחרתה העיקרית, החברה האירית Fyffes plc (סימול: FYFFF) להתמזג, ונראה היה שוול סטריט אינה תומכת ברעיון. ב-10.3.2014 הודיעו צ'יקיטה ו-Fyffes על מיזוג מלא, לפיו תוקם חברה חדשה בשם ChiquitaFyffes בה לבעלי מניות צ'יקיטה תהיה שליטה של 50.3%. החברה החדשה, שסך המכירות שלה צפוי להגיע ל-4.6 מיליארד דולרים, תהיה יצרנית ומשווקת הבננות הגדולה בעולם, כשהיא מקדימה את החברות האמריקניות הפרטיותDole Food , Del Monte ואת החברה האקוודורית Noboa group.

בנוסף, החברה המאוחדת צפויה להתחרות גם בתחומי המזון הטרי, ירקות ופירות. אין שום ספק שמיזוג כזה, מבחינת כל הצדדים הנוגעים בדבר, מבעלי המניות ועד ליצרנים ולצרכנים, נראה סינרגטי ביותר. מה עוד שקביעת מושב החברה באירלנד תגרום לחסכון גדול במס (מה שכמובן מכעיס מאוד את רשויות המס בארה"ב, שרואים זרם הולך וגדל של חברות אמריקניות שזזות, בעיקר באמצעות מיזוגים ורכישות, לאירלנד ומקלטי מס אחרים). אבל על פי התנהגות של שתי המניות - וול סטריט לא אהבה את הרעיון.

בחודש מארס האחרון, עת ההודעה על המיזוג המדובר, CQB הגיעה למחיר של 12.65 דולרים, 3 חודשים לאחר מכן היא התדרדרה למחיר של 9 דולר, ו-FYFFF התדרדרה בכ-33%. מועצות המנהלים של שתי החברות התעלמו מאיתותי המניות, ואישרו את המיזוג, כשלפתע נחתה על שולחן מועצת המנהלים של צ'יקיטה ההצעה של שתי הברזילאיות. מועצת המנהלים, בראשות יושבת הראש שלה, קרי אנדרסן והמנכ"ל Edward Lonergan, דחתה על הסף את הצעתן של השתיים, אבל הברזילאים לא הלכו הביתה אלא שלחו מכתבים לבעלי המניות, שהם המאשרים הסופיים של כל דיל, ובאמצעותם הם מנסים לשכנע את בעלי המניות להצביע נגד עסקת המיזוג.

אין שום ספק שהברזילאים הבינו את התנהגות המניות וניצלו זאת. בנוסף, אין גם שום ספק שוול סטריט אוהבת מצבים שכאלה. בלי כל קשר, וול סטריט מכירה היטב את הגברת אנדרסן, שכבר שיחקה במשחק שכזה בעבר (מיזגה ב-2007 את ענקית ההמבורגרים האמריקנית Wendy's לקבוצתTriarc , והקימה את Wendy's/Arby's Group, רשת הסנדוויצ'ים הגדולה בצפון אמריקה). "היא תדע להוציא את המחיר הכי טוב", אמר פרשן ב-CNBC.

מי הברזילאים ולמה הם מעוניינים בבננות?

הצירוף בין קבוצת יוסף ספרא וקבוצת קונטרייל לצורך השתלטות על מעמד מוביל בתעשיית הבננות מעורר הרבה תשומת לב, דמיון וויכוחים בוול סטריט - בעיקר בשל חוסר הידע עליהן. שתי הקבוצות הברזילאיות כמעט ואינן מופיעות בתקשורת וזה מה שמושך, המסתורין. אבל בעלי מניות CQB ופרשנים רבים מלקקים אצבעותיהם בציפייה, כיוון שההיסטוריה של הקבוצות, במיוחד של ספרא, מראה שאינן נוטות לוותר על דילים. אם זה אכן כך - המלחמה על צ'יקיטה רק מתחילה.

Safra Group, בבעלות יוסף ספרא, יהודי ממשפחה חלבית, יליד לבנון שהגיע לברזיל לפני כ-50 שנה, והגדיל, ביחד עם אחיו אדמונד (מייסד רפבליק בנק בניו יורק, שנמכר ב-10 מיליארד דולרים ל-HSBC, שנרצח בצורה מסתורית במונטה קרלו), מערכת פיננסית גדולה שייסדו דודם עזרא ואביהם יעקב בסוריה ובלבנון, למערכת בנקאות גלובלית מובילה. יעקב ספרא, לצדו של Luis Carlos Sarmiento, הבעלים של קונגלמראט הבנקאות הענק מקולומביה, Grupo Aval Acciones y Valores, SA, הם שני הבנקאים העשירים בעולם (מוערכים בסביבות ה-17 מיליארד דולרים כל אחד).

לצד המערכת הבנקאית, קבוצת ספרא מנהלת השקעות בסך 200 מיליארד דולרים. קבוצת קטרייל, שגם היא חברה משפחתית בראשותו של José Luis Cutrale (שותף ודירקטור בקוקה-קולה). היא יצרנית ומשווקת ההדרים הגדולה בעולם (ברזיל מובילה בעולם בהדרים) ובין המובילות בתפוחי עץ, אפרסקים וסויה. במכתב שצורף לבעלי מניות CQB, מסבירים הברזילאים מדוע כדאי להם לדחות את המיזוג, בעיקר בשל הגב הכספי ויכולות השיווק שיגיעו עם שתי הקבוצות הברזילאיות.

מה כל כך מעניין בבננות ששתי קבוצות כאלו מוכנות לשלם פרמיה גבוהה?

תעשיית הבננות נכנסה למשבר סטגנציה ב-2007-2011. לאחר מכן החלה להתאושש וצברה

תאוצה. יש לכך הרבה סיבות, כולל ההתפתחויות הטכנולוגיות (מהטיפול בזרעים ועד שינוע ואחסון), המעבר למזון בריא והצלחת הבננה אצל הצרכן האסיאתי. "הבננה", טוענים מומחי מזון רבים, "מתחילה לתפוס מקומה כחלק חשוב ביותר בדיאטה, ובעולם גלובלי זה מייצר ביקושים שהולכים וגדלים". צ'יקיטה, שידעה משברי ניהול, יש את היכולת הדרושה לפריצה משם מותג ועד לידע ונוכחות בשווקים הגלובליים. רכישת צ'יקיטה היא מהלך אסטרטגי של קבוצת Cutrale, ואילו לקבוצת ספרא זו השקעה בעלת פוטנציאל החזר גבוה.

האם לאחר עלייה חדה במניה היא עדיין מעניינת?

לא כלכלית אמנם, אבל ספקולטיבית בהחלט כן. מאז 2009, צ'יקיטה נכנסה לסטגנציה בצד המכירות, ואת 2013 סיימה במכירות של 3.06 מיליארד (64.5% בננות ו-32.5% סלטים ומזון בריאות). למעשה, המכירות בירידה, כאשר בשנתיים האחרונות החברה עברה להפסדים. האנליסטים לא רואים שיפור רציני גם ב-2014-15, כך שאין ספק שמבחינה כלכלית המניה יקרה מאוד. אבל, בהסתכלות דרך העיניים של שתי הקבוצות הברזילאיות, שמעוניינות להשתמש בצ'יקיטה כבסיס כניסה לתעשיית הבננות שמתאוששת וצומחת, ומן הסתם ,ימשיכו לכיוון רכישת Fyffes plc ואחרות, אפשר להניח שהברזילאים לא יוותרו - המוסדיים בעלי מניות ינצלו את חלומם של הברזילאים (כפי שעשו להודים בתארו) והצעות הרכש יוגבהו.