נטפליקס
צילום: דאלי

נטפליקס שוברת שיאים עם משחקי ה-NFL, אבל המניה לא מתרוממת

מכפיל רווח גבוה, חשש מתחרות בתחום הליבה וסימן שאלה לגבי הכניסה לתחום שידורי הלייב - מה העתיד של נטפליקס?
רוי שיינמן | (1)

נטפליקס עשתה היסטוריה בערב חג המולד עם שידור שני משחקי NFL, כשהיא שוברת שיאי צפייה ומוכיחה שהיא יכולה לעמוד בלחץ של שידור חי. למרות זאת, המניה של החברה דווקא רושמת ירידות, מה שמעלה תהיות לגבי ההשקעה של נטפליקס בספורט חי.

 

שיאי צפייה חסרי תקדים

שני המשחקים ששודרו בערב חג המולד גרפו נתוני צפייה מרשימים:
  • משחק 1: ניצחון של קנזס סיטי צ'יפס על פיטסבורג סטילרס משך ממוצע של 24.1 מיליון צופים.
  • משחק 2: בולטימור רייבנס מול יוסטון טקסנס הגיע לממוצע של 24.3 מיליון צופים.
 
  • שיא בזמן אמת: במהלך מופע ההפסקה של ביונסה במשחק השני, נרשמו מעל 27 מיליון צופים. השיא הקודם שלא היה דרך נטפליקה היה 23 מיליון צופים.
 

הצלחה טכנית לצד בינלאומית

אחד ההישגים הבולטים של נטפליקס היה הימנעות מתקלות טכניות, שבפעם הקודמת הרסו את שידור קרב האגרוף של ג'ייק פול ומייק טייסון. גם בצפייה גלובלית המספרים מרשימים, עם הערכות לכ-30 מיליון צופים מכל רחבי העולם לכל אחד מהמשחקים.

 

המניה יורדת למרות ההצלחה

נטפליקס סיימה את השנה בעלייה מרשימה של 90% במניה. עם זאת, אחרי שיאי הצפייה, המניה יורדת ב-1% ל-914.4 דולר. הסיבה? לא בטוח שיש סיבה. זו ירידה נמוכה, זו תנודה שיכולה להיות תלויה גם בעליות שהיו בשבועות האחרונים, סוג של מימוש רווחים - "קנה בשמועות - מכור בהודעה".

יכול להיות שהמשקיעים עדיין לא מבינים איך נטפליקס תעשה מזה כסף. הם רוצים לראות רווחים ולא רק שיאי צפייה. אבל צריך להבין שמדובר באירוע חשוב שיכול להשפיע על עתידה של נטפליקס.

השקעה בשידורי ספורט חי נראית כמרכיב אסטרטגי במודל העסקי של נטפליקס, לצד סדרות וסרטים. עם הצלחות כמו שידורי ה-NFL, החברה מוכיחה שהיא יכולה להתחרות מול ענקיות כמו Amazon Prime ו-Peacock, שמובילות בתחום הזה. נטפליקס צריכה מנועי צמיחה נוספים כי התחרות בתחום הליבה גורמת לצמיחה פחות טובה מבעבר. כדי להצדיק את השווי שלה היא צריכה צמיחה ואת זה היא יכולה להשיג דרך שידורי אירועים בלייב.

מניית נטפליקס מבטאת שווי של קרוב ל-400 מיליארד דולר לחברה. ההכנסות שלה על פי הקונסנזוס צפויות להסתכם בשנה הבאה ב-43.7 מיליארד דולר, לעומת 38.9 מיליארד דולר השנה. הרווח למניה צפוי להגיע שנה הבאה ל-23.8 דולר למיה, לעומת 19.8 דולר ב-2024. מדובר על מכפיל רווח עתידי של 38.4 - מכפיל בהחלט נדיב. 

שאלות ותשובות על ההתפתחויות בנטפליקס

למה המניה ירדה למרות השיאים?

משקיעים מחפשים יותר מאשר שיאי צפייה. הם רוצים לראות איך זה מתורגם לרווחיות, במיוחד בהשקעות יקרות כמו ספורט חי.

איך שידורי ספורט ישפיעו על נטפליקס בטווח הארוך?

שידורי ספורט יכולים למשוך מנויים חדשים ולחזק את המותג, אבל עלות הרישוי וההפקה דורשת תשואה משמעותית כדי להצדיק את ההשקעה.

מה היתרון של נטפליקס על פני מתחרים?

לנטפליקס יש בסיס מנויים גלובלי רחב וניסיון טכנולוגי שמאפשר לה להתמודד עם שידורים חיים בלי בעיות טכניות.

האם נראה עוד שידורי ספורט?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לאן אתה רוצה שהיא תתרומם?סוף שנה משקיעים ממשים רווחים (ל"ת)
    אורן בלפט 27/12/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.