גבעת הקפיטול חוק ארהב
צילום: Pixbay

בסנאט שוקלים הטלת מס על רכישה חוזרת (בייבק) של מניות

החקיקה שנועדה לסייע למימון התקציב המיוחד של הנשיא ביידן מגיעה בעיצומו של גל ענק של רכישות חוזרת של החברות הגדולות, ועשויה להגדיל את האטרקטיביות של חלוקת דיבידנדים; איזה עוד מיסים שוקלים להטיל על החברות הגדולות?
תומר אמן | (1)

במסגרת התוכנית הגדולה של הנשיא ביידן לקראת בחירות האמצע הכוללת השקעות באנרגיה, בריאות כמו גם ניסיון להוריד את הגרעון נדרשים המחוקקים לרעיונות יצירתיים לתקצוב התוכנית. בין השאר גורמים דמוקרטים מסרו כי יעלו שוב את ההצעה למסות רכישה חוזרת (ביי-בק) של מניות על מנת להעלות את גביית המיסים על ידי הממשל, כך על פי דווחים בארצות הברית.  ביי-בק היא רכישת מניות של חברה על ידי החברה עצמה. באמצעות פעולה זו מצטמצמם מספר המניות בוק כך שכל מניה שנשארה משקפת חלק יחסי גדול יותר בחברה. נניח לחברה יש פעילות ששווה מיליון שקל ויש לה מיליון מניות, כל מניה מייצגת שווי של שקל אחד. אך אם החברה קנתה בחזרה 500 אלף מניות, הרי שעכשיו נשארו רק 500 אלף מניות בשוק על פעילות של מיליון שקל, כך שכל מניה שווה כעת פעילות של 2 שקל. נתונים שנועדו לבחון את ערך המניה כמו רווח למניה (EPS) יראו גדילה, שכן הרווח מתחלק כעת על פחות מניות. לכאורה פעולה כזאת הייתה אמורה לגרום באופן ישיר לעליה של מחיר המניה בשוק כיון שכעת היא משקפת חלק גדול יותר מפעילות החברה. אולם באמת אין זה כך, שכן הכסף בו נקנו המניות כבר היה שייך לחברה, ואם כן הוא כבר משוקף בשווי השוק של המניה (מחיר המניה כולל את שווי הפעילות ואת המזומן שבידי החברה). לכן תיאורטית זה כמו להעביר כסף מכיס אחד לכיס השני. מבחינה מסוימת דומה הדבר לחלוקת דיבידנד למשקיעים, שכן החברה משלמת למשקיעים כסף שכבר שייך להם דרך אחזקתם היחסית בחברה. ההבדל הוא שביי-בק לא חייב תשלום מס, בעוד על חלוקת דיבידנדים ישנו תשלום מס.  כך לפחות המצב כעת, אולם זה מה שהמחוקקים רוצים לשנות בקרוב. בנוסף, פועלים סנטורים דמוקרטים להחיל מס מינימום של כ-15% על החברות הגדולות (שכיום משלמות לעיתים קרובות הרבה פחות מס עקב תכנוני מס אגרסיבים). יתכן  גם שחוקי המיסים החדשים יבטלו הקלות מס על חברות השקעה פרטיות שמאפשרות להן לשלם מס רווחי הון במדרגה הנמוכה ביותר ולא במדרגה הרגילה.  המס על רכישות חוזרות צפוי לעמוד על כ-1% מערך הרכישה החוזרת, וזאת בעיצומה של שנת שיא מבחינת תוכניות הרכישה החוזרות של החברות האמריקאיות. החברות שיושפעו מהמהלך הן כמובן החברות הגדולות ביותר בבורסה, כמו  APPLE (סימול: AAPL),  META PLATFORMS (סימול: META), חברה האם של פייסבוק,  MICROSOFT (סימול: MSFT) ו- GOOGLE (סימול: GOOGL). במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים השקיעה אפל סכום של מעל ל-86 מיליארד דולר ברכישה חוזרת של מניות, מה שהעלה אותה למקום הראשון ברשימת החברות שמבצעות רכישות חוזרות.  על פי המדד התעשייתי של הדאו ג'ונס, מטא תפסה את המקום השני, לאחר שהוציאה קרוב ל-48 מיליארד דולר. את המקום השלישי תופסת מיקרוסופט עם רכישה חוזרת בגובה 28 מיליראד דולר. לאחר מכן אלפאבת (חברת האם של גוגל) ו-BANK OF AMERICA  עם רכישות עצמיות בגובה של מעל 20 מיליארד דולר כל אחת.  זו אינה הפעם הראשונה בה ממשל ביידן שוקל מיסוי של רכישה חוזרת. בנובמבר האחרון, ניסה ביידן להעביר את חוק Build Back Better, שכלל את המיסוי המדובר אלא שהחוק נחסם על ידי הסנאטור הדמוקרטי המורד ג'ו מנצ'ין. כעת  הגיע מנ'צין להסכמות עם מנהיג הרוב בסנאט שומר להעביר את החוק החדש.    בזמן שניסו להעביר את החוק בפעם שעברה העריכו במשרד האוצר האמריקאי כי מיסוי של 1% על רכישה חוזרת של מניות יכניס לממשל האמריקאי סכום של כ-125 מיליארד דולר ב-10 השנים הקרובות. לשם השוואה, ביטול הקלות המס לחברות ההשקעה הפרטיות  צפוי היה להכניס 14 מיליארד דולר בלבד בתקופה דומה.  שינוי החוק עשוי להשפיע גם על הגדלת חלוקת הדיבידנדים. חוקרים מעריכים כי מס בשיעור של 1% על רכישה חוזרת יגדיל את הדיבידנדים בשיעור משמעותי של כ-1.5%.  גורמים המבקרים את מדיניות רכישת המניות החוזרת טוענים כי החברות משתמשות בשיטה זו על מנת להימנע מתשלום מיסים על הכספים שהן מרוויחות, וכי עדיף שאותן חברות ישתמשו בגידול הרווחים בהשקעה חוזרת בחברה, בין אם מדובר בכוח אדם איכותי יותר, או על מנת להאיץ את הצמיחה. מנגד, התומכים בשיטת המיסוי הקיימת טוענים שאותן חברות שמשקיעות ברכישה חוזרת עושות זאת רק כאשר שאר אפשרויות ההשקעה שלהן מוצו. אותם תומכים טוענים הרכישות אינן פוגעות בהשקעת הצמיחה בחברה ולא מגיעות על "חשבון" העובדים, ולכן אין לטרגט אותן כאופציה להעלאת מיסים. האם חוק מיסוי הרכישות החוזרות יעבור בסופו של דבר? כעת אין לדעת, אולם ייתכן שכדאי לאותן חברות להתחיל להכין תוכניות למקרה שהחוק אכן יעבור בסופו של דבר. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עכשיו באים? חחח (ל"ת)
    גידי 07/08/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותאיצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיות

סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים

רן קידר |
נושאים בכתבה סעודיה

סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.

האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.


              הדמייה של "איצטדיון השמיים". קרדיט: רשתות חברתיות

הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.

הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.

החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.