עוד מעט מסתיים הרבעון הראשון: מה יקבע את המגמה בשוק המניות?

גורמי סיכון שונים שהצטברו בשווקים בחודשים האחרונים לא השפיעו על דוחות החברות על תוצאות הרבעון הרביעי של שנת 2021, אבל עד מתי ישארו ביצועי החברות חסינים מפני השפעות המקרו הדרמטיות? שני גורמים שכדאי לבחון בקפידה בעונת הדוחות הבאה
גיא טל | (1)

טרם הסתיימה לחלוטין עונת הדוחות של הרבעון הרביעי של 2021, וכבר עומד להסתיים לו מרץ 2022 ועמו הרבעון הראשון של השנה. מעט לאחר מכן יתחילו לטפטף בוול סטריט הדוחות הכספיים של הרבעון הראשון של השנה, שהביאה בכנפיה כמה גורמי סיכון משמעותיים לשוק המניות בעולם כולו. מלחמה באירופה, אינפלציה גבוהה שמשקפת עליות מחירים בתחום אנרגיה, חומרי הגלם והמזון שמתגלגלים לצרכנים, והעלאות ריבית ראשונות מצד הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, ובראשם הפדרל רזרב מארצות הברית. כל העלו את רמת הסיכון בשווקי המניות וגרמו לתנודתיות יוצאת דופן עם ימים רבים של עליות או ירידות של מעל 2% במדדים.

הדוחות הקרובים ישקפו כבר את ההתחלה של ההשפעה של האירועים האלו, אם כי זאת תלווה אותנו עוד חודשים ואולי שנים קדימה. כמה ישפיעו האירועים האלו על רווחי החברות ועל הערכות השווי שלהם? קשה להעריך מראש, אך ייתכן שיש לבחון בזהירות כמה נקודות בדוחות הקרובים שיפרסמו החברות, שייתכן שיעידו על היכולת של החברות להתמודד עם האירועים הללו. 

הצריכה

למרות כל גורמי הסיכון שהזכרנו לעיל, שלפחות חלקם מלווים אותנו כבר תקופה, ולמרות סנטימנט שלילי בקרב הציבור, כשהתחושה היא שאנו לקראת תקופה קשה, עד כה לא נרשמו סימנים כלשהם להאטה בביקוש מצד הצרכן האמריקאי. בחודשים דצמבר וינואר האינפלציה בארצות הברית כבר שברה שיאים, אך נראה שהצרכן האמריקאי פשוט מתעלם וממשיך בבולמוס הקניות. המכירות הקמעונאיות בינואר עלו ב-3.8%, הרבה מעל תחזיות הכלכלנים. על פי בלומברג 8 מתוך 13 הקטגוריות של מכירות קמעונאיות עלו בחודש ינואר, כולל מכוניות, ריהוט ועוד. המכירות המסעדות, הסקטור שאולי הוא הרגיש היותר להתפרצות האומיקרון שהייתה בשיאה באותו זמן, ירדו רק ב-0.9%. 

גם בדוחות לסיכום 2021 עוד לא נראה חולשה כלשהי בצריכה האמריקאית. בדוחות נייקי שפורסמו בשבוע שעבר הציגה החברה צמיחה גבוהה מהצפוי במכירות, למרות העלאת מחירים, ודיווחה כי "הביקוש ממשיך להיות הרבה מעל יכולת ההיצע עם שוק חזק בכל האזורים הגיאוגרפים בהם אנו פעילים". כלומר, המכירות היו אפילו גבוהות יותר, אם נייקי הייתה מסוגלת לייצר עוד מוצרים. כך גם המכירות של חברת Darden Resaurants שמחזיקה בכמה מותגי רשתות של מסעדות, זינקו ב-38% ברבעון האחרון של שנת 2021.

במילים אחרות, החברות מצליחות עד כה לגלגל את עליות מחירי מוצרי הגלם לצרכנים, ולא נפגעות מכך. זוהי הנקודה הראשונה שאותה ירצו לבחור המשקיעים בדוחות הקרובים: האם נראה סימנים ראשונים של האטה בביקוש לנוכח המחירים שממשיכים לזנק, בין השאר של מוצרי יסוד כמו דלק ומוצרי מזון? האם נראה חולשה במכירות של מוצרי מותרות ועלייה בהכנסות ממכירות של מוצרי בסיס כמו דלק ומזון? זה יהיה סימן ראשון לשינוי בסייקל הנוכחי. חברת המחקר FacTest מעריכה כי המכירות של חברות ה-S&P50 יעלו בשנת 2022 ב-9.2%, אם ההערכה תתממש, הרי שסיכוי גבוה יותר ששוק המניות יושפע פחות מאירועי המקרו. 

שינוי ברווחיות

בשיחות הועידה לאחר פרסום דוחות הרבעון הרביעי של החברות השונות, עלתה שוב ושוב הטענה מצד מנהלי החברות כי האינפלציה מקשה על עשיית עסקים. לפי חברת האנליזה FactSet המילה אינפלציה הופיעה בשיחות הללו בתדירות הגבוהה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ובכל זאת, הרווחיות טיפסה בשנה האחרונה לרמות שיא. עליה ברווחיות משמעותה בפשטות שהמכירות עולות בקצב מהיר יותר מאשר עלויות הייצור והמכירה, והחברה מרוויחה יותר כסף על כל מוצר שהיא מוכרת. העליה יכולה להיות בגלל כמות מוצרים גבוהה יותר שנמכרת (כשהעלות השולית של ייצור מוצרים נוספים נמוכה יותר ולכן רווחית יותר) או בגלל שהמחירים גבוהים יותר. הגורמים לעלייה ברווחיות הגולמית יכולים להיות התייעלות של החברות או ביקוש חזק במיוחד, עליו דיברנו בפסקה הקודמת. 

על פי הנתונים, למרות ה"התבכיינות" של המנהלים שולי הרווח הממוצעים של חברות ה-S&P 500 היו 12.6% לעומת 11% ברבעון המקביל ומעל הממוצע של חמש השנים האחרונות. אם ניקח את נייקי מהדוגמה הקודמת, הרי שהיא הציגה שולי רווח גולמי של 46.6%, כאחוז יותר מאשר ברבעון הקודם. למרות כל הקשיים איתם התמודדה החברה במהלך הרבעון. מפתיע אולי אף יותר העובדה שהאנליסטים מעריכים שהשיפור יימשך אף בשנת 2022 למרות כל הקשיים ויתכן שהרווחיות תגיע אף ל-12.8%. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חזי 29/03/2022 11:56
    הגב לתגובה זו
    האמת לא צריך מפולת כי אין סיבה לכך מה כן שווה לעמוד בצד ולהמתין כי השמנת של השנה שעברה משביעה מספיק ולחכות לירידות קלות והדרגתיות שבטח יהיו השנה הזו ובשלב הסיום של זה לחזור לשוק והחוכמה היא לקבוע את הסיום
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.