מסלולי ה-S&P 500 באפיקי החיסכון השונים הם עדיין אפיק פופולארי וחשוב. הם פחות מניבים בשנה האחרונה לעומת המסלולים המנייתים בישראל, אבל אנשים כבר מבינים שמה שעולה יכול לרדת ומה שיורד יכול בהמשך לעלות. יש קבוצה גדולה מאוד של "נאמני S&P 500" שאומרת את הדבר הבא: צעירים צריכים להשקיע במשקל גבוה במניות. אין לנו יכולת לדעת מהן המניות המנצחות. גם לגופים המוסדיים אין באמת יכולת כזו - המדדים מנצחים את הניהול האקטיבי של הגופים המוסדיים. לכן, מה שנותר זה לקבוע את מסלולי המניות הפאסיביים. 

ואז הם עולים מדרגה עם טיעון שקשה להתווכח איתו, הוא לרוב נכון, אבל לא תמיד - נשקיע במסלול S&P 500 כי זה המסלול הכי מפוזר, הכי גדול, הכי מייצג. מה יותר טוב מהשקעה במניות הגדולות והחזקות ביותר של הכלכלה הכי חזקה בעולם? ואם אומרים להם - אבל צריך לגוון, הם אומרים - אם נקנה מסלולים ישראלים אז שיהיו ירידות בארה"ב, הם גם ירדו, אז מה זה משנה? 

"נאמני S&P 500" - הטיעונים בעד השקעה ב-S&P

תראו, יש בזה הרבה צדק ועדיין זה לא נכון תמיד. גם הכלכלה הגדולה בעולם יכולה להיות עם שוק מניות בעייתי. קשה לראות תרחיש כזה עכשיו, אבל אם טראמפ יחליט שהוא נלחם בכל הכוח בסין? או אם החוב הענק של ארה"ב ישפיע ויחלחל להעלמת מיסים בארה"ב? אימפריות נופלות, לא צפוי, לא הגיוני, אבל גם אם תהיה "מעידה", זה יפגע בשווקים בארה"ב יותר ממקומות אחרים. וגם - אי אפשר לזנוח את ההטייה לשוק המקומי. אגב, ידוע שגופים מקומיים (בכל מקום בעולם) משיגים תשואה עודפת בארץ המוצא. הם מכירים את המנהלים, את הציבור, את הטעמים, את המגמות. יש לזה ערך בהשקעות.

ומכאן, שגם אם הטיעונים של "נאמני ה-S&P 500" רוב הזמן נכונים, הם לא תמיד נכונים, וייתכן שבנקודת הזמן הזו לא. אף אחד לא יכול להתכחש לרמת המכפילים הגבוה מאוד של ארה"ב (כ-30) לעומת אירופה (מתחת ל-15) לדוגמא. 

• "ה-S&P 500 יגיע ל-7,000 בסוף שנה"; מה התחזית ל-2026?
• טראמפ מאותת על פשרה עם סין - הנפט והבורסות בעלייה; מה צפוי בוול סטריט?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כ-220 מיליארד שקל נמצאים במסלולי S&P שגם במסלולים האחרים יש S&P. כשמנהל מוסדי "מוכר" לכם קרן השתלמות כללית שבה יש 60% אג"ח ו-40% מניות, בתוך המרכיב המנייתי יש רוב לאמריקאי, ורוב רובו של המסלול האמריקאי הוא S&P. ההבדל בין המסלולים הישירים לאחרים הוא בהרכב - בישיר זה 100% המדד, וגם - דמי הניהול. במסלול כללי אתם משלמים הרבה כסף (בהשתלמות 0.7%, כאשר חלק גדול בכלל מושקע בנכסים פאסיביים).

הטבות המס בקרנות ההשתלמות, שעלותן למדינה הגיעה ב-2024 ל-10.7 מיליארד שקל (וצפויה להגיע ל-11.5-12 מיליארד ב-2025), מועילות בעיקר לעשירים ומעמיקות את אי השוויון בישראל. כך עולה מניתוח מדיניות מקיף שפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בהובלת הכלכלנים כפיר בץ, מורן משה חנציס ודור סרברניק.

הנתונים חושפים תמונה מטרידה: בעוד ש-83% מהעובדים בעשירון העליון מפקידים לקרן השתלמות ונהנים מהטבות המס הנלוות, רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון זוכים להטבה זו. "מדובר למעשה בהטבה נלווית לשכר, אשר אינה נגישה לכלל העובדים במשק", מציינים מחברי הדוח, ומוסיפים כי "מטבע הדברים, היות ומדובר בהטבה נלווית לשכר, ניתן לזהות קבוצות מאוגדות של עובדים הנהנים מהאפשרות לנהל קרן השתלמות כחלק מתנאי ההעסקה הקולקטיביים".

העבודה המחקרית הזו אולי מלמדת על כוונת האוצר להכשיר את הקרקע למסות את קרנות ההשתלמות. באופן מוצהר אין קשר בין המחקר הזה ובין העבודה השוטפת על התקציב, אבל המסקנות שלה מאוד משרתות את האוצר שמעוניין למסות את הקרנות שהן מקלט מס כולל - אין מס באף אחד משלבי הקרן - לא בהפקדה, לא בחיסכון ולא במשיכה. יש הטבות מס ויש אפס מס על הרווחים ומסתבר שמיש נהנה מכך הם העשירונים העליונים. 

מהשתלמות מקצועית למכשיר חיסכון כללי

קרנות ההשתלמות הוקמו בתחילת שנות ה-60 במטרה מוגדרת וברורה: לסייע לעובדי הוראה במימון השתלמויות מקצועיות ושנות שבתון. המטרה הייתה לאפשר למורים לצאת לשנת חופש ללא תשלום, במהלכה יוכלו לעבור הכשרות מקצועיות וריענון למניעת שחיקה מקצועית. אולם בתחילת שנות ה-80 חל מהפך דרמטי - בוטלו המגבלות על המשיכה מהקרנות, והן הפכו בפועל לאפיק חיסכון כללי, נזיל ופטור ממס, ללא ייעוד ייחודי.

• המסלול המנצח - 20% מתחילת השנה, פי 5 מעל ה-S&P 500
• קרנות השתלמות בספטמבר - תשואה של מעל 2% במסלול הכללי; תשואה של כ-3.6% במסלול המנייתי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נכסי קרנות ההשתלמות מגיעים לכ-420 מיליארד שקל, והם מהווים כ-22% מסך נכסי החיסכון (בניכוי חיסכון פנסיוני) של משקי הבית בישראל. ההפקדות השנתיות נטו עומדות על כ-13 מיליארד שקל בממוצע, מה שהופך את הקרנות למוצר מרכזי ונפוץ בשוק ההון הישראלי.