השקעות   (בעזרת AI)
השקעות (בעזרת AI)

68 טריליון דולר והשינוי השקט: כך נראה שוק הפנסיה העולמי

איפה נמצא הכסף של החוסכים בפנסיה, מה היתה התשואה הממוצעת שלהם? וגם - על החיסכון הפנסיוני בארץ

ישראל עטייה |
נושאים בכתבה פנסיה

תחילת שנת 2026 מתרחשת על רקע מתיחות גיאו־פוליטית חריגה במזרח התיכון. העימות בין ישראל לאיראן לצד המעורבות האסטרטגית של ארה"ב מציבים את האזור במרכז סדר היום העולמי. במציאות של מלחמה ואי־ודאות ביטחונית, השיח הכלכלי מתמקד בדרך כלל בטווח הקצר ריבית, אינפלציה ותגובות שוקי ההון. אולם מתחת לרעש היומיומי מתרחש תהליך עמוק בהרבה. מערכות החיסכון הפנסיוני בעולם, המנהלות הון בהיקפים אדירים, ממשיכות לעצב את מבנה שוקי ההון ואת זרימת ההשקעות הגלובלית גם בתקופות של משבר. דווקא בתקופות של אי־ודאות מתחדדת החשיבות של חיסכון ארוך טווח ושל ניהול סיכונים מערכתי. דוחGlobal Pension Assets Study 2026 (GPAS)  של מכון המחקר Thinking Ahead Institute מספק הצצה לאחד ממאגרי ההון הגדולים בעולם: שוק הפנסיה הגלובלי.


68 טריליון דולר והמרדף אחר תשואה


הדוח מצביע על היקף נכסים של כ־68 טריליון דולר ב־22 שוקי הפנסיה הגדולים בעולם. עלייה של כ־9.6% בשנת 2025. חלק גדול מהצמיחה נבע מביצועי שוקי המניות, בעיקר בשווקים שנהנו מבום ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית.

תיק הייחוס הקלאסי של  60% מניות ו־40% אג"ח הניב תשואה נומינלית של כ־15.9% במונחים דולריים. עם זאת, הדוח מדגיש כי חלק מהגידול בנכסים הושפע גם מתנודות מטבע ולא רק מביצועי השקעות נטו.

מאחורי המספרים מסתתר שינוי עמוק יותר: המעבר ההדרגתי של הסיכון מהמדינה אל החוסך, שימוש הולך וגובר בטכנולוגיה ובמערכות ניהול מבוססות נתונים, וחיפוש אחר תשואה גם מחוץ לנכסים הסחירים המסורתיים.


ריכוזיות גלובלית: הפנסיה נשענת על כמה כלכלות


אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא ריכוזיות גיאוגרפית חריגה. כ־91% מנכסי הפנסיה במדגם מרוכזים בשבע מדינות בלבד: ארה"ב, יפן, קנדה, בריטניה, הולנד, שווייץ ואוסטרליה.

ארה"ב לבדה מחזיקה בכ־65.8% מהנכסים וביחד עם יפן, קנדה ובריטניה ארבע המדינות הללו חולשות על יותר מ־80% מהשוק. המשמעות עבור מנהלי השקעות היא שהפנסיה העולמית קשורה באופן הדוק לביצועי הכלכלה האמריקאית והמערכת הפיננסית האנגלו־סקסית.

המהפכה השקטה: מפנסיה מובטחת לפנסיה תלויה בשוק

שינוי מבני נוסף מתרחש במודל החיסכון עצמו. בעולם מתרחש מעבר מתמשך ממודל של קצבה מובטחת  למודל של הפרשה מוגדרת בעשור האחרון צמחו נכסי החיסכון במודל ההשקעות בקצב של כ־9.4% בשנה, לעומת כ־3.2% בלבד במודלים המסורתיים. כיום כ־63% מהנכסים בשווקים הגדולים כבר מנוהלים במסגרת מודלים אלה. המשמעות ברורה: האחריות הפיננסית עוברת בהדרגה אל החוסך עצמו, והאתגר המרכזי של התעשייה הוא להפוך את החיסכון המצטבר להכנסה יציבה לאורך שנות הפרישה.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

השינוי בתמהיל הנכסים מגלה מגמה ארוכת טווח. מאז שנת 2003 נרשמת ירידה בהקצאה לנכסים המסורתיים כמו מניות ואג"ח לצד עלייה מתמשכת במשקלם של "נכסים אחרים" בתיקי הפנסיה בשווקים הגדולים. כיום החלוקה הממוצעת עומדת על כ-48% מניות, 31% אג"ח וכ-19% נכסים אלטרנטיביים. שינוי זה משקף מעבר מתפיסה של חלוקה קשיחה בין קטגוריות נכס לניהול תיק כולל שמטרתו בניית חוסן אל מול סיכונים מערכתיים, תנודות מאקרו ושינויים טכנולוגיים מהירים. 

