ביטול חובות הסטודנטים צפוי לעלות לציבור האמריקאי מעל ל-400 מיליארד דולר
בצעד די פופוליסטי, הכריז הנשיא ביידן בחודש שעבר על תוכנית לביטול חובות למרבית הסטודנטים בארה"ב. ניתן בקלות לקרוא לצעד פופוליסטי היות וההכרזה עליו הגיעה לא רחוק מבחירות האמצע, בנוסף לכך שבסופו של דבר הצעד ככל הנראה לא יעזור לכלכלת ארה"ב ולאזרחיה, אלא יחריף את המצב הנוכחי. לפי ההערכות כעת התוכנית (שתעזור לכ-40 מיליון אזרחים לבטל את החובות שלהם) תעלה לציבור האמריקאי כ-400 מיליארד דולר. בנוסף לביטול החובות ביידן הכריז על דחייה של המשך תשלומי החובות עד סוף השנה, אשר היו אמורים להמשיך בסוף החודש הקודם, הצעד הזה צפוי לעלות 20 מיליארד דולר לפי משרד התקציב של הקונגרס.
עד כמה חמור המצב של החוב המדובר
החוב הממוצע לסטודנט בגין הלוואה ללימודים עומד על 40 אלף דולר, יותר מ-140 אלף שקל. מרבית הסטודנטים גוררים את ההלוואות במשך עשורים רק בכדי לעמוד בשאר ההוצאות שלהם. סך החוב על הלוואות סטודנטים בארה"ב עומד כיום על יותר מ-1.75 טריליון דולר, כמעט 7% מסך התוצר של המדינה ויותר מ-400 מיליארד דולר יותר מאשר החוב על מכוניות.
כמה יעלה למחוק את החוב?
במכתב לקונגרס, משרד התקציב כתב כי 43 מיליון לווים מחזיקים נכון לסוף חודש יוני בחוב ומתוך סך החוב, בערך 430 מיליארד דולר צפויים להתבטל כשהעלות הכוללות תגיע בערך נוכחי ל-420 מיליארד דולר. לפי המשרד, עלות החוב תעמוד על ממוצע של 15 מיליארד דולר בכל שנה במשך 30 השנים הקרובות - בשנה הבאה העלות צפויה לעמוד על 15.7 מיליארד דולר, כ-0.1% מסך התוצר הצפוי לאותה השנה. יש לציין כי ביטול החובות לא יגרום לכך שהממשל ישלם עוד כסף, אלא שהוא לא יקבל כספים אותם צפה שיקבל עד לפני התוכנית. לפי התוכנית החוב שיבוטל יעמוד על 10,000 דולר עבור כל לווה עם תקרת הכנסה של 125 אלף דולר בשנה, כאשר מקבלי מענק ה-״פל״ (שמיועד לסטודנטים קשיי יום) יוכלו לקבל וויתור על חוב של 20 אלף דולר.
ההשפעה של מחיקת החובות
העניין במחיקת החוב הוא כמובן שבסוף מישהו יצטרך לשלם אותו, בין או במישרין ובין אם בעקיפין. ראשית, ברור לכולם שכאשר החובות של אותם האזרחים יבוטלו, סביר מאוד שמרביתם יקחו את הכסף ויבזבזו אותו, בין אם בבורסה ובין אם על קניות - בטח כאשר ארה"ב חווה אינפלציה שלא נראתה מאז שנות השמונים. ברור אם כן שכאשר הכספים הללו יופנו לבזבוזים, האינפלציה רק תמשיך לעלות, ככל הנראה בקצב גבוהה יותר מאשר קודם.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנית, מחיקת החוב תעלה כאמור יותר מ-400 מיליארד דולר והדרך בה היא הממשל ישיג את הכספים הדרושים לכך היא או באמצעות העלאת המיסים במדינה או באמצעות הנפקה של חוב. שתי הדרכים יפגעו באופן ברור בכלל אזרחי ארה"ב שעכשיו צריכים לקחת על כתפיהם אל עול הסטודנטים שלקחו הלוואות בסכומים אסטרונומיים בכדי לממן את לימודיהם. בנוסף לכך, בהנחה שהממשל ינפיק אג"ח נוספות בכדי לממן את העניין (מה שסביר מאוד שיקרה), החוב יהיה הרבה יותר יקר, היות והתשואות על אגרות החוב עכשיו נמצאים בנקודות שיא שלא נראו עשרות שנים. ככל שהחוב יהיה יותר יקר, שוב - העול על הציבור האמריקאי לאורך זמן יהיה יותר ויותר כבד.
- 1.האופטימיסט 06/10/2022 13:43הגב לתגובה זוהכתב התבלבל. על ביידן אסור לאמר פופוליסט. רק על טראמפ מותר
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
משקיעים AIפלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?
החוזים העתידיים שטוחים על שערי הפתיחה כשהשוק בדריכות רבה לקראת החלטת הריבית הערב; פלנטיר עולה אחרי חוזה עם חיל הים האמריקאי, גיימסטופ נופלת אחרי תוצאות חלשות אורקל עולה קלות לקראת הדוחות
השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.
בינתיים, יציבות במסחר של החוזים העתידיים על המדדים. החוזים על הדאו יציבים על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, החוזים על ה-S&P מטפסים קלות אך עדיין סביב שערי הפתיחה גם החוזים על הנאסד"ק כמעט ללא שינוי. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.
ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.
דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- האנליסט שמעריך שפלנטיר תעלה ב-30%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.
