הסנאט אמור להצביע על הצעת החוק לחבילת הסיוע במלחמה באינפלציה. ההצבעה תהיה בהליך מיוחד שיאפשר להעביר את הסיוע ברוב רגיל, במקום 60 הקולות הרגילים הנדרשים. זה יימנע את ההתנגדות מצד הרפובליקאים. חבילת הסיוע שואפת להוזיל את עלויות שירותי הבריאות, לממן יוזמות אנרגיה נקייה וליצור מקומות עבודה חדשים. היא צפויה להוריד את האינפלציה, אבל יש לה גם חסרונות - לא בטוח שהחברות שעושות רכישה עצמית יאהבו אותה, ובהתאמה לא בטוח בכלל שהיא טובה למשקיעים במניות האלו ומדובר במניות הגדולות - אפל, פייסבוק, גוגל, בעצם מי לא? 

הנה הצעדים הצפויים:

תרופות מרשם זולות יותר - תעשיית הרפואה תוכל לנהל משא ומתן ישיר על מחירי תרופות עם מרשם מול יצרני התרופות עבור חלק מהתרופות היקרות ביותר שלהם כלומר, סביר שהמטופלים ישלמו פחות. בנוסף, תהיה גם תקרה של 2,000 דולר לשנה על הוצאות בעבור תרופות מרשם.  מדיניות זו תעלה לממשלה הפדרלית כ-288 מיליארד דולר בעשר השנים הבאות, על פי הערכות הקונגרס. אבל היא תוןזיל את עלויות התרופות לציבור.

הטבות מס לרוכשי רכב חשמלי - הצעת חוק על השקעה בסך 369 מיליארד דולר בתוכניות שמטרתן להאיץ את המעבר לאנרגיה נקייה יותר, להגדיל את ייצור האנרגיה המקומית ולהפחית את פליטת הפחמן ב-40% עד שנת 2030. הכסף יופנה לפאנלים סולאריים, טורבינות רוח ומקורות אנרגיה נקיים אחרים - רוכשי רכב חשמלי יוכלו להרוויח גם כן. עד כה, הם היו זכאים לזיכוי מס של עד 7,500 דולר, אך ההטבה הוגבלה ל-200,000 הרכבים הראשונים שכל יצרנית רכב חשמלי מוסרת. הצעת החוק החדשה תסיר את ההגבלה הזו - ותציע זיכויי מס של עד 4,000 דולר לאנשים שקונים רכבים חשמליים משומשים.

העלאת מיסי חברות - תאגידים רבים משלמים מסים נמוכים מאוד למרות הרווחים הגדולים שלהם, זאת תחת העקרונות החשבונאיים המקובלים שמגדירים את ההכנסה והרווח על פי הספרים ואת הרווח לצרכי מס שעשוי להיות נמוך דרמטית. 

• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החוק מחייב חברות בלי קשר לדוח ההתאמה למס, שלם מס על רווחים חשבונאיים באם יש לחברות אלו רווח חשבונאי של מעל 1 מיליארד דולר. מדובר על מס בשיעור של 15% על ההכנסה החייבת בספרים. הצעד צפוי לגייס 313 מיליארד דולר בהכנסות חדשות לממשל, יותר מ-40% ממימון הצעת החוק עצמה. 

מיסי רכישה עצמית (ביי-באק) - המבקרים נגד רכישה עצמית טוענים שחברות צריכות להשתמש ברווחים כדי להשקיע מחדש ולצמוח, או להחזיר לבעלי המניות באמצעות דיבידנדים. רכישה עצמית היא דרך פופולארית של מנהלי ובעלי חברות להזניק את מחירי המניות שלהן. הדרך הזו להבדיל מחלוקת דיבידנד לא מחויבת במס, והממשל רוצה למסות את הרכישות האלו. 

מס על רכישה חוזרת של מניות עשוי להכניס כ-74 מיליארד דולר, אמר מנהיג הרוב בסנאט, צ'ארלס שומר. עם זאת, יש הטוענים שלאותו מיסוי יהיה השפעה גורפת על פני כל השוק כיוון שיש המון משקיעים שמחפשים ואוהבים להשקיע בחברות שמבצעות רכישה חוזרת. משמע, עלולה להיות ירידה דרמטית באם החברות יפסיקו או יפחיתו את הרכישות העצמיות. 

• סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
• למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

בלימת אינפלציה - צמצום מאזן הפד. אחת ממטרותיה המרכזיות של חבילת הסיוע היא כאמור צמצום האינפלציה הגבוהה. המשך צמצום מאזן הפד עשוי לבלום את הביקוש במשק במקביל להפחתת ההלוואות והסיוע של הבנק המרכזי לציבור ולבנקים. 

זה עשוי לסייע בהפחתת הפעילות במשק האמריקאי ובהורדת מחירים. שאר הצעות החוק, כמו רפורמת תמחור תרופות המרשם והטבות המס על הרכב החשמלי, צפויות להוזיל את עלויות הבריאות והאנרגיה בהתאמה. התוצאה הכוללת עשויה להיות ירידת מדרגה בהוצאות של הציבור, משמע הוזלה שתפחית את האינפלציה. 

מנגד, כלכלנים רבים טוענים כי ההשפעה של הצעת החוק על האינפלציה תהיה קטנה למדי ולא תורגש בקרוב כי לוקח זמן למהלכים כאלו להתעכל בנתונים. ועדיין - מדובר בתוכנית חשובה שלצד פעילויות נוספות של הממשל ובעיקר העלאת הריבית, עשויים להפחית את האינפלציה.