נעילה בעליות: הנאסד"ק זינק 1.8%, רובינהוד ב-24%; אלביט נפלה 8%
המסחר בוול סטריט ננעל בעליות שערים כשהנאסד"ק התחזק ב-1.8%, ה-S&P 500 עולה בכ-1.2% והדאו ג'ונס ב-1%. מחירי הנפט ממשיכים את הירידה גם היום , כאשר החוזים על חבית מסוג WTI נסחרת כעת תמורת 105 דולר. חבית מסוג ברנט נסחרת תמורת 108.5 דולר לחבית. הסיבה בצד הסגר בשגחאי שבסין הצפי לסיום המלחמה. אופטימיות בשווקים לנוכח התקדמות בשיחות השלום בין רוסיה לאוקראינה. רוסיה הודיעה על הפחתת מינון הפעילות הצבאית לנוכח מה שהיא כינתה "שיחות קונסטרוקטיביות" עם אוקראינה, בעוד זו מתחייבת ככל הנראה לשמור על נטרליות; השווקים באירופה ובארצות הברית מגיבים בחיוב (לכתבה המלאה). לאחר שהתקשה לחצות את קו ההתנגדות ב-46 אלף דולר, הביטקוין BITCOIN 0.87% יורדת עתה אך נסחר ב-47.7 אלף דולר אחרי עליה של 7% ביומיים שקדמו לפתיחת המסחר היום. גם מטבע האת'ריום ETHEREUM 1.85% ממשיך להתחזק ונסחר ב-3,427 דולר עם עליה דומה מאז שלשום. התשואה על האג"ח ל-10 שנים כבר נמצאת ב-2.4%. התשואות ל-30 נסחרות ב-2.493% ואילו התשואות ל-5 שנים הן 2.4%. במצב נורמלי - התשואות ארוכות הטווח אמורות להיות גבוהות יותר מאשר הקצרות, כיוון שהן מסוכנות יותר מהתשואות הקצרות - המצב הנוכחי נקרא היפוך בעקום התשואות והשאלה היא האם זה יתהפך והאם מדובר כרגע במצב בעייתי. הפסימיסטים יגידו שכך החלו גם המשברים הקודמים. האופטימיים יגידו שעדיין הפער בין התשואות ל-10 שנים אל מול התשואות לשנתיים נותר נורמלי, וזה העקום העיקרי שעליו מסתכלים המשקיעים. השבוע ידווחו: MICRON TECHNOLOGY, BIONTECH SE ADR ו- WALGREENS BOOTS ALLIANCE . המדדים המובילים: דאו ג'ונס 0.61% נאסד"ק 0.65% S&P 500 0.54% BITCOIN 0.87%
- טרם החל המסחר הרציף
Stellantis STELLANTIS N.V - יצרנית הרכבים מפטרת עובדים במפעל הג'יפים שלה באלינוי על מנת וברצון לייעל את המפעל והלהפעילו באופן שהוא יותר בר קיימא. המניה מזנקת כ-4.5% בטרום.
ישראליות בוול סטריט: אלביט טכנולוגיות אלביט מערכות (US) נפלה על רקע פספוס בתחזית הדוחות וייתכן גם ברקע ההתקדמות במגעים על הפסקת המלחמה. "עלויות שימור העובדים שלנו גדלו בערך ב-50%", אומר סמנכ"ל הכספים יוסי גספר בראיון לביזפורטל (לראיון המלא). גם חברת המכ"מים ראדא (US) נפלה, ככל הנראה גם כן עקב הצפי לסיום הלחימה. באותו הקשר ומסקטור אחר - איי.סי.אל (US) איבדה גובה. החברה נהנתה מעליית מחירי הסחורות והדשנים בעקבות המלחמה, ועוד קודם לכן. כעת אם כן המגמה מתהפכת. טאבולה ביעד שידרוש ממנה 24% צמיחה בשנה עד 2025 לפי הרווחיות כיום: החברה איבדה מחצית משוויה מאז ההנפקה ונסחרת לפי כ-1.3 מיליארד דולר; עתה היא מכוונת לרווח גולמי בניכוי הוצאות טראפיק של מיליארד דולר תוך שמירה על שוליים של 30% מה-EBITDA המתואם. לצורך כך תצטרך 2.64 מיליארד בשורה העליונה וצמיחה גבוהה פי שנייים מזו של 2021 (לכתבה המלאה).
- 5.הדולר ירד אחוז אבל המדינה בדרך לקטסטרופה ביטחונית (ל"ת)שלמה 30/03/2022 09:08הגב לתגובה זו
- 4.זאת לא תהיה מפולת..זאת תהיה האמא של הקריסות. (ל"ת)מומחה 29/03/2022 16:51הגב לתגובה זו
- השורט. חושף לך את התחת- שמוציא נפיחה ובורח 29/03/2022 22:57הגב לתגובה זוהשורט. חושף לך את התחת- שמוציא נפיחה ובורח
- ==================== 29/03/2022 19:50הגב לתגובה זויהשוק ידרך במקום
- קובי 29/03/2022 18:59הגב לתגובה זושתוק כבר יא אינטרסנט.
