הלירה המצרית התרסקה השנה ב-30%, הכלכלה המצרית סובלת מהמשבר הכלכלי בשנה האחרונה, אבל היא מצליחה לצוף בזכות הגז. מצרים הפכה לספקית גז גדולה למדינות אירופה על רקע  מלחמת רוסיה-אוקראינה והרצון של אירופה להתנתק מהגז הרוסי. היא מרוויחה סכומי עתק על אוניות הגז הנוזלי LNG שמועברות לאירופה. מדובר אגב בגז שמגיע מישראל, ולמרות שאנחנו מוכרים אותו לכאורה במחיר נמוך (המחיר השתולל בשנה האחרונה), הרי שמדובר בעסקה אסטרטגית חשובה ויותר חשוב - היא הבסיס להסכם הגז המשותף להרחבת הייצוא לאירופה.

אז הגז מכניס לכלכלה המצרית אוויר לנשימה, אבל בסה"כ היתה לה שנה די גרועה. מצרים מונה כ-107 מיליון איש על פני שטח של מיליון קילומטר מרובע (לשם השוואה מצרים גדולה קרוב לפי 11 באוכלוסייה ופי 45 בשטח מישראל) התוצר הגולמי שלה הוא 404 מיליארד דולר בשנה (נכון ל-2021) עם תמ"ג לנפש של 3778 דולר אם נשווה לישראל, ישראל עם תוצר גולמי של 481.6 מיליארד דולר בשנה (נכון ל-2021) עם תמ"ג לנפש של קרוב ל-50,000 דולר .

ההבדלים הכל כך גדולים בין ישראל למצרים נובעים בין השאר מהעובדה שישראל היא מעצמת הייטק שמושכת השקעות זרות בעוד כלכלת מצרים מתבססת על חקלאות ותיירות. אך לפי הבנק העולמי הבעיה המרכזית של  הכלכלה היא הריכוזיות. מצרים מודרגת במקום ה-152 בכלכלות החופשיות עם אחוז מיסים גבוה באזור ה-87% והוצאות הממשלה באזור ה-75% מהתוצר הלאומי(מזכיר את הכלכלות בשנות ה-60 עד שנות ה-80 שהייתה בה מעורבות ממשלתית גובהה שבסוף הובילה למיתון בשנת 1981) . לשם השוואה ישראל עם אחוז מיסים באזור ה-60% והוצאות ממשלה באזור ה-48% מהתוצר הלאומי .

• בן 28 בתקופת החגים: למה המשכורת שלי מתכווצת וההוצאות דווקא עולות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עד תקופת הקורונה הכלכלה המצרית צמחה (בין השנים 2017-2019 )ב-5% לשנה שזה נחשב קצב גבוהה אך עם פרוץ המגיפה השמיים נסגרו והעולם התכנס לתוך עצמו עם סגרים, דבר שהביא להפסקת התיירות למצרים, ענף כל כך חשוב לכלכלה המצרית. הדבר  גרם למשבר גדול כך שבסופו של דבר מצרים נאלצה לקחת הלוואות מהקרן הבין לאומית .

עד שמצרים הצליחה להתאושש ממשבר הקורונה באה מלחמת רוסיה אוקראינה וטרפה למצרים את הקלפים שוב והפעם זה פגע בה בשני ווקטורים שונים.

מצרים היא יבואנית החיטה הגדולה ביותר בעולם (60% ייבוא) ואחת מעשר היבואניות הגדולות של שמנים צמחיים (בעיקר שמן חמניות) לפני  המלחמה מצרים ייבאה בעיקר מרוסיה ואוקראינה שהיו אחראיות על 80% מסך הייבוא שלה.

בעקבות המלחמה נוצר משבר תזונתי גדול שהוביל לזינוק של 45% במחירי החיטה שהובילו את הממשל לצעדים דרסטיים: סבסוד של לחם לאוכלוסייה הענייה (שהיא מונה 70 מילון איש!),  קביעת תקרת מחיר ללחמים הלא מסובסדים למי שאינו זכאי לסבסוד מהמדינה (ריכוזיות כבר אמרנו), סיוע כספי מדי חודש וכן עליית שכר מינימום.

