ועד עובדי הרכבות מחזיק את ארה"ב קצר והצליח לקבל תוספת של 24% לשכר לצד בונוס של 11 אלף דולר
כשיש ועד עובדים חזק מדי, ומנגד מדינה שתלויה מאוד בשירות - התוצאה היא סחטנות שוועדי העובדים מנצלים כדי לסדר לעצמם בונוסים ותוספות שכר שמנות. הבעיה היא שזה גם מתגלגל לעלייה באינפלציה, שגם כך כבר גבוהה מאוד, אבל את ועדי העובדים במשק זה לא מעניין. העיקר שהם יצליחו לקבל את התוספת שרצו.
ה-OECD קבע שזה נכון בישראל, וזה נכון גם בארה"ב. פוטנציאל הנזק של השבתת הרכבות עשוי היה להתגלגל לעלייה נוספת במחירים, עם עלות המוערכת ב-2 מיליארד דולר ליום למשק האמריקאי, כתוצאה מכך ש-40% מהמסחר הבינעירוני של ארה"ב מועבר באמצעות רכבות. מדובר על השבתה של יותר מ-7,000 רכבות. בהחלט הרבה כסף ובלאגן. החשש מהנזק בשילוב עם האינפלציה הגבוהה במדינה ממילא, אילצו את נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן להיכנע לסחטנות ולתת לוועדי העובדים את הדרישות שרצו.
כך, על פי ההסכם - הזמני - עשרות אלפי עובדי הרכבת (כ-60 אלף) יקבלו תוספת של 24% לשכרם, כשהעלייה תתפרס על פני 5 שנים. לצד זאת כל עובד יקבל בונוס של 11 אלף דולר.
ביידן, שהשתתף במו"מ בן 20 שעות בין ועדי העובדים והרכבות יחד עם שר התחבורה ושר העבודה, ביקש הנשיא מהצדדים "להיות יצירתיים וגמישים ולהיפגש באמצע" ולשקול את הנזק שייגרם למשפחות, לחקלאים, ולקהילות שלמות במדינה, זאת במטרה לגרום להם להגיע להסכם ולהימנע מהשבתה, כך אמרה מזכירת העיתונות של הבית הלבן, קארין ז'אן-פייר. "המסר של הנשיא - זה היה מאוד ברור - אנחנו חייבים להשיג עסקה" שהוסיפה כי הנשיא הזהיר עד כמה ההשפעות הכלכליות יכולות להיות משמעותיות-הרסניות. "צריך לזכור מה מנענו כאן. זה היה הרסני עבור הכלכלה שלנו, הרסני עבור שרשרות האספקה שלנו" אמרה ז'אן פייר.
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על מה מדובר?
לאחר שנתיים של משא ומתן עם איגודי מהנדסי ועובדי רכבות משא בארה"ב, המשא ומתן הגיע למבוי סתום (כלומר, העובדים לא קיבלו מספיק מהדרישות שהציבו) ולכן העובדים איימו בשביתה בשבוע הבא.
הפוליטיקאים בארה"ב, כמו בישראל, לא יכולים להרשות לעצמם לראות שביתות ובלאגן רגע לפני בחירות. וזה נכון גם לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שלא רוצה לראות גם עוד סיכון של עלייה באינפלציה רגע לפני הבחירות בנובמבר, ולכן נכנס לעובי הקורה. בתיווכו, הצדדים הגיעו להסכמות ונמנע משבר. העניין עם השביתות הללו הוא שלרוב עד שלא הגיעו החתימות מלאות וסופיות - העניין עוד לא גמור. האם עדיין נראה את השביתה יוצאת לפועל? יכול מאוד להיות.
חלק מהרכבות הנושאות עליהן רכיבי דלק לצפון-מזרח המדינה כבר הפסיקו את הפעילות שלהן לנוכח הציפיות לשביתה. המדינות באזור הזה של ארה"ב מסתמכות מאוד על הרכבות הללו בנוסף לצינורות נפט שמגיעים לאזור. צפון-מזרח המדינה הוא בין האזורים שצורכים את הכמות הגדולה ביותר של דלק בארה"ב (בעיקר בגלל מזג האוויר) ועל פי נתוני הלמ"ס של המדינה מלאי הנפט לחימום והדיזל באזור הגיע לרמתו הנמוכה ביותר מזה שלושה עשורים.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
בכדי למנוע את השביתה, אשר תזיק עוד יותר למחירי האנרגיה והאינפלציה בארה"ב, על שתיים מחברות הרכבות הגדולות במדינה - UNION PACIFIC CORP ו- BNSF של ברקשייר האת'ווי, להגיע להסכם עם שלושה איגודי עובדים. שלושת האיגודים מייצגים כ-60 אלף עובדים וההסכם היה צריך להיחתם עד הצהריים ביום שישי כשענן השביתה מרחף מלמעלה.
מה טוענים העובדים?
לדברי העובדים, חברות הרכבות דוחקות אותם לקצה עם זמני ותנאי עבודה קשים וזאת בכדי לחסוך בעלויות ולהפיק כמה שיותר רווח, חברות הרכבות החלו להשתמש בתוכנית שתגביר את יעילות העבודה אך תגביר את מאמצם של העובדים, מבחינתם - ללא תגמול הולם.
היות וארה"ב גדולה מאוד ורובה תחומה ביבשה, הדרך המהירה והיעילה ביותר להעביר סחורות היא באמצעות אותן רכבות ואזורי ספר רבים תלויים ברכבות הללו בשביל אותן הסחורות: נפט, שמן, גז, דשן. ללא פתרון מהותי, סביר ש-2 מיליארד הדולר שהשביתה תעלה למשק ביום יטרידו מאוד את האזרח הקטן, אשר צפוי להרגיש אותה על בשרו בצורה מאוד חדה, את עליות המחירים.
במקביל, הבית הלבן ניסה למצוא פתרון למקרה שאכן תהיה שביתה, אך לא ברור שיש חלופה לרכבות. המשאיות בארה"ב עובדות בקצב וקיבולת גבוהות וככל הנראה לא יוכלו לתרום יותר מדי בלקיחת המשא של הרכבות והעברה שלו ברחבי המדינה. כבר עכשיו אנליסטים מהבנק WELLS FARGO & CO צופים עליה חדה במחירי ההובלה במשאיות כתוצאה מהביקוש המאסיבי שעתיד לבוא.
- 5.אים האנפלציה השנה 8 אחוז ושנה הבאה 5-6 אחוז זה סביר. (ל"ת)דני 16/09/2022 19:40הגב לתגובה זו
- 4.גילה אדרעי -מאחורייך (ל"ת)עוז 16/09/2022 10:54הגב לתגובה זו
- 3.לילי 16/09/2022 09:26הגב לתגובה זואף אחד לא סוחט .
- 2.תימני תחכמוני 16/09/2022 04:10הגב לתגובה זואלו ימי החגיגות האחרונים של איגודי עובדים סחטנים.
- 1.נ.ש. 15/09/2022 22:28הגב לתגובה זוזה חברת הרכבות שמנצלות את העובדים שהם מתחום הצווארון הכחול. בגלל שיש חוק שמאפשר לממשל להתערב בזה הם מחייבים את חברות הרכבות לתת תנאים לעובדים. מבחינת העובדות מנהלי החברות לא מודבר בתמימים אלא באנשים שעושים דברים שהם התעמרות. נכון שוועדי העובדים גם לא תמימים אבל זה הגיע למצב שעובדים מתפטרים בגלל תנאים דרקוניים ואילצו את הממשל להתערב

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.