- 3.יצחק 29/03/2022 01:46הגב לתגובה זוהמניה נסחרת במכפיל 1.8 לעומת מכפיל ממוצע 4 של חברותיה בקטגוריה
- צים נראה שאיבדה מומנטום (ל"ת)אא 29/03/2022 20:28הגב לתגובה זו
- ==================== 29/03/2022 19:50הגב לתגובה זויש לחץ על הובלות . לדוגמה אצלינו יש שביתה בנמלים האוניות תקועות בגלל עובדי הנמלהפוחזים
- 2.לצערי לא תגענה לתל אביב (ל"ת)עליות בארה"ב 28/03/2022 22:11הגב לתגובה זו
- 1.DJIA תרד 77.76% ומשם תתפתח קריסה אימתנית!! (ל"ת)מומחה 28/03/2022 18:50הגב לתגובה זו
- לא מומחה 29/03/2022 21:09הגב לתגובה זו77.76 זה לא קריסה ומה נשאר עוד קצת לאפס ??
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
משאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוקשווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
העם אמר את דברו: 82% מהשוויצרים מעדיפים שהמיליארדרים יישארו במדינה מאשר להטיל עליהם מס ירושה פרוגרסיבי, איפה יש כן מס ירושה על עשירים ומה המצב בישראל?
שווייץ הכריעה ברוב מוחץ נגד הצעה להטלת מס ירושה כבד על העשירים ביותר במדינה, במהלך שהוגדר כאחד המבחנים המשמעותיים ליחסה של המדינה לאי־שוויון ולמאבק במשבר האקלים. במשאל העם שנערך בסוף השבוע דחו 82% מהמצביעים את ההצעה, שלפיה היה מוטל מס של 50% על חלק מהעיזבון העולה על חמישים מיליון פרנק שוויצרי. אם ההצעה הייתה מתקבלת, המס היה חל על כ־2,500 תושבים בלבד, המהווים כ־0.03% מהאוכלוסייה. היוזמה, שקידם ארגון הצעירים הסוציאליסטים, הייתה מיועדת ליצירה של מקור תקציבי ייעודי להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים, אך הפכה במהרה לסוגיה רחבה הרבה יותר של זהות כלכלית, תחרות בין מדינות ועתיד ההון הבינלאומי.

הקמפיין נגד המהלך גייס כמעט את כלל המערכת הפוליטית, למעט מפלגות השמאל. ממשלת שווייץ, נציגי המגזר העסקי ורוב הקנטונים הזהירו כי מיסוי כה גבוה יוביל לגל עזיבה של מיליארדרים ויזמים, שעלולים לקחת איתם גם מרכזי פעילות תעשייתיים ופיננסיים. החששות קיבלו משנה תוקף כאשר כמה מבעלי ההון הבולטים במדינה, בהם פטר שפולר, בעל השליטה בחברת Stadler Rail, הצהירו כי יהגרו אם ההצעה תאושר. התוצאה הסופית נתפסה כהבעת אמון ציבורית במודל הכלכלי השווייצרי, המבוסס על מדיניות מס אטרקטיבית ושימור מעמד המדינה כאחת הבירות העולמיות של עושר והשקעות.
לשווייץ יש מסורת ארוכה של תמיכה באינטרסים עסקיים במשאלי עם, והיא ממשיכה להתייצב לצד מדיניות מס מקלה בהשוואה לרוב מדינות אירופה. המדינה נהנית זה שנים ממעמד ייחודי כיעד מועדף למיליארדרים, בין היתר בזכות מסי עושר נמוכים ברמה הקנטונים המרכיבים אותה, יחד עם הסדרי מס ייחודיים לזרים עשירים, המאפשרים להם לשלם מס המבוסס על רמת הוצאות ולא על כלל הנכסים. שווייץ מובילה במספר המיליארדרים לנפש בעולם המערבי, מעל ל-9 מיליארדרים למיליון תושבים, כאשר הציבור המקומי מבין כי הון זה הפך למרכיב מרכזי בכלכלה הלאומית.
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- לקראת ה-31 בדצמבר: מה אתם צריכים לבדוק בתיק ההשקעות כדי לא לשלם מס מיותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח סביב מיסוי על עשירי־העל אינו ייחודי לשווייץ ומתחולל בשנים האחרונות ברחבי אירופה וארצות הברית. פוליטיקאים פופוליסטים רבים מדברים על מיסוי משמעותי יותר על המעמדות העליונים כדרך לממן מדיניות רווחה ולסגור בורות תקציביים שנוצרו מהוצאות ממשלה רבות. בצרפת, בריטניה וגרמניה קיים מס ירושה משמעותי, אם כי הוא מלווה בפטורים נרחבים לעסקים משפחתיים. בגרמניה קיים מס ירושה של 7%-50%, אך עם פטורים נדיבים מאוד לעסקים משפחתיים מה שמרכך עבורם את ה"מכה". בצרפת קיים מס ירושה של 45% ובבריטניה קיים מס ירושה של 40% אך פוליטיאים שמרנים וליברלים כאחד אומרים כי מרוב פטורים ותנאי סף, הוא מס שבפועל הוא חלקי ביותר. מדינות סקנדינביה, לעומתן, בחרו לבטל את מס הירושה לחלוטין בשל חשש מבריחת הון. ספרד ניסתה להנהיג מס עושר זמני במהלך משבר האנרגיה, מהלך שעורר התנגדות מחוזית ופוליטית נרחבת. בארצות הברית דמויות בולטות כמו אליזבת וורן וברני סנדרס דחפו בשנים האחרונות לרעיונות של מס על מיליארדרים ומס ירושה פרוגרסיבי במיוחד, אך הצעותיהם לא התקדמו בשל התנגדות פוליטית. ממשל ביידן דן במודל "מס מינימום שנתי על מיליארדרים", אך עדיין לא הצליח להעבירו. הדיון בארה״ב עדיין עמוק בפוליטיקה: דמוקרטים דוחפים למסי עושר, הרפובליקנים מתנגדים.