• רובולוקס היכתה את התחזיות - אז למה המניה צונחת?
• ההכנסות עלו אך ההפסד העמיק: סיליקום מסכמת רבעון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

הווקטור השני שפוגע בכלכלה המצרית שנואשת למטבע זר הוא תחום התיירות, התיירים הרוסים אהבו לנפוש ביחד עם האנגלים והגרמנים בשארם א-שייח' (שלנו הישראלים יצא להכיר יותר השנה) ובערים המרכזיות קהיר, אלכסנדריה וגיזה (איפה שנמצאים הפירמידות המפורסמות),התיירים הרוסים באו בכמויות עצומות ונחשבים ל"תיירים מבזבזים" בהשוואה לאנגלים והגרמנים.  בגלל המלחמה הפסיקו הרוסים לבוא למצרים . 

שיעור האינפלציה במצרים הוא  16.1% עם ריבית מוניטרית של 13%, היחס החוב-תוצר של מצרים עומד על כמעט 95%, עם יציאה מאסיבית של הון זר כ-11 מיליארד דולר. כאשר ההערכה היא שמצרים צריכה לשלם חובות של סביבות 158 מיליארד דולר בחמש השנים הבאות (כאשר החובות צמחו מ-2014 עד עכשיו מ-46 מיליארד דולר ל־158 מיליארד דולר), כולל תשלומי אג"ח של 3.3 מיליארד דולר ב-2024. חוב לקרן המטבע העולמית עומד על 20 מיליארד דולר.

ב-2015 התגלה המאגר הגז זוהר בשטחה של מצרים המאגר הגז הכי גדול בים התיכון גדולו הוא 3765 קילומטר רבוע לשם השוואה מאגר זוהר הוא פי 6 מאגר לוויתן שהוא המאגר הגז הכי גדול בארץ. את המאגר מתפעלת חברת הגז האיטלקית ENI שגם תתעסק בפיתוח של מאגר הגז הלבנוני "קאנא". הכנסות מהגז של מצרים הוכפלו ל-12 מיליארד דולר בשנה תרומה משמעותית לכלכלה המצרית הרעועה.

הלירה המצרית אומנם ירדה % מתחילת השנה, כאשר שקל אחד שווה 7.22 לירות מצריות, אך הדבר המעניין הוא שהבורסה המצרית EGX30 שמורכבת ברובה מחברות פיננסיות ותעשייה כבדה (פלדה וטקסטיל) עלתה מתחילת השנה ב-2.87% שמנגד רוב המדדים הבין לאומיים והמדדים הישראלים ירדו קרוב ל-20% ו8% בהתאמה.

הסיבה שכנראה הובילה לעלייה של הבורסה המצרית היא צעדי הבראה לכלכלה המצרית, אשר כללו פיחות במטבע וקבלת הלוואה של 3 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית, כמו כן גם עזרתן של קרנות השקעה ממשלתיות מאבו דאבי וסעודיה, בגלל אינטרסים גיאופוליטיים, גרמו למדדים לעלות .

האם החופשות בסיני יהיו יותר זולות?

כאמור אנו מתייחסים לסיני כי לסיני ישראלים אינם צריכים ויזה אך אם ירצו לטייל במצרים רבתי קרי קהיר אלכסנדריה וגיזה הם צריכים ויזה שלא ניתנת בקלות . לכן נתייחס רק לחופשות בסיני שהן מתחלקות לשני סוגים שונים : חושות ומלונות יוקרה בשארם א-שייח' (שנפתחו לקהל הישראלי בעקבות הטיסות הישירות רק בשנה האחרונה). 

החושות (כאשר קהל היעד הוא הקהל הישראלי) שהן מעין קאמפים על רצועת החוף של הים האדום/ים סוף שמנוהלות על ידי השבטים הבדואים במקום , לפי ניסיון של רבים מהישראלים שמתארחים בחושות יש עלייה מתמדת במחירים, גם בשנה האחרונה שכאמור לא הייתה פשוטה. 

נראה שהשבטים הבדואים הכירו והפנימו את הקהל הישראלי ,אם תתארחו באחת החושות תופתעו לגלות שכל הדו שיח החביב עם הבדואים הוא בעברית והם  גם מעודכנים במצב בישראל. ולכן מכירים את החוזקה של השוק הישראלי והם מבינים שגם אם הם יעלו את המחירים הם עדיין אלטרנטיבה זולה בהרבה מאילת ולכן הם ממשיכים בעליית המחירים של החושות. 

מנגד בחופשות במלונות בשארם א-שייח' כנראה נראה ירידה במחירים בגלל שהם יותר מכוונים לקהל האירופאי ולכן בעקבות פיחות במטבע המקומי המחיר יושפע ויהיה יותר  ואטרקטיבי כדי למשוך כסף ומטבע זר שמצרים כל כך זקוקה לו.