 

עידן הנכסים האלטרנטיביים

הנתח של נכסים אלטרנטיביים כמו נדל"ן ותשתיות והשקעות פרטיות גדל בהדרגה ובמסגרת פעילותי המקצועית בליווי קרנות השקעה מול גופים מוסדיים בישראל, אני מזהה בתקופה האחרונה עניין גובר בהרחבת החשיפה לנכסים לא סחירים. גופים מוסדיים גייסו מיליארדי שקלים באמצעות הפקדות וניודים בין מנהלי השקעות, מה שמחייב ניהול אקטיבי יותר של הקצאת הנכסים.

כמו כן ירידת הריבית הגלובלית בשנת 2025 אף חיזקה את המגמה, כאשר ירידת שיעורי ההיוון יוצרת הזדמנויות השקעה בנכסים ריאליים ומגבירה את הרצון של מנהלי השקעות לשלב רכיבים המסייעים לייצב את תיק ההשקעות מול תנודתיות השווקים.

המתיחות הגיאו־פוליטית בעולם לצד תנודתיות מוגברת בשוקי ההון, מחזקת בקרב מנהלי השקעות את החשיבה על פיזור רחב יותר של תיקי ההשקעות. נכסים לא נתפסים יותר ויותר ככלי לאיזון תנודתיות השווקים הסחירים. בעוד מניות ואג"ח מגיבות במהירות לאירועים גיאו־פוליטיים ולשינויים מאקרו־כלכליים, השקעות ריאליות נוטות להתבסס על תזרימי הכנסה ארוכי טווח ופחות מושפעות מתנודות יומיות בשווקים. שילוב רכיבים אלו בתיקי הפנסיה מאפשר למנהלי השקעות לשפר את פיזור הסיכונים ולשאוף ליצירת תשואה יציבה וקונסיסטנטית יותר לאורך זמן במיוחד בתקופות שבהן חוסר הוודאות הגלובלי הופך לחלק קבוע מהסביבה הכלכלית.


ישראל עטיה, מנכ"ל התכנון הפיננסי    (צילום יניב כהן)


גם ישראל הופכת לשחקן משמעותי


למרות שישראל אינה נכללת במדגם הרשמי של הדוח, נתוני השוק המקומי מצביעים על עוצמה פיננסית משמעותית. "הגרעין הקשיח" של החיסכון הפנסיוני בישראל כגון קרנות פנסיה, ביטוחי חיים וקופות גמל צמח מכ־2.4 טריליון שקל בסוף 2024 לכ־2.8 טריליון שקל בסוף 2025. במונחים דולריים מדובר בכ־900 מיליארד דולר. היקף שמציב את ישראל כשחקן בולט במפת ההון הגלובלית, במיוחד ביחס לגודל הכלכלה המקומית. הגידול מונע משילוב של הפקדות חובה, ביצועי שוק חיוביים והעמקת מודל החיסכון הפנסיוני. בעולם שבו תוחלת החיים עולה והשווקים תנודתיים יותר, הפנסיה כבר איננה מוצר פיננסי פסיבי בלבד אלא מנוע כלכלי מרכזי שמחייב ניהול אסטרטגי ארוך טווח.

המיפוי ההיסטורי של נכסי הפנסיה, הגמל וההשתלמות משקף תהליך של התכנסות למגמות העולמיות הללו תוך אימוץ אסטרטגיות ניהול מתקדמות. בעוד שבינואר 2003, לפני ועדת בכר, השוק הישראלי בגמל, פנסיה חדשה מקיפה והשתלמות היה בחשיפה גבוהה לאג"ח ממשלתי שהיווה למעלה מ-40%, אגח קונצרני באחוז חד-ספרתי נמוך ופחות מ2% בנכסים אחרים, אפשר לראות שינוי מבני נוסף ב2008 כאשר האגח הממשלתי ירד לכ 30% ונראה עליה בנכסים אחרים.

נכון לינואר 2026, השוק הישראלי השלים את המעבר ל"עולם החדש" שבו הביזור הגלובלי הוא דומיננטי. האג"ח הממשלתי והפרטי המקומי נדחקו לשולי התיק לטובת חשיפה חסרת תקדים לחו"ל ולנכסים אלטרנטיביים. נכון לדוח הרכב הנכסים האחרון שפורסם ע"י בנק ישראל על המוסדיים נראה שאגח ממשלתי דו ספרתי נמוך, כ 13% בלבד בקרנות השתלמות ונכסים אחרים בעליה כאשר בגמל והשתלמות כ 6-8 אחוזים ובקרנות פנסיה מקיפות כ 17%, מדובר על מגמה העולה בקנה אחד עם הגישה המוצגת בדוח העולמי המדגישה את הצורך בפיזור גיאוגרפי ועמידות מול סיכונים מערכתיים. המעבר הישראלי למודל מסלולים תלויי גיל יצר מבנה שבו חוסכים צעירים חשופים לשיעור מניות גבוה במיוחד שמתכתב עם התובנה העולמית שבוחנת את התרומה של כל יחידת סיכון ליעדי הקצבה ארוכי הטווח של החוסך.

 


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה