הרשי
צילום: אתר החברה
דוחות

הרשי'ז עולה ב-6% - הציגה יציבות למרות עליית מחירי הקקאו

למרות שכל יצרניות השוקולד מתמודדות מול אותו אתגר, מחירים גבוהים יותר עלולים להוביל את הצרכנים לחטיפים אחרים; בהתאם למלאי הקקאו או החוזים העתידיים שנותרו להרש'יז, החברה עשויה לעמוד בפני עלייה של בין 30% ל-90% בעלויות הקקאו השנה
אדיר בן עמי | (2)

יצרנית הממתקים הרשי'ז HERSHEY CO THE דיווחה על מכירות ורווחים ללא שינוי ברבעון הרביעי, למרות הקפיצה בעלויות הקקאו והאטה בביקוש הצרכני. המשקיעים לקחו את זה כחדשות חיוביות ומניית החברה קופצת. ברבעון הרביעי העלתה החברה את מחירי מוצריה ב-6.5% לעומת השנה שעברה, בעוד הביקוש למוצריה נשאר גמיש, אך כעת צצים סימני חולשה.

בדוחותיה לרבעון דצמבר רשמה החברה מכירות נטו של 2.66 מיליארד דולר, עלייה של 0.2% מהתקופה המקבילה אשתקד. 2% מתחת לצפי בוול-סטריט של 2.72 מיליארד דולר. הרווח למניה עמד על 2.02 דולר, יציב לעומת הרבעון המקביל אשתקד ומעל צפי האנליסטים של 1.95 דולר. היקף המכירות של החטיפים המתוקים של הרשי'ז ירד ב-5% בארה"ב לעומת השנה קודם לכן, בעוד במגזר החטיפים המלוחים נרשמו ירידות של 26%. לשנת 2024, הרשי'ז צופה גידול במכירות נטו של 2%-3%. הרווח למניה צפוי להישאר קבוע בעקבות העלויות הגבוהות של קקאו וסוכר, כמו גם הוצאות חד פעמיות אחרות המכבידות על שולי הרווח. 

"למרות שמחירי הקקאו צפויים להגביל את צמיחת הרווחים השנה, אנו מאמינים שתוכניות השיווק החזקות שלנו, החדשנות וההשקעות במותג יניעו את הצמיחה בשורה העליונה ויענו על הצרכים המתפתחים של הצרכנים", אמרה מנכ"לית החברה, מישל באק. 

מחירי הקקאו זינקו הודות למחלה הגורמת לריקבון בפולי הקקאו ולתנאי הבצורת במערב אפריקה. כבר בחודש הראשון של 2024, החוזים העתידיים על הקקאו זינקו ב-24% והגיעו לרמה הגבוהה ביותר מאז 1977. הרש'יז מסתמכת מאוד על הקקאו במוצריה. החברה מייצרת יותר מ-90% מהכנסותיה בארה"ב, כאשר כמעט 90% מההכנסות הללו הגיעו מקונדיטוריות. מוצרי השוקולד השונים מהווים כשני שלישים מסך המכירות של החברה בארה"ב. 

בהתאם למלאי הקקאו או החוזים העתידיים שנותרו להרש'יז, החברה עשויה לעמוד בפני עלייה של בין 30% ל-90% בעלויות הקקאו השנה, כלומר בין 3% ל-7% מהמכירות הצפויות שלה לשנה כולה. גם רכיבים אחרים המשמשים את הרש'יז כמו סוכר ומחאה נמצאים במגמת התייקרות. בוול-סטריט צופים כי עלויות החברה יצמחו ב-9% בשנת 2024 ועל מנת לשמור על שולי הרווח החברה תצטרך לעלות מחירים בהתאם. 

למרות שכל יצרניות השוקולד מתמודדות מול אותו אתגר, מחירים גבוהים יותר עלולים להוביל את הצרכנים לחטיפים אחרים. כבר עכשיו, מוכרים של קטגוריות חטיפים אחרות החלו לצאת במבצעים והנחות, בעוד קמעונאים מצמצמים את שטח המדף של השוקולדים ומפנים מקום לחטיפים נמכרים יותר. בהרשי'ז אומנם פעלו לגוון את ההכנסות והוסיפו חטיפים מלוחים כמו בייגלה ופופקורן, אבל עד כה זה לא ממש עזר. מכירות החטיפים המלוחים בצפון אמריקה התכווצו ב-26% לעומת השנה שעברה והיוו פחות מ-8% מסך הכנסות החברה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

שוק הממתקים צפוי להמשיך לצמוח

תעשיית הממתקים מייצגת קבוצה של חברות ברחבי העולם שמייצרות סוגים שונים של שוקולד, מסטיקים וסוכריות וכן מוצרים נוספים העשויים מקקאו. שוק הממתקים העולמי נאמד ב-240 מיליארד דולר בשנת 2022 וצפוי להגיע ל-419.76 מיליארד דולר עד 2032, לצמוח בקצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 5.8% מ-2023 עד 2032.

אירופה מובילה בצריכת ממתקים כאשר אסיה וצפון אמריקה מאחוריה. ממתקים מבוססי שוקולד מייצרים את ההכנסה הגבוהה ביותר בתחום למרות שמבחינת הצריכה ממתקי שוקולד נמצאים במקום השני אחרי ביסקוויטים וקרקרים.

אנליסטים מאמינים שממתקי השוקולד והסוכר יהיו מנופי הצמיחה בעשור הבא. מכירות ממתקי שוקולד נטו שב-2021 הגיעו ל-42.3 מיליארד דולר וב-2022 ל-46.6 מיליארד, חזויים להגיע ל-68 מיליארד ב-2030 כאשר שתי המובילות הן מארס והרשי. תעשיית הממתקים כוללת מזונות מתוקים על בסיס סוכר שנאכלים, בדרך כלל, כמזון חטיפים. זה כולל סוכריות סוכר, שוקולדים, פירות ואגוזים מסוכרים, מסטיק וגלידות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הכל 09/02/2024 10:41
    הגב לתגובה זו
    כ"כ נכון!
  • 1.
    כל הכבוד 09/02/2024 09:43
    הגב לתגובה זו
    הפעם המליץ בזמן
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.