גבעת הקפיטול חוק ארהב
צילום: Pixbay

בסנאט שוקלים הטלת מס על רכישה חוזרת (בייבק) של מניות

החקיקה שנועדה לסייע למימון התקציב המיוחד של הנשיא ביידן מגיעה בעיצומו של גל ענק של רכישות חוזרת של החברות הגדולות, ועשויה להגדיל את האטרקטיביות של חלוקת דיבידנדים; איזה עוד מיסים שוקלים להטיל על החברות הגדולות?
תומר אמן | (1)

במסגרת התוכנית הגדולה של הנשיא ביידן לקראת בחירות האמצע הכוללת השקעות באנרגיה, בריאות כמו גם ניסיון להוריד את הגרעון נדרשים המחוקקים לרעיונות יצירתיים לתקצוב התוכנית. בין השאר גורמים דמוקרטים מסרו כי יעלו שוב את ההצעה למסות רכישה חוזרת (ביי-בק) של מניות על מנת להעלות את גביית המיסים על ידי הממשל, כך על פי דווחים בארצות הברית.  ביי-בק היא רכישת מניות של חברה על ידי החברה עצמה. באמצעות פעולה זו מצטמצמם מספר המניות בוק כך שכל מניה שנשארה משקפת חלק יחסי גדול יותר בחברה. נניח לחברה יש פעילות ששווה מיליון שקל ויש לה מיליון מניות, כל מניה מייצגת שווי של שקל אחד. אך אם החברה קנתה בחזרה 500 אלף מניות, הרי שעכשיו נשארו רק 500 אלף מניות בשוק על פעילות של מיליון שקל, כך שכל מניה שווה כעת פעילות של 2 שקל. נתונים שנועדו לבחון את ערך המניה כמו רווח למניה (EPS) יראו גדילה, שכן הרווח מתחלק כעת על פחות מניות. לכאורה פעולה כזאת הייתה אמורה לגרום באופן ישיר לעליה של מחיר המניה בשוק כיון שכעת היא משקפת חלק גדול יותר מפעילות החברה. אולם באמת אין זה כך, שכן הכסף בו נקנו המניות כבר היה שייך לחברה, ואם כן הוא כבר משוקף בשווי השוק של המניה (מחיר המניה כולל את שווי הפעילות ואת המזומן שבידי החברה). לכן תיאורטית זה כמו להעביר כסף מכיס אחד לכיס השני. מבחינה מסוימת דומה הדבר לחלוקת דיבידנד למשקיעים, שכן החברה משלמת למשקיעים כסף שכבר שייך להם דרך אחזקתם היחסית בחברה. ההבדל הוא שביי-בק לא חייב תשלום מס, בעוד על חלוקת דיבידנדים ישנו תשלום מס.  כך לפחות המצב כעת, אולם זה מה שהמחוקקים רוצים לשנות בקרוב. בנוסף, פועלים סנטורים דמוקרטים להחיל מס מינימום של כ-15% על החברות הגדולות (שכיום משלמות לעיתים קרובות הרבה פחות מס עקב תכנוני מס אגרסיבים). יתכן  גם שחוקי המיסים החדשים יבטלו הקלות מס על חברות השקעה פרטיות שמאפשרות להן לשלם מס רווחי הון במדרגה הנמוכה ביותר ולא במדרגה הרגילה.  המס על רכישות חוזרות צפוי לעמוד על כ-1% מערך הרכישה החוזרת, וזאת בעיצומה של שנת שיא מבחינת תוכניות הרכישה החוזרות של החברות האמריקאיות. החברות שיושפעו מהמהלך הן כמובן החברות הגדולות ביותר בבורסה, כמו  APPLE (סימול: AAPL),  META PLATFORMS (סימול: META), חברה האם של פייסבוק,  MICROSOFT (סימול: MSFT) ו- GOOGLE (סימול: GOOGL). במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים השקיעה אפל סכום של מעל ל-86 מיליארד דולר ברכישה חוזרת של מניות, מה שהעלה אותה למקום הראשון ברשימת החברות שמבצעות רכישות חוזרות.  על פי המדד התעשייתי של הדאו ג'ונס, מטא תפסה את המקום השני, לאחר שהוציאה קרוב ל-48 מיליארד דולר. את המקום השלישי תופסת מיקרוסופט עם רכישה חוזרת בגובה 28 מיליראד דולר. לאחר מכן אלפאבת (חברת האם של גוגל) ו-BANK OF AMERICA  עם רכישות עצמיות בגובה של מעל 20 מיליארד דולר כל אחת.  זו אינה הפעם הראשונה בה ממשל ביידן שוקל מיסוי של רכישה חוזרת. בנובמבר האחרון, ניסה ביידן להעביר את חוק Build Back Better, שכלל את המיסוי המדובר אלא שהחוק נחסם על ידי הסנאטור הדמוקרטי המורד ג'ו מנצ'ין. כעת  הגיע מנ'צין להסכמות עם מנהיג הרוב בסנאט שומר להעביר את החוק החדש.    בזמן שניסו להעביר את החוק בפעם שעברה העריכו במשרד האוצר האמריקאי כי מיסוי של 1% על רכישה חוזרת של מניות יכניס לממשל האמריקאי סכום של כ-125 מיליארד דולר ב-10 השנים הקרובות. לשם השוואה, ביטול הקלות המס לחברות ההשקעה הפרטיות  צפוי היה להכניס 14 מיליארד דולר בלבד בתקופה דומה.  שינוי החוק עשוי להשפיע גם על הגדלת חלוקת הדיבידנדים. חוקרים מעריכים כי מס בשיעור של 1% על רכישה חוזרת יגדיל את הדיבידנדים בשיעור משמעותי של כ-1.5%.  גורמים המבקרים את מדיניות רכישת המניות החוזרת טוענים כי החברות משתמשות בשיטה זו על מנת להימנע מתשלום מיסים על הכספים שהן מרוויחות, וכי עדיף שאותן חברות ישתמשו בגידול הרווחים בהשקעה חוזרת בחברה, בין אם מדובר בכוח אדם איכותי יותר, או על מנת להאיץ את הצמיחה. מנגד, התומכים בשיטת המיסוי הקיימת טוענים שאותן חברות שמשקיעות ברכישה חוזרת עושות זאת רק כאשר שאר אפשרויות ההשקעה שלהן מוצו. אותם תומכים טוענים הרכישות אינן פוגעות בהשקעת הצמיחה בחברה ולא מגיעות על "חשבון" העובדים, ולכן אין לטרגט אותן כאופציה להעלאת מיסים. האם חוק מיסוי הרכישות החוזרות יעבור בסופו של דבר? כעת אין לדעת, אולם ייתכן שכדאי לאותן חברות להתחיל להכין תוכניות למקרה שהחוק אכן יעבור בסופו של דבר. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עכשיו באים? חחח (ל"ת)
    גידי 07/08/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


משקיעים  AIמשקיעים AI

פלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?

החוזים העתידיים שטוחים על שערי הפתיחה כשהשוק בדריכות רבה לקראת החלטת הריבית הערב; פלנטיר עולה אחרי חוזה עם חיל הים האמריקאי, גיימסטופ נופלת אחרי תוצאות חלשות אורקל עולה קלות לקראת הדוחות

צוות גלובל |

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, יציבות במסחר של החוזים העתידיים על המדדים. החוזים על הדאו יציבים על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, החוזים על ה-S&P מטפסים קלות אך עדיין סביב שערי הפתיחה גם החוזים על הנאסד"ק כמעט ללא שינוי. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.